הייקון מערכות צוללת - זאת הסיבה
חברת המיכון לעיבוד נייר וקרטון מגייסת סכום של 14 מיליון שקל, ביסדקאונט של כמעט 75% על שער הבסיס של המניה; ההנפקה צפויה להניב 14.38 מיליון שקל
הייקון מערכות הייקון מערכות 0% פרסמה תשקיף מדף לקראת הנפקת מניות בהיקף של 14.4 מיליון שקל, בדיסקאונט של 75% על שער הבסיס של המניה. המחיר המזערי להגשת הזמנות למניה עומד על 30 אגורות, בזמן ששער הבסיס של המניה עמד על 115 אגורות, מה שמבטא דיסקאונט של כמעט 75% על מחיר השוק. היקף ההנפקה הוא של בין 24 עד 48 מיליון מניות - כמות כפולה עד משולשת מכמות המניות המונפקות. בעקבות הדיווח המניה צוללת.
בנוסף נכתב בתשקיף המדף כי החברה בוחנת את רכישת כלל מניות החברה ומחיקתה מהמסחר. אחרי שנתנה שיווי של 30 אגורות למניה ומחקה כ-75% משווי השוק של המניה - משווי של 25 מיליון לשווי של כ-6 מיליון, סביר שיהיה לחברה יותר קל ויותר זול לרכוש חזרה את המניות. אחרי ההנפקה הזו.
שלמה נמרודי, יו״ר הייקון מערכות (צילום: יח״צ)
השמדת ערך וקושי להציג צמיחה
הייקון, שהוקמה ב-2009 על ידי אביב רצמן ומיכאל צימר, ועוסקת במחקר, פיתוח וייצור של מערכות דיגיטליות להשבחת אריזות ומוצרי קרטון, הונפקה בנובמבר 2020 והיא אחת משלושה חברות העוסקות בתחום מיכון הדפוס, יחד עם סקודיקס ומאסיבית.
- הייקון מפטרת את העובדים ומבקשת עיכוב הליכים; המניה מתרסקת
- הייקון מחקה 98% מהכסף של המשקיעים - האם יש לה סיכוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברות הללו הציגו את המוצרים שלהם בתערוכת דרופה, מה שהוביל לעליה בהזמנות מהחברות מצד תעשיינים בחו״ל בעיקר. במסגרת התערוכה קיבלה הייקון 2 הזמנות מחייבות לרכישת מערכות ועוד 8 הזמנות מותנות ולא מחייבות.
לעומת סקודיקס סקודיקס 1.26% , הייקון ומאסיבית מאסיבית -1.22% מתקשות להציג גידול בתוצאות בערך מאז תקופת הקורונה. הגאות במניות החברות בתחום הגיעה בעיקר על רקע הבטחה חדשה של החברות לפנות לתחום התעשייתי של ייצור מתכות ומוצרי עץ בתלת מימד, ומצדה של הייקון בעיקר עיבוד קרטון לאריזות באופן מהיר יותר ומתקדם יותר. אלא שבשנתיים האחרונות, החברות בתחום מתקשות להציג צמיחה בת קיימא.
נתונים פיננסיים של הייקון מערכות
הכנסות החברה במחצית 2024 שולשו והסתכמו לכ-9.9 מיליון דולר, בהשוואה לכ-3.3 מיליון דולר במחצית הראשונה אשתקד. לדברי החברה הגידול נובע ממכירת 4 מערכות במחצית הראשונה של 2024, מגידול במחירי המכירה של מערכות החברה הנובע בחלקו בתמהיל המוצרים שנמכרו וכמו כן מגידול בהכנסות ממכירת שירותים ומתכלים.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
