ירידה של 8% בביקוש לדירות חדשות ו12% בדירות שנמכרו ברבעון הראשון

כצפוי השינויים המאקרו כלכליים לא פוסחים על שוק הנדל"ן; כרבע מכלל הדירות החדשות שנמכרו מתרכז בערים: תל אביב-יפו, ראשון לציון, ירושלים ואשקלון; ירידה בביקוש לדירות חדשות ובדירות הנמכרות

נתן טגי | (17)

ברבעון הראשון של 2022 הביקוש לדירות חדשות עמד על כ-18,850 דירות מתוכן כ-13,890 דירות חדשות שנמכרו. מייצג שיעור של 73.7% מהכמות המבוקשת, על פי הדיווחים לרשות המיסים בוצעו כ-12,570 עסקאות, שיעור הביקוש מציג ירידה של 8.1% בהשוואה לרבע הרביעי של 2021 (אוקטובר-דצמבר 2021).

כרבע מכלל הדירות החדשות שנמכרו מתרכז בערים: תל אביב-יפו, ראשון לציון, ירושלים ואשקלון. כ-4,960 דירות חדשות שלא למכירה שיעור של 26.3% מהכמות המבוקשת. מהן 76.9% נבנות במסגרת בנייה עצמית ו"בנה ביתך", כמו כן ברבעון הראשון של 2022 נמכרו כ-13,890 דירות חדשות, ירידה של 12.4% לעומת הרבע הרביעי של 2021.

היישובים שבהם נמכרו יותר מ-700 דירות ברבעון הראשון הינם תל אביב-יפו (961), ראשון לציון (812), ירושלים (739), אשקלון (719) ובית שמש (709). בראש רשימת היישובים שבהם חלה עלייה במכירת דירות חדשות ברבע הראשון של 2022 לעומת הרבע הרביעי של 2021, נמצאות מבשרת ציון, בית שמש, באר שבע, ראשון לציון, ראש העין וחולון.

מנגד היישובים העיקריים שבהם נרשמה ירידה במכירת דירות חדשות ברבע הראשון של 2022 לעומת הרבע הרביעי של 2021 הם: באר יעקב, קריית אונו, נתיבות, גבעת שמואל, רעננה ורמת גן.

להלן פילוח מכירת הדירות ברבעון הראשון:

