רגע לפני שיכלה לממש את האופציות, העובדת הבכירה פוטרה - ותבעה
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פרסם באחרונה פסק דין תקדימי בתביעה של מדענית נתונים (Data Scientist) בכירה נגד הסטארט-אפ נובו סנטרל שבו הועסקה, שבו הוחלט כי פיטוריה של העובדת נעשו מתוך מטרה לסכל את זכאותה למימוש אופציות שהוענקו לה במסגרת עבודתה. הפסיקה מתייחסת למערכת היחסים בין מעסיק לעובד ולחובת תום הלב בביצוע הסכמים.
העובדת לשעבר הצטרפה לסטארט-אפ, שהתמקד במתן פתרונות גיוס כספים. במסגרת העסקתה, הוסכם כי תהיה זכאית לאופציות למניות החברה בשיעור של 9.9% מהון המניות המונפק של החברה, בכפוף למגבלות ולזמני הבשלה שהוגדרו בהסכם. תקופת הקליף הראשונה, שבה לא ניתן לממש אופציות, היתה שנה.
העובדת טענה כי פיטוריה נעשו בחוסר תום לב צילום: copilot
בינואר 2022 הוחלט על העסקת העובדת במסגרת חוזה העסקה חדש, לאחר ששימשה עד אז נותנת שירותים. זמן קצר לאחר מכן, היא זומנה לשימוע ופוטרה בפברואר 2022, כחודשיים בלבד לפני סיום תקופת הקליף, ובכך נמנעה ממנה האפשרות לממש את זכאותה לאופציות.
לטענת העובדת לא היתה עילה עניינית לפיטורים
- אנבידיה לפני הדוחות: 7% תנודה צפויה - 2 אסטרטגיות שוריות
- אסרטרגיית קאברד קול ליצירת תשואה דו ספרתית בסיכון נמוך יחסית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העובדת טענה כי פיטוריה נעשו בחוסר תום לב, מתוך כוונה למנוע ממנה את מימוש האופציות שמגיעות לה. לטענתה, שינוי אפיון המוצר שהציגה החברה כמניע לפיטוריה היה תירוץ בלבד, ולא היתה אף עילה עניינית לפיטוריה. בנוסף, היא טענה כי המשרה שלה לא נהפכה למיותרת, וכי החברה יכלה לשלב אותה בתפקידים אחרים.
מנגד, נובו סנטרל טענה כי פיטורי העובדת נבעו משינויים עסקיים וכלכליים. לדברי החברה, התקבלה החלטה לשנות את אפיון המוצר ולהתמקד בקהל יעד אחר - מה שהוביל, כך לפי החברה, להתייתרות תפקידה של העובדת. כמו כן, טענה החברה כי האופציות עדיין לא הוענקו בפועל, מכיוון שלא התקבלו אישורים רגולטוריים ודירקטוריון החברה לא אישר את התוכנית.
בית הדין קיבל את תביעתה של העובדת וקבע כי פיטוריה נעשו מתוך כוונה ברורה למנוע ממנה את מימוש זכאותה לאופציות. השופטת אסנת רובוביץ' ציינה בפסק הדין שפרסמה כי, "לא הובהר מדוע לא נעשה ניסיון לנייד את התובעת לתפקיד אחר, במיוחד לאור העובדה שתפקידה כלל תחומים רבים וחשובים". עוד היא כתבה כי, "לא שוכנענו כי פיטורי התובעת נעשו מנימוקים ענייניים. מנגד, התובעת הרימה את הנטל להוכיח כי פיטוריה נבעו מחוסר תום לב במטרה לסכל את זכאותה לאופציות".
החברה לא הציגה ראיות מספקות לשינוי מהותי במוצר
- שבו לגור יחד אחרי הגירושים - האם האשה תירש אותו?
- נפגעה מאוטובוס, קיבלה הצעה מעליבה - וזכתה לבסוף לפיצוי של כמעט 200 אלף שקלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב
בית הדין בחן את הנימוקים שהציגה החברה לפיטורי העובדת, ומצא סתירות וחוסרים. החברה לא הציגה ראיות מספקות לשינוי המהותי במוצר או לכך שנעשה ניסיון לשלב את העובדת בתפקיד אחר. בנוסף, צוין כי הפיטורים בוצעו זמן קצר לאחר שהעובדת החלה לעבוד במשרה מלאה, ובסמוך למועד הבשלת האופציות - מה שמחזק את הרושם שהיתה כוונה לסכל את זכויותיה.
בית הדין חייב את החברה לפצות את העובדת בסכום של אלף 225 שקל, שמורכב מהפיצוי בגין עוגמת נפש, הפסד שכר וזכויות נוספות. כמו כן, נקבע כי העובדת זכאית למימוש האופציות שהובטחו לה, בהתאם להסכם העבודה, או לפיצוי כספי שווה ערך.
