פיטורים
צילום: copilot

רגע לפני שיכלה לממש את האופציות, העובדת הבכירה פוטרה - ותבעה

מדענית נתונים תבעה את נובו סנטרל לאחר שפוטרה חודשיים לפני סיום התקופה שהוגדרה להמתנה להבשלת האופציות שניתנו לה בחברה. נובו סנטרל טענה שהפיטורים נבעו משינויים עסקיים וכלכליים, שגרמו להתייתרות המשרה 
עוזי גרסטמן | (2)

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פרסם באחרונה פסק דין תקדימי בתביעה של מדענית נתונים (Data Scientist) בכירה נגד הסטארט-אפ נובו סנטרל שבו הועסקה, שבו הוחלט כי פיטוריה של העובדת נעשו מתוך מטרה לסכל את זכאותה למימוש אופציות שהוענקו לה במסגרת עבודתה. הפסיקה מתייחסת למערכת היחסים בין מעסיק לעובד ולחובת תום הלב בביצוע הסכמים.

העובדת לשעבר הצטרפה לסטארט-אפ, שהתמקד במתן פתרונות גיוס כספים. במסגרת העסקתה, הוסכם כי תהיה זכאית לאופציות למניות החברה בשיעור של 9.9% מהון המניות המונפק של החברה, בכפוף למגבלות ולזמני הבשלה שהוגדרו בהסכם. תקופת הקליף הראשונה, שבה לא ניתן לממש אופציות, היתה שנה.

העובדת טענה כי פיטוריה נעשו בחוסר תום לב צילום: copilot

בינואר 2022 הוחלט על העסקת העובדת במסגרת חוזה העסקה חדש, לאחר ששימשה עד אז נותנת שירותים. זמן קצר לאחר מכן, היא זומנה לשימוע ופוטרה בפברואר 2022, כחודשיים בלבד לפני סיום תקופת הקליף, ובכך נמנעה ממנה האפשרות לממש את זכאותה לאופציות.

לטענת העובדת לא היתה עילה עניינית לפיטורים

העובדת טענה כי פיטוריה נעשו בחוסר תום לב, מתוך כוונה למנוע ממנה את מימוש האופציות שמגיעות לה. לטענתה, שינוי אפיון המוצר שהציגה החברה כמניע לפיטוריה היה תירוץ בלבד, ולא היתה אף עילה עניינית לפיטוריה. בנוסף, היא טענה כי המשרה שלה לא נהפכה למיותרת, וכי החברה יכלה לשלב אותה בתפקידים אחרים.

מנגד, נובו סנטרל טענה כי פיטורי העובדת נבעו משינויים עסקיים וכלכליים. לדברי החברה, התקבלה החלטה לשנות את אפיון המוצר ולהתמקד בקהל יעד אחר - מה שהוביל, כך לפי החברה, להתייתרות תפקידה של העובדת. כמו כן, טענה החברה כי האופציות עדיין לא הוענקו בפועל, מכיוון שלא התקבלו אישורים רגולטוריים ודירקטוריון החברה לא אישר את התוכנית.

בית הדין קיבל את תביעתה של העובדת וקבע כי פיטוריה נעשו מתוך כוונה ברורה למנוע ממנה את מימוש זכאותה לאופציות. השופטת אסנת רובוביץ' ציינה בפסק הדין שפרסמה כי, "לא הובהר מדוע לא נעשה ניסיון לנייד את התובעת לתפקיד אחר, במיוחד לאור העובדה שתפקידה כלל תחומים רבים וחשובים". עוד היא כתבה כי, "לא שוכנענו כי פיטורי התובעת נעשו מנימוקים ענייניים. מנגד, התובעת הרימה את הנטל להוכיח כי פיטוריה נבעו מחוסר תום לב במטרה לסכל את זכאותה לאופציות".

החברה לא הציגה ראיות מספקות לשינוי מהותי במוצר

קיראו עוד ב"משפט"

בית הדין בחן את הנימוקים שהציגה החברה לפיטורי העובדת, ומצא סתירות וחוסרים. החברה לא הציגה ראיות מספקות לשינוי המהותי במוצר או לכך שנעשה ניסיון לשלב את העובדת בתפקיד אחר. בנוסף, צוין כי הפיטורים בוצעו זמן קצר לאחר שהעובדת החלה לעבוד במשרה מלאה, ובסמוך למועד הבשלת האופציות - מה שמחזק את הרושם שהיתה כוונה לסכל את זכויותיה.

בית הדין חייב את החברה לפצות את העובדת בסכום של אלף 225 שקל, שמורכב מהפיצוי בגין עוגמת נפש, הפסד שכר וזכויות נוספות. כמו כן, נקבע כי העובדת זכאית למימוש האופציות שהובטחו לה, בהתאם להסכם העבודה, או לפיצוי כספי שווה ערך.

