משקיע
צילום: CANVA

מתח בשוק לקראת דו"ח התעסוקה - בכמה יעלה או ירד ה-SP500?

בשבוע האחרון פורסמו נתונים מעורבים ביחס לשוק התעסוקה האמריקאי, ולכן אי הוודאות סביבו גדולה, והשוק יגיב בהתאם להפתעות כלפי מעלה או כלפי מטה; מהו אחוז האבטלה הצפוי? לכמה משרות חדשות מצפים האנליסטים? בג'יי פי מורגן מעריכים בכמה יעלה או ירד ה-SP500 בכל
תרחיש

גיא טל | (4)

ממשל טראמפ מייצר הרבה רעש וכותרות, אפליקציית הדיפסיק זעזעה את השווקים רק לפני מעט יותר משבוע, אבל בסופו של דבר נתוני המאקרו לא פחות חשובים, ומשפיעים גם על שוק המניות. ביום המסחר האחרון השבוע יתפרסם דו"ח התעסוקה, האחד לפני האחרון לפני החלטת הריבית הבאה, ומשכך הוא בעל חשיבות רבה בשיקולי ההחלטה. כרגע השוק מתמחר את סיכויי הורדת הריבית בפגישה שתתקיים ב-7 למאי ב-16% בלבד, אך בעבר ראינו שנתונים כמו דו"ח התעסוקה או דו"ח האינפלציה יכולים לשנות בין רגע את הסיכויים הללו.


דו"ח התעסוקה הרשמי המתפרסם מדי חודש ביום השישי הראשון של החודש ביחס לחודש הקודם כולל נתונים חשובים רבים כמו אחוז האבטלה, מספר המשרות החדשות והשינוי בשכר השעתי. באותו שבוע בו מתפרסם דו"ח התעסוקה מתפרסמים כמה נתונים נוספים בנוגע למצב התעסוקה במשק האמריקאי בחודש הקודם. הראשון הוא סקר המשרות הפתוחות (JOLTS), שהחודש הפתיעה לרעה עם 7.6 מיליון משרות בלבד לעומת צפי ל-8.01 מיליון, כשגם הנתון של החודש שעבר תוקן כלפי מטה, מה שיכול להעיד על חולשה בשוק העבודה. מצד שני בשבוע הראשון בחודש מתפרסם גם סקר ADP על מספר המשרות החדשות שנוספו, וזה דווקא יצא השבוע מעל התחזיות עם 184 אלף משרות חדשות במגזר הלא חקלאי, כשגם הנתון של החודש שעבר תוקן כלפי מעלה, מה שמעיד על שוק עבודה סולידי. הנתונים שפורסמו עד כה,  אם כן, לא חד משמעיים ולכן הכל פתוח ונוצר מתח מסויים בשוק. נציין עוד ביחס לנתוני השבועות האחרונים, שמספר התביעות הראשונות לדמי אבטלה המתפרסם מדי שבוע היה חזק מאד בשבועות האחרונים, למעט השבוע האחרון שהוא הפתיע כלפי מעלה (כלומר יותר מובטלים), אם כי עדיין ברמה שמעידה על שוק עבודה סולידי בטווח ה"בריא" של בין 200 ל-240 אלף תביעות חדשות. 


איזה נתונים מצפים בשוק לראות מחר? בחברת המחקר Factset בדקו את ממוצע תחזיות הכלכלנים ולפיהן עולה שאחוז האבטלה צפוי להישאר בדומה לחודש שעבר על 4.1%, ומעט מעל ממוצע 12 החודשים האחרונים שעומד על 4.0%. בחודש הקודם הנתון הזה הפתיע כלפי מטה, שכן השוק ציפה לאחוז אבטלה שיגיע ל-4.2%. ב-12 החודשים האחרונים הנתון הפתיע כלפי מעלה 7 פעמים, כלפי מטה 3 פעמים, ופעמיים נוספות יצא בדיוק לפי התחזיות. טווח התחזיות מצומצם למדי ונע בין 4.0% ל-4.1%. אם התחזיות אכן יתממשו, מדובר בחודש התשיעי ברציפות שאחוז האבטלה עומד על 4% או יותר. 

