דניה סיבוס נגד הלמ"ס: מדד תשומות הבנייה שגוי וגורם נזק
בדניה טוענים שהעלויות זינקו ב-20% והמדד מצביע על עלייה של אחוזים בודדים בלבד; הלקוחות משלמים לפי הצמדה של מדד תשומות הבנייה, אך ההוצאות בפועל הרבה יותר גבוהות וזה פוגע בשורה התחתונה
חברת דניה סיבוס, שהיא אחת מחברות הביצוע הגדולות בישראל, מבקרת לצד הקולגות שלה את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בכך שמדד תשומות הבנייה מנותק ממה שקורה בשטח זה חשוב מאוד לדניה כי העלויות שלה מתייקרות, לטענתה, הרבה יותר מהפיצוי שהא מקבלת מהלקוחות שהוא בעצם ההצמדה למדד תשומות הבנייה.
הטענות האלו נשמעות כבר קרוב לשנה. העלויות של חברות התשתיות והקבלנים מחוברות לעלויות כוח האדם ועל רקע המחסור הגדול בכוח האדם, העלויות האלו זינקו - הפועלים הזרים עולים הרבה יותר מהפלשתינאים. וכך נוצר מצב של מחסור גדול בעובדים לצד עליית שכר. כמו כן, היתה עלייה גם בחומרי הגלם וההוצאות השוטפות וזה לא התבטא במדד.
באופן יחסית נדיר, הגישה החברה עתירה לבג"ץ נגד הלמ"ס. נזכיר שהלמ"ס טעתה לאורך השנה האחרונה בעדכון ומדידת ההנחות השונות ובעיקר ההנחות כתוצאה ממבצעי המימון בעסקאות לרכישת דירה במבצעי ה-20/80 ודומיהם. כך או אחרת, דניה טוענת שמדדי תשומות הבנייה לא עודכנו כבר מעל לעשור, ושאינם משקפים את המציאות הכלכלית והעלויות האמיתיות בענף הבנייה, במיוחד לאחר המלחמה האחרונה.
בעתירה, החברה דרשה לעדכן באופן מיידי וללא דיחוי את המדדים הקיימים, כולל סל החומרים, המוצרים והשירותים המגדירים את עלויות הבנייה. לדבריה, המדדים הישנים גורמים לנזקים כבדים לקבלנים ומובילים לעיוות כלכלי חמור. הרווחיות בתחום הקבלנות ביצוע היא אחוזים בודדים וסטייה של כמה אחוזים בהוצאות השוטפות ביחס למדד, משמעה ירידה דרמטית ברווחים וברווחיות של החברות מסוג זה. בינתיים, דניה מצליחה להחזיק מעמד (פרסמה את הדוח לרבעון השלישי), אך כן ישנה שחיקה מסוימת ברווחיות הפרויקטים.
- דניה סיבוס: הצבר עלה לכ-18.5 מיליארד שקל; השורה התחתונה ברבעון הסתכמה בכ-40 מ' שקל ותחולק כדיב'
- אחרי המימוש בדניה לפידות מבצעת בייבק ב-131 מיליון שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת המלחמה על ענף הבנייה
אחת הנקודות המרכזיות שצוינו בעתירה היא השינוי הדרמטי בענף הבנייה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". מאז 7 באוקטובר 2023, כניסתם של פועלים פלסטינים לישראל כמעט הופסקה לחלוטין, דבר שיצר מחסור חמור בכוח אדם מיומן בענף. הפערים שנוצרו הביאו לעלייה משמעותית בשכר העבודה: בעוד שהפועלים הפלסטינים עבדו בעלויות נמוכות, העובדים הזרים והישראלים ניצלו את המצב והעלו את שכרם בצורה חדה. לדברי דניה סיבוס, המצב הנוכחי ייקר בצורה דרמטית את עלויות העבודה, דבר שלא קיבל ביטוי במדדי תשומות הבנייה של הלמ"ס. "המציאות בשטח אינה משתקפת במדדים הקיימים, דבר שמקשה מאוד על עבודת הקבלנים", ציינה החברה.
