רפואה
צילום: שאטרסטוק

למה סטארטאפים בתחום המכשור הרפואי מעניינים את הענקיות בתחום?

רובוטים, בינה מלאכותית, לייזרים זה לא מדע בדיוני. זה עולם המכשור הרפואי

בשנים האחרונות ישראל הפכה למעצמה בתחום המכשור הרפואי, וחברות ישראליות רבות נמצאות בכל תערוכה בתחום. לא רק זאת, חברות ישראליות מגייסות כסף או עושות אקזיטים חדשות לבקרים, ובהיקפים מרשימים. יש היום בארץ מאות סטארטאפים בתחום. אז נכון – יהיו כשלונות, אבל יש גם הצלחות – ובסה"כ התוחלת היא רווח, ליתר דיוק – רווח גבוה במיוחד. 

קצב האקזטים בתחום הוא מהגבוהים בעולם הטכנולוגיה – עשרות בשנה, וההיקפים הולכים וגדלים. הסיבה – חברות המכשור הרפואי הגדולות בעול, נמצאות במעקב שוטף אחרי הטכנולוגיה המקומית. הן צריכות השלמה למו"פ שלהן, הן צריכות מנועי צמיחה חדשים והן משקיעות כאן והרבה. בשבילן זה לא כסף גדול – חברות הענק בתחום נסחרות במאות מיליארדים אז רכישה אפילו במיליארד היא לא כזו גדולה מבחינתן. בשביל הרוכשת זו כמובן חגיגה.      

בישראל לבדה, פועלות כיום על פי ההערכות כמה מאות חברות אשר מתמחות בנישת המכשור הרפואי - רובן חברות סטארט אפ. בשנים האחרונות החברות מתבססות בעיקר על רובטיקה ובינה מלאכותית.

 

למה דווקא בישראל?

צמיחת הטכנולוגיה הרפואית בישראל, כמו בתחומים אחרים קשורה בין היתר, לתעשייה הביטחונית. הדמיה, ניווט ולייזר הם כלים שנולדו בתעשייה הביטחונית ועברו לתעשייה הרפואית. יש בארץ יתרון גדול בתחומים האלו.

מעבר לכך, ההשקעות במחקר ופיתוח בישראל גבוהות, הכח אדם באיכות גבוהה, האקדמיות כאן חזקות. למשל המערכת של מזור, לניתוחי הדמיה, מבוססת על טכנולוגיה שנולדה בטכניון.

בישראל גם חממות טכנולוגיות המאפשרות למתכנתים, מהנדסים, רופאים, מדענים מתחום מדעי החיים ואפילו מעצבים לגבש פתרונות טכנולוגיים יצירתיים.

 

קצת נתונים

ב-2019 פרסמה סוכנות הדירוג מודי'ס את תחזית הצמיחה שלה בתחום. לפי התחזית הענף ירשום צמיחה של 4%-5% בשנתיים הקרובות, כאשר הצמיחה תגיע בעיקר מחדשנות במוצרים. התעשייה בכללותה מגלגלת 200 מיליארד דולר בשנה. מכך נהנים גם חברות וסטארט-אפים ישראליים.

 

האתגרים: גיוס כסף, פטנטים, בריחת מוחות ורגולציה

האתגרים שעמם מתמודדת התעשייה הישראלית הם צורך במקורות מימון. על רקע זה, מתגברות אפשרויות המימון לחברות בתחום, לרבות דרך השקעות המונים – דרך שבה אנשים פרטיים יכולים לרכוש מניות של חברות בשלב מקדמי. זאת בעצם הנפקה פרטית, כשהכוונה כמובן להגיע לשלב הבא – הנפקה ציבורית או אקזיט.

קיראו עוד ב"פיפלביז"

חברה בולטת בתחום ה medical device הנה חברת BreatheVision שפיתחה פתרון טכנולוגי ראשון מסוגו לניטור הנשימה לאחר ניתוח. לחברה רזומה מרשים, 2 ניסויים קליניים שעברו בהצלחה, שני פטנטים רשומים ושלושה מענים מהרשות לחדשנות. כעת החברה מגייסת דרך פלטפורמת השקעות ההמונים "פיפלביז" אשר בפיקוח רשות ניירות ערך ומציעה מניות החל מ 33,000 ₪.

 

לפרטים על ההשקעה ב BreatheVision >

 

מכשור רפואי בעולם

גם בעולם צומחות חברות המכשור הרפואי. שנת 2017 הייתה למשל שנה שבה חל שיוני מגמה ויותר חברות החלו במיזוגים וברכישות כדי להגדיל את כוח המיקוח שלהן מול בתי החולים. למשל רכישת אחת העסקאות הגדולות וזו שסללה את הדרך לגל המיזוגים הייתה עסקה שבה רכשה מדטרוניק, המתמחה בתחום מחלות הלב, את קובידיאן האירית, המתמחה בציוד לחדרי ניתוח ומייצרת איזמלים, רטיות רפואיות ואמפולות.

