איבדו שליטה: אלו הגורמים שהביאו להתפרצויות הזעם ברחובות
הניסיון למסגר את האירועים ולשרטט פרופיל של המפגעים הבודדים, מחייב צניעות והסתייגות, ולו מכיוון שאנו עוסקים בתופעה בהתהוות. התוצאה היא גל טרור ואלימות, המתרחש בארבע זירות מקבילות: ירושלים, הגדה המערבית, רצועת עזה ופנים ישראל. המשותף לארבעתן הוא המפגע הפלסטיני ודפוסי הפעולה, המאופיינים בטרור, אלימות, הפרות סדר ומאמץ מכוון לחיכוך עם גורמי הביטחון. אלא שכל אחת מהזירות מתאפיינת בייחוד משלה, ולמרות הזיקה בין הזירות וההשראה ההדדית זו על זו, לצד השראה דתית, יש לכל אחת מהן היגיון מארגן משלה, המחייב מענה ייחודי לה.
הפלסטינים תושבי ירושלים פועלים באופן האלים והמסוכן ביותר בזירה הירושלמית ובזירה הפנים-ישראלית. אם נדמה היה שהפרופיל המאפיין את המפגע הבודד המזרח-ירושלמי היה גילו הצעיר, הימצאותו מחוץ למעגלי התעסוקה והלימודים, תסכולו מפני המציאות המייאשת והיעדר מנהיגות לאומית, נדמה שפיגועי האתמול (13 אוקטובר) חושפים בפנינו פרופיל שונה במקצת. הפעם מדובר "בצעירים מבוגרים יותר", המועסקים בישראל ואינם בטלים ממעש. המסקנה היא שמתבקשים הסברים נוספים, אחרים, לאלו שניתנו עד היום. נדמה שאנו עדים להתפרצויות אלימות על בסיס רגשי ופסיכולוגי, הניזון מתשתית פסיכולוגית, שעוצבה במשך השנים האחרונות על ידי הסתה שיטתית וממוסדת של הרשות הפלסטינית, החמאס, התנועה האסלאמית הצפונית והנהגות דתיות. ההסתה השיטתית עיצבה תודעת מאבק לאומית ודתית, שהתעצמה מכוח השראה דתית (השכנוע העמוק בדבר הכוונה הישראלית לשנות את הסטטוס-קוו בהר הבית) והשראה אזורית ברוח הטלטלה האזורית והתפרקות הסדר האזורי.
מנגנוני הריסון וההכלה המסורתיים (הורים ומערכת החינוך) והמוסדיים (של הרשות הפלסטינית) קרסו ואינם מסוגלים לרסן את היצרים ושילהוב הרוחות. אנו כישראלים חווים את ההתפרצות האלימה כלפינו, אך התפרצות ומחאות אלימות הן גם נחלת הרשות הפלסטינית. רמת תפקודה הירוד והלגיטימציה הנשחקת שלה, כמו גם חוסר התוחלת של אידיאולוגיית ההתנגדות של חמאס, מובילים את הצעירים הפלסטינים אל מרחב הייאוש.
אלו נואשו מהסיכוי שההנהגות הפלסטיניות' על זרמיהן השונים, יצליחו להוביל לשינוי ולשיפור במצבה של החברה הפלסטינית ובמצבם שלהם. הייאוש "הופך ליותר נוח" בהתנגשות עם כוחות הביטחון הישראלים ובביצוע פעולות טרור. הם מייצרים את התכלית שלא הייתה בשגרת יומם של אותם צעירים משולהבים, הנוחים להסתה ולהתלהמות, ו"נדחפים" לפעולה בהשראת פעולותיהם של אחרים. הכיסוי התקשורתי והצפת האינפורמציה ברשתות החברתיות, מייצרים דינמיקה של התלהבות ותחושה של שינוי, ובהיעדר גורמים ומנגנונים מרסנים, תודעה והתלהבות הופכים למעשה. בסופו של דבר ישראל תמצא את הדרך לדכא את גל האלימות ולהוריד את גובה הלהבות, אך ספק אם הרשות הפלסטינית תוכל לחזור לשגרה. נדמה שהנמר שטיפחה, בדמות ההסתה המתמשכת והתשתית הפסיכולוגית שעיצבה במהלך השנים, כבר אינו מאולף וניתן לשליטה. הנמר הפנה מלתעותיו כלפי בעליו ו"מאלפיו" ומאיים לנעוץ שיניו וטפריו בבשרם. הרשות הפלסטינית גידלה וטיפחה "גולם שקם על יוצרו", ולכשייחסמו בפני הצעירים המשולהבים נתיבי האלימות כלפי ישראל, יוסטו מאמציהם ותסכולם כלפי הרשות הפלסטינית. הטלטלה הערבית, שנדמה היה שפסחה על הרשות הפלסטינית, מתדפקת אולי על שעריה, ולא מן הנמנע, שסופה של הרשות ומנהיגיה, יהיה כסופן של הנהגות ערביות אחרות במרחב, שלא הצליחו לשרוד את הסופה.
