אבי יעקובוביץ גב ים
צילום: אלדד רפאלי
דוחות

גב ים: צמיחה של 35% ב-FFO ל-82 מילון ש', נהנתה מהמדד הגבוה

נרשמה עליה בהכנסות משכירות, בין השאר עקב עליית המדד;  "ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות מתחזקות ומרחיבות את מרכזי הפיתוח בישראל במוקדי הביקוש המרכזיים"
גיא טל | (1)

חברת הנדל"ן גב ים מפרסמת את דוחותיה הכספיים לרבעון השני של שנת 2022. כמו כן מודיעה החברה על החלפת יו"ר הדירקטוריון אלדד פרשר במיכאל זלקינד. 

על פי דוחות החברה הכנסות החברה מהשכרה וניהול מבנים הסתכמו ברבעון ב-160 מילייון שקל לעומת 149 מיליון ברבעון המקביל. העליה נובעת מעליית דמי השכירות הצמודים למדד וכן מעליה ריאלית בדמי השכירות, אכלוס נכסים חדשים וכן גידול בהכנסות מדמי ניהול בסך 5 מיליון שקל. 

ה-NOI צמח ל-137 מיליון שקל לעומת 130 מיליון שרבעון המקביל וה-NOI מנכסים זהים עלה ל-134 מיליון לעומת 127 מיליון ברבעון הקודם. 

החברה רשמה רווחי שיערוך של 375 מיליון שקל לעומת 684 מיליון שקל ברבעון המקביל. מרבית רווחי השיערוך מיוחסים לעלייה בשווי נכסי הלוגיסטיקה והתעשייה עקב עליית שווי הקרקע וכן מעליית מדד המחירים והפחתה של שיעורי ההיוון. 

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות טיפס ל-508 מיליון שקל לעומת 263 מיליון שקל ברבעון המקביל, רובו מיוחס לרווחי השיערוך. 

לדברי החברה הסכמי השכירות בנכסים קיימים נחתמו בעלייה ריאלית ממוצעת של 11% במהלך הרבעון השני, ובשיעור של 8% במהלך המחצית הראשונה של השנה. שיעור הריבית המשוקלל על חוב החברה עומד על שיעור שנתי של 0.8% צמוד למדד למח"מ משוקלל של 4.2 שנים. במהלך המחצית הראשונה השקיעה החברה 371 מיליון שקל בפרויקטים שנמצאים בתכנון רישוי והקמה. שני פרויקטים של מרכזים לוגיסטיים הושלמו ואוכלסו במלואם - פרויקט גב ים גדרות והפרויקט בגב ים חיפה. 

אבי יעקבוביץ, מנכ"ל החברה: "ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות מתחזקות ומרחיבות את מרכזי הפיתוח בישראל במוקדי הביקוש המרכזיים, המהווים עבורן נכסים אסטרטגיים ברמה עולמית. החברות הנ"ל מעכלות את המשבר, מגלות עמידות ומחשבות מסלול לטווח ארוך. חברות הטכנולוגיה הבינלאומיות כאן כדי להישאר, לגדול ולהתפתח למשך שנים רבות, ומובילות את המגמה בשוק.  

"אנו חווים ביקושים חזקים ויציבים להקמת מרכזי פיתוח והרחבתם ולהון אנושי איכותי מצד תאגידי הטכנולוגיה הגדולים בעולם, וזאת בייחוד במוקדי הביקוש המרכזיים, הכוללים, בין היתר, את מטרופולין תל-אביב, מרחב הרצליה ופארק מתם. הביקושים במוקדים אלו קשיחים, והשטחים החדשים נספגים בשלבי ההקמה, וחלקם כבר בשלבי התכנון. אנו צופים, כי מגמה זו תישמר בשנים הקרובות, הן ברמת התפוסות והן ברמת שכר הדירה הגבוה בחוזי שכירות ארוכים. מוקדים אלו עומדים בחזית ומובילים, וצפויים להתחזק ולצמוח בשנים הקרובות". 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מר מדד 03/08/2022 09:50
    הגב לתגובה זו
    כל הרווים מעליית המדד אז בעצם זה עלייה רוחבית מה שהם הרוויחו, הרוויחו שאר החברות הנדלן.. השאלה מה עשתה רווח מעל עליית המדדים.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?