קינטיקה: קרן דיפנס־טק חדשה קמה בישראל

בשעה שההשקעות בתחום הביטחון והטכנולוגיה הביטחונית נמצא בפריחה חסרת תקדים, שעה שהסדר העולמי בתחומי הביטחון חווה זעזוע, קמה בישראל קרן דיפנס טק חדשה שרוצה להנות מהמגמה - קינטיקה; הקרן הוקמה על ידי היזמים אהרון אפלבאום, יואב קנול ופרדריק לנדאו ובראשה יעמוד איץ אפלבאום, יזם ומשקיע וממקימי ליייטספיד ישראל

חיים בן הקון |

קרן ההון-סיכון החדשה קינטיקה, שמוקדשת להשקעות בטכנולוגיות המשרתות הן את תחום הביטחון והן את השוק האזרחי, נחשפת לראשונה. הקרן הוקמה על ידי היזמים אהרון אפלבאום, יואב קנול ופרדריק לנדאו שמביאים איתם שנים של ניסיון בהשקעות וייעוץ לתעשייה הביטחונית הבינלאומית. יו"ר הקרן הוא איץ אפלבאום, יזם ומשקיע עם עשרות שנות ניסיון בארה"ב וישראל וממקימי ליייטספיד ישראל. אליהם מצטרפים שני בכירים מאוד שהשתחררו לאחרונה מצה"ל - אלוף במיל' סער צור, לשעבר מפקד הגיס הצפוני ותא"ל במיל' עמית קוניק, לשעבר מפקד בכיר בקהיליית המודיעין.


בוועד המייעץ לקרן נמנים מספר בכירים בארה"ב בהם ג'ו לונסדייל, מייסד-שותף של פלנטיר ומייסד קרן ההון-סיכון הביטחונית הגדולה בעולם 8VC (שהשקיעה בחברות אנדוריל וסרוניק), מזכיר הצי האמריקאי ושגריר ארה"ב בנורווגיה לשעבר קנת' ברייתווייט, והסנאטור האמריקאי לשעבר נורם קולמן, המחובר מאוד למערכת הביטחון האמריקאית.


הקרן כבר גייסה משקיעים אסטרטגיים בינלאומיים והובילה השקעות בחברות Particle , Line5 ו-Limitless CNC. היא מתמקדת בסטארטאפים ישראליים בשלבים מוקדמים של Pre-Seed עד סבבי Series A הפועלים בשילוב בין עולמות הביטחון והטכנולוגיה האזרחית בתחומים כמו ייצור מתקדם, בינה מלאכותית, לוחמה אלקטרונית, מערכות בלתי מאוישות וחלל.


ענף קרנות הדיפנס־טק רושם צמיחה חסרת תקדים

תחום הדיפנס-טק חווה בשנה האחרונה צמיחה חסרת תקדים, הן ברמה המקומית והן בזירה הבינלאומית. לפי נתוני משרד הביטחון, בין אוקטובר 2023 לספטמבר 2024 נרשמו 86 שיתופי פעולה עם סטארט-אפים וחברות קטנות, בהיקף כולל של כ-601 מיליון שקלים – נתון המעיד על מדיניות מוצהרת לחיזוק החדשנות הביטחונית באמצעות המגזר הפרטי.


ברמה הגלובלית, השקעות בתחום הדיפנס-טק עלו בשנת 2024 ב-33% והגיעו לשיא של 31 מיליארד דולר. למגמה זו שותפות גם קרנות הון סיכון בינלאומיות וישראליות מובילות, בהן סקויה, לוקס, 10D ו-AWZ, שחלקן נכנסו לראשונה לתחום מתוך הבנה שהטכנולוגיה הצבאית הפכה לחזית הבאה של החדשנות.


בישראל ניכרת התרחבות מואצת של האקוסיסטם הביטחוני-טכנולוגי. מספר הסטארט-אפים בתחום הדיפנס-טק הוכפל בתוך שנה אחת בלבד, עם למעלה מ-300 חברות פעילות נכון לסוף 2024. תופעה בולטת היא כניסתם של יזמי הייטק שהשתתפו בלחימה במסגרת שירות מילואים, זיהו בזמן אמת פערים מבצעיים, והחלו לפתח פתרונות טכנולוגיים מבצעיים – לעיתים תוך שבועות ספורים מהשטח אל הפיתוח.


