כנסת מליאת הכנסת
צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

בג"צ נגד הכנסת: הוציא צו על תנאי וקבע דיון דחוף בעתירה נגד חוק טבריה

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ הוציא היום צו על תנאי כנגד החוק המכונה 'חוק טבריה' שהתקבל בכנסת בקריאה שניה ושלישית לפני כשבועיים. החוק קבע כי ראש וועדה קרואה יוכל להתמודד לבחירות המוניציפליות בעיר בה כיהן, וזאת בניגוד לחוק הקודם שמנע זאת 
נחמן שפירא | (9)

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ הוציא היום צו על תנאי כנגד החוק המכונה 'חוק טבריה' שהתקבל בכנסת בקריאה שניה ושלישית לפני כשבועיים.

החוק שאושר בכנסת קבע כי ראש וועדה קרואה יוכל להתמודד לבחירות המוניציפליות בעיר בה הוא מכהן וזאת בניגוד לחוק הקודם שמנע זאת.

השופטת דפנה ברק-ארז הוציאה כאמור צו על תנאי כנגד החוק וקבעה דיון  דחוף בעתירה ל-30 ביולי. העתירה הוגשה על ידי התנועה לטוהר המידות, התנועה למען איכות השלטון בישראל והמתמודדת לראשות טבריה שני אילוז, מתמודד נוסף בשם אופיר נחמני ביקש להצטרף לעתירה.

 

כזכור, בתחילת החודש אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת 'חוק טבריה' של ח"כ עמית הלוי מהליכוד, שיאפשר ליו"ר הוועדה הקרואה בטבריה בועז יוסף, מקורבו של יו"ר ש"ס אריה דרעי להתמודד לראשות העיר. לאחר שהחוק החדש אושר בוטלה ההוראה האוסרת על מי שכיהן כראש ועדה קרואה או כחבר בה להתמודד בבחירות המוניציפליות בעיר בה כיהן.

בחוק נקבעה גם לבסוף תקופת צינון של שלושה חודשים. זאת אומרת, ראש הוועדה או חבר הוועדה הקרואה אשר ירצה להתמודד יצטרך להתפטר עד שלושה חודשים לפני הבחירות. 43 ח"כים הצביעו בעד החוק, מול 32 מתנגדים. 

 

השופטת ברק-ארז קבעה כי "בנסיבות העניין, ובהתחשב בלוחות הזמנים הרלוונטיים, ניתן בזאת צו על-תנאי בהתאם לסעדים שפורטו בכתבי העתירות. ההרכב שידון בתיקים ייקבע על-ידי הנשיאה".

     

השופטת קבעה כי  "על יסוד עתירות אלו שהובאו לפני בית משפט זה, מצווה בית המשפט כי ייצא מלפניו צו על-תנאי כמפורט בכתבי העתירות וכי על  היועצת המשפטית לממשלה ויתר המשיבים בהם גם משרד הפנים והמרכז לשלטון מקומי להגיש תשובה לעתירות עד ליום 26.7.2023 בשעה 16:00".

 

  

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

נזכיר, לפני כשבועיים הגישה עתירה לבית המשפט העליון התנועה לטוהר המידות, המועמדת לראשות עיריית טבריה עו"ד שני אילוז ותנועה ישראלית. העתירה שהוגשה כנגד חוק טבריה הוגשה לדברי העותרים משום שהחוק נועד לאפשר למקורבו של אריה דרעי, בועז יוסף, להתמודד בבחירות הקרובות בעיר. זאת, בניגוד למגבלת הצינון שהייתה קבועה לפני כן, והגם שיוסף מונה לתפקיד יו"ר הוועדה הקרואה והצהיר כי לא יתמודד בבחירות.

העותרים ציינו כי "התיקון הפרסונלי שקידם ח"כ עמית הלוי, ולא בפעם הראשונה, הוא חוק רטרואקטיבי, הממוקד בטובתו של אדם אחד. ההצעה משנה את כללי המשחק תוך כדי המשחק, ופוגעת בזכות להיבחר של מועמדים אחרים בעיר טבריה. כמו כן, מדובר בהצעה מסוכנת החותרת תחת ההיגיון הבסיסי בהקמת ועדה קרואה, אשר אמורה להימנע מעיסוק פוליטי ולפעול בצורה מקצועית בשיקומה של העיר".

