עובדי גונג
צילום: צילום רמי זרנגר

עוד ישראלית בסופרבול: גונג תפרסם שנה שנייה ברציפות

החברה תשקיע 1.5 מיליון דולר בהפקת סרטון הפרסומת וברכש מדיה בבוסטון, שיקגו וסן פרנסיסקו. גונג תצטרף למאנדיי שתפרסם אף היא באירוע
אלכסנדר כץ |

ענקית הטכנולוגיה הישראלית גונג (Gong) תשתתף זו השנה השנייה ברציפות כמפרסמת בסופרבול. ההחלטה התקבלה לאור התוצאות המצוינות שהניבה הפרסומת בסופרבול הקודם לפני שנה. גונג תהיה החברה הישראלית השנייה שתפרסם באירוע שיתקיים ב-13 בפברואר בלוס אנג'לס, יחד עם מאנדיי

 

החברה מדווחת כי בפרסומת השנה יושקעו כ-1.5 מיליון דולר, פי שלושה מזו שהושקע בשנה שעברה. סכום זה כולל כמובן את רכש המדיה בבוסטון, שיקגו וסן פרנסיסקו.

 

סרטון הפרסומת בשנה שעברה בסופרבול

שוויה המוערך של גונג עומד על כ-7.25 מיליארד דולר והיא פעילה ברחבי העולם. מדובר בחברה פרטית שהמטה שלה נמצא בפאלו אלטו קליפורניה ומרכז המחקר והפיתוח שלה ברמת גן. בסך הכל היא מעסיקה כ-875 עובדים, כ-250 מהם בישראל.

פלטפורמת הבינה העסקית שהחברה פיתחה, ממנפת טכנולוגיות בינה מלאכותית למקסום הפוטנציאל של העובדים בתחום המכירות והשירות, ובכך מסייעת לחברות להתנהל בצורה אפקטיבית ויעילה יותר.  למעלה מ-2,000 חברות אימצו את הפתרון של גונג הישראלית, בהן לינקדאין, Paychex, פייפאל ועוד.

בשנה שעברה החברה בחרה בקריאטיב מאופק יחסית, שיהלום את הלך הרוח ששרר אז בשיא תקופת הסגרים בצל הקורונה. השנה החליטו בחברה ללכת על קריאייטיב קליל ומבדר יותר, שיתרום לזכירות הפרסומת והמותג. לצורך הפקת הפרסומת יוצרו במיוחד גרסאות שונות של גונג פיסי, כלי הקשה שצוותי מכירות משתמשים בו כדי לחגוג סגירת עסקאות משמעותיות. המסר שאמורה להעביר הפרסומת היא שצוותי מכירות שמשתמשים בתוכנה של גונג חוגגים הרבה עסקאות שנסגרות ולכן נשמעים המון צלצולי גונג בפרסומת החדשה וההומוריסטית.

"בשבוע בו התקיים הסופרבול בשנה שעברה ראינו כמות שיא של תנועה לאתר שהולידה הזדמנויות עסקיות חדשות והפכה למכירות בסכום משמעותי תוך מספר חודשים", מסר אודי לדרגור, סמנכ"ל השיווק בגונג. "כשבחנו את נתוני החזר ההשקעה, היה לנו ברור שכדאי להגדיל את ההשקעה בסופרבול הקרוב וכך אנחנו עושים - אנחנו מכפילים את ההשקעה שלנו במדיה השנה ומשלשים את ההשקעה שלנו בקריאייטיב כדי ליצור פרסומת זכירה ואפקטיבית שתסייע למימוש השלבים הבאים של צמחית החברה".

