הבנקים נדרשים לעתים לתת את הדעת על סוגיות כואבות במיוחד: מה קורה כאשר אדם לא מצליח לעמוד בהחזר המשכנתא שלו במשך יותר משלושה חודשים - באיזה הליך ינקוט הבנק? האם הוא יבקש למכור את הדירה? האם הוא ימתין מעט או שיציע לקחת הלוואה לסגירת החוב?

מקרה שהגיע לפתחו של בית המשפט היה חריג: חברת מימון ביקשה למכור את דירתה של חייב, בגלל חוב של 42 אלף שקל. השופט שי גור דן בבקשת חברה לכינוס נכסים על דירת החייבת. הוא קבע כי "מדובר בחוב לא גבוה העומד כיום על כ-79 אלף שקל. היקף החוב אינו עומד בפרופורציה הולמת לחומרת ההליך  שהינו מכירת דירת מגורים".

מדובר בהלוואה שניטלה על ידי החייבת מחברת מימון בסכום מקורי של 60 אלף שקל. מההלוואה נותרה יתרה של כ-42 אלף שקל. כלומר, החייבת כן שילמה את הלוואה ובשלב כלשהו לא יכלה לפרוע אותה. בשנת 2019 נפתח תיק ההוצאה לפועל על ידי חברה אחרת שרכשה את החוב מהמלווה המקורית.

כב' הרשם שי גור, קבע בהחלטתו, כי הגיע למסקנה שכבר עתה ברור שאין הצדקה למינוי כונס ושאין תוחלת במינוי. לדבריו, הזכויות אינן רשומות על שם החייבת. "בטרם הליכי כינוס יש לרשום את הזכויות על שם החייבת, פעולה שהיא חיצונית למינוי ולתיק ההוצאה לפועל. לאחר רישום הזכויות יש לפעול בהליך של פירוק שיתוף שכן לחייבת שותפים לזכויות. גם הליך זה הינו חיצוני לכינוס ולתיק ההוצאה לפועל, ומתבצע בבית המשפט המוסמך", פסק. 

• בית המשפט ביטל את קנס הענק שהוטל על טראמפ – ההרשעה נותרה על כנה
• משבר בהתחדשות העירונית? פסק דין חדש עלול להפוך פרויקטים ללא כלכליים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

באשר לדיור חלוף קבע הרשם, כי הוא דוחה את טענת החברה, ולפיה החייבת לא זכאית לדיור חלוף. החייבת מציינת בשאלון, כי היא משכירה את הדירה ובמקביל שוכרת. "יש להניח שהחייבת נאלצת לשכור דירה גדולה יותר - לאור מצבה המשפחתי המורכב מאחר והיא אלמנה ואם לשבעה ילדים", כתב השופט. "השכרת הנכס מממנת את שכירת הנכס החלופי ומדובר למעשה בדירת מגורים יחידה, כך שמכירת הדירה תחייב תשלום לדיור חלוף ולאור נסיבותיה המורכבות של החייבת נראה כי הדיור החלוף יהיה לשנים ארוכות, אולי אף עד אריכות ימים".

באשר לחוב עצמו, הוסיף הרשם כי "מדובר בחוב לא גבוה העומד כיום על כ-79 אלף שקל ונפתח במקור על 42 אלף שקל. היקף החוב אינו עומד בפרופורציה הולמת לחומרת ההליך  שהינו מכירת דירת מגורים. עוד יצוין, כי אינני מקבל את טענת הזוכה ולפיה זכויותיה 'נירמסות'. מעיון עולה, כי לחייבת אין בכלל יריבות ישירה מול הזוכה. הזוכה רכשה את החוב, בעסקה כלכלית, מבעלת החוב המקורית, על הסיכונים והסיכויים לגבייתו והדבר וודאי קיבל ביטוי בתמחור העסקה".