ABNB
צילום: Andrea Davis on Unsplash

ברצלונה תבטל את הרשיונות של דירות Airbnb - מה המצב בתל אביב?

עד 2028, לא יושכרו בעיר דירות דרך חברות ההשכרה לטווח קצר, בטענה שזה מעלה את מחירי הדיור. בתל אביב לא רוצים להפסיק את התופעה, אבל דורשים ארנונה גבוהה פי 2.5 - האם זה משתלם?
איציק יצחקי | (3)

מעיין מה תושבי תל אביב היו אומרים אם ראש העירייה שלהם, רון חולדאי, היה בוחר במהלך כזה: ראש עיריית ברצלונה, ג'אומה קולבוני, הודיע כי עירו מתכננת לבטל את 10,101 רישיונות השכרת הבתים שניתנו לתושבים המקומיים מיד עם סיומם - עד ארבע שנים. המשמעות: עד 2028, לא יושכרו דירות דרך חברות ההשכרה לטווח קצר. בברצלונה מקווים שהמהלך יעזור לה להתמודד עם משבר דיור ארוך טווח, שהוחמר בעקבות כניסתם של Airbnb ו-Vrbo - מה שגרם לטענת קולבוני להעלאת שכר הדירה ב-68% בעשור האחרון.

ברצלונה (כתבה)

במשרד השיכון של העיר הודיעו כי האיסור נובע מצו חדש של הפרלמנט בקטלוניה בשנת 2022, המאפשר לאלץ בעלי בתים להציע דיור בר השגה. החוק, שנחקק במקור ב-2019, מעניק לפקידים אפשרות להפקיע את הזכות של בעלי דירות ריקות "ללא סיבה מוצדקת" במשך יותר משנתיים, או כאלה שמתאימים לדיור מוגן.

"אנו מתמודדים עם מה שאנחנו מאמינים שזו הבעיה הגדולה ביותר של ברצלונה", אמר קולבוני, שטוען כי מחירי שכירות לא מפסיקים לעלות ויצרו בעיה בעיר. לאחרונה ברצלונה שיווקה את עצמה זה כמרכז לחברות טכנולוגיה, מה שגרם לעלייה נוספת בשכר הדירה.

לדברי העירייה, המהלך "נועד להבטיח שכמה שיותר דירות ישמשו למגורים ולא למטרות תיירותיות, ובכך להגדיל את מלאי הדירות בעיר. עד נובמבר 2028, לא יהיו דירות תיירים בברצלונה".

Airbnb וגם Vrbo, שני הספקים הגדולים, נחשבים לבעלי שליטה בדירות רבות בעיר. שתיהן עלולות לאבד הכנסות מההחלטה, מה גם שהיא עשויה להתפשט לאזורים נוספים מחוץ לעיר. מנגד, פוליטיקאים בספרד מתנגדים לרעיון. הם טוענים כי הדבר פוגע בזכות הקניין של בעלי הדירות ולטענתם הדבר יוביל לפריחה ב"שוק אפור" של דירות בלתי חוקית.

מה המצב בתל אביב?

בעיר תל אביב מוצעות מדי חודש אלפי דירות Airbnb. לפי ההערכות, מדובר בכ-8,000 דירות לפחות. עיריית תל אביב לא אוהבת את זה ולכן היא ביקשה בעבר מבית המשפט לאשר לה לגבור את ארנונה גבוהה יותר מדירות כאלה. היא טענה כי הדבר יעשה סוף לאפליה של מלונות מול עסקים מול אנשים פרטיים שמשכירים דירות לטווח קצר. 

העירייה החליטה לחייב דירות כאלה בתעריך ממוצע של כ-130 שקל למ"ר במקום 56 שקל למ"ר בחודש יוני 2022 - כלומר, פי 2.5 בערך. בתל אביב לא רוצים לבטל את הדירות האלה, אלא פשוט לגבות ארנונה גבוהה יותר. למשל, דירת סטודיו שהייתה משלמת ארנונה של 600 שקל לחודשיים תשלם 1500 שקל לערך כך שהעירייה תקבל "נתח" מהעסקאות. החשש בברצלונה, לכך שיפתח שוק אפור, לא משחקת תפקיד חשוב אצל עיריית תל אביב. בינתיים, אלפי דירות בודדות מושכרות מדי חודש בשיטה הזאת, בעיקר בחודשי הקיץ - אז התפוסה קרובה להיות מלאה בשל נוכחות תיירים באזור.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

לב העיר ת

הגיע עד לבית המשפט. דירות בלב העיר ת"א (גוגל מפס)

מנגד, נגד העירייה הוגשה בעבר עתירה במטרה לחייב בעלי דירות מיוחדות להשכרה לטווח קצר בקבלת היתר לשימוש חורג או היתר בנייה וכן בקבלת רישיון עסק, אך עיריית תל אביב התנגדה לכך. הטענה המרכזית הייתה שדירות כאלה דורמים למטרדי רעש והפרת המנוחה של השכנים באותו אזור.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    dw 25/06/2024 13:08
    הגב לתגובה זו
    מה זה airbnb בעצם? (השכרה מקצועית לאורך כל השנה, לא כזה של מישהו חובבן פעם בשנה לשבועיים) שינוי ייעוד של משאב דיור מוגבל למלונאות פיראטית, ועוד כזו המתחרה במלונאים חוקיים, הנדרשים להמון רגולציה - גודל מיטה,, נגישות, שלט יציאה במסדרון ועוד ועוד - המון דברים שאף מלונאי פיראטי איננו נדרש אליהם. משקיעי פתאל למשל כן נדרשים לרגולציה הזו. למה משקיע airbnb (מקצועי) לא? לא ברור. ככה. למה בעצם כדאי לתושבים לאפשר דבר כזה? לא כדאי. במערב מרכז העיר זה ממש בעיה. בשכונות פחות. למי זה כן משתלם? לאותם ישראלים ממולחים שהסבו דירות המיועדות למקומיים למלונות פיראטים. ומה עם השכנים שלהם, שממש ממש אינם מאושרים מכך? על ה... שלהם.
  • 1.
    חיים 25/06/2024 11:53
    הגב לתגובה זו
    צריך לעשות אותו דבר גם בתל אביב. אין ספק שהיצע דירות להשכרה יוריד את מחירי השכירות וגם יעלה את היצע הדירות למכירה. לא יתכן לתת לבעלי הדירות להתעשר על חשבון מחוסרי הדיור !!!
  • dw 25/06/2024 15:43
    הגב לתגובה זו
    משכירי הדירות אינם האויב! להפך. הודות להם יש בכלל דירות להשכרה. יותר מכך, משכירי הדירות בת"א מוכנים אפילו לסבסד דיור לשוכרים בתשואה בדיחה של 2-3%. אני לא מזיז את העכבר לעבר אגח המציע לי 2-3%. הבעיה היא ההסבה של משאב הדיור המוגבל, שיועד למקומיים, למלונאות פיראטית. זה כבר אכן בעייתי, לפחות כאשר מדובר בהשכרה מקצועית, לאורך כל השנה, בשונה מהשכרה מזדמנת פעם בשנה לשבועיים, שזה לא גורע משאב דיור למקומיים. מה יוצא למקומיים מזה שמאפשרים למשקיעים להסב דירה למלון? כלום. רק פחות דירות. לכן המאבק בספרד מוצדק וגם פה אפשר. אבל... השמר לך מלהכביד על בעלי הדירות הרגילים - אלה שמוכנים, משום מה, לספק דיור לאנשים זרים בתשואה של 2-3%. אני למשל לא מוכן.
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.