מוקדם יותר דיווחנו על שגם חברת הטכנולוגיה הישראלית מאנדיי תפרסם באירוע הספורט הגדול בארה"ב, שזוכה מדי שנה לכ-90-110 מיליון צופים. עבור מאנדיי תהיה זו הפעם הראשונה בסופרבול. הפרסום באירוע זה הוא שיאו של קמפיין שהחברה צפויה לצאת אליו בימים הקרובים, שיכלול שלטי חוצות, מודעות ברכבת התחתית בניו יורק, מטרו, אוטובוסים ותחנות אוטובוסים, פעילות סושיאל ועוד.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

החברה הישראלית הראשונה שפרסמה בסופרבול הייתה סודהסטרים ב-2013. בהמשך פרסמה וויקס בכמה אירועי סופרבול, וגם מותג החומוס סברה של שטראוס. בסופרבול האחרון פרסמו שתי חברות טכנולוגיה ישראליות: Fiverr וכאמור גונג.

החלק הארי של המפרסמות בסופרבול הן חברות מתחומי המזון ומשקאות, אופנה וענקיות הרכב העולמיות. בשנים האחרונות חדרו לגזרה גם חברות טכנולוגיה, והשנה גם הקריפטו מגיע לסופרבול עם שתי חברות ענק בתחום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הכוכב הבא. קרדיט: אתר מאקוהכוכב הבא. קרדיט: אתר מאקו
רייטינג

הכוכב הבא בראש הפריים טיים

בערב עם ריאליטי חזק, הוא כמעט תמיד בראש, וכך גם עם שידור "הכוכב הבא" לקראת אירוויזיון 2026, שהשתלט על רצועת הפריים טיים 

רן קידר |
נושאים בכתבה רייטינג
המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 14.7% רייטינג ו-352 אלף צופים, ואילו חדשות 14 היו אחריה עם 8.1% רייטינג ו-215 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שהצליחה שוב לחצות את רף מאה אלף הצופים, עם 5.9% רייטינג ו-144 אלף צופים, ובסוף הרשימה היתה המהדורה של כאן11, עם נתונים טובים יחסית לחוסר הפופולריות שלה, עם 95 אלף צופים ו-4% רייטינג.


פריים טיים

תחרות בפריים טיים זה תמיד טוב, אבל כשיש ריאליטי, כמעט תמיד הוא בראש הטבלה, וכך גם היה אתמול עם "הכוכב הבא", שהיה עם רייטינג של 16.9% רייטינג ו-432 אלף צופים והיה התכנית הנצפית ביותר בלוח השידורים. אחריו היתה "ווארט" של ערוץ 13, עם 7.9% רייטינג ו-182 אלף צופים, ואילו ההיעדרות של ינון מגל ככל הנראה הובילה לירידה של הפטריוטים למקום השלישי, עם 7.1% ו-189 אלף צופים. למרות שהעונה נפתחה בסערה, "בואו לאכול איתי" של כאן11 סגרה את הרשימה עם 6.1% רייטינג ו-150 אלף צופים.

תכניות הבוקר והצהריים

מבחינת שאר הרצועות, רצועת הבוקר הולכת ותופסת תאוצה, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה את הרצועה, עם 3.2% ו-66 אלף צופים, במקום השני היה ערוץ 14, כשמהדורת "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, היתה במקום השני מבחינת רייטינג, עם 2.5% רייטינג אבל במקום הראשון מבחינת כמות צופים, 67 אלף צופים. "העולם הבוקר" של רשת סגרה את הרשימה, עם 2% רייטינג ו-59 אלף צופים. 

ברצועה שלאחריה, המספרים ירדו מעט, ומשדר הבוקר של קשת, עם יואב לימור היה בראש ועמד על רייטינג של 2.7% ו-52 אלף צופים, ואילו אחריו היה "על הבוקר" של ערוץ 14 עם 1.9% רייטינג, ו-49 אלף צופים. את הרשימה סגר המשדר המיוחד לזכרו של הדר גולדין ז"ל ששודר ברשת, עם 1.7% רייטינג ו-38 אלף צופים. 

בצהריים, 14 בצהריים של חדשות 12 היה בראש, עם 3.5% ו-78 אלף צופים, בעוד האולפן הפתוח של עם בועז גולן היה במקום השני, עם 3.3% רייטינג ו-69 אלף צופים. את הרשימה סגרה רשת עם "הדוח היומי" שהיה עם 1.2% רייטינג ו-30 אלף צופים בלבד. 

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.