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    יהושוע 15/05/2022 13:48
    הגב לתגובה זו
    אין סיכוי שהמחירים ירדו כי הענף הזה הוא סם החיים של האוצר ולא יפגעו בו עלית המחירים היא המנגנון של האוצר להפחית את ערך השקל שצבור במיליארדים בחשבונות הבנקים והיום היתה כתבה בנידון ובמקביל אין חשש אם האזרחים פה לא יקנו דירות כי עיקר הקונים הם משקיעים מחוץ לארץ שהתמורה בענף הזה מפתה מאד
  • 13.
    גיסנו 14/05/2022 01:21
    הגב לתגובה זו
    המפולת כבר כאן, ירידות, הבועה מתפוצצת, לא לקנות עכשיו, יהיה חצי מחיר.. צאו מהסרט, יש פה חונטה בארץ שלא תיתן לנדל״ן לרדת. בינתיים בקושי בונים פה, אין תכנון לעתיד, מולידים פה צאצאצים בלי חשבון, וכל זוג שני מתגרש. טוקבקיסטים מוציאים פה קיטור ומרמור, ונשארים הרחק הרחק מאחור. בדבר אחד אתם צודקים, פראיירים לא מתים הם רק מתחלפים, רק שהפראיירים זה אתם, חבל.
  • 12.
    חוגי 13/05/2022 19:11
    הגב לתגובה זו
    כזר מזמן ענף הדירות פה הוא בורסה ולא בית למגורים באוצר יודעים זאת ולא יפגעו בה כי זה מקור הכנסה ענקי בשבילם ולכן הם בונים על משקיעים מחוץ לארץ ולא על עמך שחי פה בהמשך רכישה או שכירות דירה תהיה במכרז ולא במחיר קבוע כמו באוסטרליה ואז יתנו 20% מעל מחיר הבסיס ויזכו בהם וזה יאמיר ויאמיר וקשה לנחש את הסוף
  • 11.
    Shmuel 13/05/2022 16:33
    הגב לתגובה זו
    רק להסתכל במטבעות הווירטואלים היו ירידות מטורפות הקרנות לקחו הלוואות כדי להחזיר את המחירים שהציבור לא ימשיך לברוח מה יקרה יעלה קצת ואז יפול בטרוף שוב רק שהפעם כבר אף אחד לא יתן להם הלוואות
  • 10.
    מצקלו 13/05/2022 15:36
    הגב לתגובה זו
    למה לחכות הגרף של מחירי הדירות הולך לכיוון אחד וזה כלפי מעלה.אל תשלו את עצמכם.יפה שעה אחת קודם
  • אינטרסנט (ל"ת)
    אנונימי 15/05/2022 16:13
    הגב לתגובה זו
  • אתה יודע שמחירי הדירות בישראל ירדו בעבר, ובחדות, מכון? (ל"ת)
    חושף אינטרסנטים 14/05/2022 11:33
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    סבלנות אזרחים סבלנות 4 עד 7 חודשים 12% ירידת מחירי 13/05/2022 07:12
    הגב לתגובה זו
    סבלנות אזרחים סבלנות 4 עד 7 חודשים 12% ירידת מחירי הדיור ולאחר מכן כל חודש למשך 8 חודשים ירידה בין 1.5% ל-2% כל חודש סבלנות צלמו ושמרו
  • 8.
    סבלנות אזרחים סבלנות 4 עד 7 חודשים 12% ירידת מחירי 13/05/2022 06:36
    הגב לתגובה זו
    סבלנות אזרחים סבלנות 4 עד 7 חודשים 12% ירידת מחירי הדיור ולאחר מכן כל חודש למשך 8 חודשים ירידה בין 1.5% ל-2% כל חודש סבלנות צלמו ושמרו
  • 7.
    אנונימי 12/05/2022 20:43
    הגב לתגובה זו
    העם מטומטם העם ישלם . הגיע הזמן להתעורר להפגין ולא לקנות דירות . החברות הגדולות נהיו חזירים לא יכול להיות דירה באגמים נתניה שלפני קצת יותר משנה ביקשו מיליון שמונה מאות חמישים היום מבקשים שתי מיליון שמונה מאות חמישים . זו כבר עליה של מעל חמישים אחוז והם לא החברה היחידה בדוק
  • 6.
    העם מטומטם העם ישלם . הגיע הזמן להתעורר להפגין ולא 12/05/2022 20:42
    הגב לתגובה זו
    העם מטומטם העם ישלם . הגיע הזמן להתעורר להפגין ולא לקנות דירות . החברות הגדולות נהיו חזירים לא יכול להיות דירה באגמים נתניה שלפני קצת יותר משנה ביקשו מיליון שמונה מאות חמישים היום מבקשים שתי מיליון שמונה מאות חמישים . זו כבר עליה של מעל חמישים אחוז והם לא החברה היחידה בדוק
  • 5.
    עליית הריבית. חיסול החסכונות בבורסה. מחיקת מליארדי 12/05/2022 15:16
    הגב לתגובה זו
    עליית הריבית. חיסול החסכונות בבורסה. מחיקת מליארדים מהאופציות של אנשי ההייטק. כל אלה בצירוף המחירים הלא הגיוניים במרכז יביאו לירידה.
  • 4.
    אחד שיודע 12/05/2022 15:08
    הגב לתגובה זו
    בקרוב בקרוב נראה ירידות חזקות? חלשות? תחליטו לבד תנו לשוק לעבוד
  • 3.
    קובי אחד שמבין 12/05/2022 15:00
    הגב לתגובה זו
    כדאי להמתין ולא לקנות כרגע, הנדלן במחירי שיא והבנקים חונקים את הציבור במשכנתאות מריביות שעולות ועולות, עדיף להשקיע בפיקדונות שרק יעלו בחודשים הקרובים
  • 2.
    תפסיקו לקנות והמחירים יקרסו חכו , אינפלציה וריבית עולה (ל"ת)
    דנה 12/05/2022 14:24
    הגב לתגובה זו
  • הייטקיסט 14/05/2022 12:50
    הגב לתגובה זו
    יש יותר מידי בעלי אינטרסים שישאירו את המחירים גבוהים. אולי העליות יעצרו אבל ירידות קשה לי להאמין שנראה
  • 1.
    ירידה של 15-10% בשווים תעזור ליציבות הכלכלה הישראלית (ל"ת)
    אורן 12/05/2022 13:54
    הגב לתגובה זו
דירות בחריש
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

"גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן

מידרוג ו-S&P מעלות מודאגות מענף הנדל״ן: לפי הסקירות היקף העסקאות צנח בכ-30%, המלאי הלא מכור זינק ל-82 אלף דירות, והוצאות המימון מכבידות על היזמים; רק ירידת ריבית עשויה להביא להתאוששות וגם אם השוק יחזיק מעמד - התאוששות תגיע רק במחצית השנייה של 2026

מנדי הניג |

שוק הנדל"ן למגורים ממשיך לספוג אש. שתי סוכנויות הדירוג הגדולות, מידרוג ו-S&P מעלות, מזהירות שהירידה בביקושים לדירות והמשך סביבת הריבית הגבוהה יוצרים סיכון ממשי ליזמים. לפי הסקירות שפרסמו, גל פשיטות רגל בענף זה כבר לא תרחיש קיצוני אלא אפשרות ממשית, אם המגמות הנוכחיות יימשכו.

אבל האזהרות האלה לא מפתיעות אף אחד הן יותר מראות עד כמה חמור המצב. אנחנו בביזפורטל מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ולא פעם הדגשנו שהמצב בשטח חמור אפילו יותר מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. ובאמת בעונת הדוחות לרבעון השני זה כבר קיבל ביטוי - יזמיות הנדל״ן דיווחו על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים. גם מנכ"ל משרד השיכון, אבי כהן־סקאלי, חיזק אותנו כשאמר: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס".

הנתק בין מחירי הדירות לבין יכולת הקנייה של הציבור רק מעמיק. כיום נדרשות בממוצע כ-169 משכורות כדי לרכוש דירה בישראל. עלות ממוצעת של כ-2.3 מיליון שקל מול שכר חודשי של כ-12,492 שקל, הדגש הוא שזה ממוצע ובאיזור המרכז המחירים אפילו מטפסים למעלה. זה כמובן נתון ארצי, אם בוחנים את אזור המרכז, הפערים קופצים אפילו יותר: בדירות חדשות בתל אביב, רמת גן או גבעתיים, זה יכול להגיע גם ליותר מ-250 משכורות. זו עלייה חדה לעומת העבר, שממחישה עד כמה שוק הדיור התנתק מההכנסות של משקי הבית. בתחילת העשור הקודם נדרשו כ-128 משכורות בלבד לרכישת דירה ממוצעת, ובשנים האחרונות המספר רק מטפס והרבה מעבר לקצב עליית השכר. במקביל, גם תנאי המימון הפכו קשים יותר, כשהריבית הגבוהה מקשה על קבלת משכנתאות ומשאירה הרבה אנשים מחוץ לשוק.

במידרוג מציינים שמתחילת השנה נמכרו כ-15 אלף דירות חדשות בלבד שזאת ירידה של כ-33% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתונים מתבססים על פרסומי משרד האוצר והם מתריעים על שינוי מגמה ברור בשוק. מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו הגיע לשיא של כ-82.5 אלף יחידות מה שמשקף כ-31 חודשי היצע (המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים), לעומת 18 חודשים בשנה שעברה. במידרוג מסבירים שהעלייה במלאי נובעת מגידול בהתחלות הבנייה ובהיתרים לפרויקטים חדשים, בזמן שהיקף העסקאות הולך ומצטמצם. כלומר נבנות יותר דירות, אבל פחות נמכרות וזה מוביל לכך שיזמים נאלצים לממן את הבנייה לאורך זמן, כשהם סופגים ריביות גבוהות ועלויות מימון שמכרסמות ברווח.

10 מתוך 17 חברות היזום הציבוריות רשמו ירידה ברווח הגולמי במחצית הראשונה של השנה, ו-6 מהן איבדו מעל 10% מהרווחיות. הסיבות: מבצעי שיווק, עלייה בעלויות הבנייה והתארכות של פרויקטים. במידרוג מזהירים שהמצב הזה פוגע בעיקר ביזמים קטנים או כאלו שממוקדים גיאוגרפית ופחות מסוגלים לפזר סיכונים.

