האירו הרים ראש: זינק ב-1.6% מול השקל לרמה של 4.783 שקלים

זאת, בהמשך לסיבוב הפרסה שביצע מול הדולר. כלכלני לאומי: "הדולר ימשיך בתקופה הקרובה להתחזק בעולם וישמור על יציבות מול המטבע המקומי". הדולר עלה בשיעור קל ל-3.822
תומר קורנפלד |

סיבוב הפרסה שביצע אתמול האירו מול הדולר נותן אותותיו בשוק המקומי. האירו זינק היום ב-1.6% לאחר שמוקדם יותר כבר עלה ביותר מ-2%. שערו היציג נקבע על 4.783 שקלים. מנגד, הדולר שמר היום על יציבות יחסית והתחזק קלות לרמה של 3.822 שקלים.

סיבוב הפרסה שביצע אתמול האירו קשור להערכות שהבנק השוויצרי הלאומי מנסה לתמוך בפרנק השוויצרי. מכאן, התגברו הספקולציות שהדבר עשוי להוביל לכך שגם הבנק המרכזי באירופה עשוי לנקוט בצעדים דומים כדי למנוע המשך הידרדרות של המטבע. האירו שנסחר בשפל ברמה של 1.218 דולר לאירו ביצע סיבוב פרסה וזינק לרמה של 1.262 דולר לאירו.

בסקירתם השבועית כותבים כלכלני בנק לאומי כי: "הדולר ימשיך בתקופה הקרובה להתחזק בעולם וישמור על יציבות מול המטבע המקומי. התחזקותו של המטבע האמריקאי תושפע מהשלכותיה של תוכנית הייצוב בגוש האירו על ריסון צמיחתן של מדינות ה- PIGS ועל הגברת נזילות המטבע האירופאי בשווקים".

עוד כותבים כלכלני הבנק: "מול המטבע המקומי, יציבותו של שער החליפין תיתמך מהיציבות היחסית שמפגין השוק המקומי שמלווה בזרימת מט"ח לארץ. בטווח הארוך יותר, השטר הירוק צפוי להתחזק כתוצאה מהתאוששות הכלכלה האמריקאית".

כלכלני בנק הפועלים מעריכים: "השקל צפוי להיסחר בתקופה הקרובה במגמה מעורבת, בהשפעת התפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות בעולם. כמו כן, יושפע השקל מגורמים מקומיים מנוגדים. מחד, הגורם העיקרי התומך בהיחלשות השקל הוא רכישת דולרים אפשרית על ידי בנק ישראל. מאידך, בין הגורמים התומכים בהתחזקות השקל ניתן למנות את הכלכלה היציבה בישראל והציפיות להעלאת ריבית נוספת ע"י בנק ישראל (אם כי בקצב מתון) ובעקבותיה, הרחבת הפער בין הריבית השקלית והדולרית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.