בעתירה פורטו נתונים שמדגישים את הפערים בין המדדים לבין המציאות, כאשר החברה מפרטת כי מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב-1.3% בלבד בתקופה שבין ספטמבר 2023 ליוני 2024, בעוד השכר בפועל של העובדים בענף הבנייה עלה ב-23% במהלך התקופה. בדניה מדברים על התייקרות של כ-205 בשעה שהמדד עלה אחוזים בודדים.
- 4.גלית 25/01/2025 07:02הגב לתגובה זואנחנו קורעים תחת הנטל והם קורעים אותנו .וחוץ מזה גם המדד הרגיל שיקרי וזאת כדי לא לתת תות יוקר לעובדי מדינה ולא להעלות פנסיות ויציאות.
- 3.דניאל 23/01/2025 19:11הגב לתגובה זומעניין שהוא לא הזכיר את מבצעי הקבלנים שלא קיבלו ביטוי במדד המחירים לצרכן...
- 2.אלון כהן 23/01/2025 18:32הגב לתגובה זויפה מאוד שדניה יודעת לעמוד על שלה ראוי שחברות אחרות יצטרפו אליה למהלך
- 1.בנימין 23/01/2025 17:36הגב לתגובה זופחות מזה זה כבר שנרור הקבלן והיזם.אין כדאיות לבניה במחיר נמוך מזה.שדרות נתיבות אופקים ירוחם ודימונה לא פחות מ 3.9 מליון.השקעה בטוחה

שמאי המקרקעין שמדגיש: "שכר הדירה קפץ בכ-10% - על כל דירה פנויה יש 6-7 שוכרים פוטנציאליים"
ניב כרמי מסביר כי צניחת התחלות הבנייה לצד גל פרויקטי התחדשות עירונית שמוציא מאות אם לא אלפי משפחות לשוק השכירות, יוצרים לחץ גדול. וכתוצאה מכך בעלי דירות מעלים מחירים; "על כל דירה פנויה מתחרים כיום פי שניים שוכרים מאשר בעבר"
שוק השכירות במרכז הארץ נמצא בתקופה גועשת. בשנה האחרונה נרשמה עלייה חדה במחירי השכירות, ובשטח מספרים מתווכים ובעלי דירות על מציאות שבה הרבה יותר קשה למצוא דירה להשכרה שתהיה מתאימה - בטח שלא באותו אזור בו הם גרו. בעקבות ההיצע המצומצם לעומת הביקוש שגדל עם הפינוי של דיירים ותיקים לקראת הבנייה שבדרך כלל תיארך כ- 3-4 שנים ובמקרים מסוימים אף יותר מכך. התוצאה, קרב על כל נכס, ותמחור מחדש כמעט בכל עסקה. אחת הסיבות המרכזיות ללחץ בשוק היא ההתחדשות העירונית.
מדובר על דיירים בבניינים ישנים שנכנסים להליך פינוי-בינוי, נדרשים לפנות את דירתם ולעבור לשכירות לתקופה די ארוכה - עד לסיום הבנייה. הגל הזה, של המשפחות שמחפשות דירות חלופיות מצטרף לשוק שכבר מתמודד עם מחסור בהיצע, ומעצים את הלחץ על שוכרים קיימים. במקביל, התחלות הבנייה החדשות נמצאות בירידה חדה. הריבית הגבוהה ועלויות המימון לצורך הבנייה מקשות על יזמים לצאת לפרויקטים חדשים, וכתוצאה מכך מלאי הדירות קטן. במציאות כזו, גם שוק היד השנייה וגם הדירות החדשות הקיימות הופכים יקרים יותר, והשוכרים מוצאים עצמם מתמודדים עם עליות מחירים כמעט בכל אספקט.
