שלמה נמרודי יור הייקון מערכות
צילום: יחצ

הייקון מערכות צוללת - זאת הסיבה

חברת המיכון לעיבוד נייר וקרטון מגייסת סכום של 14 מיליון שקל, ביסדקאונט של כמעט 75% על שער הבסיס של המניה; ההנפקה צפויה להניב 14.38 מיליון שקל

חיים בן הקון |

הייקון מערכות הייקון מערכות 0%    פרסמה תשקיף מדף לקראת הנפקת מניות בהיקף של 14.4 מיליון שקל, בדיסקאונט של 75% על שער הבסיס של המניה. המחיר המזערי להגשת הזמנות למניה עומד על 30 אגורות, בזמן ששער הבסיס של המניה עמד על 115 אגורות, מה שמבטא דיסקאונט של כמעט 75% על מחיר השוק. היקף ההנפקה הוא של בין 24 עד 48 מיליון מניות - כמות כפולה עד משולשת מכמות המניות המונפקות. בעקבות הדיווח המניה צוללת. 


בנוסף נכתב בתשקיף המדף כי החברה בוחנת את רכישת כלל מניות החברה ומחיקתה מהמסחר. אחרי שנתנה שיווי של 30 אגורות למניה ומחקה כ-75% משווי השוק של המניה - משווי של 25 מיליון לשווי של כ-6 מיליון, סביר שיהיה לחברה יותר קל ויותר זול לרכוש חזרה את המניות. אחרי ההנפקה הזו.   


 שלמה נמרודי, יושלמה נמרודי, יו״ר הייקון מערכות (צילום: יח״צ)


השמדת ערך וקושי להציג צמיחה

הייקון, שהוקמה ב-2009 על ידי אביב רצמן ומיכאל צימר, ועוסקת במחקר, פיתוח וייצור של מערכות דיגיטליות להשבחת אריזות ומוצרי קרטון, הונפקה בנובמבר 2020 והיא אחת משלושה חברות העוסקות בתחום מיכון הדפוס, יחד עם סקודיקס ומאסיבית. 


החברות הללו הציגו את המוצרים שלהם בתערוכת דרופה, מה שהוביל לעליה בהזמנות מהחברות מצד תעשיינים בחו״ל בעיקר. במסגרת התערוכה קיבלה הייקון 2 הזמנות מחייבות לרכישת מערכות ועוד 8 הזמנות מותנות ולא מחייבות. 


לעומת סקודיקס סקודיקס 0%   , הייקון ומאסיבית מאסיבית 0%   מתקשות להציג גידול בתוצאות בערך מאז תקופת הקורונה. הגאות במניות החברות בתחום הגיעה בעיקר על רקע הבטחה חדשה של החברות לפנות לתחום התעשייתי של ייצור מתכות ומוצרי עץ בתלת מימד, ומצדה של הייקון בעיקר עיבוד קרטון לאריזות באופן מהיר יותר ומתקדם יותר. אלא שבשנתיים האחרונות, החברות בתחום מתקשות להציג צמיחה בת קיימא.


נתונים פיננסיים של הייקון מערכות 


הכנסות החברה במחצית 2024 שולשו והסתכמו לכ-9.9 מיליון דולר, בהשוואה לכ-3.3 מיליון דולר במחצית הראשונה אשתקד. לדברי החברה הגידול נובע ממכירת 4 מערכות במחצית הראשונה של 2024, מגידול במחירי המכירה של מערכות החברה הנובע בחלקו בתמהיל המוצרים שנמכרו וכמו כן מגידול בהכנסות ממכירת שירותים ומתכלים. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מניית הייקון ב-12 חודשים האחרונים
מניית הייקון ב-12 חודשים האחרונים - קרדיט: ביזפורטל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמשקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexels

מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה

מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם  וביטחון יתר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע

בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת. 

צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן. 

אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.

דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו -  בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני. 

על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.

גיא פרופר, צילום: לירון מולדובןגיא פרופר, צילום: לירון מולדובן
ניתוח

סוגת מנצלת את כספי ההנפקה ורוכשת את פילטונה במכפיל EBITDA אטרקטיבי

חודש אחרי שהונפקה סוגת רוכשת את פילטונה תמורת כ-55 מיליון שוקל שחקנית דומיננטית בשוק שימורי הטונה בישראל, עם הכנסות של כ-117.8 מיליון שקל ב-2024 ו-EBITDA של כ-14 מיליון שקל - האם זו עסקה טובה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גיא פרופר סוגת

קבוצת סוגת סוגת 0%   שבשליטת קרן פורטיסימו מבצעת את עסקת הרכישה הראשונה שלה מאז ההנפקה בבורסה בתל אביב, ורוכשת את חברת שימורי הטונה פילטונה תמורת כ-55 מיליון שקל. זה מהלך שמיישר קו עם האסטרטגיה שהציגה החברה במסגרת ההנפקה, הכוללת הרחבת פעילות באמצעות רכישות לצד המשך פיתוח הפעילות הקיימת.