- 5.מגבניק 15/10/2015 18:10הגב לתגובה זושרצו להשמידנו בשנת 1967 כל מדינות ערב קמו עליונ. והשמאל המטורף,במקום להיכנע ניצח. עכשיו השמאל בוכה ומיילל יחד עם ערביי שמאל ישראלי
- 4.אלון 15/10/2015 10:20הגב לתגובה זומי שרוצה מדינה דו לאומית ושלטון כיבוש על 3.5 פלסטיניים יקבל אינטיפדה כל כמה שנים. כל השאר זה קישקושים שלא שווים את הנייר עליו הם נכתבים.
- 3.ישראלי 15/10/2015 09:08הגב לתגובה זובנוסף לסיבות שמציין הכותב, האם ההזנחה בשכונות של מזרח ירושלים לא מוסיפה לעניין? "ירושלים המאוחדת"... אולי נוותר על השכונות האלה שממילא אף ישראלי לא מעיז להיכנס אליהן? כולל המשטרה. ומה עם עלייתו של השר אריאל להר הבית ועוד כמה גורמים מתסיסים מהימין הקיצוני שמוסיפים שמן למדורה? אז אצלינו הכל בסדר? כתבה רדודה ביותר.
- 2.עדו 14/10/2015 22:50הגב לתגובה זועכשיו למדתי שהרשות הפלסטינאית שולטת במזרח ירושלים (למרות שישראל לא נותנת לה להכניס יד או רגל ובטח כח שיטור לשם) אנכנו שוכחים שאנכנו אלו שגרמנו למזרח ירושלים להיות חור שחור - לרשות אסור לפעול שם - ומדינת ישראל ועיירית ירושלים נמנעת ממתן שרותים, לא מקיימת שיטור (שלא למטרות פח"ע) וכו' הרשות אכן מסיתה, אבל המפגעים ברובם אזרחים ישראלים שיוצאים משטח מוזנח ולא מטופל שנמצא בשליטתנו המלאה
- 1.רובי כרמל 14/10/2015 17:07הגב לתגובה זוכל הכבוד מילים כדורבנותתמיד ידעתי שחייבים להקשיב לדבריך
הנשיא טראמפ עולה על מדרגות מטוס Air force oneהבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ לישראל
מטוס ה-Air Force One הוא אחד הסמלים המובהקים של ההנהגה, הביטחון ומדיניות החוץ של ארה"ב. מתי עלה לראשונה הרעיון של מטוס אישי לנשיא, איך התפתח ומה קורה היום בתוככי כלי התעופה הכי מפורסם בעולם
מטוס ה-Air Force One הוא לא רק כלי תחבורה אווירי. הוא סמל יוקרתי ועוצמתי של נשיא ארצות הברית, מעין ארמון מעופף שמסמל את מעמדו המיוחד של הנשיא. מטוס זה מסמל את עוצמת ארה״ב ועבורנו, בנחיתתו בישראל, את הרגעים הבלתי נשכחים של שחרור החטופים כשהלב של כולנו החסיר פעימה. המטוס טס בגובה נמוך מול חופי ישראל וביצע מחווה מעל כיכר החטופים בתל אביב לפני נחיתתו בנתב״ג.
אז מה הסיפור של כלי התעופה שהוא הרבה יותר ממטוס?
מטוס אייר פורס 1 הוא אחד הסמלים המובהקים ביותר של נשיאות ארצות הברית ושל העוצמה האמריקאית בעולם. מעבר לנצנוצי הצבעים והסמל הלאומי, ההיסטוריה של המטוסים הנשיאותיים עד ליצירת המטוס המיוחד במינו שאנו מכירים היום, הייתה מורכבת ומרתקת וכללה טכנולוגיות ואמצעים ביטחוניים מתקדמים, שינויים וחידושים שהוטמעו בו והפכו את אייר פורס 1 לבית הלבן המעופף.