פסק הדין שולח מסר ברור למעסיקים בנוגע לחובת תום הלב במערכת היחסים עם העובדים. הוא מדגיש את הצורך להימנע מניצול תנאים חוזיים כדי למנוע מעובדים לממש את זכויותיהם. כמו כן, הפסיקה מציבה רף גבוה יותר למעסיקים בנוגע לשקיפות והצגת ראיות במקרה של פיטורי עובדים.
- 2.אנונימי 11/02/2025 14:59הגב לתגובה זוזו מדינה קומוניסטית האם יש חובה לנייד עובדים לתפקידים אחרים גם אם לא מרוצים מהם וגם אם הם לא תורמים לחברה
- 1.שופטים מושחתים (ל"ת)כלכלן 23/11/2024 16:16הגב לתגובה זו
בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב
פרויקט המלון החדש שתכנן איש העסקים ספי צביאל, שכולל 55 חדרי אירוח ו-32 דירות, נעצר לאחר שתושבי רחוב ארנון הסמוך טענו כי יאבדו את הנוף לים שמלווה את חייהם במשך שנים. ועדת הערר המחוזית קבעה כי אוחדו מגרשים בניגוד לתוכנית, אושרו שימושים מעורבים שאינם מותרים,
והעירייה חרגה ממדיניותה. בהחלטה מפורטת נקבע כי, “אין מקום לאשר את הבקשה כפי שהוגשה”
הבוקר שבו קיבלו תושבי רחוב ארנון בתל אביב את החלטת ועדת הערר המחוזית היה שונה. במשך חודשים ארוכים ליוותה אותם תחושת חוסר אונים, כשממולם - ממש מול החלונות, במקום שבו האור המערבי והים נפרשים דרך חלונותיהם כבר עשרות שנים - תוכנן לקום בניין גבוה, רחב, כזה שהיה משנה לחלוטין את קו הרקיע שנראה מאחוריהם. אותם תושבים, שחייהם השקטים יחסית התעצמו דווקא בזכות המרחק מהטיילת הרועשת והקרבה לאוויר הים, לא היססו לפעול. הערר שהגישו נגד היתרי הבנייה שאישרה עיריית תל אביב לפרויקט המלון החדש ברחוב הירקון 164-162, נראה בתחילה כמו מאבק מול רוח. אלא שהחלטת ועדת הערר, המשתרעת על פני עשרות עמודים, הפכה את הקערה על פיה.
מדובר בשני מגרשים גדולים יחסית - כל אחד מהם בשטח של כ-600 מ"ר - שעליהם תכנן היזם ספי צביאל, באמצעות א.פ.צ השקעות, להקים שני מבנים בני שבע קומות, בחיבור תפקודי ומבני כמעט מלא. הבניינים היו אמורים לכלול 55 חדרי מלון ו-32 דירות מגורים, עם ארבע קומות מרתף משותפות וקומת גג. מבחינת היזם, מדובר בהמשך טבעי למלון אולימפיה הישן, שעמד על חלקה 211 מאז שנות ה-70. מבחינת התושבים, זהו שינוי דרמטי במרקם השכונה - כזה ש“יחסום את הנוף לים שממנו נהנו במשך שנים רבות”, כפי שנכתב בערר.
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב אישרה בתחילת 2025 את שתי הבקשות להיתר, אך התושבים, שמתגוררים ברחוב ארנון מאחורי המגרש, לא ויתרו. ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב קיימה דיון ב-31 ביולי 2025, ולאחר הגשת השלמות טיעון מצד כל הגורמים, קיבלה החלטה תקיפה וברורה: ביטול ההיתר. בהכרעתה נכתב כי, “אין מקום לאישור הבקשה להיתר כפי שהוגשה".
הוויכוח על ייעוד הקרקע: מגורים או מלונאות?
אחד המוקדים המרכזיים במחלוקת היה השאלה מהו הייעוד התכנוני התקף של שתי החלקות. התושבים טענו כי לאורך השנים אושרו תוכניות ייעוד שונות, שבהן נקבע מפורשות כי מדובר במגרשים למלונאות בלבד, וכי כל שינוי יעוד למגורים מהווה "סטייה ניכרת". מנגד, הוועדה המקומית טענה שהתוכניות המאוחרות, ובעיקר תוכנית 3444 ותוכנית 2770, פקעו משום שלא מומשו בזמן, ולכן חזר תוקפן של התוכניות הראשיות, המייעדות את הקרקע למגורים.