התוצאה מהמצב הזה ברורה: שוק השכירות הפך לזירת תחרות גדולה. ובה משפחות שמפונות מבת ים או חולון מחפשות קודם כל דירה במעגל הקרוב. כלומר באותו אזור. אבל מה שקורה אז זה מצב שבו הם לרוב מגלים כי אין כמעט דירות פנויות ובמקרה שיש כאלה - בעלי הדירות ראו שהביקוש עלה עבורם והם מעלים דה פקטו את המחיר. מספר דיירים באותם פרויקטים מדווחים כי הם נאלצו לעבור לערים שכנות. בין אם לתל אביב או גבעתיים ורמת גן - תוך שהן מוסיפות כסף כי המחירים בערים אלו גבוהים בהרבה. בהערכה גסה - דירה בחולון שעליה תשלמו כ-6 אלף שקל בחודש. תעלה כ-8.5 אלף שקל בתל אביב (כמובן שלאור מיקום וסוג הדירה המחיר ישתנה - אבל אלו הן גבולות הגזרה באופן כללי). כמובן שאם אותן משפחות יעברו דרומה ויעברו לראשון לציון - המצב אמנם יהיה אולי מחירי שכירות נמוכים במעט - אבל עדיין יקרים ממה שהתרגלו לשלם עד עתה.
עבור בעלי הדירות, מדובר בהזדמנות פז להעלות מחירים. תוך שהם מגדילים את התשואה שהיא גם ככה נמוכה ברמה השוטפת ועומדת באותם אזורים כמו חולון ובת ים על כ- 2.3%-2.7%. מצד שני, עבור השוכרים. ובעיקר זוגות צעירים ומשפחות - מדובר על עלויות לדיור בסיסי שמהוות נטל כלכלי הולך ומכביד. לצורך כך, שוחחנו עם שמאי המקרקעין - ניב כרמי שניסה לשפוך אור על הסוגייה המדוברת.
- השוחד החדש בשוק השכירות: כך גובים מכם אלפי שקלים בחסות המצוקה
- משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ניב, מה בעצם דוחף את מחירי השכירות כלפי מעלה?
"יש כאן שילוב של שני כוחות שפועלים במקביל. מצד אחד, התחלות הבנייה החדשות צנחו בצורה דרמטית - הריבית הגבוהה ועלויות המימון והבנייה מקשות על יזמים להתחיל פרויקטים, ולכן ההיצע של דירות חדשות הולך ומצטמצם. מצד שני, ההתחדשות העירונית מתקדמת בקצב מהיר: אלפי משפחות מתפנות מבניינים ישנים ונכנסות לשוק השכירות לתקופה ארוכה יחסית של 3-4 שנים. זה יוצר גל עצום של ביקוש נוסף בשוק שגם ככה לוקה במחסור. התוצאה היא תחרות חריפה על כל דירה פנויה, והמחירים מטפסים בהתאם."
עד כמה באמת התייקרו מחירי השכירות ב-12 החודשים האחרונים?

שמאי המקרקעין שמדגיש: "שכר הדירה קפץ בכ-10% - על כל דירה פנויה יש 6-7 שוכרים פוטנציאליים"
ניב כרמי מסביר כי צניחת התחלות הבנייה לצד גל פרויקטי התחדשות עירונית שמוציא מאות אם לא אלפי משפחות לשוק השכירות, יוצרים לחץ גדול. וכתוצאה מכך בעלי דירות מעלים מחירים; "על כל דירה פנויה מתחרים כיום פי שניים שוכרים מאשר בעבר"
שוק השכירות במרכז הארץ נמצא בתקופה גועשת. בשנה האחרונה נרשמה עלייה חדה במחירי השכירות, ובשטח מספרים מתווכים ובעלי דירות על מציאות שבה הרבה יותר קשה למצוא דירה להשכרה שתהיה מתאימה - בטח שלא באותו אזור בו הם גרו. בעקבות ההיצע המצומצם לעומת הביקוש שגדל עם הפינוי של דיירים ותיקים לקראת הבנייה שבדרך כלל תיארך כ- 3-4 שנים ובמקרים מסוימים אף יותר מכך. התוצאה, קרב על כל נכס, ותמחור מחדש כמעט בכל עסקה. אחת הסיבות המרכזיות ללחץ בשוק היא ההתחדשות העירונית.
