ציון נכשל למערכת המשפט בישראל: איטית מאוד ביחס לעולם - הנה המספרים
כך על פי דוח משותף למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה. זמן ההליך הפלילי בישראל ארוך פי 2 מאשר הממוצע, יותר מפי 2 וחצי מאשר בשוויץ, הולנד וניו זילנד, פי 3 וחצי מאנגליה ונרווגיה ופי 6 מאשר בדנמרק - סחבת גדולה שמחייבת שינוי במערכת המשפט. אבל האם זו גזירת גורל? "רבים מהעיכובים טכניים וניתן למנוע אותם"
"ההליך הפלילי בישראל ארוך באופן ניכר בהשוואה למדינות בעולם" כך קובע דוח משותף למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה ובעצם מודה שחייבים לבצע שינוי משמעותי במערכת המשפט, ללא כל קשר למה שקורה בפוליטיקה.
עינוי דין משמעותי כלפי הציבור הוא דבר שלא אמור לקרות במדינה מתקדמת. כל אדם שהוא צריך לקבל פסק דין תוך פרק זמן סביר. אבל זמן ההליך הפלילי בישראל ארוך פי 2 מאשר הממוצע, יותר מפי 2 וחצי מאשר בשוויץ, הולנד וניו זילנד, פי 3 וחצי מאנגליה ונרווגיה ופי 6 מאשר בדנמרק. ההליך בישראל ארוך ב-30% לעומת פורטוגל וב-50% לעומת ספרד, ב-74% לעומת שבדיה (ואלה המדינות שעוד נמצאות קרוב יחסית לישראל).
בתיקים בהם מתנהל הליך הוכחות מלא הזמן אפילו ארוך יותר - כ-33 חודשים בממוצע (כולל הכנת כתב אישום). על פי הדוח, מדובר בבעיה שבהחלט אפשר לפתור: "רבים מהעיכובים הם טכניים במהותם וניתן למנוע אותם, מבלי לפגוע בטיב ההליך או בזכויות של מי מהמעורבים בו, תוך נקיטה בצעדי התייעלות". הנתונים של מערכת המשפט נאספו מ-70 אלף תיקים פליליים שהסתיימו במהלך 5 השנים האחרונות במטרה לנסות לאתר 'צווארי בקבוק'.
- בית המשפט ביטל את קנס הענק שהוטל על טראמפ – ההרשעה נותרה על כנה
- משבר בהתחדשות העירונית? פסק דין חדש עלול להפוך פרויקטים ללא כלכליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההליך הפלילי בישראל ביחס לעולם. מקור: דוח הוועדה המשותפת למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה
השלב הממושך ביותר בהליך הוא טרום בירור האשמה, כלומר פרק הזמן החל מהגשת כתב האישום ועד למענה לכתב האישום, והוא נמשך כ-11 חודשים בממוצע. על פי הנתונים, בחצי מהתיקים בבית המשפט השלום יש עיכוב של כחצי שנה לצורך איתור הנאשם וזימונו, "אותו ניתן למנוע ולבצע בפרק זמן קצר יותר, באמצעות הבניית תהליך סדור באמצעים סבירים".
>> מנכ"ל אלביט מערכות, בצלאל מכליס בשיחה על העבר ועל עתיד החברה; מנכ"ל צים, אלי גליקמן יספר על התקופה המטלטלת ועל העתיד; וגם - המניות הטובות להשקעה על פי דירוג ביזפורטל - הירשמו לוועידה הכלכלית של ביזפורטל
כמה זמן אורך תיק? בין שנתיים לשלוש שנים ורבע
על פי הנתונים, משך תיק 'קצר' שמנוהל ללא הוכחות מגיע ל-21 חודשים, כמעט שנתיים. כאשר זמן הכנת כתב האישום אורך כ-5 חודשים, שלב הבירורים עוד כמעט שנה ושלב גזירת הדין עוד 5 חודשים.
בתיקים מנוהלים (ארוכים יותר) משך הזמן הוא 39 חודשים, או שלוש שנים ורבע. כאשר הכנת כתב האישום לוקח כ-5 חודשים, טרום בירור האשמה יותר מ-10 חודשים, המתנה לשלב ההוכחות עוד יותר מחצי שנה, אחר כך שוב יותר מ-10 שחודשים שלב ההוכחות ועוד יותר מחצי שנה עד לקבלת גזר הדין.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
משך התיקים (בחודשים). מקור: הוועדה המשותפת למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה
בדוח מדברים גם על המחסור הגדול בשופטי שלום מה שגורם ל"פערי זמנים ניכרים בין דיון לדיון בבתי המשפט ובפרט בבתי המשפט השלום". על פי הנתונים, זמן הטיפול בתיקים פליליים המוגשים לבתי משפט השלום ארוך יותר בממוצע ממשך זמן הטיפול בתיקים פליליים המוגשים לבתי המשפט המחוזיים, למרות שבתיקים אלו המורכבות נמוכה יחסית וקיים שיעור גבוה יותר של הסדרי טיעון. לדברי הדוח, הסיבה היא "העומס הרב המוטל על בתי המשפט השלום".