מספר המשרות החדשות להן מצפים הכלכלנים עומד על 170 אלף משרות. אם אכן כך יהיה מדובר בירידה חדה מ-256 אלף משרות חדשות שנוספו בדצמבר. אז היה מדובר בהפתעה משמעותית כלפי מעלה, שכן בשוק ציפו ל-160 אלף משרות בלבד. במקרה זה טווח התחזיות ביחס לחודש ינואר רחב מאד ונע בין 125 אלף משרות חדשות ל-250 אלף משרות חדשות, כך שמדובר בממוצע מקרי, ואי הוודאות גדול כשכל מספר זוכה. במגזר הפרטי צפויים להתווסף 143 אלף משרות, לעומת 223 אלף בחודש הקודם. בנוגע לשינוי בשכר השעתי השוק מצפה לעליה של 0.3% בשיעור חודשי, בדומה לחודש הקודם, כשהשינוי השנתי צפוי להיות 3.8%, ירידה לעומת 3.9% שנרשמו בחודש הקודם. 


איך תשפענה הפתעות למעלה או למטה על שוק המניות? בג'יי פי מורגן מפרסמים תחזית לפיה תוספת של 230 אלף משרות, תרחיש עם סבירות של 5% לדעתם, יגרום לירידה של בין 0.5% ל-1% (בגלל הסיכון להתפרצות האינפלציה ופחות סיכוי להורדת ריבית). תוספת של בין 190 אלף ל-230 אלף, תרחיש עם הסתברות של 25%, תגרום לעליה של בין 0.25% ל-1.25% (שוק עבודה חזק אבל לא מדי). תוספת משרות שתנוע בין 150 ל-190 אלף משרות (40% סבירות) תגרום לדעת האנליסטים של ג'י פי מורגן לעליה של בין 0.25% ל-0.75%, ואילו תוספת חלשה של 110 עד 150 אלף משרות תגרום ל-SP500 לרדת בין 0.5% ל-1.25%. לסיום, חוזים בג'יי פי מורגן, שאם התוספת תהיה פחות מ-110 אלף משרות (5%), כלומר חולשה אמיתית בשוק העבודה, המשקיעים לא יהיו מרוצים, ויורידו את המדד המוביל ביותר מ-1.2%.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 07/02/2025 10:30
    הגב לתגובה זו
    די מה אתה מבלבל את המוח
  • 2.
    השוקמחזק עם נשיא חזק והכיוון ברור (ל"ת)
    אנונימי 07/02/2025 09:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פברואר השחור 07/02/2025 09:21
    הגב לתגובה זו
    לעומת זאת שוק המניות הישראלי יזנק מעלה בעקבות החתימה הקרובה על עסקת סעודיה.
  • ללה לנד 07/02/2025 13:14
    הגב לתגובה זו
    כן כן..אותן התגובות משנת 2023בסוף תהיה צודק כמובן כמו כל שעון מקולקל
לארי אליסון (אורקל)לארי אליסון (אורקל)

מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב

בנק ישראל מוטרד מחוק הגיוס, למה מניות הטכנולוגיה יורדות למרות צמיחה חדה ולמה התשואות עולות כשהריבית יורדת; עידן אזולאי, מנהל השקעות בסיגמא-קלאריטי מנתח את השווקים

עידן אזולאי |

לזכותו של בנק ישראל ייאמר שהוא לא חושש להביע את דעתו הנחרצת על חוק הגיוס שעומד כעת על הפרק. התגובה החריגה והישירה של בנק ישראל לחוק הגיוס מסמנת שהדיון הוא אינו “רק” ויכוח חברתי-ערכי, אלא סוגיה ביטחונית עם מחיר מקרו-כלכלי מדיד. בבנק ישראל שמים מספרים על השולחן: העלות הכלכלית של חודש שירות מילואים של אדם סביב גיל 30 מוערכת בכ־38 אלף ש״ח, כאשר כ־80% מהעלות היא אובדן תפוקה מיידי והיתרה קשורה לפגיעה עתידית בפריון בגלל הפסד ניסיון וקידום בעבודה. במילים פשוטות, מילואים הם “מס” לא מתוכנן על שוק העבודה גם בגלל ימי עבודה שנגרעים כאן ועכשיו, וגם בגלל ההשפעה המצטברת על מסלולי קריירה ופריון. 

