פרשת ענבל אור: בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הפירוק

היום במסגרת דיון בבית המשפט המחוזי בת"א דחה השופט אורנשטיין את בקשת הפירוק החוזרת

ענת דניאלי | (6)

ביהמ"ש המחוזי פסק לדחות את בקשת הפירוק החוזרת של אברהם וולך וכן בקשתם של 7 רוכשים נוספים למינוי משקיף או מלווה לחברה. כמו כן, השופט אורנשטיין טען שאיננו מתעלם מן הבקשה להקפאת ההליכים: "לא התעלמתי מטענת המצטרפים שיש מקום להורות על הקפאת הליכים לחברה. אבהיר שבקשה להקפאת הליכים יש להגיש בהליך נפרד[...] לאור כל האמור דין הבקשה להידחות". 

היום בביהמ"ש המחוזי בת"א, התקבלה החלטה בשתי בקשות: פירוק חוזר מצידו של אברהם וולך (לכתבה המלאה) וכן בקשה למנות משקיף או מלווה מצידם של שבעה רוכשים אחרים שמבקשים לבטל עסקתם מול אור.

על הבקשה למינוי משקיף או מלווה, בעקבות מכירת "החיסול" שטענו 7 הרוכשים, השיב השופט אורנשטיין: "אי די בחשש שעליו מצביעים המצטרפים באשר לנכונות ספרי החברה ומסמכיה, וכל מקום אין מדובר בחשש מבוסס בשיעור שמצדיק מנוי בעל תפקיד". עוד הוסיף, "הטענות אינן נתמכות בחוות דעת כלכלית ואיף לא בתצהיר של מי מהמצטרפים ואין בחשש גרידא כדי להקים את המסד הדרוש". 

נזכיר כי בסוף השבוע שעבר (ה') הגיש וולך בפעם השנייה בקשת למנות מפרק זמני לחברה לאחר שכספו לא הוחזר לו, הגישו במקביל, באמצעות עו"ד שוקי שועלי, שבעה רוכשי דירות ושותפים לקבוצות הרכישה של ענבל אור בקשה לחזור בהם מבקשת הפירוק.

7 הרוכשים טענו בבקשתם כי אור מבצעת מכירת חיסול לנכסיה, וכי עומד לרשותה חוב של 8.5 מיליון שקלים: "ממידע שהגיע, הרי שמנהלת החברה אשר חתמה על ערבות אישית לעשרות מלקוחות החברה פועלת למכירת חיסול של נכסיה [...] באופן אשר יגרום כי החברה תעמוד על כרעי תרנגולת ללא יכולת גביית המגיע ממנה לחברה". 

לפי טענתם, ברשות אור שתי דירות ברחוב שרת 34 בגבעתיים, וכי בסמוך לבקשת הפירוק הראשונה שהוגשה ע"י וולך (29.2) מכרה אור את אחת מדירותיה. "נראה כי מנהלת החברה מבקשת לממש את כלל נכסיה ולמלט את כספה בלא שתפרע את שחבה לחברה", טען עו"ד שועלי. כמו כן, לטענתו אור מנסה למכור גם את הדירה השנייה בגבעתיים, אך אין לכך אסמכתא.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    נחום 14/03/2016 18:02
    הגב לתגובה זו
    אולי תניחו לה צרי עין שכמותכם
  • 5.
    הלך על פרחה (ל"ת)
    אלכס 13/03/2016 14:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משה 13/03/2016 12:56
    הגב לתגובה זו
    נוכלת
  • 3.
    רואה חשבון 13/03/2016 12:32
    הגב לתגובה זו
    דלתות האורווה נפתחות והסוסים מתחילים לשעוט החוצה...
  • 2.
    שתתלבש יותר צנוע זה לא יזיק לה. (ל"ת)
    אזרח 13/03/2016 12:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    למרות התקשורת והפופוליזם השופטים לא יחסלו את החברה (ל"ת)
    עבדול 13/03/2016 11:19
    הגב לתגובה זו
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.