ציון נכשל למערכת המשפט בישראל: איטית מאוד ביחס לעולם - הנה המספרים
כך על פי דוח משותף למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה. זמן ההליך הפלילי בישראל ארוך פי 2 מאשר הממוצע, יותר מפי 2 וחצי מאשר בשוויץ, הולנד וניו זילנד, פי 3 וחצי מאנגליה ונרווגיה ופי 6 מאשר בדנמרק - סחבת גדולה שמחייבת שינוי במערכת המשפט. אבל האם זו גזירת גורל? "רבים מהעיכובים טכניים וניתן למנוע אותם"
"ההליך הפלילי בישראל ארוך באופן ניכר בהשוואה למדינות בעולם" כך קובע דוח משותף למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה ובעצם מודה שחייבים לבצע שינוי משמעותי במערכת המשפט, ללא כל קשר למה שקורה בפוליטיקה.
עינוי דין משמעותי כלפי הציבור הוא דבר שלא אמור לקרות במדינה מתקדמת. כל אדם שהוא צריך לקבל פסק דין תוך פרק זמן סביר. אבל זמן ההליך הפלילי בישראל ארוך פי 2 מאשר הממוצע, יותר מפי 2 וחצי מאשר בשוויץ, הולנד וניו זילנד, פי 3 וחצי מאנגליה ונרווגיה ופי 6 מאשר בדנמרק. ההליך בישראל ארוך ב-30% לעומת פורטוגל וב-50% לעומת ספרד, ב-74% לעומת שבדיה (ואלה המדינות שעוד נמצאות קרוב יחסית לישראל).
בתיקים בהם מתנהל הליך הוכחות מלא הזמן אפילו ארוך יותר - כ-33 חודשים בממוצע (כולל הכנת כתב אישום). על פי הדוח, מדובר בבעיה שבהחלט אפשר לפתור: "רבים מהעיכובים הם טכניים במהותם וניתן למנוע אותם, מבלי לפגוע בטיב ההליך או בזכויות של מי מהמעורבים בו, תוך נקיטה בצעדי התייעלות". הנתונים של מערכת המשפט נאספו מ-70 אלף תיקים פליליים שהסתיימו במהלך 5 השנים האחרונות במטרה לנסות לאתר 'צווארי בקבוק'.
- בית המשפט ביטל את קנס הענק שהוטל על טראמפ – ההרשעה נותרה על כנה
- משבר בהתחדשות העירונית? פסק דין חדש עלול להפוך פרויקטים ללא כלכליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההליך הפלילי בישראל ביחס לעולם. מקור: דוח הוועדה המשותפת למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה
השלב הממושך ביותר בהליך הוא טרום בירור האשמה, כלומר פרק הזמן החל מהגשת כתב האישום ועד למענה לכתב האישום, והוא נמשך כ-11 חודשים בממוצע. על פי הנתונים, בחצי מהתיקים בבית המשפט השלום יש עיכוב של כחצי שנה לצורך איתור הנאשם וזימונו, "אותו ניתן למנוע ולבצע בפרק זמן קצר יותר, באמצעות הבניית תהליך סדור באמצעים סבירים".
>> מנכ"ל אלביט מערכות, בצלאל מכליס בשיחה על העבר ועל עתיד החברה; מנכ"ל צים, אלי גליקמן יספר על התקופה המטלטלת ועל העתיד; וגם - המניות הטובות להשקעה על פי דירוג ביזפורטל - הירשמו לוועידה הכלכלית של ביזפורטל
כמה זמן אורך תיק? בין שנתיים לשלוש שנים ורבע
על פי הנתונים, משך תיק 'קצר' שמנוהל ללא הוכחות מגיע ל-21 חודשים, כמעט שנתיים. כאשר זמן הכנת כתב האישום אורך כ-5 חודשים, שלב הבירורים עוד כמעט שנה ושלב גזירת הדין עוד 5 חודשים.