אז מה הפתרון? נכון לעכשיו, המדינה תקים ועדות: צוות בשלות תיק לדיון ראשון – צוות שמטרתו להביא לכך שתיק יגיע לדיון ראשון בפני שופט כשהוא "בשל" לדיון מהותי, ובכלל זה כשנאשם זומן לדיון, מונה סניגור וחומר החקירה הועבר להגנה. צוות ניהול אפקטיבי של ימי המוקד – צוות שנועד לגבש המלצות לטיוב ימי המוקד (ימים מרוכזים המתקיימים בבית המשפט לדיונים בתיקים פליליים). צוות נתונים ולוח בקרה – צוות שנועד להציע לוח בקרה הכולל פורטל נתונים הנוגעים להליך הפלילי מכלל הגופים השותפים ומאפשר בחינה וניתוח של הנתונים בדגש על המשכיות שיתוף הנתונים בין הגופים. צוות תסקירים לעונש – צוות שמטרתו קידום תהליך ארגוני-אסטרטגי בשירות המבחן למבוגרים לצורך ניהול אפקטיבי של תסקירי שירות המבחן לעונש.
איך ביצעו את המחקר?
ועדת ההיגוי בפרויקט "צווארי בקבוק" בהליך הפלילי התכנסה במחצית השנייה של שנת 2022 על רקע תחושה הולכת וגוברת בקרב השותפים להליך הפלילי בשנים האחרונות כי ההליך הפך ארוך באופן הפוגע באפקטיביות שלו וגורם לעינוי דין, ומתוך רצון לזהות, על בסיס מחקר ונתונים מוסכמים, מה הם הגורמים המעכבים ומאריכים שלא לצורך את ההליך הפלילי. בראשות הוועדה ישב נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט גלעד נויטל, בנוסף השתתפו בוועדה, שופט בית משפט המחוזי מרכז, השופט עמי קובו, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משפט פלילי, עמית מררי, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שלמה מומי למברגר, הסנגורית הציבורית הארצית, ענת מיסד כנען, ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל, דדו זמיר, עו"ד ברק לייזר היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, וסמנכ"ל תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד המשפטים, אלעד רוזנטל.
נציגי הוועדה הורכבו מנציגים בכירים מקרב מרבית הגופים השותפים להליך הפלילי – הסניגוריה הציבורית, פרקליטות המדינה, התביעה המשטרתית, הנהלת בתי המשפט ומחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי במשרד המשפטים. המחקר כלל גם ראיונות עם למעלה מ-100 גורמים מקרב השותפים להליך הפלילי.
המחקר נערך באמצעות מחקר מקיף שביצעה חברת הייעוץ האסטרטגי "שלדור", המחקר כלל שלושה שלבים עיקריים: ראיונות עם שורה ארוכה של גורמים השותפים להליך הפלילי למיפוי השערות המחקר וזיהוי צווארי הבקבוק ה"חשודים" בהליך הפלילי; איסוף והצלבת דאטה מהנהלת בתי המשפט, משטרת ישראל והפרקליטות ביחס לכלל התיקים הפליליים שהסתיימו בחמש השנים האחרונות וקידוד ידני משלים של מדגם מייצג של למעלה מ-600 תיקים. לצד זאת, נערכה על-ידי שלדור סקירה משווה ביחס לתהליכים ורפורמות שנערכו במדינות שונות בעולם בהקשרים דומים.
ההליך הפלילי. מקור: הוועדה המשותפת למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה
בתום הראיונות במחקר התגלו 36 צווארי בקבוק "חשודים" בהליך הפלילי, הפרוסים על פני כל שלבי ההליך.
חלוקת התיקים. מקור: הוועדה המשותפת למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה
במחקר נחשף גם כי כ-83% מהתיקים הפליליים מוגשים על-ידי יחידת התביעות המשטרתית, והיתר על-ידי הפרקליטות. 94.5% מהתיקים הפליליים מוגשים לבתי משפט השלום ו-5.5% מוגשים לבתי המשפט המחוזיים.
זמני ההליך. מקור: הוועדה המשותפת למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה
במחקר גם בדקו את זמני ההליך ב"מגה תיקים". בפסיקה תוארו תיקים אלה כמרובי נאשמים, עדים, מוצגים והליכים מקדמיים. במחקר הנוכחי נעשה שימוש בסיווג שבוצע ע"י מחלקת המחקר של בתי המשפט על בסיס חריגות סטטיסטית של התיקים במספר מאפיינים - כמות דיוני הוכחות לצד קריטריונים נוספים בהם מספר נאשמים, מספר מסמכים בתיק ועוד. על בסיס זה עלה כי משך "מגה תיק" ללא שלב הכנת התיק נע בין 52 ל-60 חודשים.
הזמן הכולל. מקור: הוועדה המשותפת למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה
- 19.לעולם לעולם לעול ם לא תצעד לבדך ל מ ע ש י ה ו . (ל"ת)ב נ י מ י ן 29/08/2023 19:15הגב לתגובה זו
- 18.נזכור ולא נישכח 29/08/2023 19:14הגב לתגובה זוכולל האזיק הרומני .
