רונן גינזבורג מנכל דניה סיבוס
צילום: רמי חכם

דניה סיבוס נגד הלמ"ס: מדד תשומות הבנייה שגוי וגורם נזק

בדניה טוענים שהעלויות זינקו ב-20% והמדד מצביע על עלייה של אחוזים בודדים בלבד; הלקוחות משלמים לפי הצמדה של מדד תשומות הבנייה, אך ההוצאות בפועל הרבה יותר גבוהות וזה פוגע בשורה התחתונה 

אביחי טדסה | (4)
נושאים בכתבה דניה סיבוס למ"ס

חברת דניה סיבוס, שהיא אחת מחברות הביצוע הגדולות בישראל, מבקרת לצד הקולגות שלה את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בכך שמדד תשומות הבנייה מנותק ממה שקורה  בשטח זה חשוב מאוד לדניה כי העלויות שלה מתייקרות, לטענתה, הרבה יותר מהפיצוי שהא מקבלת מהלקוחות שהוא בעצם ההצמדה למדד תשומות הבנייה. 

הטענות האלו נשמעות כבר קרוב לשנה. העלויות של חברות התשתיות והקבלנים מחוברות לעלויות כוח האדם ועל רקע המחסור הגדול בכוח האדם, העלויות האלו זינקו - הפועלים הזרים עולים הרבה יותר מהפלשתינאים. וכך נוצר מצב של מחסור גדול בעובדים לצד עליית שכר. כמו כן, היתה עלייה גם בחומרי הגלם וההוצאות השוטפות וזה לא התבטא במדד.

 

באופן יחסית נדיר, הגישה החברה עתירה לבג"ץ נגד הלמ"ס. נזכיר שהלמ"ס טעתה לאורך השנה האחרונה בעדכון ומדידת ההנחות השונות ובעיקר ההנחות כתוצאה ממבצעי המימון בעסקאות לרכישת דירה במבצעי ה-20/80 ודומיהם. כך או אחרת, דניה טוענת שמדדי תשומות הבנייה לא עודכנו כבר מעל לעשור, ושאינם משקפים את המציאות הכלכלית והעלויות האמיתיות בענף הבנייה, במיוחד לאחר המלחמה האחרונה.

בעתירה, החברה דרשה לעדכן באופן מיידי וללא דיחוי את המדדים הקיימים, כולל סל החומרים, המוצרים והשירותים המגדירים את עלויות הבנייה. לדבריה, המדדים הישנים גורמים לנזקים כבדים לקבלנים ומובילים לעיוות כלכלי חמור. הרווחיות בתחום הקבלנות ביצוע היא אחוזים בודדים וסטייה של כמה אחוזים בהוצאות השוטפות ביחס למדד, משמעה ירידה דרמטית ברווחים וברווחיות של החברות מסוג זה. בינתיים, דניה מצליחה להחזיק מעמד (פרסמה את הדוח לרבעון השלישי), אך כן ישנה שחיקה מסוימת ברווחיות הפרויקטים. 


השפעת המלחמה על ענף הבנייה

אחת הנקודות המרכזיות שצוינו בעתירה היא השינוי הדרמטי בענף הבנייה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". מאז 7 באוקטובר 2023, כניסתם של פועלים פלסטינים לישראל כמעט הופסקה לחלוטין, דבר שיצר מחסור חמור בכוח אדם מיומן בענף. הפערים שנוצרו הביאו לעלייה משמעותית בשכר העבודה: בעוד שהפועלים הפלסטינים עבדו בעלויות נמוכות, העובדים הזרים והישראלים ניצלו את המצב והעלו את שכרם בצורה חדה. לדברי דניה סיבוס, המצב הנוכחי ייקר בצורה דרמטית את עלויות העבודה, דבר שלא קיבל ביטוי במדדי תשומות הבנייה של הלמ"ס. "המציאות בשטח אינה משתקפת במדדים הקיימים, דבר שמקשה מאוד על עבודת הקבלנים", ציינה החברה.

בעתירה פורטו נתונים שמדגישים את הפערים בין המדדים לבין המציאות, כאשר החברה מפרטת כי מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב-1.3% בלבד בתקופה שבין ספטמבר 2023 ליוני 2024, בעוד השכר בפועל של העובדים בענף הבנייה עלה ב-23% במהלך התקופה. בדניה מדברים על התייקרות של כ-205 בשעה שהמדד עלה אחוזים בודדים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    גלית 25/01/2025 07:02
    הגב לתגובה זו
    אנחנו קורעים תחת הנטל והם קורעים אותנו .וחוץ מזה גם המדד הרגיל שיקרי וזאת כדי לא לתת תות יוקר לעובדי מדינה ולא להעלות פנסיות ויציאות.
  • 3.
    דניאל 23/01/2025 19:11
    הגב לתגובה זו
    מעניין שהוא לא הזכיר את מבצעי הקבלנים שלא קיבלו ביטוי במדד המחירים לצרכן...
  • 2.
    אלון כהן 23/01/2025 18:32
    הגב לתגובה זו
    יפה מאוד שדניה יודעת לעמוד על שלה ראוי שחברות אחרות יצטרפו אליה למהלך
  • 1.
    בנימין 23/01/2025 17:36
    הגב לתגובה זו
    פחות מזה זה כבר שנרור הקבלן והיזם.אין כדאיות לבניה במחיר נמוך מזה.שדרות נתיבות אופקים ירוחם ודימונה לא פחות מ 3.9 מליון.השקעה בטוחה
פרויקט מטרופולין
צילום: 3d vision