ועדת הערר בחרה שלא לאמץ את עמדת היזם והעירייה. בהחלטה נקבע כי אמנם התוכניות שאפשרו מלונאות פקעו, אך הדבר לא פותח פתח לשימושים מעורבים. “תוכנית רובע 3 לא נועדה לשנות ייעודים קיימים, והיא חלה על כלל המקרקעין המיועדים למגורים בתחומה… אולם בשום מקום בתכנית רובע 3 לא מופיע השימוש למלונאות”, כתבה הוועדה בהכרעת הדין שלה.
חזרו לגור יחד אחרי הגירושים - האם האשה תיחשב ידועה בציבור ותוכל לרשת אותו?
פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה בקריית גת קבע כי אשה שהתגרשה מבעלה לפני כ-20 שנה, אך חזרה לחיות עמו עד יום מותו, תיחשב הידשועה בציבור שלו ותירש אותו. ילדיו מנישואיו הראשונים טענו כי שימשה "עוזרת בית" בלבד, אבל השופט דחה זאת במלים חריפות: "לא תורם לכבודם".
הסיפור המורכב על זוג שהתגרש - אך כנראה שמעולם לא נפרד באמת
בבית המשפט לענייני משפחה בקריית גת נפרש באחרונה אחד הסיפורים האנושיים והמשפטיים המרתקים שנראו בשנים האחרונות: בני זוג שהתגרשו כבר בשנת 2000, שכל אחד מהם ניסה לכאורה להמשיך הלאה, אך המציאות והחיים המשותפים שנרקמו במשך עשרות שנים החזירו אותם אל אותה קורת גג. המנוח נפטר ב-2021, אך מי שעמדה לצדו באותם שנים אחרונות היתה דווקא גרושתו, שנהפכה בפועל לבת זוגו היחידה. ילדיו מנישואים קודמים סירבו להכיר בכך. היא התעקשה שהיתה הידועה בציבור שלו. והשופט, לאחר עשרות עמודים של עדויות, מסמכים ושמיעת עדים, קיבל את עמדתה.
כבר בפתיחת פסק הדין מתאר השופט בן שלו תמונה מורכבת של חיים משותפים שנמשכו כמעט 40 שנה. למרות פסק דין גירושים שקיבל תוקף בבית הדין הרבני, ולמרות משבר משמעותי שהביא את בני הזוג להיפרד לכאורה, הם שבו להתגורר יחד שנים ספורות לאחר מכן. המנוח, שלא נישא מחדש, והמתנגדת, שנותרה אלמנת צה"ל מנישואיה הראשונים, בנו מחדש חיי משפחה. "אין מחלוקת," כתב השופט, "כי שנים רבות מאוד בטרם נפטר המנוח התגוררו המתנגדת והמנוח תחת אותה קורת גג... ועד לפטירה".
אלא שילדיו מנישואיו הראשונים ביקשו לספר סיפור אחר. לטענתם, אמם החורגת לשעבר לא היתה אלא "כוח עזר" - דמות שנכנסה לבית מתוך צורך כלכלי ונוחות, מי שאינה ראויה למעמד בן זוג ולא ראויה לרשת. השופט לא הסתיר את ביקורתו כלפי הטענות האלה וקבע כי ניסיון כזה "לא תורם דבר - לא לכבודם של בני המשפחה ובוודאי שלא לכבודה של המתנגדת".
פסק הדין מאיר נקודת מבט אנושית חזקה: לעתים ההגדרה הפורמלית של גרושים אינה משקפת את המציאות האמיתית. בני הזוג האלה אמנם חתמו על הסכם גירושים, אך בפועל חייהם נשזרו זה בזו מחדש. הם המשיכו לחיות במשק הבית המשותף, לישון באותה מיטה, להתנהל מבחינה כלכלית ומשפחתית כיחידה אחת, ולקחת חלק באירועים משפחתיים כמו זוג נשוי. השופט מציין כי גם המוסד לביטוח לאומי הכיר במתנגדת כידועה בציבור לאחר חקירה ובדיקה מקיפה - דבר שלו עצמו, כך קבע, "יש לייחס משקל של ממש".
- טענה שהיתה ידועה בציבור; השופט: היכן התמונות?
- רצה חצי מהדירה של בת הזוג שלו - מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רב המושב: "חשבנו שהם נשואים עד לשבעה שלו"
אחת העדויות המרתקות ביותר הובאה מפי רב המושב, הרב נ', שהכיר את בני הזוג "מאז שאני זוכר את עצמי". הרב הסביר כי מבחינתו הם היו נשואים לכל דבר. הוא סיפר כי התקין מזוזות בביתם כזוג, ראה אותם מגיעים יחד לכל אירוע, והופתע לגלות רק במהלך השבעה שהם כלל לא היו נשואים פורמלית. בעדותו הוא אמר כי, "תמיד ראינו אותם ביחד, ידענו שהם גרים בבית הזה... אנחנו חשבנו שהם נשואים עד לשבעה שלו".