- 17.מבין עניין 29/08/2023 14:50הגב לתגובה זואחלה משרה יש להם בין 60 לשמונים אלפ שקל בחודש. שום ביקורת. וגם אם יש הם לא סופרים אף אחד
- 16.שושו 29/08/2023 14:48הגב לתגובה זועסוקים עם סבירות. מדינה בהזיה
- 15.משהאלף 29/08/2023 13:10הגב לתגובה זויישר כוח למפרסמים נתונים הכרחיים אלו ומספר הערות של לקוח מומחה: הסחבת פוגעת בחשוד (או באזרח המחפש את הצדק שלו בביהמ"ש) לא רק בעינוי הדין אלא גם ובעיקר בהיווצרות הליך לא הוגן ועיוות המשפט ! שהרי מועד עשיית הצדק הוא חלק בלתי נפרד ממנו. וכן יודעי דבר טוענים שהקשר שנוצר בין עו"ד לשופט בוועדה למינוי שופטים (היכרויות פנים ומחויבויות הדדיות) יוצר הליכים לא הוגנים ונסחבים, ושחיקת זכויות האזרח במשפט ודחיקת עליות המשפט והחוק מהיכלי הצדק והשלטת עליונות השופט ועו"ד הצמרת) והפתרון הנכון לטווח הרחוק הוא חוק זכויות האזרח במשפט. וכן לא צוינה השוואה בסוגיית אחוזי התביעות (שהוגשו ע"י הפרקליטות) שנמצאו מוצדקות (בהשוואה למקומות אחרים) וכן גם לא צוין האחוז שנסתיימו בעסקות טיעון וללא כל הסבר. וכן לא צוינו מספר המשפטים החוזרים ותוצאתם. במסגרת הכנת התביעה למשפט (יישום רעיון זה יכול לחסוך הרבה מאוד בכלל ובזמן שיפוטי בפרט) ראוי לדרוש מהצדדים לצרף "לספרים" שהם מגישים לביהמ"ש תקציר ענייני שיאיר את המחלוקת בעיני הקורא במה שלפניו כולל בעניין היכרות הפנים עם ביהמ"ש. וכן לקבוע מי לדעתו של ביה
- 14.לכן צריך רפורמה בכל מערכת המשפט המושחתת אז על קמה 29/08/2023 12:36הגב לתגובה זולכן צריך רפורמה בכל מערכת המשפט המושחתת אז על קמה כל המחאה ?
- 13." די די די תנו להם כל מה שהם מבקשים " (ל"ת)ארנון מילצין 29/08/2023 12:18הגב לתגובה זו
- 12.24-36 חודשי מאסר , מלא מלא מלא מלא (ל"ת)גזרו ושימרו ! 29/08/2023 12:18הגב לתגובה זו
- 11.הבנו הבנו הבנו מדובר במשפחת פשע . (ל"ת)"יש שופטים בירושלים" 29/08/2023 12:18הגב לתגובה זו
- 10.איך איך הפושע המושחת עדיין מסתובב חופשי ? (ל"ת)"מכל העולם מתקשרים " 29/08/2023 12:17הגב לתגובה זו
- 9.אנונימי 29/08/2023 12:17הגב לתגובה זוולא הטרללת של ביבי רוטמן לוין וחבריהם
- 8.נזכור ולא נישכח 29/08/2023 12:16הגב לתגובה זונוחי דנקנר חיים רמון פואד ורבין ז"ל .
- 7.במקום לבנות ולתקן הביובון הורס (ל"ת)ביוביהו 29/08/2023 11:46הגב לתגובה זו
- 6.שים 29/08/2023 11:21הגב לתגובה זועל מנת לשפר את עבודת השפיטה על השופטים שזה עתה מונו לעבור תקופת נסיון מבוקרת על ידי גוף מקצועי אוביקטיבי שיבחן את יעילות העבודה של אותו שופט נבחר. יש לנפות שופטים כושלים.
- 5.'חיות' עסוקה בלמשול (ל"ת)יעקב 29/08/2023 11:16הגב לתגובה זו
- 4.משה 29/08/2023 10:58הגב לתגובה זובדברים האלה "הרפורמה המשפטית" הייתה צריכה לטפל אך אין שום התעסקות בנושא שאמור להקל על עינוי הדין של האזרחים
- 3.הזוייים 29/08/2023 10:47הגב לתגובה זוברור כשהמערכת מגויסת רק לדפוק את נתניהו - ועוסקת רק בזה ,ככה זה משתקף - לא מפתיע בכלל
- אנונימי 29/08/2023 12:18הגב לתגובה זובין לדפוק את ביבי לבין דין לכל אזרח
- שטויות. (ל"ת)אמסלם 29/08/2023 11:54הגב לתגובה זו
- 2.סיגל 29/08/2023 10:47הגב לתגובה זובראש וראשונה את זה היו צריכים לתקן .כמה זמן אורך משפט??.הגזמה פראית.לכן צריך להוסיף שופטים כדי להתגבר על העומס.
- 1.עה 29/08/2023 10:27הגב לתגובה זומטפלת בדיוק בבעיה הזאת. או שלהפך. רק זה חסר להם, קיצור הליכים.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