בנק ישראל מציג את הפוטנציאל טוען שהרחבה משמעותית של גיוס גברים חרדים לשירות חובה יכולה להפחית את הנטל הכלכלי המשקי והאישי שנובע מהשימוש הנרחב במילואים. לפי האומדנים שמובאים בהודעה, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ־7,500 גברים חרדים (תרחיש שמתגלגל לאורך זמן לכ־20 אלף חיילי חובה נוספים) עשויה לאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים ולהקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארד ש״ח (כ-0.4% תוצר). אם בנוסף, הגיוס גם מגדיל לאורך זמן את ההשתתפות והתעסוקה של הגברים החרדים לאחר השירות, בנק ישראל מעריך שתוספת ההכנסה יכולה להגיע עד כ־14 מיליארד ש״ח לשנה (כ־0.7% תוצר). כלומר, יש כאן לא רק חיסכון בעלות ביטחונית עקיפה, אלא גם אפשרות לשיפור צד ההיצע של המשק. היינו, יותר עובדים, יותר מיומנויות ויותר הכנסות ממסים. 

אלא שכאן מגיעה הביקורת המרכזית. לפי בנק ישראל, נוסח החוק במתכונתו הנוכחית “לוקה בחסר” מאחר ויעדי הגיוס האפקטיביים נמוכים והתמריצים/סנקציות הם בעלי אפקטיביות נמוכה, כך שלא בטוח שאפילו היעדים הצנועים יושגו. אם החוק יעבור כלשונו, הוא לא ישנה מהותית את היקף הגיוס ולכן ישמר את מודל המילואים הרחב ואת הנזק המצטבר לשוק העבודה. בנק ישראל כותב מפורשות שהעברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי שנובע מהשימוש הנרחב במילואים עם “עלויות מקרו־כלכליות משמעותיות” שיבואו לידי ביטוי בהמשך פגיעה בתפקוד שוק העבודה, אובדן הכנסה משקית ועלות תקציבית נרחבת, לצד אובדן הכנסות ממיסים. לכל זה עלולה להיות גם השלכה על מדיניות הריבית. בנק ישראל לא קובע “הריבית תעלה בגלל החוק”, אבל הוא כן מסמן את ערוצי ההעברה שמעניינים את שוק האג״ח ואת ההחלטות המוניטריות. 

חוק שלא מפחית מילואים משמר פגיעה בצד ההיצע (תוצר פוטנציאלי/פריון), מגדיל עלויות תקציביות ומקטין גביית מסים, שילוב שמרחיב את הסיכון הפיסקלי ואת פרמיית הסיכון של ישראל. במצב כזה, גם אם האינפלציה “על הנייר” מתמתנת, לבנק ישראל יהיה קשה יותר להצדיק הקלה מהירה. הוא יעדיף לראות שהמשק לא מחליק לתרחיש של עלייה בגירעון המבני שעלולה להעלות את פרמיות הסיכון ולהשפיע על שער החליפין והתשואות. במילים אחרות, החוק עלול להאריך את התקופה שבה הריבית נשארת גבוהה יחסית, או לכל הפחות לצמצם את מרחב התמרון להורדות, משום שהבסיס המאקרו־פיסקלי והביטחוני נשאר כבד.

בהמשך למה שכתבנו בשבוע שעבר, למרות שכוחות רבים (פוליטיקאים, תקשורת) מושכים את הדיון בחוק לזירה הפוליטית, הרי שההשלכות שלו נמצאות בשטח הכלכלי והחברתי. ככל שהמענה לצרכים הצבאיים והכלכליים הנוכחיים יהיה מועט, כך הנזק שיגרם למשק הישראלי הוא רב יותר. הזמן לשינוי הוא עכשיו. בעצם מזמן.