רונן גינזבורג מנכל דניה סיבוס
צילום: רמי חכם

דניה סיבוס נגד הלמ"ס: מדד תשומות הבנייה שגוי וגורם נזק

בדניה טוענים שהעלויות זינקו ב-20% והמדד מצביע על עלייה של אחוזים בודדים בלבד; הלקוחות משלמים לפי הצמדה של מדד תשומות הבנייה, אך ההוצאות בפועל הרבה יותר גבוהות וזה פוגע בשורה התחתונה 

אביחי טדסה | (4)
נושאים בכתבה דניה סיבוס למ"ס

חברת דניה סיבוס, שהיא אחת מחברות הביצוע הגדולות בישראל, מבקרת לצד הקולגות שלה את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בכך שמדד תשומות הבנייה מנותק ממה שקורה  בשטח זה חשוב מאוד לדניה כי העלויות שלה מתייקרות, לטענתה, הרבה יותר מהפיצוי שהא מקבלת מהלקוחות שהוא בעצם ההצמדה למדד תשומות הבנייה. 

הטענות האלו נשמעות כבר קרוב לשנה. העלויות של חברות התשתיות והקבלנים מחוברות לעלויות כוח האדם ועל רקע המחסור הגדול בכוח האדם, העלויות האלו זינקו - הפועלים הזרים עולים הרבה יותר מהפלשתינאים. וכך נוצר מצב של מחסור גדול בעובדים לצד עליית שכר. כמו כן, היתה עלייה גם בחומרי הגלם וההוצאות השוטפות וזה לא התבטא במדד.

 

באופן יחסית נדיר, הגישה החברה עתירה לבג"ץ נגד הלמ"ס. נזכיר שהלמ"ס טעתה לאורך השנה האחרונה בעדכון ומדידת ההנחות השונות ובעיקר ההנחות כתוצאה ממבצעי המימון בעסקאות לרכישת דירה במבצעי ה-20/80 ודומיהם. כך או אחרת, דניה טוענת שמדדי תשומות הבנייה לא עודכנו כבר מעל לעשור, ושאינם משקפים את המציאות הכלכלית והעלויות האמיתיות בענף הבנייה, במיוחד לאחר המלחמה האחרונה.

בעתירה, החברה דרשה לעדכן באופן מיידי וללא דיחוי את המדדים הקיימים, כולל סל החומרים, המוצרים והשירותים המגדירים את עלויות הבנייה. לדבריה, המדדים הישנים גורמים לנזקים כבדים לקבלנים ומובילים לעיוות כלכלי חמור. הרווחיות בתחום הקבלנות ביצוע היא אחוזים בודדים וסטייה של כמה אחוזים בהוצאות השוטפות ביחס למדד, משמעה ירידה דרמטית ברווחים וברווחיות של החברות מסוג זה. בינתיים, דניה מצליחה להחזיק מעמד (פרסמה את הדוח לרבעון השלישי), אך כן ישנה שחיקה מסוימת ברווחיות הפרויקטים. 


השפעת המלחמה על ענף הבנייה

אחת הנקודות המרכזיות שצוינו בעתירה היא השינוי הדרמטי בענף הבנייה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". מאז 7 באוקטובר 2023, כניסתם של פועלים פלסטינים לישראל כמעט הופסקה לחלוטין, דבר שיצר מחסור חמור בכוח אדם מיומן בענף. הפערים שנוצרו הביאו לעלייה משמעותית בשכר העבודה: בעוד שהפועלים הפלסטינים עבדו בעלויות נמוכות, העובדים הזרים והישראלים ניצלו את המצב והעלו את שכרם בצורה חדה. לדברי דניה סיבוס, המצב הנוכחי ייקר בצורה דרמטית את עלויות העבודה, דבר שלא קיבל ביטוי במדדי תשומות הבנייה של הלמ"ס. "המציאות בשטח אינה משתקפת במדדים הקיימים, דבר שמקשה מאוד על עבודת הקבלנים", ציינה החברה.

בעתירה פורטו נתונים שמדגישים את הפערים בין המדדים לבין המציאות, כאשר החברה מפרטת כי מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב-1.3% בלבד בתקופה שבין ספטמבר 2023 ליוני 2024, בעוד השכר בפועל של העובדים בענף הבנייה עלה ב-23% במהלך התקופה. בדניה מדברים על התייקרות של כ-205 בשעה שהמדד עלה אחוזים בודדים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    גלית 25/01/2025 07:02
    הגב לתגובה זו
    אנחנו קורעים תחת הנטל והם קורעים אותנו .וחוץ מזה גם המדד הרגיל שיקרי וזאת כדי לא לתת תות יוקר לעובדי מדינה ולא להעלות פנסיות ויציאות.
  • 3.
    דניאל 23/01/2025 19:11
    הגב לתגובה זו
    מעניין שהוא לא הזכיר את מבצעי הקבלנים שלא קיבלו ביטוי במדד המחירים לצרכן...
  • 2.
    אלון כהן 23/01/2025 18:32
    הגב לתגובה זו
    יפה מאוד שדניה יודעת לעמוד על שלה ראוי שחברות אחרות יצטרפו אליה למהלך
  • 1.
    בנימין 23/01/2025 17:36
    הגב לתגובה זו
    פחות מזה זה כבר שנרור הקבלן והיזם.אין כדאיות לבניה במחיר נמוך מזה.שדרות נתיבות אופקים ירוחם ודימונה לא פחות מ 3.9 מליון.השקעה בטוחה
ארוחת בוקר (X)ארוחת בוקר (X)

גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים

יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים



הדס ברטל |

אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.

