אבי חימי
צילום: ראובן קפוצינסקי

רשמית: עו"ד אבי חימי הוא ראש לשכת עורכי הדין הנבחר

חימי, סניגור פלילי ותיק שנבחר כמחליפו הזמני של אפי נוה, גבר על יריבו עו"ד ציון אמיר במאבק על ראשות הלשכה. אמיר איחל בהצלחה ליריבו והוסיף: "מקווה כי יתייחס לתפקיד בכובד ראש ויפעל ללכד את השורות ולשקם את מעמד עורכי הדין וכבוד המקצוע"

בתום ספירת הקולות הממושכת בבחירות ללשכת עורכי הדין עולה כי עו"ד אבי חימי הוא המנצח הרשמי בקרב על ראשות הלשכה. חימי גבר על עו"ד ציון אמיר, שמסר עם היוודע דבר התוצאות: "בתום מסע ארוך, אליו יצאתי בתחושת שליחות ועם רצון עז לפעול למען המקצוע שאני כה אוהב, אני רוצה להודות לאלפי החברים שנרתמו לדרך ולמאבק, וסייעו ותמכו בכל דרך אפשרית כדי לצקת ערכים ללשכה. אני מקווה כי ראש הלשכה הנכנס, יתייחס לתפקיד בכובד ראש, ויפעל ללכד את השורות ולשקם את מעמד עורכי הדין וכבוד המקצוע. הצלחתו הכרחית לכולנו, ואני מקווה שיעמוד במשימה בהצלחה רבה. אבי, בהצלחה בדרכך".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ==================== 19/06/2019 16:56
    הגב לתגובה זו
    מלקק לשופטי העליון תוציא את הלשון מהישבן שלהם
גישור גירושין
צילום: pexels

האשה חזרה בה: “אוהבת את בעלה ומבקשת שלום בית”

אחרי קרוב שלושה עשורים של נישואים ודיון סוער בבית הדין האזורי, הגיע הערעור לדיון מחודש בירושלים. בפסק דין ארוך ומנומק בחרו הדיינים להפנות את בני הזוג לייעוץ זוגי מקצועי, לאחר שהאשה הצהירה כי מעולם לא הסכימה להתגרש, וכי רצונה הוא לשקם את הבית. בית הדין מתח ביקורת על ההנחה השגויה שננקטה בערכאה הקודמת, וקובע כי לפני גט יש למצות את התקוות לשלום בית

עוזי גרסטמן |


בני הזוג, שנשואים מזה 26 שנה, התייצבו בפני הרכב בית הדין הרבני הגדול. מאחורי הדלת עמדו שנים ארוכות של מאבקים, ניסיונות פיוס, תביעות בבית הדין ובבית המשפט, והליכים שהחלו כבר לפני כמעט עשור. ואולם הפעם, כך נראה, התמונה נפתחה מחדש. האשה, שבעבר צוטטה כאילו הסכימה להתגרש, התייצבה בערעור כשהיא נחושה להבהיר כי הדברים לא היו ולא נבראו, וכי כל רצונה הוא לשמור על הבית שבו היא ובעלה הקימו משפחה. “אני אוהבת את בעלי ורוצה לעשות הכל למען שלום הבית”, היא אמרה לדיינים בקול יציב, ובית הדין, כך התברר, האמין לה.

כך החל פסק דין חריג ורב־משמעות, שבו ביטל בית הדין הגדול את חיוב הגט שנקבע בבית הדין האזורי בחיפה. הדיינים - הרב הראשי הספרדי דוד יוסף, הרב שלמה שפירא והרב מימון נהרי - קבעו כי החלטת הערכאה הקודמת התבססה על הנחה שגויה שלפיה האשה הסכימה לגירושים, ואף על יישום חלקי של דברי רבנו ירוחם, מבלי לבחון את המצב העובדתי והזוגי המלא. במקום זאת, הם הורו להפנות את בני הזוג לייעוץ זוגי מקצועי לתקופה בת שישה חודשים, שבמהלכה יוקפאו כל ההליכים המשפטיים.

הפרשה עצמה מורכבת ורבת שכבות. הצדדים נשואים כבר שנים רבות ולהם שני ילדים - בן בגיר וילדה בת 16. הבית המשותף שבו הם מתגוררים שימש במשך כל השנים מרכז חייהם של בני המשפחה, וגם כשעלו קשיים, המשיכו הצדדים לחיות תחת קורת גג אחת. בשלב מסוים, כך עולה מהתיק, הגיש הבעל תביעה לגירושין כבר ב-2015, אך לאחר שניסיונות שלום בית הצליחו, הוא משך את התביעה. לימים הוא הודה כי המפגש הרבני במסגרת אותו ניסיון שלום בית העניק לו תקווה למערכת זוגית חדשה.

האשה חזרה בה מרצונה להתגרש

אלא שבשלהי 2023, לאחר שנים של מתיחות, פנה הבעל שוב לבית הדין והגיש תביעה חדשה לגירושים. הפעם הוא טען כי אין צורך לפרט עילות, שכן לדבריו אשתו מסכימה להתגרש. אלא שהתביעה הזו לא כללה כל התייחסות לענייני רכוש, משמורת ילדים או מזונות, כך שמבחינה פרקטית היא לא יכלה להביא לפירוד מסודר. בדיון שנערך ללא עורכי דין, כך תיארו הצדדים, אמרה האשה דברים שהבעל פירש כהסכמה להתגרש, אך בהמשך, לאחר שהתייעצה עם עורך דין והבינה את משמעות הדברים, היא חזרה בה וטענה שלא אמרה דבר כזה.

