גם ב-2013: עוה"ד מככבים ברשימת מעלימי המס ומשלמי הכופר של רשות המסים

אורי ישראל פז |

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צוואה ירושה
צילום: Istock

בוטל חלקו של הבן בצוואת אמו - אף שאיש לא התנגד

פסק דין דרמטי של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קובע כי מעורבות הבן בעריכת צוואת אמו שוללת ממנו את הזכייה בעיזבון לפי הצוואה. השופטת ריבי לב אוחיון הדגישה כי הוראת סעיף 35 לחוק הירושה היא "חזקה חלוטה" שלא ניתנת לערעור - גם כשכל היורשים מסכימים לקיום הצוואה. עם זאת, היא הציעה פתרון שיאפשר ליורשים להסדיר את החלוקה ביניהם ולהותיר לבן חלק כלשהו בעיזבון אם יחפצו בכך.

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים התכנסו רק המסמכים והטיעונים, לא אנשים. אף אחד מהצדדים לא טרח להגיע לדיון, אולי מתוך ביטחון שהכל כבר סגור. אחרי הכל, איש לא התנגד לצוואה. אבל השופטת ריבי לב אוחיון לא קיבלה את הבקשה כפשוטה. היא פתחה את ההחלטה במשפט חד־משמעי: "סעיף 35 לחוק הירושה קובע חזקה חלוטה להשפעה בלתי הוגנת", והמשמעות - אין מנוס מלבטל את חלקו של הבן בצוואת אמו, משום שהוא עצמו הודה שהיה מעורב בעריכתה.

המקרה נסב סביב צוואת אם שנכתבה ב-2005, עם עדכונים ב-2008 וב-2010. לאחר פטירתה, פנה בנה לבית המשפט בבקשה למתן צו קיום צוואה. בית המשפט בחן את הבקשה והעלה קושי מהותי: הבן, שהוא גם המבקש, היה מעורב בעריכת הצוואה - עובדה שעולה כדי פסלות לפי סעיף 35 לחוק הירושה. בהחלטה קודמת מ-26 במאי השנה, נקבע כי "עולה ממנה באופן מובהק כי היה מעורב בעריכת הצוואה".

למרות הקביעה הקשה, בית המשפט אפשר ליורשים להגיב. ואכן, כל היורשים - הן אלה שמופיעים בצוואה והן יורשים על פי דין - הגישו תצהירים שבהם הבהירו שאין להם התנגדות לקיום הצוואה כפי שהיא. אפילו בא כוחה של היועצת המשפטית לממשלה הודיע כי אין לו התנגדות, לאחר שקיבל את הסכמת אמו של אחד היורשים הקטינים.

אחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה

הנקודה המשפטית שעמדה במרכז ההכרעה היתה סעיף 35 לחוק הירושה, שקובע כי הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה - בטלה. מדובר באחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה, שכן היא יוצרת "חזקה חלוטה" להשפעה בלתי הוגנת, גם אם בפועל לא היתה כל השפעה כזו. השופטת ציטטה פסקי דין רבים, בהם הררי, זיידה ובוסקילה, והדגישה כי מדובר בהנחה שאי אפשר לסתור. גם אם יוכח שהמצווה פעלה מרצונה החופשי, עצם מעורבות הנהנה בצוואה מבטלת את חלקו. "אפילו נניח שלא היתה כל השפעה בלתי הוגנת על המנוחה... הוראות צוואה המזכות את המבקש ובת זוגו בטלות", כתבה השופטת.

במקרה הזה לא היתה מחלוקת עובדתית: המבקש עצמו הודה בתצהיר שהגיש כי הוא זה ש"העלה את רצונותיה של המנוחה על הכתב" - הן בעת עריכת הצוואה לראשונה והן בעדכונים שנעשו בה. ההודאה הזו הפכה את ההכרעה לפשוטה במידה רבה, משום שלפי הפסיקה "עורך הצוואה הוא מי שנוטל חלק בניסוחו או בכתיבתו של המסמך", ומכאן שקיימת במקרה הזה אחת מעילות הבטלות שבחוק.

