הסקטור בת"א שמשייט ברמת שיא: מה חושבים האנליסטים ומי המנייה המומלצת

השבוע ב'מדד בפוקוס' - האנליסטים מתייחסים לאחד המדדים המעניינים בת"א ומסמנים את הכיוון בטווח הארוך
נדב לוי | (1)

לאחר שבשבוע שעבר התייחסנו למניית טאואר שנסחרת בשיא מאז שנת 2010 ושבוע קודם לכן התמקדנו במניית רציו הלוהטת, הפעם חרגנו ממנהגנו וביקשנו את התייחסות האנליסטים לאחד המדדים המעניינים בת"א, וזה המשקף אולי בצורה הטובה ביותר את מצב הכלכלה המקומית - מדד ת"א בנקים-5.

את השנה פתח המדד בדשדוש סביב רמות השיא ובתשואה חיובית צנועה של כ-2% מתחילת השנה, כאשר מניות לאומי (שמשקלה 33.9% ממדד הבנקים), דיסקונט (14.2%), מזרחי טפחות (13.2%) והבינלאומי (5.4%) נסחרות בתוך שיא שנתי בעוד שמניית פועלים (33.1%) רחוקה כ-3% מלהיות במצב זהה. מצב זה מסביר גם את העובדה שכל מניות המדד רשמו תשואות חיובית מתחילת השנה מלבד הפועלים, שנותרה כאמור מאחור עם תשואה שלילית של 1.5%, זאת כאשר בסיכום השנה האחרונה רשם המדד עלייה מרשימה של כ-25%.

בעניין זה אפשר לציין שמעבר לים רשם סקטור הבנקים בארה"ב עלייה של כ-55% בשנה האחרונה, כאשר שורה ארוכה של בנקים כדוגמת ג'יפי. מורגן, סיטיגרופ, בנק אוף אמריקה גולדמן זאקס ואחרים רשמו זינוקים חדים לאחר שאלו היכו את התחזיות ברבעון האחרון לשנת 2016. כמו כן, בחירתו של טראמפ והצהרותיו בנוגע להפחתת הרגולציה והמסים יחד עם הפחתת מס החברות, עשויים להמשיך ולהטיב עם ביצועי הבנקים. 

ובחזרה לסקטור המקומי, ביקשנו מהאנליסטים התייחסות למצב המדד והאם השנה הנוכחית מסתמנת כשנת שיא נוספת עבור סקטור הבנקים - התוצאות לפניכם.

מאיר סלייטר, מנהל מחלקת מחקר בבנק ירושלים ברוקראז'

"מדד הבנקים עלה בשנה האחרונה בכ-25% והגיע לרמתו הגבוהה ביותר בשנים האחרונות. העלייה במדד הינה תוצאה של שילוב בין שיפור הרווחיות של הבנקים, בין היתר כתוצאה ממהלכי התייעלות, ובין שיפור במכפיל שמעניק השוק בתמחור הבנקים, אשר עמד על סביבה של מכפיל רווח 8 לפני שנה, והיום הוא קרוב ל- 10. כשבוחנים את המדד לשנה-שנתיים הקרובות, אז חלק מהבנקים מתומחרים במכפיל רווח 10, שמשמעותו תמחור יחסי היסטורי מלא – מכיוון שהבנקים לאורך שנים מתומחרים במכפילים של 9.5-10, וחלק מהבנקים עוד אינם מקבלים את התמחור הזה, אבל הם לא רחוקים ממנו. המשמעות היא שהמשקיע צריך לצפות לתשואה על ההשקעה של 10%-12% ממדד הבנקים בשנה הקרובה, בהינתן מצב המאקרו הנוכחי".

כאשר אנחנו מדברים על מצב המאקרו, זה נוגע בעיקר לרמת הריבית הנמוכה וסביבת האינפלציה האפסית. במידה ופרמטרים אלו יהיו גבוהים יותר, ובעיקר כאשר הריבית בישראל תחל לעלות, הבנקים ירשמו שיפור משמעותי ברווחיות שלהם, והמניות עשויות להגיב. כלומר, הפקטור המרכזי שעשוי לגרום למשקיע לקבל יותר מ-10% על ההשקעה שלו הוא שער הריבית בישראל, או אם להיות מדויקים – הצפי לשינוי בשער הריבית בישראל. מכיוון שהצפי שלנו לעליית ריבית בישראל הוא במהלך 2018, אישוש להערכה הזו בחודשים הקרובים עשוי לגרום למניות לגלם חלק מההשפעה הזו כבר ב- 2017, כלומר לעלות יותר מ- 10%".

 

"מבין הבנקים, הבנקים הגדולים מתומחרים במכפילי רווח נמוכים יותר של כ- 9.5, לעומת מזרחי והבינלאומי המתומחרים במכפילי רווח מעט גבוהים מ- 10. לכן, אנו מעדיפים נכון להיום את הבנקים הגדולים על הבינוניים".

אלון גלזר, סמנכ"ל מחקר בלידר שוקי הון

"מהלך העליות שנרשם בסקטור הבנקים בחודשים האחרונים הוביל את מניות הבנקים להיסחר לא רחוק מהשווי ההוגן שלהם, מה גם שקיימים לא מעט סיכונים על המערכת הבנקאית החל מירידה ברווחיות בטווח הקצר וכמו כן מסיכונים מוכרים של תחרות וטכנולוגיה. אם חשבנו עד לפני כמה חודשים שהסקטור מאוד אטרקטיבי ונסחר בזול, כעת לאחר העליות, הבנקים נסחרים במחירים הוגנים וקרוב לשווי הכלכלי, כך שאינם צפויים להניב תשואה גבוהה משמעותית יותר מהשוק."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"עם זאת, המחירים עדיין לא יקרים בצורה קיצונית ואם השווקים ימשיכו את המגמה החיובית בתמיכת הכלכלה המקומית והעולמית, ישנם עוד מקום לעליות. צריך להבין כי במידה והריבית בישראל תעלה, יהיה זה דבר חיובי עבור הבנקים אך צריך לזכור שלמהלך כזה יש גם את הצד השני - עלייה בריבית צפויה לפגוע במקומות אחרים, כמו בתיק ניירות הערך של הבנקים. לעליית הריבית יש שני צדדים ובינתיים אינה צפויה לעלות בטווח הקרוב".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הבנקים עולים אך ורק בכדי לאזן את הפארמה (ל"ת)
    בנקים הם שורט אבסולו 07/03/2017 16:47
    הגב לתגובה זו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.