בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, נדונה סוגיה רגישה שמלווה משפחות רבות בישראל: האם העברת כספים משמעותית בין קרובי משפחה נחשבת מתנה שלא ניתן לדרוש את החזרתה, או שמדובר בהלוואה שיש להחזיר? המקרה עסק באם שנטלה משכנתא הפוכה על דירתה כדי לסייע לבתה ולבת זוגה לשעבר ברכישת דירה. לאחר פרידתן של השתיים, טענה האם כי הכספים שניתנו היו הלוואה, בעוד שהנתבעת טענה כי מדובר במתנה שניתנה ללא תנאי. הנתבעת ניסתה לשכנע כי עצם העובדה שהאם בחרה במנגנון של משכנתא הפוכה מלמדת שלא היה כל צפי להחזר, משום שבהסדרים מסוג זה נהוג שהפירעון מתבצע רק לאחר פטירת הלווה. לטענתה, הדבר מחזק את המסקנה שמדובר במתנה ולא בהתחייבות כספית.

בית המשפט קיבל את עמדת האם והכריע כי מדובר בהלוואה, בין היתר משום שבת הזוג לשעבר הודתה שהשתיים הן אלה שהיו אמורות לשאת בתשלומי המשכנתא ההפוכה. בנוסף, הובהר כי הנתבעת היתה מעורבת בכל שלבי נטילת ההלוואה מהבנק. בית המשפט גם התרשם מחוסר מהימנות מצדה. השופטת הילה אוחיון גליקסמן קבעה כי מועד הפירעון ייחשב למועד שבו ניתן צו לפירוק השיתוף בדירה המשותפת, וכי בנסיבות שנוצרו אין מדובר במתנה חד-צדדית אלא בהלוואה ברורה. בהתאם לכך, נקבע כי עליה להחזיר את חלקה, ובנוסף היא חויבה בהוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל. ההכרעה אינה רק משפטית אלא גם מסר חברתי ברור: כספים שמועברים בתוך המשפחה - גם כשיש אמון הדדי - עלולים להפוך למוקד לסכסוכים יקרים ומורכבים אם לא נחתם הסכם כתוב וברור.

מה ההבדל בין מתנה להלוואה? מבחינה משפטית, ההבחנה בין מתנה להלוואה קריטית.

• מתנה - לפי חוק המתנה, ברגע שהכספים הועברו, ההתחייבות הושלמה ואין למי שנתן את המתנה זכות לדרוש את החזרתה, אלא אם התקיימו נסיבות חריגות מאוד. העברה כזו מתאפיינת באופי חד-צדדי וללא תמורה.

• הלוואה - היא הסכם דו-צדדי. גם אם לא נחתם חוזה בכתב, ניתן להוכיח באמצעות ראיות נסיבתיות שהיתה כוונה להחזיר את הכספים, למשל אם הצדדים סיכמו על תשלומים או אם יש מסמכים המעידים על החזר בפועל.

בתי המשפט נוטים לראות בהעברות כספים בתוך המשפחה מתנה, בעיקר כשמדובר בהורים לילדיהם, אלא אם קיימות ראיות ברורות ההפוכות לכך.

• נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
• עמותה דתית גבתה מאות אלפים בלחץ - "עושק ולא תרומה"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מקרים נוספים מהפסיקה

פסקי דין קודמים מלמדים עד כמה הגבול בין מתנה להלוואה הוא דקיק:

הסיפור הזה מתחיל בבית פרטי ברחוב החיצים בהרצליה, שם התגוררו הנתבעים, אחים ובני משפחה, שהחליטו למכור את הנכס. מול הצד השני של השולחן עמדו שני קונים, אביחי בר אור ועמית הלפרן, שהביעו עניין ברכישת הבית. כבר מראשית הדרך ניכר כי לא מדובר בעסקה פשוטה: המו"מ נמשך שבעה חודשים, ובמהלכו הוחלפו לא פחות מ-22 טיוטות שונות של ההסכם. כל סעיף נבדק, כל פרט נבחן, עד שהושגה נוסחה מוסכמת שנראתה כמביאה את הצדדים לקו הסיום.

הקונים, מיוצגים על ידי עו"ד תומר בלאיש, טענו כי ב-19 בדצמבר 2022 כבר הועברה טיוטה סופית ומוסכמת לידי עו"ד אדיר לפיד, בא כוחם של המוכרים. בתגובה, השיב עו"ד לפיד במייל כי המוכרים מוכנים לחתום על ההסכם "לאלתר", כלשונו, והביע ציפייה כי גם הקונים יחתמו מיד. עבור התובעים היה ברור - הבשילו התנאים לעסקה. הם ביקשו לקבוע מועד לחתימה בתחילת ינואר, אך מבחינתם כבר לא היה מדובר במו"מ - אלא בהסכם מחייב.

אלא שכעבור שעות ספורות בלבד התמונה השתנתה. באותו ערב שלח עו"ד לפיד הודעה מפתיעה, שבה כתב כי, "המוכר ביקש להודיע כי ומבחינתו... העסקה בטלה ומבוטלת". ההודעה הכתה את הקונים בהלם. הם השיבו כי העסקה חיה וקיימת והדגישו שאין כל הצדקה לביטולה. למחרת כבר חתמו על ההסכם מצד אחד, מסרו אותו לעו"ד לפיד בצירוף צ'קים לתשלום הראשון, וציפו להמשך. אלא שהמוכרים לא הופיעו לחתימה. במקום זאת, שלח אחד מהם מכתב בכתב יד, שבו התנה את ההסכם בשני תנאים חדשים - הצגת אישור בנקאי תקף וקיום פגישה נוספת. הקונים אמנם הציגו גם אישור מהבנק, אך המוכרים לא התייצבו לפגישה, והעסקה קרסה.

"כל שנותר הוא חתימה פורמלית"

בפסק הדין שניתן על ידי השופט צחי אלמוג, מתוארת בהרחבה השתלשלות האירועים והראיות שהוצגו. השופט ציין בפסק הדין שפורסם כי, "מן הראיות עולה כי עו"ד לפיד הודיע במייל כי המוכרים מוכנים לחתום על ההסכם לאלתר... דבר המלמד כי שלב המו"מ הסתיים וכל שנותר הוא חתימה פורמלית". מכאן, קבע, שהיתה גמירות דעת ברורה מצד שני הצדדים, והפרישה של המוכרים היתה בלתי מוצדקת.

• לחצו ידיים, אך העסקה בוטלה - האם מגיע פיצוי?
• ביהמ"ש נגד חברת ייעוץ: "אי בהירות בהסכם תפורש לרעתה"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנתבעים מצדם, טענו כי כלל לא נכרת הסכם, וכי עו"ד לפיד פעל ללא הרשאתם המלאה. הם אף הטילו עליו את האחריות לכך שקיבל את הצ'קים מהקונים. ואולם השופט לא קיבל את גרסתם. הוא הדגיש כי הנתבעים לא הביאו את עו"ד לפיד לעדות, אף שהיה רשום ברשימת עדי ההגנה. מחדל זה, כך נקבע, פועל לחובתם. לדבריו, "כשבעל-דין נמנע מהבאת ראייה הנמצאת בחזקתו - קמה חזקה שאילו הובאה היתה פועלת כנגדו".