פסק הדין שולח מסר ברור למעסיקים בנוגע לחובת תום הלב במערכת היחסים עם העובדים. הוא מדגיש את הצורך להימנע מניצול תנאים חוזיים כדי למנוע מעובדים לממש את זכויותיהם. כמו כן, הפסיקה מציבה רף גבוה יותר למעסיקים בנוגע לשקיפות והצגת ראיות במקרה של פיטורי עובדים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 11/02/2025 14:59
    הגב לתגובה זו
    זו מדינה קומוניסטית האם יש חובה לנייד עובדים לתפקידים אחרים גם אם לא מרוצים מהם וגם אם הם לא תורמים לחברה
  • 1.
    שופטים מושחתים (ל"ת)
    כלכלן 23/11/2024 16:16
    הגב לתגובה זו
רשות המסים
צילום: רשות המסים

המס שלא נעלם: מי שלא דיווח בזמן, ישלם גם שנים אחר כך

תושבים שטענו לגביית מס רטרואקטיבית בניגוד לחוק ביקשו לנהל תובענה ייצוגית נגד מנהל מס שבח ורשויות המדינה, אך בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי החיוב נעשה כדין, מתח ביקורת חריפה על אופן ניסוח הבקשה, והבהיר כי מי שלא דיווח על רכישת זכויות במקרקעין - לא יוכל לטעון לפטור בדיעבד

עוזי גרסטמן |

בפתח פסק הדין, שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נפרשת תמונה שמוכרת היטב לעוסקים בתחום המקרקעין: בעלי זכויות בנכסים מבקשים, לעתים שנים רבות לאחר רכישתן, להסדיר רישום בטאבו או לבצע פעולה אחרת בנכס. אלא שאז, רגע לפני השלמת המהלך, צצה דרישה לתשלום מס רכוש בגין השנים שעברו. מבחינת אותם בעלי זכויות, הדרישה נתפשת לא פעם כהפתעה לא נעימה, ולעתים אף כעוול של ממש. במקרה שנדון בפסק הדין הבא, ההפתעה הזו נהפכה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שבמרכזה טענה עקרונית: רשות המסים מחייבת אזרחים במס רכוש רטרואקטיבי, בניגוד לחוק ובניגוד לפסיקה.

המבקשים, מוחמד חוסאם חירבאוי ומיראל רזק, פנו לבית המשפט בטענה כי המדינה, באמצעות מנהל מס שבח וגורמים נוספים, דורשת תשלום מס רכוש גם בגין נכסים שלא היו רשומים במערכת המס לפני שנת 2000 - השנה שבה בוטל מס הרכוש. לשיטתם, מדובר בפרקטיקה פסולה של גביית מס בדיעבד, כזו שסותרת את ההחלטות של ועדות ערר וההלכות שנפסקו בעבר. הקבוצה שבשמה ביקשו לפעול הוגדרה באופן רחב כ"כל אזרח אשר נדרש לשלם מס רכוש בגין נכס אשר לא היה רשום במערכת המס לפני שנת 2000, וכל אזרח שנדרש לשלם מס רטרואקטיבי בניגוד להחלטות ועדות הערר וההלכות הפסוקות".

אלא שכבר בראשית פסק הדין מבהיר סגן נשיא בית המשפט, השופט רם וינוגרד, כי הבקשה לוקה בחסר מהותי. הוא מציין כי מדובר בבקשה "לקונית במיוחד", שאינה כוללת את מרבית הרכיבים הנדרשים לפי חוק תובענות ייצוגיות, ומוסיף ביקורת חריפה על סגנונה. לדבריו, הבקשה והתובענה "נוסחו בלשון שאינה ראויה", וכללו האשמות חמורות כלפי המשיבים, לרבות טענות לסחיטה באיומים, מרמה ופעולות פליליות. השופט קבע כי "די היה בדרך התבטאות לא ראויה זו כדי להביא לדחיית בקשת האישור", מכיוון שהתנהלות שכזו אינה עולה בקנה אחד עם הדרישות הקבועות בדין.

הבקשה לא עומדת בתנאי הסף המהותיים

מעבר לפגמים הצורניים והסגנוניים, בית המשפט קובע כי הבקשה אינה עומדת גם בתנאי הסף המהותיים לאישור תובענה ייצוגית. כך, בין היתר, מצוין בפסק הדין שפורסם כי המבקשים לא התייחסו לטענות סף כבדות משקל שהעלו המשיבים בתשובתם, וכי העובדה שבא כוח המבקשים שימש גם כמצהיר בתצהיר התומך בבקשה, פועלת אף היא בניגוד להוראות חוק תובענות ייצוגיות.

ואולם, השופט וינוגרד אינו מסתפק בדחייה מטעמים דיוניים בלבד, אלא עובר לדון במחלוקת עצמה. כאן, בלב הדיון, מונחת שאלת פרשנות של הוראות חוק מס רכוש, ובעיקר היחס בין סעיפים 17, 19 ו-22 לחוק. המבקשים ביקשו להסתמך על סעיף 19(א) לחוק, הקובע מגבלה על גבייה רטרואקטיבית של מס, וטענו כי לא ניתן לחייב במס בגין תקופה העולה על חמש שנים לאחור. אלא שבית המשפט קובע כי הפרשנות הזו מתעלמת מהוראות חוק אחרות ומהפסיקה שעסקה בהן.