המגמות הללו מצביעות על שילוב הדוק בין ביטחון, טכנולוגיה ויזמות – שילוב שמגדיר מחדש את הדרך שבה מדינות מתמודדות עם אתגרי הביטחון של המאה ה-21. את המגמות האלה רוצה הקרן החדשה לנצל כדי לעלות על גל ההתחמשות הגלובאלי מחד, ועל גל הפיתוחים שמגיעים מתוך צרכים בשדה הקרב מאידך. 

קיראו עוד ב"BizTech"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיותסם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות

קו ישיר ל-ChatGPT? סם אלטמן בוחן שילוב שבבים בתאי מוח

במסגרת הפרויקט שלו Merge Labs, מנכ״ל OpenAI רוצה לעקוף את מאסק בפיתוח ממשק מוח־מחשב, ומכוון ליעד שבו נחשוב מחשבה  שתקבל תגובה מיידית מהבינה המלאכותית

רן קידר |
נושאים בכתבה סם אלטמן

סם אלטמן, מנכ״ל OpenAI, הציב יעד שאפתני במיוחד במיזם שבבי המוח החדש שלו, Merge Labs: שילוב של טכנולוגיית ריפוי גני לשינוי תאי מוח כך שיגיבו לאולטרסאונד, לצד שתל שמזהה ומווסת את פעילותם. הרעיון מבוסס על תחום מחקר הקרוי "סונוגנטיקה", שבוחן כיצד לגרום לתאים להשתנות גנטית כדי שיופעלו על ידי גלי קול. החזון הוא פלטפורמה עתידית שתאפשר ממשק מוח־מחשב מדויק יותר, שעשוי בעתיד לשמש גם לחיזוק יכולות קוגניטיביות.

אלטמן, שמנהל בשנים האחרונות יריבות גלויה עם אילון מאסק ונויראלינק, אמר כי ישמח להגיע למצב שבו ניתן יהיה "לחשוב על משהו, ומייד ChatGPT יגיב". לאחרונה דווח כי Merge Labs מגייסת 250 מיליון דולר לפי שווי של 850 מיליון דולר, עם תמיכה משמעותית מקרן ההשקעות של OpenAI. אלטמן יכהן כמייסד־שותף אך לא ישקיע הון אישי. במקביל, חברות אחרות בוחנות שימוש באולטרסאונד לטיפול במוח ללא השתלה, למשל קסדות טיפוליות למחלות נפש, ואחת מהן, Nudge חברת הסטארט־אפ של פרד ארסהם' מייסד־שותף של Coinbase, שמפתחת קסדה המשדרת אולטרסאונד ממוקד בעוצמה נמוכה אל המוח, גייסה לאחרונה 100 מיליון דולר.

להבדיל מהטכנולוגיה של נויראלינק של מאסק, שמסתמכת על קריאת ושידור אותות חשמליים דרך אלקטרודות, Merge Labs שואפת להשתמש, כאמור, באולטרסאונד,  מה שעשוי להפחית סיכונים, עם חדירה פחות פולשנית ולהרחיב את השימושים האפשריים. סונו-גנטיקה בוחנת כיצד גלים אקוסטיים בתדר גבוה יכולים להשפיע על תאים שעברו שינוי גנטי. 

החברה נמצאת בשלב מוקדם מאוד, והטכנולוגיה תזדקק לעוד שנים של מחקר, ניסויים קליניים ואישורים רגולטוריים מחמירים. עם זאת, עצם בחינת הכיוון מעידה על שאיפתו של אלטמן לא רק להרחיב את תחום הבינה המלאכותית, אלא גם לפרוץ את גבולות הפיזיולוגיה האנושית כחלק מהחזון הטכנולוגי שלו. 

להבדיל, נויראלינק קיבלה כבר ב-2023 אישור מה-FDA לערוך ניסויים קליניים בבני אדם, וההשתלה הראשונה התבצעה בינואר 2024. המושתל הראשון היה בריינר מוריס, צעיר בן 29 עם שיתוק מלא שנגרם כתוצאה מתאונה. מאז השתלת השבב, מוריס הצליח לשלוט במחשב בעזרת מחשבה בלבד, לגלוש, לשחק ולערוך סרטונים, הישג שמהווה עדות לפוטנציאל האדיר של הטכנולוגיה. ארבעה מטופלים נוספים עברו את ההשתלה בהצלחה וממשיכים להשתתף בניסוי הקליני, לצד ניסויים נרחבים בקופים, שחלקם נועדו לבחון יכולת לשחזור ראייה.