בתיקים מנוהלים (ארוכים יותר) משך הזמן הוא 39 חודשים, או שלוש שנים ורבע. כאשר הכנת כתב האישום לוקח כ-5 חודשים, טרום בירור האשמה יותר מ-10 חודשים, המתנה לשלב ההוכחות עוד יותר מחצי שנה, אחר כך שוב יותר מ-10 שחודשים שלב ההוכחות ועוד יותר מחצי שנה עד לקבלת גזר הדין.
- מתווך יזכה בפיצוי המוסכם אף שלא היה גורם יעיל
- ייצוגית נגד כביש 6 נדחתה: פסקל לא מזכה בהטבות
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
משך התיקים (בחודשים). מקור: הוועדה המשותפת למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה
בדוח מדברים גם על המחסור הגדול בשופטי שלום מה שגורם ל"פערי זמנים ניכרים בין דיון לדיון בבתי המשפט ובפרט בבתי המשפט השלום". על פי הנתונים, זמן הטיפול בתיקים פליליים המוגשים לבתי משפט השלום ארוך יותר בממוצע ממשך זמן הטיפול בתיקים פליליים המוגשים לבתי המשפט המחוזיים, למרות שבתיקים אלו המורכבות נמוכה יחסית וקיים שיעור גבוה יותר של הסדרי טיעון. לדברי הדוח, הסיבה היא "העומס הרב המוטל על בתי המשפט השלום".
אז מה הפתרון? נכון לעכשיו, המדינה תקים ועדות: צוות בשלות תיק לדיון ראשון – צוות שמטרתו להביא לכך שתיק יגיע לדיון ראשון בפני שופט כשהוא "בשל" לדיון מהותי, ובכלל זה כשנאשם זומן לדיון, מונה סניגור וחומר החקירה הועבר להגנה. צוות ניהול אפקטיבי של ימי המוקד – צוות שנועד לגבש המלצות לטיוב ימי המוקד (ימים מרוכזים המתקיימים בבית המשפט לדיונים בתיקים פליליים). צוות נתונים ולוח בקרה – צוות שנועד להציע לוח בקרה הכולל פורטל נתונים הנוגעים להליך הפלילי מכלל הגופים השותפים ומאפשר בחינה וניתוח של הנתונים בדגש על המשכיות שיתוף הנתונים בין הגופים. צוות תסקירים לעונש – צוות שמטרתו קידום תהליך ארגוני-אסטרטגי בשירות המבחן למבוגרים לצורך ניהול אפקטיבי של תסקירי שירות המבחן לעונש.
איך ביצעו את המחקר?
ועדת ההיגוי בפרויקט "צווארי בקבוק" בהליך הפלילי התכנסה במחצית השנייה של שנת 2022 על רקע תחושה הולכת וגוברת בקרב השותפים להליך הפלילי בשנים האחרונות כי ההליך הפך ארוך באופן הפוגע באפקטיביות שלו וגורם לעינוי דין, ומתוך רצון לזהות, על בסיס מחקר ונתונים מוסכמים, מה הם הגורמים המעכבים ומאריכים שלא לצורך את ההליך הפלילי. בראשות הוועדה ישב נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט גלעד נויטל, בנוסף השתתפו בוועדה, שופט בית משפט המחוזי מרכז, השופט עמי קובו, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משפט פלילי, עמית מררי, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שלמה מומי למברגר, הסנגורית הציבורית הארצית, ענת מיסד כנען, ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל, דדו זמיר, עו"ד ברק לייזר היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, וסמנכ"ל תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד המשפטים, אלעד רוזנטל.
נציגי הוועדה הורכבו מנציגים בכירים מקרב מרבית הגופים השותפים להליך הפלילי – הסניגוריה הציבורית, פרקליטות המדינה, התביעה המשטרתית, הנהלת בתי המשפט ומחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי במשרד המשפטים. המחקר כלל גם ראיונות עם למעלה מ-100 גורמים מקרב השותפים להליך הפלילי.