 

חצי מהמשכורת הולך על דיור

הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה. 

השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח,  זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים  מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.

ריבית גרף ירידה
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
מחקר

עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים

מחקר רחב  של קרן המטבע הבינלאומית מגלה שהעלאת ריבית של אחוז מורידה את מחירי הדירות בפחות מאחוז אחד - אבל כשהריבית יורדת מ-7% ל-2.7% נוצר בום, כשהיא משתנה מ-4.5% ל-3.5% ההשפעה זניחה - מה זה אומר על שוק הנדל"ן הישראלי?

ענת גלעד |

ריבית בנק ישראל ירדה לאחרונה. סיכוי טוב שבמהלך השנה הקרובה היא תרד עוד פעמיים בכ-0.5% ל-3.75%.  האם ההורדה הזו תוביל לעלייה במחירי הדירות? הורדת ריבית הופכת את החזרי המשכנתא לנמוכים יותר ומאפשרת בעצם לרוכשי דירות להגדיל את המרכיב במשכנתא ולקנות דירה עם פחות הון עצמי. יש לכאורה יותר אפשרויות לרוכשי דירות, אבל לא צריך לעשות מחקר כדי להבין שהפחתה של רבע אחוז היא כמעט כלום, סדר גודל של 70-100 שקל בהחזרי המשכנתא הממוצעת. לא זה מה שיקבע אם תקנו דירה או לא. אבל אם זה יימשך?

נחזור כמה שנים טובות אחורה. היינו בניסוי ריבית גדול שנקרא - ריבית אפסית. בניסוי הזה, נתנו לנו מימון זול במיוחד ואז רכשנו דירות וניפחנו מחירים. זה נגמר. הריבית זינקה, כשהזינוק שלה גרם להחזרי המשכנתא לעלות בקרוב ל-1,000 שקל. הרבה כסף ובדרך גם היתה עלייה במדד המחירים שייקרה את ההחזרים. העלייה הזו מריבית אפס לאזור 5% היא דרמה גדולה והיא אכן מקשה על רוכשי הדירות, אבל הדרך חזרה לא תהיה מלאה. הריבית לא תחזור לאפס. היא תרד לאזור 3.5%-3.75%. אנחנו ב-4.25%, אז במקרה הכי טוב היא תרד ב-0.75% וההחזר החודשי יירד ב-200-300 שקלים - זה הרבה, אבל לא משנה בהכרח החלטה כה גורלית כמו רכישת דירה.

כדי שאנשים יקנו דירה הם צריכים שיהיה להם כסף, והעלייה ביוקר המחייה מחסלת להם את העודפים. כדי שאנשים יקנו דירה צריך שהמחירים ימשיכו לרדת. הם יורדים - גם בלמ"ס מצביעם על כך, למרות שאצלם הנתונים לא כוללים את הנחות הענק המימוניות והמבצעים השונים.  כשזה יימשך נקבל חזרה לשוק הדירות, אם כי, שוק הדירות תמיד לא באמת צפוי

עד כאן, ההערכה מהשטח, לא מלומדת, לא מקצועית. כאן תראו הערכה של כלכלנים - לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם. וכעת נעבור ממש למחקר מפורט שפורסם ב-IMF Economic Review, כתב העת היוקרתי של קרן המטבע הבינלאומית. המחקר מערער באופן יסודי על ההנחה הזו שיש קשר הפוך בין ריבית למחירי הדירות. המחקר "When Does Monetary Policy Sway House Prices? A Meta-Analysis" מגלה שהקשר בין שינויי ריבית למחירי דירות חלש הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב, אבל גם שיש הבדל עצום בין "רמת הריבית" ל"שינוי בריבית".

הממצא המרכזי: נקודת אחוז שווה פחות מאחוז

המחקר, שנערך על ידי דומיניקה ארנברגרובה, יוזף בייז'יק ותומאש האברנק מהבנק הלאומי הצ'כי ואוניברסיטת צ'ארלס בפראג, הוא אחד המחקרים המקיפים ביותר שנעשו אי פעם בתחום. החוקרים אספו 1,555 אומדנים מ-37 מחקרים שונים שבחנו 45 מדינות לאורך 72 שנים. כפי שהם מתארים: "הספרות האמפירית מספקת תוצאות מעורבות לגבי ההשפעה של ריביות קצרות טווח על מחירי הדירות: הסמי-אלסטיות המוערכות נעות בין מינוס 12 לערכים חיוביים".