בבית הדין האזורי, כך נכתב בהחלטה שנבחנה כעת בערעור, אמרו הדיינים כי, “שני הצדדים רוצים להתגרש” והוסיפו כי האשה טענה בדיון כי, “אני מסכימה להתגרש. אני רוצה לסיים את הסבל הזה”. על הבסיס הזה, ועל בסיס הבנה הלכתית כי כששני בני הזוג אינם רוצים זה בזה, יש לחייב את מי שמסרב, קבע בית הדין האזורי כי האשה חייבת בגט גם בלי שיוסדרו יתר העניינים.

גישור גירושין
צילום: pexels

האשה חזרה בה: “אוהבת את בעלה ומבקשת שלום בית”

אחרי קרוב שלושה עשורים של נישואים ודיון סוער בבית הדין האזורי, הגיע הערעור לדיון מחודש בירושלים. בפסק דין ארוך ומנומק בחרו הדיינים להפנות את בני הזוג לייעוץ זוגי מקצועי, לאחר שהאשה הצהירה כי מעולם לא הסכימה להתגרש, וכי רצונה הוא לשקם את הבית. בית הדין מתח ביקורת על ההנחה השגויה שננקטה בערכאה הקודמת, וקובע כי לפני גט יש למצות את התקוות לשלום בית

עוזי גרסטמן |


בני הזוג, שנשואים מזה 26 שנה, התייצבו בפני הרכב בית הדין הרבני הגדול. מאחורי הדלת עמדו שנים ארוכות של מאבקים, ניסיונות פיוס, תביעות בבית הדין ובבית המשפט, והליכים שהחלו כבר לפני כמעט עשור. ואולם הפעם, כך נראה, התמונה נפתחה מחדש. האשה, שבעבר צוטטה כאילו הסכימה להתגרש, התייצבה בערעור כשהיא נחושה להבהיר כי הדברים לא היו ולא נבראו, וכי כל רצונה הוא לשמור על הבית שבו היא ובעלה הקימו משפחה. “אני אוהבת את בעלי ורוצה לעשות הכל למען שלום הבית”, היא אמרה לדיינים בקול יציב, ובית הדין, כך התברר, האמין לה.

כך החל פסק דין חריג ורב־משמעות, שבו ביטל בית הדין הגדול את חיוב הגט שנקבע בבית הדין האזורי בחיפה. הדיינים - הרב הראשי הספרדי דוד יוסף, הרב שלמה שפירא והרב מימון נהרי - קבעו כי החלטת הערכאה הקודמת התבססה על הנחה שגויה שלפיה האשה הסכימה לגירושים, ואף על יישום חלקי של דברי רבנו ירוחם, מבלי לבחון את המצב העובדתי והזוגי המלא. במקום זאת, הם הורו להפנות את בני הזוג לייעוץ זוגי מקצועי לתקופה בת שישה חודשים, שבמהלכה יוקפאו כל ההליכים המשפטיים.

הפרשה עצמה מורכבת ורבת שכבות. הצדדים נשואים כבר שנים רבות ולהם שני ילדים - בן בגיר וילדה בת 16. הבית המשותף שבו הם מתגוררים שימש במשך כל השנים מרכז חייהם של בני המשפחה, וגם כשעלו קשיים, המשיכו הצדדים לחיות תחת קורת גג אחת. בשלב מסוים, כך עולה מהתיק, הגיש הבעל תביעה לגירושין כבר ב-2015, אך לאחר שניסיונות שלום בית הצליחו, הוא משך את התביעה. לימים הוא הודה כי המפגש הרבני במסגרת אותו ניסיון שלום בית העניק לו תקווה למערכת זוגית חדשה.

האשה חזרה בה מרצונה להתגרש

אלא שבשלהי 2023, לאחר שנים של מתיחות, פנה הבעל שוב לבית הדין והגיש תביעה חדשה לגירושים. הפעם הוא טען כי אין צורך לפרט עילות, שכן לדבריו אשתו מסכימה להתגרש. אלא שהתביעה הזו לא כללה כל התייחסות לענייני רכוש, משמורת ילדים או מזונות, כך שמבחינה פרקטית היא לא יכלה להביא לפירוד מסודר. בדיון שנערך ללא עורכי דין, כך תיארו הצדדים, אמרה האשה דברים שהבעל פירש כהסכמה להתגרש, אך בהמשך, לאחר שהתייעצה עם עורך דין והבינה את משמעות הדברים, היא חזרה בה וטענה שלא אמרה דבר כזה.

בבית הדין האזורי, כך נכתב בהחלטה שנבחנה כעת בערעור, אמרו הדיינים כי, “שני הצדדים רוצים להתגרש” והוסיפו כי האשה טענה בדיון כי, “אני מסכימה להתגרש. אני רוצה לסיים את הסבל הזה”. על הבסיס הזה, ועל בסיס הבנה הלכתית כי כששני בני הזוג אינם רוצים זה בזה, יש לחייב את מי שמסרב, קבע בית הדין האזורי כי האשה חייבת בגט גם בלי שיוסדרו יתר העניינים.