מנהלת השקעות: למרות המשבר הפוליטי, "אנחנו שוריים בטווח הארוך"
"לא היינו פה כבר?" שואלת ג'ואנה שטני, שעומדת בראש מחלקת US Large Cap בבית ההשקעות שרודר. שטני מתייחסת כמובן להשבתת הממשלה האמריקנית סביב אישור התקציב לשנת 2014. אבל כמו כלכלנים רבים שטני מעריכה שמשבר התקציב הוא הרע במיעוטו - "ברגע שנעבור את המשבר הזה, מגיע משבר נוסף מיד אחריו סביב הצורך להעלות את תקרת החוב עד אמצע אוקטובר".
שטני מציינת ששוק המניות ירד ביומיים האחרונים, אבל "אם בוחנים את אפשרויות הצמיחה בכלכלת ארה"ב וברווחי החברות בשלוש השנים הבאות, אנחנו מעריכים שכל חולשה בשוק בטווח הקצר היא הזדמנות קניה". בבית ההשקעות האנגלי מאמינים שכל ההחלטות הקריטיות ידחו לחודש דצמבר או מאוחר יותר, ואז יאלצו הפוליטיקאים בגבעת הקפיטול לדון בהן עוד פעם.
"הנושא הקריטי הוא הצורך להגדיל את יעד תקרת החוב עד אמצע אוקטובר", מוסיפה שטני. "אם זה לא יקרה אנחנו עלולים לראות תוצאות הרסניות כשארה"ב לא תעמוד בהתחיבויות, אבל אנחנו במחנה שמאמין שנעבור את זה. רוב הסיכויים שההחלטה תדחה לחודש דצמבר, אז היא תחזור להדאיג את המשקיעים".
למרות הקשיים בטווח הקצר, שטני לא מודאגת בראיה קדימה. "אנחנו עדיין שוריים לטווח הארוך. מדד ה-S&P 500 עלה 19% השנה ואנחנו אופטימיים לטווח הארוך ראשית כי אנו מאמינים שהשוק לא מוערך יתר על המידה ושנית, הראלי נתמך בעקרונות הכלכליים – השוק גבוה ב-10% מהשיא הקודם ורווחי החברות גבוהים ב-20% מהשיא הקודם. בהשוואה למשבר תקרת החוב הקודם, ב-2011, הכלכלה האמריקנית חזקה יותר, הפד' עדיין מדפיס כסף, ותחזיות הצמיחה בעולם (כולל אירופה) מראות יותר יציבות".
- 2.וורן באפט 03/10/2013 22:07הגב לתגובה זוואם כבר מזכירים את הממידוף הזה קרימר להזכירכם שהמליץ לקנות את מניית בר סטארן הבנק יום לפני נפילתו - ראו שוב הוזהרתם ממנו - אסון לציבור ופלא שעדיין נותנים לו פה לדעתי צריך לאסור עליו לתת חוות דעת נקודה !
- 1.זקן חכם 03/10/2013 18:48הגב לתגובה זוכן...הם יעשו זאת בד"כ אחרי שכל הסוסים כבר יברחו, והמניות יהיו זולות. לדוגמא, קריימר הנחשב לאנליסט אגדי בארה"ב, ושהמשקיעים הקטנים ממתינים למוצא פיו, המליץ לצאת מהר מהמניות בתחילת 2009...כשהמדדים היו בתחתית. אחרי ההמלצה שלו קיבלנו 4 שנים של עליות
המושג שצריך להכיר לחודשים הקרובים - CECL
שוק המימון שמור בימים כתיקונם לאנשי מקצוע "ולעכברי" אג"ח, ובצדק: כאשר ההתנהלות בשוק המימון מתרחשת ללא קשיים מיוחדים, מדובר בשוק משמעמם לחלוטין. הזינוק שהתרחש בחודש האחרון בעלויות המימון בשוק החזיר את שוק זה למרכז הבמה, כאשר ההתערבויות היומיות מצד הפד' מלבות עוד יותר את הדיון סביב יציבות המערכת הבנקאית. יש תמימות דעים בין הכלכלנים היום כי אחת הסיבות לאירועים בחודש האחרון היא רגולציה על הסקטור. בהקשר זה נראה ששווה להתעמק במהלך שצפוי לצאת לדרך בחודשים הקרובים, ה-CELC. ה-CECL הוא קיצור של Current Expected Credit Loss, תקן חשבונאי חדש שצפוי להיכנס לתוקף לראשונה בתחילת ינואר הקרוב בבנקים הגדולים בארה"ב, ויחול בהדרגה על שאר הבנקים. עד שנת 2023 התקן צפוי להיות מוחל על כל הבנקים בארה"ב. התקן החודש נוצר בחלק מלקחי המשבר הכלכלי של 2008, ומטרתו הוא שיפור איכות הדיווח על המצב הכספי של התאגיד הבנקאי, באמצעות הקדמת רישום ההפרשות להפסדי אשראי. החל מתחילת השנה הבאה, ישונה החישוב להפרשות להפסדי אשראי מצד הבנקים: ההפרשה להפסדי אשראי תחושב לפי ההפסד הצפוי לאורך חיי האשראי, במקום לאמוד את ההפסד שנגרם וטרם זוהה. באומדן ההפרשה להפסדי האשראי יעשה שימוש משמעותי במידע צופה פני עתיד שישקף תחזיות סבירות לגבי אירועים כלכליים עתידיים. התקן שהוצג לראשונה ב-2016 זוכה בשנים האחרונות לאינספור ביקורות. הביקורת העיקרית טוענת כי בעוד המטרה של התקן החדש היא להפחית את רמת המחזוריות בענף הבנקאות, בפועל התקן עשוי להגביר אותה, כאשר עלות האשראי צפויה לעלות. ההשפעה לטווח קצר המעבר לחישוב עתידי של הפסדי אשראי צפוי לעלות את דרישת הרזרבות מהבנקים ב-30% עד 50%, כאשר חלק מהערכות מדברות כי ההפרשות מצד הבנקים יצטרכו לגדול בעד 70%. כל זה מגיע כאשר רזרבות הבנקים ירדו בשבועות האחרונים לרמות שפל בעקבות החזרה של הממשל האמריקני לשוק (לכתבה המלאה). אם זה לא מספיק, זה מגיע בתקופה בה הבנקים 3 מהבנקים הגדולים צריכים לבצע ברבעון הקרוב הורדת מינוף לאחר שעברו ברבעון השני של השנה לקטגוריה ה-2 מבחינת דרישות ההון (לכתבה המלאה). המשמעות היא שהקיפאון בשוקי המימון בשבועיים האחרונים נמצא בתחילתו. הדרך המהירה של הבנקים הגדולים להגדיל את הונם היא באמצעות עצירה של הלוואות בשוק ה-REPO. הניתוח האחרון של גולדמן זאקס: 3 בנקים גדולים יצטרכו לבצע הורדת מינוף ברבעון הקרוב. הדרישה הרגולטורית החדשה מגיעה בתזמון גרוע לבנקים