קיראו עוד ב"משפט"

בעתירה הם הוסיפו כי "ההצעה אף עלולה לייצר תמריץ פסול לשרי פנים למנות ועדות קרואות עם מקורבים מטעמם, וכך להצניח" לתפקיד מועמדים מטעמם, אשר יהנו מהיתרונות של כהונה בתור יו"ר ועדה קרואה".

העותרים ציינו כי "ביקשנו כי בג"צ יורה על ביטולו של החוק, הפוגע בזכות לשווין של יתר המועמדים לראשות העיר שאינם חברים בוועדה, או לחלופין יקבע כי החוק לא יחול על הבחירות הקרובות, בהתאם לעיקרון האוסר על "שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק", וכדי למנוע את הפגיעה בבחירות ההוגנות שאמורות להתרחש בעיר טבריה". 

 

החוק החדש שאושר בכנסת בעצם מבטל את התיקון שבוצע לחוק בשנת 2008  שקבע תקופת צינון של קדנציה למי שהיה ראש ועדה קרואה וזאת למנוע מצב בו מי שמונה לתפקיד על ידי שר הפנים ולא נבחר על ידי הציבור יקבל יתרון בלתי הוגן.

בדברי ההסבר להצעה החוק של ח"כ עמית הלוי נכתב: "בשנת 2008 התקבל בכנסת תיקון מספר 39 לחוק הרשויות המקומיות. עניינו של התיקון בהגבלת הזכות להיבחר והוא תיקן את סעיף 7 לחוק וקבע כי אנשי ציבור ואנשי מקצוע שמונו כחברי ועדה ממונה או כיושבי ראש אותה הוועדה לא יהיו רשאים לעמוד לבחירה ברשות המקומית בה הם מונו כאמור בבחירות שייערכו בה לראשונה לאחר מינויים. עד תיקון 39 לא הוגבלו מי שמונו כחברי ועדה ממונה בזכותם להיבחר, מציאות שהתחשבה בכישרונו של מי שכיהן בתפקידים אלו וביכולתו הטבעית לתרום לרשות המקומית עליה הופקד ושאותה הוא מכיר היטב. גם כיום, אין הצדקה להטלת מגבלות יתרות על הזכות להיבחר ובעיקר ביחס לאוכלוסייה איכותית ומשכילה שיכולה לתרום רבות לרשות מקומית המצויה במשבר כלכלי ומשום כך מונתה לה ועדה ממונה מלכתחילה.

 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אמי 25/07/2023 17:45
    הגב לתגובה זו
    שומר על כל האזרחים כולל האידיוטים שלא מבינים את תפקידו, לשמור על החוקים וטוהר המידות
  • 5.
    אנטיוכוס 23/07/2023 02:00
    הגב לתגובה זו
    תושבי טבריה זה שלשלול מהלך שכמה שחארה להם בוחרים ראשי עיר חארה יותר.כיף לי שטבריה זה חארה.
  • 4.
    בת אל 21/07/2023 10:13
    הגב לתגובה זו
    בוזזים את הקופה הציבורית
  • אמונחטאפ 22/07/2023 11:50
    הגב לתגובה זו
    אנטישמי
  • 3.
    שלמה 20/07/2023 19:11
    הגב לתגובה זו
    חייבים חוק התגברות על החונטה המשפטית
  • 2.
    ממשלה שנלחמת באזרחים והורסת את צהל (ל"ת)
    דרעי 20/07/2023 17:58
    הגב לתגובה זו
  • עוד אידיוט שימושי של הסמול הסהרורי (ל"ת)
    אמונחטאפ 22/07/2023 11:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ממשלה מושחתת (ל"ת)
    דפנה 20/07/2023 17:28
    הגב לתגובה זו
  • הרודן בג"ץ מכה שנית - רפורמה מלאה מיד (ל"ת)
    אמונחטאפ 22/07/2023 11:52
    הגב לתגובה זו
תיווך נדלן
צילום: pexels

התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל

פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו

עוזי גרסטמן |

במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.

אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.

בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.

התובע לא דרש דמי תיווך

השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.

השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.

תיווך נדלן
צילום: pexels

התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל

פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו

עוזי גרסטמן |

במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.

אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.

בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.

התובע לא דרש דמי תיווך

השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.

השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.