המחקר נערך באמצעות מחקר מקיף שביצעה חברת הייעוץ האסטרטגי "שלדור", המחקר כלל שלושה שלבים עיקריים: ראיונות עם שורה ארוכה של גורמים השותפים להליך הפלילי למיפוי השערות המחקר וזיהוי צווארי הבקבוק ה"חשודים" בהליך הפלילי; איסוף והצלבת דאטה מהנהלת בתי המשפט, משטרת ישראל והפרקליטות ביחס לכלל התיקים הפליליים שהסתיימו בחמש השנים האחרונות וקידוד ידני משלים של מדגם מייצג של למעלה מ-600 תיקים. לצד זאת, נערכה על-ידי שלדור סקירה משווה ביחס לתהליכים ורפורמות שנערכו במדינות שונות בעולם בהקשרים דומים.
ההליך הפלילי. מקור: הוועדה המשותפת למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה
בתום הראיונות במחקר התגלו 36 צווארי בקבוק "חשודים" בהליך הפלילי, הפרוסים על פני כל שלבי ההליך.
חלוקת התיקים. מקור: הוועדה המשותפת למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה
במחקר נחשף גם כי כ-83% מהתיקים הפליליים מוגשים על-ידי יחידת התביעות המשטרתית, והיתר על-ידי הפרקליטות. 94.5% מהתיקים הפליליים מוגשים לבתי משפט השלום ו-5.5% מוגשים לבתי המשפט המחוזיים.
זמני ההליך. מקור: הוועדה המשותפת למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה
במחקר גם בדקו את זמני ההליך ב"מגה תיקים". בפסיקה תוארו תיקים אלה כמרובי נאשמים, עדים, מוצגים והליכים מקדמיים. במחקר הנוכחי נעשה שימוש בסיווג שבוצע ע"י מחלקת המחקר של בתי המשפט על בסיס חריגות סטטיסטית של התיקים במספר מאפיינים - כמות דיוני הוכחות לצד קריטריונים נוספים בהם מספר נאשמים, מספר מסמכים בתיק ועוד. על בסיס זה עלה כי משך "מגה תיק" ללא שלב הכנת התיק נע בין 52 ל-60 חודשים.
הזמן הכולל. מקור: הוועדה המשותפת למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה
- 19.לעולם לעולם לעול ם לא תצעד לבדך ל מ ע ש י ה ו . (ל"ת)ב נ י מ י ן 29/08/2023 19:15הגב לתגובה זו
- 18.נזכור ולא נישכח 29/08/2023 19:14הגב לתגובה זוכולל האזיק הרומני .
- 17.מבין עניין 29/08/2023 14:50הגב לתגובה זואחלה משרה יש להם בין 60 לשמונים אלפ שקל בחודש. שום ביקורת. וגם אם יש הם לא סופרים אף אחד
- 16.שושו 29/08/2023 14:48הגב לתגובה זועסוקים עם סבירות. מדינה בהזיה
- 15.משהאלף 29/08/2023 13:10הגב לתגובה זויישר כוח למפרסמים נתונים הכרחיים אלו ומספר הערות של לקוח מומחה: הסחבת פוגעת בחשוד (או באזרח המחפש את הצדק שלו בביהמ"ש) לא רק בעינוי הדין אלא גם ובעיקר בהיווצרות הליך לא הוגן ועיוות המשפט ! שהרי מועד עשיית הצדק הוא חלק בלתי נפרד ממנו. וכן יודעי דבר טוענים שהקשר שנוצר בין עו"ד לשופט בוועדה למינוי שופטים (היכרויות פנים ומחויבויות הדדיות) יוצר הליכים לא הוגנים ונסחבים, ושחיקת זכויות האזרח במשפט ודחיקת עליות המשפט והחוק מהיכלי הצדק והשלטת עליונות השופט ועו"ד הצמרת) והפתרון הנכון לטווח הרחוק הוא חוק זכויות האזרח במשפט. וכן לא צוינה השוואה בסוגיית אחוזי התביעות (שהוגשו ע"י הפרקליטות) שנמצאו מוצדקות (בהשוואה למקומות אחרים) וכן גם לא צוין האחוז שנסתיימו בעסקות טיעון וללא כל הסבר. וכן לא צוינו מספר המשפטים החוזרים ותוצאתם. במסגרת הכנת התביעה למשפט (יישום רעיון זה יכול לחסוך הרבה מאוד בכלל ובזמן שיפוטי בפרט) ראוי לדרוש מהצדדים לצרף "לספרים" שהם מגישים לביהמ"ש תקציר ענייני שיאיר את המחלוקת בעיני הקורא במה שלפניו כולל בעניין היכרות הפנים עם ביהמ"ש. וכן לקבוע מי לדעתו של ביה
- 14.לכן צריך רפורמה בכל מערכת המשפט המושחתת אז על קמה 29/08/2023 12:36הגב לתגובה זולכן צריך רפורמה בכל מערכת המשפט המושחתת אז על קמה כל המחאה ?
