במהלך השנים האחרונות נכנסה מצרים למשבר האנרגיה הגדול ביותר שידעה זה עשורים רבים. התנהלות עסקית לא נבונה מול חברות האנרגיה הבינלאומיות שפעלו במדינה, שכללה קיצוץ במכסות הייצוא וקביעת מחיר נמוך מדי לגז,  לצד חוסר יציבות פוליטי ששרר במדינה הובילו לקיפאון מתמשך במשק האנרגיה המצרי, לעצירת הפיתוח ולהקפאת פעילות האקספלורציה במדינה.

כך נוצר מצב שלמרות שמצרים מחזיקה בעתודות גז גדולות, במשך שנים לא פותחו מאגרים חדשים ולא נבנתה תשתית תומכת הפקה מתאימה, ומצרים הפכה מיצואנית גז, בין השאר לישראל ולירדן, למעמד של מדינה שאינה תלויה בעצמה לצורך אספקת צרכי האנרגיה שלה, ואף נאלצה לייבא בשנים האחרונות גז נוזלי.   

המאגרים הקיימים מתדלדלים

עצירת הפיתוח עלתה למצרים ביוקר. בעוד שהביקוש לאנרגיה ובפרט לגז טבעי עלה באופן חד, מאגרי הגז הפעילים במצרים נמצאים בעיצומו של תהליך התדלדלות מהיר ויכולת האספקה ממאגרים אלו הולכת ויורדת מדי שנה. מאז 2009 ועד שנת 2015 הצטמצמה אספקת הגז במדינה באופן דרסטי מ-64 BCM בשנת 2009 ל-46 BCM בלבד בשנת 2015 – ירידה של קרוב ל-30%. חמור מכך, על פי הערכות בשנת 2020 יכולת האספקה של מאגרי הגז הישנים במצרים תעמוד על פחות ממחצית יכולת אספקת הגז של אותם מאגרים בשנת 2009.

נשיא מצרים א-סיסי הבין היטב את עומק המשבר בו נמצאת מצרים, ומאז שעלה לשלטון החל לפעול באופן נחוש על מנת להוציא את משק האנרגיה המצרי מהמשבר העמוק.  תחת הנהגתו, ממשלת מצרים הכפילה את מחיר הגז במצרים ושיפרה את תנאי ההתקשרות עם חברות אנרגיה בינלאומיות על מנת למשוך אותן למצרים בכדי שיפתחו שדות קיימים שטרם פותחו ויחפשו מאגרי גז חדשים. המהלכים אותם הוביל השלטון המצרי החדש הוכתרו בהצלחה כאשר חברות בינלאומיות התחייבו להשקיע במשק האנרגיה המצרי עשרות מיליארדי דולרים, והובילו לתגלית מאגר 'זור' (Zhor) הענק, ה'לוויתן המצרי'.

• טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון
• איראן צפויה לחדש את אספקת הגז לעיראק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גילוי מאגר הגז הענק הוא לא פחות מחבל הצלה עבור משק הגז המצרי, כאשר על פי הפרסומים יוכל המאגר להגיע במהלך שנת 2019 לקצב הפקה מקסימלי כולל של 27 BCM בשנה ולסייע למצרים להתמודד עם משבר האנרגיה החריף במדינה. מדובר אמנם בחדשות מצוינות עבור הכלכלה המצרית, כאשר תחילת ההפקה מהמאגר צפויה כבר בשנת 2017, בקצב שנתי מקסימלי של 10 BCM, אך האם מאגר 'זור' לבדו יכול לספק את כלל כמות הגז הדרושה למשק המצרי?

לא על ה-Zhor לבדו

כדי לענות על שאלה זו נתייחס תחילה לכלל הביקוש הקיים במצריים לגז טבעי: באופן גס ניתן לחלק את הביקוש במשק הגז המצרי לשתי קטגוריות מרכזיות- הביקוש לגז טבעי עבור המשק המצרי עצמו, וכמות הגז הטבעי הנדרשת בעבור מתקני הנזלת הגז המצריים, בעבור יצוא גז ממצרים.

על פי נתוני חברת הייעוץ הבינלאומית ווד-מקינזי הביקוש המקומי לגז טבעי במצרים בשנת 2020 צפוי להגיע לכ- 71 BCM ובשנת 2025 לכ-78 BCM. בנוסף, במצריים קיימים שני מתקני הנזלה בעלי כושר הנזלה שנתי של כ- 18 BCM, שמושבתים כמעט לחלוטין עקב המחסור בגז טבעי.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

לאחר שבחנו את צד הביקוש, נסתכל על תחזית היצע הגז המקומי במשק המצרי. על פי נתוני ווד-מקינזי, אשר לוקחים בחשבון מחד את הידלדלות המאגרים המפיקים הקיימים, ומצד שני פיתוח של מאגרים נוספים (כולל כמובן את מאגר זור) – נקבל כי היצע הגז הצפוי במצרים בשנת 2020 צפוי לעמוד על כ-62 BCM בלבד, ובשנת 2025 לטפס במתינות לכ-68 BCM.

על פי נתונים אלו, היצע הגז במצרים איננו צפוי להספיק לכלל פוטנציאל הביקוש במשק המצרי ובטח אין מדובר בהיצע שיוכל לספק באופן שוטף ואמין גז למתקני ההנזלה במצרים. אמנם גורמים ממשלתיים במצרים טוענים שעם הכניסה של מאגר 'זור' לפעילות מלאה הם יוכלו לספק את כלל צרכי השוק המקומי (לא כולל מתקני הנזלה), אך מדובר בהיקפי ביקוש אשר אינם כוללים את הצמיחה בביקוש לגז טבעי במצרים. עושה רושם שלמרות ההצהרות על 'ביטחון אנרגטי'  ממשלת מצרים ממשיכה לפעול באופן נחוש על מנת להמשיך ולמשוך עוד ועוד חברות אנרגיה למדינה על מנת שאלו ימשיכו לחפש ולפתח מאגרי גז חדשים, שיעזרו לה להתמודד עם המחסור בגז טבעי במדינה.

פוטנציאל לשיתוף פעולה מצרי-ישראלי

מצרים אמנם נמצאת בדרך הנכונה לשיקום משק האנרגיה במדינה, אך בכל תחזית, היא עתידה להתמודד בשנים הקרובות עם מחסור בגז טבעי לצרכים פנימיים או כחומר גלם לייצוא גז נוזלי דרך מתקני ההנזלה הקיימים. עם זאת, לצד האתגרים קיים גם חלון הזדמנויות לשיתוף פעולה אנרגטי ישראלי-מצרי שעשוי להוות את גולת הכותרת בפיתוח משקי האנרגיה באזור, כאשר  לישראל יש את היכולת לספק ובמהירות באופן יחסי חלק מהביקוש שקיים במצרים, וזאת מבלי לפגוע בהיצע הגז למשק המקומי הישראלי.

במבט לעשור הקרוב, יש לזכור כי גילויי הגז האדירים בישראל, מצרים וקפריסין מעלים את רף ההתעניינות בפיתוח נכסי האנרגיה של מזרח הים התיכון, ועל כן הפוטנציאל הרב שקיים עשוי וצריך להוביל לשיתוף פעולה אנרגטי אזורי שיביא תועלות רבות לכל המדינות ועשוי להוות גורם מאחד ומקרב לאזור כולו.