בנק אוף אמריקה עם המניות המעניינות ל-2025 - מה צפוי לאנבידיה?
מאנבידיה שצפויה להמשיך להוביל את מהפכת הבינה המלאכותית, דרך בלוק שנהנית מעלייה בביטקוין, ועד שברון עם תוכנית השקעות של 15 מיליארד דולר - האנליסטים חושפים את ההזדמנויות הגדולות לדעתם בשוק המניות לשנה הקרובה
בנק אוף אמריקה פרסם את רשימת המניות המומלצות שלו לשנת 2025, כשבראשן נמצאת ענקית השבבים אנבידיה NVIDIA CORP לצד שמות בולטים נוספים כמו בלוק SQUARE ,קיידנס דיזיין סיסטמס CADENCE DESIGN SYSTEMS , שברון CHEVRON CORP ואיסט-ווסט בנקורפ EAST WEST BANCORP INC .
בלוק
חברת התשלומים בלוק זוכה לתשומת לב מיוחדת מצד האנליסטים של הבנק. האנליסטים ציינו כי "כסיפור של האצה מחודשת ממוקדת ארה"ב, אנו מאמינים שהמניה יכולה להציג ביצועי יתר". למרות ש-41% מהכנסות החברה מגיעות ממסחר בביטקוין, רק 3% מהרווח הגולמי שלה נובע ממטבעות קריפטו. בלוק, שמניותיה עלו בכמעט 16% מתחילת השנה, מסומנת כ"בחירה המובילה בתחום התשלומים ל-2025". האנליסטים מציינים כי החברה צפויה ליהנות מסביבה חזקה יותר בתחום העסקים הקטנים והבינוניים בארה"ב.
איסט-ווסט בנקורפ
איסט-ווסט בנקורפ, הבנק האזורי, מסומן כבחירה מובילה על ידי האנליסטים. "אנו מאמינים שהמניה מציעה את יחס הסיכון-תשואה המושך ביותר למשקיעים המחפשים להיחשף לצמיחה בתיק ההלוואות," הוא כותב. הבנק מצטיין ברמות ההון הגבוהות ביותר בקרב עמיתיו בענף, ומציג שולי רווח יציבים עם "רוחות גב חיוביות באופק".
מניות הבנק עלו ב-33% ב-2024, והוא עדיין נתפס כבעל פוטנציאל צמיחה משמעותי. הבנק מציין את "רמות ההון הגבוהות והרווחיות הטובה בקטגוריה" כגורמים המספקים הגנה במקרה של הפתעות שליליות בכלכלה.
קיידנס דיזיין סיסטמס
קיידנס דיזיין סיסטמס, יצרנית מערכות התכנון האלקטרוני, מושכת תשומת לב מיוחדת. החברה השקיעה באופן אגרסיבי בתחום הדיגיטלי, שדרגה את כל הפורטפוליו שלה, וכעת נוכחת בכל 20 חברות השבבים המובילות, לעומת שתיים בלבד בעבר.- "זה העולם של אנבידיה, כל השאר משלמים שכר דירה"
- אלי לילי היא חברת הבריאות הראשונה שחצתה טריליון דולר, וזה לא במקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניות קיידנס דיזיין סיסטמס עלו ב-10% ב-2024, לאחר שהחברה זכתה להעלאת מחיר היעד ל-365 דולר למניה, הגבוה ביותר בוול סטריט. האנליסטים רואים בה "אלטרנטיבה אטרקטיבית והגנתית" הנשענת על הוצאות מחקר ופיתוח יציבות והכנסות מנויים צפויות בתחום הבינה המלאכותית.
שברון
שברון מסומנת כבחירה מובילה לקראת 2025, שנה שהבנק מגדיר כ"מכרעת" עבור החברה. האנליסטים מצביעים על מספר זרזים פוטנציאליים, הן חיוביים והן שליליים, כולל פעילות במפרץ מקסיקו, פרויקט TCO, עסקת Hess, זיקוק דלקים ביולוגיים ופעילות בוונצואלה.
האנליסטים של בנק אוף אמריקה רואים בשברון הזדמנות ייחודית בזכות האסטרטגיה הדואלית שלה - השקעה בפרויקטי אנרגיה מסורתיים לצד פיתוח פתרונות אנרגיה נקייה. הבנק מציין במיוחד את ההשקעות המשמעותיות של החברה בטכנולוגיות לכידת פחמן והמעבר ההדרגתי לייצור דלקים ביולוגיים, שצפויים להניב תשואות משמעותיות החל מ-2025. בנוסף, תוכנית ההשקעות האגרסיבית של שברון בפרויקטים חדשים, בהיקף של יותר מ-15 מיליארד דולר, צפויה להתחיל להניב תוצאות כבר בתחילת השנה.
- שווייץ טרפדה את יוזמת המס על העשירים: 82% הצביעו נגד מס ירושה של 50%
- עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
אנבידיה
לגבי אנבידיה, הבנק צופה שנה של שתי מגמות שונות. במחצית הראשונה, השקעות בבינה מלאכותית ופריסת מערכת Blackwell של החברה על ידי לקוחות ענן אמריקאים ישמרו על התנופה בתחום השבבים לבינה מלאכותית. במחצית השנייה של השנה, לעומת זאת, הבנק מעריך שתשומת הלב עשויה לעבור ליצרניות שבבים פחות "צפופות" בתחומי הרכב והתעשייה, על רקע חידוש מלאי והתאוששות בייצור כלי רכב, בהנחה שתהיה התאוששות בכלכלה העולמית.
