הפגנה נגד החלטת היועמ"ש: "בלאו לא מרגל - זה כתב אישום נגד כל העיתונאים"

ארגוני העיתונאים השונים יפגינו היום (יום א') נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, להעמיד לדין את עיתונאי 'הארץ' אורי בלאו, באשמת החזקת ידיעות סודיות על ידי מי שאינו מוסמך לכך. ההפגנה תחל בשעה 12:00 מול משרד המשפטים בירושלים.

מהודעה שפרסם ארגון העיתונאים החדש בדף הפייסבוק שלו, נכתב כי "אורי בלאו פרסם כתבה לגיטימית, שעברה אישור צנזורה, ומואשם בכך שהחזיק מסמכים - המסמכים מהם יצאה הכתבה. בלאו אינו מרגל, הוא עיתונאי שפעל לפי כל כללי האתיקה העיתונאית כדי לחשוף דברים ולהוציאם לאור השמש, פעולות שהן נשמת אפה של העיתונות ושל הדמוקרטיה. זהו לא כתב אישום נגד אורי בלאו - זהו כתב אישום שנועד לפגוע בכל עיתונאי, באשר הוא, ולהרתיע אותנו מלחקור ולפרסם מידע שמנסים להסתיר מהציבור. נודיע (ליועץ המשפטי, א"כ): כולנו אורי בלאו. אם הוא אשם, כולנו אשמים. אם הוא מרגל, כולנו מרגלים. אם ישראל היא דמוקרטיה, לא מגישים כתבי אישום נגד עיתונאים שפעלו בהגינות לפי כל כללי האתיקה".

* אייס רוצה להכיר אתכם טוב יותר. לפרטים המלאים - לחצו כאן

ביום חמישי הודיעה פרקליטות מחוז תל אביב על החלטתה להעמיד לדין בלאו לדין לאחר שנבחנו בכובד ראש טענותיהם של פרקליטיו של העיתונאי במסגרת השימוע שנערך בפני היועץ המשפטי לממשלה. כבר בתקופה הקרובה יוגש נגד בלאו כתב אישום בחדש לעבירה של החזקת ידיעות סודיות על ידי מי שאינו מוסמך לכך - מבלי כוונה לפגוע בביטחון המדינה. יש לציין כי עבירה זו חוסה תחת הכותרת "עבירת ריגול", אולם לבלאו לא מיוחסת עבירת ריגול.

"חרף זאת", נמסר בהודעת משרד המשפטים, "סבור היועץ המשפטי לממשלה - על דעת כל הגורמים המקצועיים שעסקו בפרשה: הפרקליטות, השב"כ ומשטרת ישראל - כי מקרה זה הוא קיצוני מבחינת מאפייניה החמורים של התנהלותו של בלאו, ולפיכך ההחלטה להעמידו לדין היא מחויבת המציאות".

בעקבות החלטה זו, סערה התקשורת הישראלית. בגילוי דעת שפרסמו הפרשנים הצבאיים השונים - רוני דניאל מ'חדשות 2', אלון בן-דוד מ'חדשות 10', כרמלה מנשה מקול ישראל, יואב לימור מ'ישראל היום', עפר שלח מ'מעריב', אלכס פישמן מ'ידיעות אחרונות', ורון בן-ישי מ-ynet, נכתב: "כמי שמסקרים את מערכת הביטחון מזה עשרות שנים אנו עוסקים מדי יום באיסוף ידיעות המוגדרות 'סודיות'. גם אם חרג בלאו מסיכומים שהושגו איתו ונהג שלא כשורה או בחוסר תום לב, הרי שכתב האישום שהגיש היועץ המשפטי לממשלה באשמת החזקת ידיעות סודיות הוא חציית קו אדום המהווה תקדים מסוכן לחופש העיתונות בישראל. אנו מזהירים מפני תקדים משפטי שעלול להפוך כל עיתונאי לעבריין בפוטנציה, או לחילופין: להשתיק את התקשורת, להפוך את מערכת הביטחון לאטומה וחסינה מביקורת, ובמשתמע - לפגוע בדמוקרטיה".

אגודת העיתונאים בירושלים, גינתה את החלטת היועץ המשפטי. ההחלטה "מחזירה את ישראל שנות דור לאחור ומעמידה בספק את הגדרתה כמדינה דמוקרטית אמיתית", נמסר מהאגודה, "ההחלטה מצטרפת לשורת צעדי החקיקה שנועדו לפגוע במעמד העיתונות ובתפקידיה החיוניים לקיומו של כל משטר דמוקרטי. הפרסומים של אורי בלאו עברו צנזורה והעיתונאי מ'הארץ' עשה מה שכל עיתונאי טוב צריך לעשות: לחשוף לעיני הציבור ולהביא לשיפוטו את מה שמנסים להסתיר מעיניו. מאכזב שהיועץ מצטרף בהחלטתו המבישה לפוגעים בחופש הביטוי , במקום להיות זה שמגן עליו מפני הגורמים השלטוניים המבקשים להצר את צעדיו".

