מוטי אברגיל
צילום: צילום מסך, יוטיוב

רשות ניירות ערך: מוטי אברג'יל רימה את המשקיעים ונטל מהם 57 מיליון שקל לשימושו האישי

הרשות העבירה את ממצאיה לפרקליטות לצורך הכרעה האם להגיש כתבי אישום. ממצאי החקירה העלו חשד כי בין השנים 2018-2022 נטל אברג'יל, באמצעות חברות מקבוצת יעדים, הלוואות מ-224 משקיעים של כ-57 מיליון שקל תוך הצגת מצגי שווא
נחמן שפירא | (9)

מחלקת חקירות של רשות ניירות ערך השלימה את החקירה בתיק יעדים של מוטי אברג'יל, והעבירה את ממצאיה לפרקליטות לשם קבלת החלטה האם להגיש כנגדו כתב אישום.

על פי החשד שעלה מהחקירה מוטי אברג'יל, החשוד המרכזי, הבעלים של קבוצת יעדים נדל"ן נטל בין השנים 2018-2022, באמצעות חברות מקבוצת יעדים, הלוואות מ-224 משקיעים בסכום כולל של כ-57 מיליון שקל שלא באמצעות תשקיף ותוך הצגת מצגי שווא וזאת לצורך שימושו האישי. 

אברג'יל הוא הבעלים של קבוצת יעדים נדל"ן הכוללת מספר חברות פרטיות בבעלותו בהן חברת יעדים המרכז לקורסים (2015) אשר באמצעותן בוצעו, על פי החשד, העבירות לפי חוק ניירות ערך, חוק העונשין, ולפי חוק איסור הלבנת הון.

ממצאי החקירה העלו חשד לפיו בין השנים 2018-2022 נטל אברג'יל, הלוואות מ-224 משקיעים בסכום כולל של כ-57 מיליון שקל שלא באמצעות תשקיף ותוך הצגת מצגי שווא. עוד עלה כי אברג'יל השתמש בכספי החברה לשימושיו האישיים וזאת תוך ערבובי כספים בין החשבונות השונים שבשליטתו לרבות אלו הפרטיים, וכלה בפירעון חובות כלפי מלווים ותיקים- פרקטיקה הידועה כ- "הונאת פונזי".

גיוס הכספים האמור נעשה על-פי החשד, באמצעות פרסומים ברשתות החברתיות, פניות טלפוניות ופגישות שנערכו במשרדי החברה. הפרסומים כללו פרטים רבים כגון מידע פיננסי לרבות תשואות, בטוחות שפורסמו בין היתר על ידי החשוד בחשבון הפייסבוק שלו אשר היה חשוף לציבור כולו.

על פי החשד, פעולות אלו נעשו תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא בנוגע להשקעתם, תוך העברה של כספי המשקיעים במרמה לצרכיו הפרטיים של אברג'יל, העברתם לגורמים שלישיים ושלא לטובת ההשקעה לשמה לכאורה גויסו הכספים מהמשקיעים.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    asdf 28/08/2023 16:38
    הגב לתגובה זו
    הדבר היחיד שמפתיע זה שמישהו נתן כסף לאברג'יל שנראה כמו נוכל הטינדר .
  • 8.
    איפה מישל שארל עמר ? עוד אחד שרימה (ל"ת)
    כ.ד 28/08/2023 15:57
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    למדן 28/08/2023 14:37
    הגב לתגובה זו
    הכל נכון אבל את הכסף לא תראו ככה זה בחיים המתוחכמים תופרים סיפורים נפלאים והמאמינים בולעים את זה וזה יחזור על עצמו כי כדור הארץ מוצף בחיית האדם
  • 6.
    אורן 28/08/2023 14:25
    הגב לתגובה זו
    יש מקום לספק?
  • 5.
    זמבורה 28/08/2023 14:06
    הגב לתגובה זו
    הוא לכאורה שכן של שלומי נידאם, דלת ליד דלת
  • 4.
    החיים 28/08/2023 13:03
    הגב לתגובה זו
    בעוד 50 שנה המשפט יסתיים בהסדר החיים שלו סבבה
  • 3.
    50 שנות מאסר לא יספיקו לנבלה שכזו (ל"ת)
    ידיעה חזקה !!! 28/08/2023 12:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ירושלמית 28/08/2023 12:39
    הגב לתגובה זו
    10 דירות. עכשיו יש לאיש הכנסה שוטפת עד אחרית ימיו.
  • 1.
    YL 28/08/2023 12:36
    הגב לתגובה זו
    לרוב המושבעים פוסקים מינימום 20 שנה ללא שיחרור מוקדם לאור זאת יואיל שר השיכון לבנות בתי כלא כ דירות קבע
שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.