פשיטת  רגל
צילום: Unsplash

החייבת לא ביקשה - הרשם הפחית ריביות של 450 אלף שקל

הרשם עיסאם חאיק הורה להפחית כמעט את כל הריביות שנצברו במשך 15 שנות ניהול תיק האיחוד, והעמיד את החוב על 27 אלף שקל בלבד. החייבת, בת 47 שעובדת בשתי משרות יותר מ-12 שעות ביום, שילמה כבר פי שניים מגובה החוב המקורי. בהחלטתו קבע הרשם כי, "תיק הוצאה לפועל אינו יכול לשמש 'תוכנית חיסכון' לזוכה", והזכיר את חובת תום הלב של הנושים

עוזי גרסטמן |

במרכז ההחלטה יוצאת הדופן שפרסם באחרונה רשם ההוצאה לפועל מלשכת חיפה, עיסאם חאיק, ניצבת אשה בת 47 שנאבקה במשך שנים ארוכות בניסיון לסגור את חובותיה. במשך 15 שנה ניהלה האשה תיק איחוד שנפתח ב-2010, שילמה באופן סדיר 1,000 שקל בכל חודש, ולא צברה פיגורים למעט מקרים בודדים, שסולקו מיד בהתאם להחלטות שניתנו לאורך השנים. חרף ההתמדה בתשלומים, החוב תפח בשל הצמדות וריביות פיגורים והגיע לסכום גבוה של כ-478 אלף שקל - פי שמונה מהחוב המקורי שהיה כ-57.8 אלף שקל בלבד.

הרשם חאיק בחר להשתמש בסמכותו ולבחון את מכלול החובות בתיק האיחוד באופן יזום, בעקבות בקשה שגרתית של אחד הנושים שביקש לחייב את האשה להמציא שאלון עדכני. "בחינה זו נדרשת, אף באופן יזום, בשים לב לתשלומים שביצעה החייבת במרוצת השנים... ולצד היעדר הליכים מוחלט באיחוד מצד הנושים", הוא כתב בהחלטתולדבריו, תיקון 75 לחוק ההוצאה לפועל, שנכנס לתוקף בתחילת 2025, הרחיב את סמכות הרשמים להפחתת ריביות גם ביוזמתם. החוק מאפשר להפחית את תוספת הריביות ודמי הפיגורים בתיק, ללא צורך בטעמים מיוחדים, וזאת לאחר שניתנה לנושים אפשרות לטעון את טענותיהם.

הרשם חאיק הדגיש בהחלטתו את עקרון תום הלב בניהול הליכים, וציין כי במשך השנים לא נקטו הנושים הליכים ממשיים לגביית החוב, ואף לא טרחו להגיב להחלטות שקראו להם להציג את עמדתם לגבי הפחתת הריביות. "תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש 'תוכנית חסכון' לזוכה אשר ממתינה עד אין קץ, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית", כתב, והוסיף כי יש להימנע מלהעניק סעד לנושה ש"ישן על זכותו".

תיק החוב הגדול ביותר ייסגר

במסגרת ההחלטה, ניתנה סקירה מפורטת של עשרת התיקים שנכללו באיחוד, כולל סכומי החוב המקוריים, התשלומים שבוצעו והיתרות המעודכנות. בין היתר, נקבע כי תיק החוב הגדול ביותר - תיק של בנק לאומי שבו יתרת החוב הגיעה ליותר מ-332 אלף שקל - ייסגר לחלוטין לאחר שהחייבת שילמה יותר מסכום החוב המקורי, בתוספת הוצאות ושכר טרחה. גם בתיקים אחרים הופחתו הריביות באופן ניכר, כך שכלל החוב בכל התיקים הועמד על 27 אלף שקל בלבד.

הרשם התייחס בהחלטתו לנסיבות האישיות של החייבת, שנולדה ב-1978, וציין כי היא עובדת כיום בשתי משרות יותר מ-12 שעות ביום "על מנת שתוכל לחיות בכבוד". עוד הוא הדגיש כי החייבת לא צברה חובות חדשים מ-2013, וכי החשבונות שלה ובעלה מופרדים ובעלה אף אינו מכיר בחובות. הנסיבות האלה, ביחד עם התשלומים הסדירים ששילמה לאורך 15 שנה והעובדה שהחוב המקורי כבר שולם ואף הוכפל, מהווים לדבריו טעמים מיוחדים שמצדיקים את ההפחתה הדרמטית בריביות.