הנשיא טראמפ נוהג לנהל שיחות עם כתבים ועם צוותי הסיקור היושבים באייר פורס 1, לעיתים תוך כדי טיסה, מה שיוצר אווירה ייחודית של נגישות וקרבה אל הצוות התקשורתי למרות הגבלות האבטחה.
זוג מטוסי בואינג שמפיקים את כל צורכי הנשיא
בכל פעם שנשיא ארצות הברית עולה לטיסה על מטוס של חיל האוויר האמריקאי, המטוס מקבל את הכינוי Air Force One, שהוא אות הקריאה הרשמי במהלך טיסתו. השם "אייר פורס 1" הוא למעשה אות הקריאה הרשמי לכל מטוס שמטיס את נשיא ארצות הברית. משמעות הדבר היא שכל מטוס של חיל האוויר האמריקאי שבו טס הנשיא באותו רגע, מקבל את הכינוי הזה.
רוב הזמן, הכינוי מתייחס לזוג מטוסי בואינג מדגם VC-25A (גירסה מיוחדת ומתוחזקת של בואינג 747-200B), שמשרתים את הנשיא ומפיקים את כל צרכיו, מהבטיחות והתקשורת ועד הנוחות והייעוץ המדיני.
הנשיא טראמפ עולה על מדרגות מטוס Air force oneהבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ לישראל
מטוס ה-Air Force One הוא אחד הסמלים המובהקים של ההנהגה, הביטחון ומדיניות החוץ של ארה"ב. מתי עלה לראשונה הרעיון של מטוס אישי לנשיא, איך התפתח ומה קורה היום בתוככי כלי התעופה הכי מפורסם בעולם
מטוס ה-Air Force One הוא לא רק כלי תחבורה אווירי. הוא סמל יוקרתי ועוצמתי של נשיא ארצות הברית, מעין ארמון מעופף שמסמל את מעמדו המיוחד של הנשיא. מטוס זה מסמל את עוצמת ארה״ב ועבורנו, בנחיתתו בישראל, את הרגעים הבלתי נשכחים של שחרור החטופים כשהלב של כולנו החסיר פעימה. המטוס טס בגובה נמוך מול חופי ישראל וביצע מחווה מעל כיכר החטופים בתל אביב לפני נחיתתו בנתב״ג.
אז מה הסיפור של כלי התעופה שהוא הרבה יותר ממטוס?
מטוס אייר פורס 1 הוא אחד הסמלים המובהקים ביותר של נשיאות ארצות הברית ושל העוצמה האמריקאית בעולם. מעבר לנצנוצי הצבעים והסמל הלאומי, ההיסטוריה של המטוסים הנשיאותיים עד ליצירת המטוס המיוחד במינו שאנו מכירים היום, הייתה מורכבת ומרתקת וכללה טכנולוגיות ואמצעים ביטחוניים מתקדמים, שינויים וחידושים שהוטמעו בו והפכו את אייר פורס 1 לבית הלבן המעופף.
הנשיא טראמפ נוהג לנהל שיחות עם כתבים ועם צוותי הסיקור היושבים באייר פורס 1, לעיתים תוך כדי טיסה, מה שיוצר אווירה ייחודית של נגישות וקרבה אל הצוות התקשורתי למרות הגבלות האבטחה.
זוג מטוסי בואינג שמפיקים את כל צורכי הנשיא
בכל פעם שנשיא ארצות הברית עולה לטיסה על מטוס של חיל האוויר האמריקאי, המטוס מקבל את הכינוי Air Force One, שהוא אות הקריאה הרשמי במהלך טיסתו. השם "אייר פורס 1" הוא למעשה אות הקריאה הרשמי לכל מטוס שמטיס את נשיא ארצות הברית. משמעות הדבר היא שכל מטוס של חיל האוויר האמריקאי שבו טס הנשיא באותו רגע, מקבל את הכינוי הזה.
רוב הזמן, הכינוי מתייחס לזוג מטוסי בואינג מדגם VC-25A (גירסה מיוחדת ומתוחזקת של בואינג 747-200B), שמשרתים את הנשיא ומפיקים את כל צרכיו, מהבטיחות והתקשורת ועד הנוחות והייעוץ המדיני.