גם ארגון העיתונאים החדש פרסמה גינוי להחלטה "שמסכנת את חופש העיתונות שהוא נשמת אפה של הדמוקרטיה" כדברי ההודעה. "במסגרת עבודת העיתונאי והיחסים המיוחדים שבין עיתונאי לבין מקורות הנמצאים בתפקידים רגישים, נחשף עיתונאי למידע רב שחלקו בעל היבטים ביטחוניים. כמי שפועלים לפי כללי האתיקה וחוקי המדינה, עיתונאים בכלי תקשורת ישראליים מפרסמים ידיעות בעלות גוון ביטחוני רק לאחר שהן מאושרות על ידי הצנזורה. כך פעל גם אורי בלאו... כל עיתונאי חוקר מחזיק ברשותו מסמכים שהודלפו ממקורות לא רשמיים. אנו לא מכירים דרך אחרת לחשוף בפני הציבור מקרים של שחיתות שלטונית, עוולות ועבירות שמבצעיהן היו מעדיפים שימשיכו להתקיים באין מפריע. ללא הדלפות (שמפורסמות, בנושאים ביטחוניים, באישור הצנזורה) יהיו העיתונאים תלויים אך ורק במידע שהם מקבלים בהודעות לעיתונות ועבר דרך המסננת של השלטון. מידע רב נוסף שפעמים רבות יש בו עניין רב לציבור כלל לא ייחשף - דבר שירוקן מתוכן את תפקידו הראשון במעלה של העיתונאי לתפקד ככלב השמירה של הדמוקרטיה".

לדברי הארגון, "משמעות הגשת כתב האישום נגד בלאו היא אחת: סירוסה של העיתונות מהיכולת הבסיסית לסקר ולבקר את מערכת הביטחון שלא דרך סוכני המידע הרשמיים שלה, כגון דובר צה"ל או דוברים אחרים - גורמים בעלי אינטרס מובהק שלא לבקר את המערכת. מצב זה לא מתקבל על הדעת ואסור שיתקיים במדינה דמוקרטית בה חופש העיתונות הוא ערך עליון".

השתלשלות האירועים בפרשת קם-בלאו

לפני 8 חודשים גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב 54 חודשי מאסר בפועל על העיתונאית לשעבר ענת קם, שהורשעה במסגרת עסקת טיעון, ב-2 עבירות של ריגול - החזקת מידע סודי ומסירתו ללא היתר.

קם הורשעה בגניבת כ-2,000 מסמכים במסגרת שירותה הצבאי בלשכת אלוף פיקוד מרכז לשעבר יאיר נווה. מאות מהמסמכים היו סודיים. בספטמבר 2008, לאחר שהציעה את המסמכים ליוסי יהושוע, הכתב הצבאי של 'ידיעות אחרונות' שסירב לקבלם, הכירה קם את בלאו, ובעקבות כך העבירו לו כ-1,500 מסמכים. בלאו עשה שימוש בחלק מהמסמכים לטובת תחקיר על פעילות חיסולים ממוקדים ביהודה ושומרון.

במשך תקופה ארוכה התנהלו מגעים בין בלאו לבין רשויות הביטחון לגבי החזרת המסמכים, שעל פי השב"כ, היו בעלי פוטנציאל ביטחוני נפיץ. על פי הסכם שגובש עם בלאו, הובטחה לו חסינות מפני העמדה לדין בתמורה למסירת המסמכים, אולם הוא העביר רק 50 מסמכים מתוך אלפי המסמכים שנמסרו לו על ידי קם.

בחודש דצמבר 2009 נעצרה קם על ידי השב"כ, בעת שעבדה ככתבת מדיה בוואלה ברנז'ה. בשב"כ הבינו כי בידי בלאו מסמכים רבים נוספים, רק לאחר שכבר נחתם עמו הסכם ואף שולם לו עבור מחשב חדש במקומו של זה שמסר לידי שירותי הביטחון. בעקבות כך הוזמן בלאו לחקירה אולם, לאחר שהיה בחופשה בתאילנד והעריך כי ייעצר במידה ויחזור ארצה, ובחר לנסוע ללונדון. פרקליטו של בלאו החזיר חלק מהמסמכים בזמן שהותו של בלאו בחו"ל, אולם לא את כולם.

בעקבות כך נחתם הסכם נוסף עם בלאו בו התחייב להחזיר את כל המסמכים, אולם הפעם לא כלל ההסכם התחייבות לא להעמידו לדין. כעת כאמור החליט היועץ המשפטי להעמיד את בלאו באשמת החזקת ידיעות סודיות על ידי מי שאינו מוסמך לכך.