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.
משאל עם בשוויץ, קרדיט: גרוקשווייץ טרפדה את יוזמת המס על העשירים: 82% הצביעו נגד מס ירושה של 50%
העם אמר את דברו: 82% מהשוויצרים מעדיפים שהמיליארדרים יישארו במדינה מאשר להטיל עליהם מס ירושה פרוגרסיבי, איפה יש כן מס ירושה על עשירים ומה המצב בישראל?
שווייץ הכריעה ברוב מוחץ נגד הצעה להטלת מס ירושה כבד על העשירים ביותר במדינה, במהלך שהוגדר כאחד המבחנים המשמעותיים ליחסה של המדינה לאי־שוויון ולמאבק במשבר האקלים. במשאל העם שנערך בסוף השבוע דחו 82% מהמצביעים את ההצעה, שלפיה היה מוטל מס של 50% על חלק מהעיזבון העולה על חמישים מיליון פרנק שוויצרי. אם ההצעה הייתה מתקבלת, המס היה חל על כ־2,500 תושבים בלבד, המהווים כ־0.03% מהאוכלוסייה. היוזמה, שקידם ארגון הצעירים הסוציאליסטים, הייתה מיועדת ליצירה של מקור תקציבי ייעודי להתמודדות עם השלכות שינויי האקלים, אך הפכה במהרה לסוגיה רחבה הרבה יותר של זהות כלכלית, תחרות בין מדינות ועתיד ההון הבינלאומי.

הקמפיין נגד המהלך גייס כמעט את כלל המערכת הפוליטית, למעט מפלגות השמאל. ממשלת שווייץ, נציגי המגזר העסקי ורוב הקנטונים הזהירו כי מיסוי כה גבוה יוביל לגל עזיבה של מיליארדרים ויזמים, שעלולים לקחת איתם גם מרכזי פעילות תעשייתיים ופיננסיים. החששות קיבלו משנה תוקף כאשר כמה מבעלי ההון הבולטים במדינה, בהם פטר שפולר, בעל השליטה בחברת Stadler Rail, הצהירו כי יהגרו אם ההצעה תאושר. התוצאה הסופית נתפסה כהבעת אמון ציבורית במודל הכלכלי השווייצרי, המבוסס על מדיניות מס אטרקטיבית ושימור מעמד המדינה כאחת הבירות העולמיות של עושר והשקעות.
לשווייץ יש מסורת ארוכה של תמיכה באינטרסים עסקיים במשאלי עם, והיא ממשיכה להתייצב לצד מדיניות מס מקלה בהשוואה לרוב מדינות אירופה. המדינה נהנית זה שנים ממעמד ייחודי כיעד מועדף למיליארדרים, בין היתר בזכות מסי עושר נמוכים ברמה הקנטונים המרכיבים אותה, יחד עם הסדרי מס ייחודיים לזרים עשירים, המאפשרים להם לשלם מס המבוסס על רמת הוצאות ולא על כלל הנכסים. שווייץ מובילה במספר המיליארדרים לנפש בעולם המערבי, מעל ל-9 מיליארדרים למיליון תושבים, כאשר הציבור המקומי מבין כי הון זה הפך למרכיב מרכזי בכלכלה הלאומית.
- כך הפסיד ישראל אלפי שקלים מהקצבה החודשית בפנסיה, רק בגלל שחשב שיהיה בסדר
- לקראת ה-31 בדצמבר: מה אתם צריכים לבדוק בתיק ההשקעות כדי לא לשלם מס מיותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח סביב מיסוי על עשירי־העל אינו ייחודי לשווייץ ומתחולל בשנים האחרונות ברחבי אירופה וארצות הברית. פוליטיקאים פופוליסטים רבים מדברים על מיסוי משמעותי יותר על המעמדות העליונים כדרך לממן מדיניות רווחה ולסגור בורות תקציביים שנוצרו מהוצאות ממשלה רבות. בצרפת, בריטניה וגרמניה קיים מס ירושה משמעותי, אם כי הוא מלווה בפטורים נרחבים לעסקים משפחתיים. בגרמניה קיים מס ירושה של 7%-50%, אך עם פטורים נדיבים מאוד לעסקים משפחתיים מה שמרכך עבורם את ה"מכה". בצרפת קיים מס ירושה של 45% ובבריטניה קיים מס ירושה של 40% אך פוליטיאים שמרנים וליברלים כאחד אומרים כי מרוב פטורים ותנאי סף, הוא מס שבפועל הוא חלקי ביותר. מדינות סקנדינביה, לעומתן, בחרו לבטל את מס הירושה לחלוטין בשל חשש מבריחת הון. ספרד ניסתה להנהיג מס עושר זמני במהלך משבר האנרגיה, מהלך שעורר התנגדות מחוזית ופוליטית נרחבת. בארצות הברית דמויות בולטות כמו אליזבת וורן וברני סנדרס דחפו בשנים האחרונות לרעיונות של מס על מיליארדרים ומס ירושה פרוגרסיבי במיוחד, אך הצעותיהם לא התקדמו בשל התנגדות פוליטית. ממשל ביידן דן במודל "מס מינימום שנתי על מיליארדרים", אך עדיין לא הצליח להעבירו. הדיון בארה״ב עדיין עמוק בפוליטיקה: דמוקרטים דוחפים למסי עושר, הרפובליקנים מתנגדים.