עדי גזית. קרדיט: גדי סיירהעדי גזית. קרדיט: גדי סיירה
ראיון

עדי גזית, מנכ״ל ברקת: ״לאחר המלחמה צפוי שגשוג בשוק המגורים - הביקושים מעולם לא נעלמו״

החברה חוגגת עשור להקמתה, דיברנו בין היתר על העסקה הנוכחית, הזינוק בהיקפי המימון שהחברה מעמידה ליזמים, על פרויקטי הענק בשדה דב ובכיכר המדינה; וגם - מה הוא חושב על ירידת הריבית הצפויה: ״יחזיר לשוק עוד משקיעים״

צלי אהרון |
נושאים בכתבה עדי גזית ברקת

חברת ברקת ברקת 0%   העוסקת בהעמדת מימון בענף הנדל״ן - חוגגת השנה עשור להקמתה, ובמונחים של שוק האשראי החוץ בנקאי, מדובר כבר בתקופה שהופכת אותה לשחקנית ותיקה עם קבלות. מה שהתחיל ב-2015 והוקם על ידי רוני בירם וגיל דויטש, מייסדי בית ההשקעות אקסלנס נשואה, יחד עם המנכ"ל עדי גזית, הפך בשנים האחרונות לגורם משמעותי בשוק אשר מגלגל מיליארדי שקלים בשנה. ברקת ביססה לעצמה מעמד של גוף מימון גמיש, מהיר וכזה שנותן ליזמי הנדל״ן פתרון שלפעמים עדיף על זה של הבנקים. כזה שמדבר באותה שפה עם היזמים, ומצליח לספק פתרונות שהבנקים הגדולים מתקשים לפעמים. וכעת היא מעמידה הלוואת גישור בהיקף של 30 מיליון שקל לחברת YBOX לצורך מימון העסקה לרכישת עד 50% מזרוע ההתחדשות העירונית של קבוצת דמרי.

בענף שמזוהה בדרך כלל עם בנקים ועם בירוקרטיה,  נראה שברקת נכנסה למקום שבו נוצר ואקום: קבוצות רכישה, בעלי קרקע ויזמים שלא הצליחו להשיג מימון לפרויקטים גדולים -מצאו בה את הכתובת. עם השנים החברה התפתחה והפכה לגוף מלווה מרכזי בפרויקטים מהבולטים בישראל, בהם כיכר המדינה בתל אביב. מדובר על אשראי בגובה של למעלה מ-2 מיליארד שקל, ופרויקט שדה דב, שבו היא מעניקה מסגרות אשראי של מעל מיליארד שקל בשיתוף עם גופים מוסדיים כמו מגדל, מנורה ועמיתים.

המודל פשוט אבל חכם: במקום להיות עוד גורם מממן, ברקת רואה את עצמה כשותפה לכל דבר. גזית מגדיר זאת היטב כשהוא אומר: ״בלי המימון שלנו אין פרויקט - אנחנו חלק מהעסקה, לא רק הגוף שמעמיד את הכסף״. הגישה הזו מאפשרת לה לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם היזמים, לתפור לכל אחד מהם פתרון פיננסי ייחודי ולהפוך לחלק בלתי נפרד מתהליך הבנייה והיזמות עצמה.

במהלך השנים האחרונות, לצד צמיחה בהיקף תיק האשראי וברווחיות, גם התחרות בענף התחזקה: גופים כמו פנינסולה, אמפא קפיטל וגמא מתחרים על אותם יזמים, אך ברקת בוחרת להישאר נאמנה לגישה היזמית שלה - עם דגש על פרויקטים מורכבים, ליווי הדוק ושיתוף פעולה עם המוסדיים. עכשיו, כשהריבית מתחילה להראות סימני ירידה והמלחמה מתקרבת לסיומה, גזית מאמין שהביקושים החזקים ייעורו מחדש, ושברקת תמשיך למלא את החלל שבין הבנקים לבין היזמים.

עדי, נתחיל מהחדשות של היום: העסקה עם YBOX ודמרי. מה עומד מאחוריה?