יוזמות נדל"ן רוכשת שליטה בפרויקטים של איציק תשובה בנתניה

החברות מגדילות את השותפות כך שיוזמות תחזיק 51% ב-8 חברות פרטיות עם עשרות פרויקטים למגורים, מסחר ונכסים מניבים; במסגרת ההסכם תשובה ימשיך לנהל את הפרויקטים ויקבל דמי ייזום וניהול בהיקף של 50 מיליון שקל

צלי אהרון |

קבוצת יוזמות פיתוח נדל"ן וחברת איציק תשובה מעמיקות את שיתוף הפעולה ביניהן, במהלך שמרחיב משמעותית את היקף הפעילות המשותפת ועוברים לשליטה משותפת של שתי החברות. במסגרת ההסכם החדש, יוזמות צפויה לרכוש 51% מההון שמחזיקה קבוצת תשובה ב-8 חברות פרטיות, שבבעלותן החזקה בכ-30 חברות פרויקט הפועלות בעיר נתניה ובסביבתה. מדובר במתחמים הכוללים מגדלי מגורים, שטחי מסחר, משרדים ונכסים מניבים, לצד זכויות בקרקעות בהרצליה, הרצליה פיתוח ונתניה.

יש כאן שלושה פרויקטים מרכזיים שכבר נמצאים בשלב מתקדם יחסית: פרויקט ברחוב ירושלים בנתניה, פרויקט נוסף בשדרות ויצמן, ופרויקט שלישי ברחוב ז'בוטינסקי. בשלושת המתחמים נחתמו עד כה הסכמי התחדשות עירונית עם למעלה מ־90% מבעלי הזכויות, מה שמקדם אותם לעבר שלבי תכנון ורישוי מפורטים. בסך הכול, שלושת הפרויקטים כוללים פוטנציאל לבניית כ-333 דירות חדשות, לצד כ-920 מ"ר שטחי מסחר וכ-730 מ"ר שיועדו לשימוש ציבורי עבור עיריית נתניה. על פי הערכות החברות, היקף המכירות הצפוי בשלושת הפרויקטים עומד על כ-698 מיליון שקל, כאשר חלקה של יוזמות צפוי לעמוד על כ־178 מיליון שקל מכירות ורווח של כ-26 מיליון שקל.

העסקה החדשה מגיעה בהמשך לעסקה קודמת שעליה הודיעו הצדדים לפני כחודשיים, שבה חברו לשותפות ב-4 פרויקטים נוספים בנתניה בהיקף של כ-575 דירות ותחזית מכירות של כ־1.2 מיליארד שקל. כלומר, במקום שותפות נקודתית בפרויקטים בודדים, יוזמות נכנסת לעמדת שליטה רוחבית ברוב הפעילות היזמית של קבוצת תשובה באזור, תוך יצירת מבנה אחיד לניהול, תכנון, מימון וביצוע. מבחינת שתי החברות, מדובר בתהליך הדרגתי שבו הן מייצרות מודל שותפות ארוך טווח ולא מהלך חד־פעמי.

בנוסף, יוזמות תישא גם בעלויות ההון העצמי הנדרשות לקידום ולמימון הפרויקטים. המשמעות היא שהחברה תעמיד את חלקה במימון ותוביל את ההיבטים הכלכליים של הפרויקטים, בעוד קבוצת תשובה תמשיך לפעול כחברת ייזום וביצוע ותלווה את הפרויקטים עד מסירתם. מנגנון התגמול במסגרת ההסכם קובע כי קבוצת תשובה תקבל דמי ייזום וניהול בהיקף כולל של 50 מיליון שקל בתוספת מע"מ, אשר ישולמו בארבעה תשלומים שנתיים שווים.

ההסכם כולל גם תקופת בדיקת נאותות (Due Diligence) בהיקף של 90 ימים, עם אפשרות להארכה, שבמהלכה תבחן יוזמות כל פרויקט בנפרד. החברה תוכל לבחור אילו מהפרויקטים לכלול במסגרת העסקה, ובלבד שהיקף הפעילות הכולל לא יפחת מ-80% מהפעילות הקיימת של חברת תשובה. מנגנון זה מספק ליוזמות גמישות יחסית בבחינת ההיתכנות התכנונית, המשפטית והכלכלית של כל פרויקט, ומאפשר לה להתאים את סל הפרויקטים לרמת הסיכון שהיא מוכנה לשאת. בנוסף, הצדדים הסכימו על זכות הצטרפות הדדית לפרויקטים עתידיים לתקופה של 18 חודשים החל ממרץ 2026.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

משכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?

על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?

צלי אהרון |

חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.

הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?

החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.

בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה.  80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל. 

ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?