פילטונה היא חברה פרטית הפועלת בייצור, אריזה, שיווק ומכירה של שימורי טונה, כולל סלטים וממרחים, לשוק הקמעונאי והמוסדי. בשנת 2024 הסתכמו הכנסות החברה בכ-117.8 מיליון שקל, וה-EBITDA עמד על כ-14 מיליון שקל. בסוף אותה שנה עמד החוב הפיננסי נטו המתואם של פילטונה על כ-32-36 מיליון שקל, בניתוח מהיר סוגת רוכשת את פילטונה במכפיל נמוך יחסית. 

סוגת משלמת 55 מיליון שקל על המניות (שבחלקו יממון כדיבידנד של הנרכשת), אבל פילטונה מגיעה עם חוב פיננסי נטו של כ-34 מיליון שקל, כלומר, שווי הפעילות הכולל בעסקה הוא כ-89 מיליון שקל. עם EBITDA של 14 מיליון שקל ב-2024, העסקה משקפת מכפיל EV/EBITDA של כ-6.3 או כ-4 ביחס למחיר המניות. בשביל חברת מזון יציבה עם מותג יחסית מוכר, זה מכפיל נמוך ודי אטרקטיבי עוד מבלי להתחשב בסינרגיות שיבואו, חברות כמו שטראוס שטראוס 0%   או דיפלומט דיפלומט אחזקות 0%   מקבלות מכפילים גבוהים בהרבה, דיפלומט עם 7.6 ושטראוס עם 11.3. זה אפילו מכפיל נמוך ממה שחברות פרטיות בגודל של פילטונה מקבלות שנע בדרך כלל בין 6-8. במונחים תזרימיים, המשמעות היא שסוגת יכולה, תיאורטית, להחזיר את ההשקעה בתוך כארבע שנים, עוד לפני שקלול השפעות של צמיחה או התייעלות.

מעבר למחיר, פוטנציאל ההשבחה טמון בסינרגיה. שילוב פילטונה במערך ההפצה הרחב של סוגת צפוי לאפשר הרחבת מכירות וצמצום עלויות כפולות, בעיקר בלוגיסטיקה, רכש וחומרי גלם. אם סוגת תצליח להעלות את ה-EBITDA של פילטונה מרמה של כ-14 מיליון שקל לכ-20 מיליון שקל, מכפיל ההשקעה בפועל על מחיר המניות יירד לאזור 2.7. לכך מצטרף מבנה העסקה, שבו חלק מהתמורה ממומן באמצעות דיבידנד שמחלקת החברה הנרכשת לפני ההשלמה, מה שמפחית את היקף המזומן שסוגת מוציאה מהקופה ומעלה את יעילות הקצאת ההון בעסקה.

אבל צריכים להשים את העסקה גם בקונטקסט של סוגת עצמה. סוגת דיווחה בתשקיף על הכנסות של כ-716 מיליון שקל בתשעת החודשים, נניח קצב שנתי של כ-955 מיליון שקל, בהשוואה למחזור המכירות של סוגת, פילטונה עם מכירות של 117.8 מיליון שקל מוסיפה סדר גודל של כ-10%-12% להכנסות השנתיות, זה גידול משמעותי עבור חברה שדיווחה על ירידה קלה של 1.3% במכירות בתשעת החודשים הראשונים של 2024. סוגת נמצאת בעיצומו של תהליך "השבחה" זניחת מוצרים לא רווחיים ומעבר למותגים חזקים. רכישת פילטונה מתלבשת בדיוק על המגמה הזו: סוגת דיווחה על רווח תפעולי של 55.5 מיליון שקל ב-9 חודשים (שיעור של 7.7%). אם נניח EBITDA שנתי של כ-85-90 מיליון שקל לסוגת, הרי שפילטונה (14 מיליון שקל EBITDA) מוסיפה לקבוצה כ-15%-16% ל-EBITDA. שיעור ה-EBITDA של פילטונה עומד על כ-11.8%, זה גבוה משמעותית משיעור הרווח התפעולי הנוכחי של סוגת (7.7%). כלומר, הרכישה משפרת את שיעור הרווחיות הממוצע של הקבוצה כולה.


יש כאן קאץ'?