דו"ח התעסוקה מאכזב, וזה מסכם גם את מצבה הכלכלי של ארה"ב

יניב חברון, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות אקסלנס, על דו"ח התעסוקה הפושר שפורסם ביום שישי
יניב חברון |

ביום שישי אחרי פרסום דו"ח התעסוקה הפושר, סגן הנגידה האמריקאית ומי שהיה זכור לנו בתור אחד הנגידים המשפיעים ביותר בבנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, תיאר את מצבו של שוק העבודה על ידי השימוש במושג goldilocks. הכוונה היא למצב שלא מהווה חשש להתחממות יתרה של שוק העבודה אך גם לא מצב של התקררות חלילה. פישר אומנם התייחס לשוק העבודה האמריקאי אבל לאור התנודתיות בנתוני המאקרו בארה"ב אפשר לומר שזה מסכם פחות או יותר את מצבה של הכלכלה האמריקאית בשלב זה.

הדו"ח אכזב מעט כאשר בחודש ספטמבר נוספו 156 אלף משרות חדשות, מעט מתחת לממוצע של שמונה החודשים האחרונים (180 אלף) ומתחת לצפי של 170 אלף. עם זאת, המשרות החדשות במגזר הפרטי דווקא בלטו לחיוב עם עלייה של 167 אלף, מעל הממוצע של ינואר-אוגוסט (162 אלף). כמו כן, שיעור האבטלה עלה מרמה של 4.9% לרמה של 5%, אבל זאת בעקבות גידול בשיעור ההשתתפות לרמה של 62.9% (יותר אנשים חוזרים לחפש עבודה). גם השכר הממוצע לשעה שעלה החודש בהתאם לצפי בשיעור של 0.2%, הציג עלייה שנתית של 2.6%.  

ברמה הטכנית בהחלט אפשר לומר שהדו"ח סביר, שכן אחרי שנים של התאוששות מהירה בשוק העבודה האמריקאי ואחרי תוספת של מיליוני משרות, הנורמה החדשה נוטה יותר לכיוון תוספת של 150 אלף משרות לחודש לעומת 200 אלף בעבר הלא רחוק.

 

ארה"ב מתקדמת לעבר העלאת ריבית נוספת, אבל חשוב מזה, גם שאר הבנקים מבינים שימי ההרחבות המוניטריות הקיצוניות חייבים להסתיים

המטרה של הבנקים המרכזיים היא כמובן לנווט את הספינה הכלכלית, אבל בעיקר למנוע ממנה לעבור טלטלות ולמתן תנודות גדולות מידי. בדיוק מהסיבה הזו בבנק המרכזי בארה"ב עובדים קשה מאוד כדי להכין את השוק להעלאת ריבית, כנראה בחודש דצמבר. התנאים המאקרו כלכליים אומנם לא מצביעים על התחממות יתר, אבל בהחלט מאפשרים להמשיך בתהליך איטי של העלאות ריבית ויציאה ממלכודת הנזילות.

המטרה של חברי הפד היא לשפר את הציפיות לריבית, להוביל לעליית תשואות מתונה ולתת לתהליך הריבית להתעכל, הן בשווקי ההון, בשווקי האשראי ובכלכלה הריאלית בטרם הריבית תעלה בפועל. זוהי אינה אסטרטגיה חדשה, כך היה בכל ה-50 השנים האחרונות, הן במחזור של העלאות ריבית והן במחזור של הפחתות ריבית – הפד מנווט את הציפיות, השוק מעכל ואז הפד פועל.

הנגידים סיפקו רוח גבית לעליית התשואות - רק ביום שישי האחרון אמר סטנלי פישר כי "המספרים תואמים מגמה יורדת בשיעור האבטלה וכי שיעור זה קרוב לשיעור הטבעי (של תעסוקה מלאה). ראשת הפד מקליבלנד, מסטר אמרה שדו"ח התעסוקה היה יציב ועקבי עם הצפי של חברי הוועדה המוניטרית, וחזרה שוב על הטענה שהעלאת ריבית "נמצאת על השולחן" גם בהחלטת הריבית ב-2 בנובמבר. ראשת הפד מקנסס, אסתר גורג' אמרה שדו"ח התעסוקה מעודד ומאותת על כך שהמומנטום בכלכלה האמריקאית נמשך. אלו הצטרפו להצהרות ניציות נוספות מהשבועות האחרונים ביניהם נגיד הפד של אטלנטה שאמר כי "היכולת להצדיק רמת ריביות כה נמוכה הופכת לקשה יותר ויותר, זאת בהינתן מצב הכלכלה האמריקאית וכיוונה". כמו כן, ראש שלוחת הפד של ריצ'מונד אמר כי על הבנק המרכזי האמריקאי להעלות את הריבית. להערכתו, רמת הריבית היום היתה צריכה לעמוד על 1.5%.

נתוני המאקרו תמכו באמינות של הפד - למרות דוח התעסוקה הפושר, הפד מקבל אינדיקציות משמעותיות להעלאת הריבית השבוע כאשר רמת המחירים מציגה התחממות. מדד מחירי צריכת הליבה לחודש אוגוסט עלה ב-0.2%, מה שהוביל את השיעור השנתי ל-1.7%, הרמה הגבוהה מאז ספטמבר 2014.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מדד מנהלי הרכש היצרני ISM חזר לאזור ההתרחבות במהלך חודש ספטמבר, ועלה בשתי נקודות לרמה של 51.5, במקביל לשיפור ניכר במדד השירותים, שהתאושש בחודש ספטמבר, התאושש בכ-6 נקודות לרמה של 57.1, שיא של כשנה.

בסיכום המאמצים, ואיזון של נתוני המאקרו – תשואות האג"ח בארה"ב עולות בחדות כאשר תשואות האג"ח ל-10 שנים מוסיפה 20 נ.ב. תוך 10 ימים בלבד. יש לציין שגם גורמים אקסוגנים כגון התחזקות הנפט ודיבורים על סיום תחילת סיום תהליך רכישות האג"ח באירופה סיפקו רוח גבית משמעותית לתשואות האג"ח. להערכתנו, לתשואות האג"ח יש עוד מקום לעלות בשבועות הקרובים כאשר בפד ינסו להרים את התשואות בכ-20 נקודות נוספות לפני שיעלו את הריבית פעם נוספת.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.