מדובר על דיירים בבניינים ישנים שנכנסים להליך פינוי-בינוי, נדרשים לפנות את דירתם ולעבור לשכירות לתקופה די ארוכה - עד לסיום הבנייה. הגל הזה, של המשפחות שמחפשות דירות חלופיות מצטרף לשוק שכבר מתמודד עם מחסור בהיצע, ומעצים את הלחץ על שוכרים קיימים. במקביל, התחלות הבנייה החדשות נמצאות בירידה חדה. הריבית הגבוהה ועלויות המימון לצורך הבנייה מקשות על יזמים לצאת לפרויקטים חדשים, וכתוצאה מכך מלאי הדירות קטן. במציאות כזו, גם שוק היד השנייה וגם הדירות החדשות הקיימות הופכים יקרים יותר, והשוכרים מוצאים עצמם מתמודדים עם עליות מחירים כמעט בכל אספקט.
התוצאה מהמצב הזה ברורה: שוק השכירות הפך לזירת תחרות גדולה. ובה משפחות שמפונות מבת ים או חולון מחפשות קודם כל דירה במעגל הקרוב. כלומר באותו אזור. אבל מה שקורה אז זה מצב שבו הם לרוב מגלים כי אין כמעט דירות פנויות ובמקרה שיש כאלה - בעלי הדירות ראו שהביקוש עלה עבורם והם מעלים דה פקטו את המחיר. מספר דיירים באותם פרויקטים מדווחים כי הם נאלצו לעבור לערים שכנות. בין אם לתל אביב או גבעתיים ורמת גן - תוך שהן מוסיפות כסף כי המחירים בערים אלו גבוהים בהרבה. בהערכה גסה - דירה בחולון שעליה תשלמו כ-6 אלף שקל בחודש. תעלה כ-8.5 אלף שקל בתל אביב (כמובן שלאור מיקום וסוג הדירה המחיר ישתנה - אבל אלו הן גבולות הגזרה באופן כללי). כמובן שאם אותן משפחות יעברו דרומה ויעברו לראשון לציון - המצב אמנם יהיה אולי מחירי שכירות נמוכים במעט - אבל עדיין יקרים ממה שהתרגלו לשלם עד עתה.
עבור בעלי הדירות, מדובר בהזדמנות פז להעלות מחירים. תוך שהם מגדילים את התשואה שהיא גם ככה נמוכה ברמה השוטפת ועומדת באותם אזורים כמו חולון ובת ים על כ- 2.3%-2.7%. מצד שני, עבור השוכרים. ובעיקר זוגות צעירים ומשפחות - מדובר על עלויות לדיור בסיסי שמהוות נטל כלכלי הולך ומכביד. לצורך כך, שוחחנו עם שמאי המקרקעין - ניב כרמי שניסה לשפוך אור על הסוגייה המדוברת.
- השוחד החדש בשוק השכירות: כך גובים מכם אלפי שקלים בחסות המצוקה
- משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ניב, מה בעצם דוחף את מחירי השכירות כלפי מעלה?
"יש כאן שילוב של שני כוחות שפועלים במקביל. מצד אחד, התחלות הבנייה החדשות צנחו בצורה דרמטית - הריבית הגבוהה ועלויות המימון והבנייה מקשות על יזמים להתחיל פרויקטים, ולכן ההיצע של דירות חדשות הולך ומצטמצם. מצד שני, ההתחדשות העירונית מתקדמת בקצב מהיר: אלפי משפחות מתפנות מבניינים ישנים ונכנסות לשוק השכירות לתקופה ארוכה יחסית של 3-4 שנים. זה יוצר גל עצום של ביקוש נוסף בשוק שגם ככה לוקה במחסור. התוצאה היא תחרות חריפה על כל דירה פנויה, והמחירים מטפסים בהתאם."
עד כמה באמת התייקרו מחירי השכירות ב-12 החודשים האחרונים?