בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע פרסם באחרונה פסק דין שחתם פרק ארוך וסבוך בחייהם של בני זוג לשעבר. מאחורי ההכרעות המשפטיות הסתתר סיפור חיים יומיומי של זוגיות שנמשכה יותר מעשור, ילדים עם צרכים מיוחדים, הקרבה מקצועית מצד אחד וקריירה ניהולית מצליחה מצד שני. בעוד שהבעל התקדם לתפקידי מפתח בעבודתו והכנסתו גדלה והלכה, האשה בחרה להישאר בבית ולטפל בילדים - בחירה שהובילה בסופו של דבר גם לקרב משפטי על חלוקת הנכסים.

השניים נישאו ב-2008. היא היתה אז גרושה ואם לבן מתבגר, והוא רווק שעבד כמהנדס בתפקיד ניהולי. במהלך חיי הנישואים נולדו להם שני ילדים משותפים, שניהם אובחנו על הרצף האוטיסטי. לפי עדות האם, היא הקדישה את חייה לטיפול בילדים, למדה את תחום האוטיזם לעומקו, ליוותה את הילדים בטיפולים ובמסגרות החינוך, ואף ויתרה לחלוטין על קריירה עצמאית. לדבריה, חלוקת התפקידים היתה מוסכמת: "אני אטפל בילדים, והוא יתקדם בעבודה".

מנגד, האב טען כי לא מנע ממנה לצאת לעבודה, וכי "עצם הבחירה שלה להישאר בבית אינה ויתור שמזכה אותה בזכויות יתר". עוד הוא הדגיש כי גם הוא היה מעורב בגידול הילדים במידת האפשר, ולטענתו פעמים רבות יצא מוקדם מהעבודה כדי לקחת אותם לחוגים.

"נוצר פער ממשי וברור בין הצדדים"

האשה דרשה מבית המשפט לקבוע איזון רכוש בלתי שוויוני, באופן ש-75% מהנכסים המשותפים יחולקו לה ורק 25% יועברו לבעל. לטענתה, מדובר ב"נסיבות מיוחדות" לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, שכן היא הקריבה את כל עתידה המקצועי למען הילדים והבית, בעוד שהבעל התקדם ונהפך לסמנכ"ל בחברה ציבורית. כשהבינה שדרישתה עלולה להידחות, היא העלתה טענה חלופית: לחייב את הבעל בפיצוי בשל "פערי כושר השתכרות" ובשל "נכסי קריירה" שנצברו אצלו במהלך הנישואים. לטענתה, "במהלך הנישואין נוצר פער ממשי וברור בין הצדדים מבחינת יכולת צבירת זכויות סוציאליות", והיא עצמה איבדה את היכולת להשתכר ולחסוך לפנסיה.

• עברו לחדרים נפרדים אחרי הגירושים - האם זו זוגיות?
• האם דרשה בדיקת אבהות - הגרוש והמאהב סירבו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הבעל טען שהאשה לא הוכיחה שוויתרה על קריירה קיימת או פוטנציאל ממשי, והוסיף כי היא יכלה לעבוד גם כשהילדים שהו במסגרות חינוך. בעדותו טען שהעדפתה להישאר בבית נבעה, "מעצלנות וחוסר רצון אישי", ולא מהכרח או הסכמה זוגית מחייבת. הוא הוסיף כי עבד לפרנסת המשפחה תוך כדי שהוא נושא בנטל הכלכלי כמעט לבדו, וכי חלק מהתקופות שבהן הציגה האשה תלושי שכר היו "פיקטיביות", כך לדבריו, בידיעתה ובידיעתו.

ב-2019 פנה קיבוץ בארות יצחק לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתביעה יוצאת דופן נגד שתי חברות טכנולוגיה - באטמ, חברה ציבורית שנסחרת בבורסות תל אביב ולונדון, וכט טכנולוגיות. הקיבוץ טען כי החברות הפרו התחייבות ברורה וחד-משמעית לספק לו מערכת חדשנית, ייחודית ופורצת דרך שנועדה להתמודד עם בעיה רגישה במיוחד בענף הלול: השמדת עופות נגועים בדרך שתמנע התפשטות מחלות ותעמוד בתקנים סביבתיים מחמירים.

פסק הדין שניתן באחרונה, לאחר הליך משפטי שנמשך יותר מחמש שנים, חושף סיפור של הבטחות גדולות, ניסויים כושלים והאשמות הדדיות בין הצדדים. השופטת מתארת בפסק הדין כיצד נבנה מיזם שנשען על אמון הדדי ועל תקווה לחדשנות שתשנה את פני הענף, אך בסופו של יום קרס המהלך כולו. כבר בתחילת פסק הדין נכתב כי "המערכת שנועדה להיות אבן דרך בהתמודדות עם סוגיית השמדת עופות נגועים לא סופקה לקיבוץ בארות יצחק, והחברות הנתבעות לא עמדו בחובתן הבסיסית על פי ההסכם". עוד ציינה השופטת כי לאורך ההליך נחשפו פערים עמוקים בין ההבטחות החוזיות לבין המצב בשטח, כשהניסויים שבוצעו לא הצליחו להוכיח שהמערכת עומדת בדרישות המינימום.

אחת הקביעות המרכזיות בפסק הדין נוגעת לאופן שבו התנהלו הניסויים. בית המשפט קבע כי "הניסוי האחרון שבוצע הופסק בשל ליקויים שונים, שלא תוקנו מעולם". משפט זה חזר וצוטט כמה פעמים בדיון, והוא מגלם את התמונה הכוללת - מערכת שנוסתה שוב ושוב, אך מעולם לא הצליחה להגיע לשלב של תפקוד מלא ותקין.

הקיבוץ טען במהלך ההליך שנגרמו לו נזקים כבדים, הן כלכליים והן תפעוליים, בשל הסתמכותו על התחייבויות החברות. לדבריו, ההנהלה והחברים סמכו על באטמ וכט טכנולוגיות שיפתחו מערכת שתוכל לספק מענה לבעיה בוערת בענף הלול, אך במקום זאת נאלצו להתמודד עם כישלונות חוזרים ונשנים. הקיבוץ הדגיש כי, "בכל פעם שהמערכת לא תפקדה, הוסבר לנו כי מדובר בתקלה זמנית שתתוקן, אולם בפועל לא הוצגו לנו פתרונות ממשיים".

• באטמ מכרה פעילויות שאינן בליבת פעילותה
• באטמ עם הזמנה בהיקף של 1.5 מיליון דולר לפיתוח פתרון הצפנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מן העבר השני, החברות ניסו לטעון כי מדובר בקשיים בלתי צפויים שהתגלו בשטח, וכי נעשו מאמצים ניכרים להביא את המערכת לכדי תפקוד מלא. לטענתן, יש לראות בכך חלק מהתהליך המחקרי והפיתוחי הרגיל של טכנולוגיה חדשה. אלא שבית המשפט לא קיבל את ההסבר הזה, וקבע בהכרעתו כי "התחייבות חוזית כלפי קיבוץ אינה יכולה להיבחן כאילו הייתה שלב במעבדה בלבד". השופטת הדגישה כי באטמ, בהיותה חברה ציבורית שנסחרת בשתי בורסות מרכזיות, מחויבת לסטנדרט גבוה של אמינות ומקצועיות. "חברה ציבורית אינה יכולה להרשות לעצמה כישלונות סדרתיים מבלי לתת דין וחשבון ללקוחותיה", היא כתבה בפסק הדין שפורסם.