 

לפרטים על ההשקעה ב BreatheVision >

הסיבה למיזוגים היא לא רק כוח המיקוח של החברות מול הלקוחות, אלא כי חברות מכשור רפואי לא יצליחו אם לא יציעו לחולים ולבתי החולים שלל טכנולוגיות ומגוון של מוצרים. הקטנות צפויות להיעלם או להירכש, כך שבתחום זה הגודל כן קובע. מצד שני – לחברות הקטנות זה כמובן מצויין – הן על הכוונת של הגדולות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בעיה 04/12/2019 09:29
    הגב לתגובה זו
    ואחכ תביעות מול ענקיות פארמה ופשרה לא מפסידים
  • 1.
    זאב 06/11/2019 14:10
    הגב לתגובה זו
    זה בכאילו. ה FDA מאשר אותם ביתר קלות מאשר תרופות בבחינת לא יועיל אבל גם לא יזיק. כמעט כמו ויטמינים ותוספי מזון. מתאים מאד לקומבינות הישראליות בניפוח סיפורי אלף לילה ולילה. הרבה בריאות לא תמצאו שם. לדוגמא: מכשיר הלייזר המככב בפרסומות על כל עץ רענן כמזור לכאבים. לא דובים ולא עצים.
פיפל ביז
צילום: פיפל ביז

סטראט-אפ ישראלי מאתגר מונופול איראני בן אלף שנים

סטארט-אפ ישראלי פיתח טכנולוגיה ראשונה מסוגה בעולם לגידול זעפרן, השווה את משקלו בזהב. כעת החברה משלימה גיוס מהציבור בתמורה למניות

הסטראט-אפ הישראלי Saffron-Tech  הבין את הפוטנציאל בנישה היוקרתית של גידול זעפרן ומפתחת טכנולוגיה לגידולו באופן מבוקר וממוכן בתנאי מעבדה, וחוסכת מים, אדמה, וכוח אדם ובמקביל מעצימה את איכות וכמות התפוקה באופן ניכר. כיום 95% מהשוק נמצא באיראן בגלל כוח העבודה הזול ותנאי מזג האויר המתאימים לגידול. המערכת שלה מסוגלת ליישם שליטה מלאה בסביבת הצמח וכוללת: בקרת טמפרטורה מיטבית, לחות והשקיה לצד טכנולוגיית בינה מלאכותית (AI) מתקדמת אשר תאפשר ניתוח ממוחשב של בריאות הגידול וכך לספק גידול מהיר יותר ואיכותי יותר בזכות התפתחות נכונה בשלבי התפתחות קריטיים של הזעפרן. לפרטים והשקעה ב- Saffron-Tech > שוק של מיליארד דולר שנתי עם פוטנציאל בלתי ממומש לזעפרן ביקוש רב בתעשיית המזון אך גם השימושים בצמח בשוק הרפואי הם רבים - כטיפול רפואי בשיעול, הצטננות, מחלות מעיים, נדודי שינה, דיכאון, דימום ברחם, סקרלטינה, בעיות לב וגזים במערכת העיכול. מבחינה תזונתית הזעפרן מכיל ויטמין C, מגנזיום, ברזל, אשלגן וויטמין B6 מחקרים רפואיים הראו שתמצית זעפרן מסוגלת לבלום או לעכב צמיחה של גידולים סרטניים ובמחקר אחר נבדקה ההשפעה ההפוכה והמיטיבה של זעפרן על ההשלכות הרעילות של אלומיניום, כמו אובדן זיכרון והפרעות נוירולוגיות. הגדלת היבול והתפוקה תאפשר לצמח להיות נגיש יותר, לא רק לצריכה שתגדל משמעותית אלא גם לרפואה בו הפוטנציאל גידול הינו אקספוננציאלי. "הקמת חוות גידול זעפרן צפויה לייצר הכנסות במספרים דו ספרתיים" הטכנולוגיה של החברה ראשונה מסוגה בעולם והיא פותחה על ידי צוות בעל ניסיון רב בתחום האגרו-טק ופרופ' בעל שם עולמי. החברה לקראת סיום פיתוח פרוטוקול לגידול זעפרן באופן מבוקר וממוכן אשר יאפשר פריחה רב-פעמית מדי שנה באיכות ובכמות גבוהה יותר - פי 4 יבול של זעפרן. "הקמת חוות גידול זעפרן צפויה לייצר הכנסות במספרים דו ספרתיים כאשר הצפי שנהיה שם כבר ב- 2023" מספר גורם בחברה כעת החברה מגייסת בפלטפורמת השקעות ההמונים פיפלביז אשר מפוקחת ע"י רשות ניירות ערך ומאפשרת לציבור להשקיע בתמונה למניות החל מ- 2,500 ₪ לפרטים והשקעה ב- Saffron-Tech > \