בדרך לנאסד"ק: מחלקת המדיה של ברצלונה תתמזג עם ספאק
מועדון הכדורגל הספרדי, ברצלונה, נקלע בשנים האחרונות לקשיים כלכליים. כעת, הוא מנסה לשפר את התזרים עם תוכניות להנפיק את מחלקת המדיה בנאסד"ק. בסוף השבוע הודיעו במועדון כי פלטפורמת המדיה, Barça Media, תונפק בארה"ב ובשווקים פיננסיים אחרים עם חברת צ'ק פתוח, בעסקה שמעריכה את שווי החברה הממוזגת במיליארד דולר. העסקה תתבצע באמצעות מיזוג SPAC. הסימול החדש בבורסה יהיה BRMA.
פותחים עונה. שחקני ברצלונה (צילום: טוויטר ברצלונה)
ברצלונה משתפת פעולה עם קרן הפרייבט אקוויטי השוויצרית Mountain Partners. בעלי המניות הקיימים של בארסה מדיה יחזיקו ב-80% מחברת הספאק. המטרה של המועדון היא להשיג מימון כדי ליצור מקורות הכנסה נוספים. כך, בארסה מדיה יכולה להפוך למקור הכנסה חשוב עבור המועדון, כפי שהסביר המועדון בהודעה שלו.
השילוב עם מאונטיין (NASDAQ:MCAA) יעניק לבארסה מדיה גישה לשוקי ההון בארה"ב כדי ליצור פלטפורמה חזקה של יצירת תוכן במדיה החברתית. ברצלונה ציינה כי היא מצפה ש"בארסה מדיה" תשמש כמקור הכנסה חשוב בשנים הקרובות ולכן הקצתה משאבים משמעותיים לכך.
- הפתעה: איזו קבוצה באירופה משתפת הכי הרבה צעירים ומה המצב בישראל?
- דני אולמו חזר לברצלונה ועשה מהפך - כמה הוא מרוויח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בראש "בארסה מדיה" ימשיך לעמוד מנהל התקשורת הספרדי, טוני קרוז, שמשמש כמנכ"ל הארגון. בשנת 2021 רשמה ברצלונה הפסד של 481 מיליון אירו (527 מיליון דולר), והחוב שלה המשיך לגדול. לכן, המועדון החליט שלא לחדש את חוזהו ליאו מסי באוגוסט 2021, אחרי 17 עונות רצופות במדיה. ברצלונה הודיעה כי היא לא יכולה להרשות לעצמה לשלם את שכרו ולכן קיבלה החלטה "קשה".
במועדון מקווים כעת כי שיפוץ האצטדיון בעלות של 1.6 מיליארד דולר, הכולל מרכזי קניות, יניב מספיק הכנסות חדשות כדי להחזיר את המועדון למעמדו הקודם - מועדון כדורגל שמרוויח הרבה מאוד כסף. לפי הערכות, האצטדיון החדש צפוי להניב הכנסות נוספות של 219 מיליון דולר למועדון באמצעות אירועים, כרטיסים ועוד.
- 3.הם היו צריכים לשלם למסי עוד ..... לא שילמו לו מספיק. (ל"ת)ברי 13/08/2023 14:54הגב לתגובה זו
- 2.הזדמנות מצויינת לשורט (ל"ת)סתם אחד 13/08/2023 14:27הגב לתגובה זו
- 1.אם פ.ס.ז' הגיעה לכך שקונה שאריות מבארסה,מצבה גרוע.. (ל"ת)שירי 13/08/2023 14:04הגב לתגובה זו
קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
לאחר שני נסיונות כושלים ועם טמפרטורות קיץ חריגות ובנוסף עניין זכויות אדם שעדיין ברקע מהמונדיאל, קטאר מכריזה רשמית על כוונתה לארח את המשחקים האולימפיים והפארא-אולימפיים ומתחילה מהלך דיפלומטי-ספורטיבי שאפתני
הוועד האולימפי של קטאר הודיע רשמית על כוונתו להתמודד על אירוח אולימפיאדת הקיץ והפראלימפיאדה של 2036. מדובר בניסיון שלישי למדינה, אחרי שנכשלה בנסיונות לאירוח משחקי 2016 ו‑2020. הפעם, כך נטען, מדובר בקטאר שונה: כזו שיש לה תשתיות כמעט מלאות (כ‑95% מוכנות), שורת אצטדיונים מתקדמים, מערכת מטרו, נמל תעופה חדש וניסיון מוכח מארגון אירועי ספורט בינלאומיים, בראשם מונדיאל 2022 ואליפויות עולם באתלטיקה, שחייה, כדוריד, טניס ומירוצי פורמולה 1. הניסיון הזה הוא חלק מהמאמצים הכבירים של קטאר ל"הלבין את שמה". קטאר קונה עסקים, קונה קבוצות כדורגל, רוכשת נדל"ן ברחבי העולם, כדי שאנשים בעולם יתפסו אותה בצד הנכון של המפה - "בצד של הטובים" למרות שהיא חשודה כמסייעת לטרור, לא דמוקרטית ומזהמת.
מדינת הנפט העשירה הזאת משתמשת בהון הגדול שלה כדי לנסות להשתלב בעולם גם כי היא מבינה שהנפט לא יהיה לעד. ההכנסות ממנו בירידה, והיא מנסה לפתח מנועי צמיחה כלכלים - תיירות זה אחד מהם ומונדיאל ואולימפיאדה מזניקים אותה גם בהיקף התיירים.
קטאר מדגישה כי היא מגישה את הבקשה כחלק מחזון ארוך טווח: "ליצור מורשת כלכלית, חברתית וסביבתית", כך אומר שייח'
ג’וואן בן חמד אל ת’אני, נשיא הוועד האולימפי המקומי. אך למרות הניסיון וההשקעה, האתגרים הפוליטיים, החברתיים והאקלים נותרו משמעותיים, ויש מי שמפקפק אם ההצעה תעבור את מבחן ועדת הבחירה של הוועד האולימפי הבינלאומי. אאל שכעת, הסיכויים טובים הרבה יותר ממה שהיה בעבר.
מונדיאל 2022 אמנם סיפק לקטאר במה מרכזית לתצוגת תכלית של תשתיות מרשימות, לאחר השקעה של כ-300 מיליארד דולר, אך עם זאת גם חשף שורה של בעיות עמוקות. לפי דיווחים, אלפי עובדים זרים מתו או נפצעו קשות בתנאי העסקה בעייתיים במהלך הבנייה האינטנסיבית של המתקנים. אמנסטי וארגוני זכויות אדם אחרים קראו לפיפ"א ולממשלת קטאר להבטיח פיצוי לנפגעים.
- היום שבו פרצה אחת המלחמות הקשות שידע העולם ומה קרה היום לפני 41 שנה
- סיכום האולימפיאדה בפריז - מי המובילות ואיפה ישראל נמצאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מערכת הקפאלה, שהיא שיטת פיקוח על עובדים זרים, שהייתה נהוגה במדינות רבות במפרץ הפרסי, כולל קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות. מדובר במנגנון משפטי שמחייב כל עובד זר להיקשר באופן ישיר למעסיק מקומי, ששולט בניידות העובד, עוררה ביקורת חריפה. גם חופש הביטוי הוגבל, עם חוקים שמאפשרים מעצר של מפגינים בטענה ל"הפרת הסדר הציבורי", כולל דיווחים על מעצרים בתנאים קשים.