- 13." די די די תנו להם כל מה שהם מבקשים " (ל"ת)ארנון מילצין 29/08/2023 12:18הגב לתגובה זו
- 12.24-36 חודשי מאסר , מלא מלא מלא מלא (ל"ת)גזרו ושימרו ! 29/08/2023 12:18הגב לתגובה זו
- 11.הבנו הבנו הבנו מדובר במשפחת פשע . (ל"ת)"יש שופטים בירושלים" 29/08/2023 12:18הגב לתגובה זו
- 10.איך איך הפושע המושחת עדיין מסתובב חופשי ? (ל"ת)"מכל העולם מתקשרים " 29/08/2023 12:17הגב לתגובה זו
- 9.אנונימי 29/08/2023 12:17הגב לתגובה זוולא הטרללת של ביבי רוטמן לוין וחבריהם
- 8.נזכור ולא נישכח 29/08/2023 12:16הגב לתגובה זונוחי דנקנר חיים רמון פואד ורבין ז"ל .
- 7.במקום לבנות ולתקן הביובון הורס (ל"ת)ביוביהו 29/08/2023 11:46הגב לתגובה זו
- 6.שים 29/08/2023 11:21הגב לתגובה זועל מנת לשפר את עבודת השפיטה על השופטים שזה עתה מונו לעבור תקופת נסיון מבוקרת על ידי גוף מקצועי אוביקטיבי שיבחן את יעילות העבודה של אותו שופט נבחר. יש לנפות שופטים כושלים.
- 5.'חיות' עסוקה בלמשול (ל"ת)יעקב 29/08/2023 11:16הגב לתגובה זו
- 4.משה 29/08/2023 10:58הגב לתגובה זובדברים האלה "הרפורמה המשפטית" הייתה צריכה לטפל אך אין שום התעסקות בנושא שאמור להקל על עינוי הדין של האזרחים
- 3.הזוייים 29/08/2023 10:47הגב לתגובה זוברור כשהמערכת מגויסת רק לדפוק את נתניהו - ועוסקת רק בזה ,ככה זה משתקף - לא מפתיע בכלל
- אנונימי 29/08/2023 12:18הגב לתגובה זובין לדפוק את ביבי לבין דין לכל אזרח
- שטויות. (ל"ת)אמסלם 29/08/2023 11:54הגב לתגובה זו
- 2.סיגל 29/08/2023 10:47הגב לתגובה זובראש וראשונה את זה היו צריכים לתקן .כמה זמן אורך משפט??.הגזמה פראית.לכן צריך להוסיף שופטים כדי להתגבר על העומס.
- 1.עה 29/08/2023 10:27הגב לתגובה זומטפלת בדיוק בבעיה הזאת. או שלהפך. רק זה חסר להם, קיצור הליכים.

התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל
פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת
הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו
במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.
אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.
בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.
התובע לא דרש דמי תיווך
השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.
- מחובב נדל"ן ל"יועץ נדל"ן בכיר" - על הרפורמה בענף התיווך
- מכר דירה ב-17 מיליון שקל; המתווכת טענה שמגיע לה 340 אלף שקל, למרות שלא היה הסכם - מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.

התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל
פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת
הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו
במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.
אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.
בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.
התובע לא דרש דמי תיווך
השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.
- מחובב נדל"ן ל"יועץ נדל"ן בכיר" - על הרפורמה בענף התיווך
- מכר דירה ב-17 מיליון שקל; המתווכת טענה שמגיע לה 340 אלף שקל, למרות שלא היה הסכם - מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.