מארק צוקרברג פייסבוק מטא
צילום: פייסבוק/מטא
דוחות

מטא הפתיעה לטובה, אך המשקיעים לא מתרשמים - יורדת ב-3% באפטר

החברה רשמה רווח למניה של 6.03 דולר על הכנסות של 40.58 מיליארד דולר. הצפי בוול-סטריט היה לרווח למניה של 5.25 דולר על הכנסות של  40.28 מיליארד דולר
אדיר בן עמי | (1)

ענקית הרשתות החברתיות, מטא META PLATFORMS , דיווחה על תוצאותיה לרבעון השלישי ורשמה רווח למניה של 6.03 דולר על הכנסות של 40.58 מיליארד דולר. הצפי בוול-סטריט היה לרווח למניה של 5.25 דולר על הכנסות של  40.28 מיליארד דולר. הרווח התפעולי הגיע ל-17.35 מיליארד דולר, צמיחה של 26%, עם שיפור במרווח התפעולי שעלה ל-43%.

"היה לנו רבעון מצוין שהונע על ידי התקדמות בתחום הבינה המלאכותית בכל האפליקציות והעסקים שלנו", אמר מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל מטא. "יש לנו תנופה חזקה עם מטא AI, אימוץ מודל Llama, ומשקפיים מבוססות בינה מלאכותית."

מבחינה תפעולית, מספר המשתמשים היומי הממוצע בכלל אפליקציות החברה הגיע ל-3.29 מיליארד בספטמבר 2024, עלייה של 5% לעומת השנה שעברה. כמות החשיפות לפרסומות גדלה ב-7%, והמחיר הממוצע לפרסומת עלה ב-11%.

החברה השקיעה 9.20 מיליארד דולר בהוצאות הוניות, כולל תשלומי קרן על חכירות מימוניות. במסגרת תוכנית החזר ההון, החברה רכשה מניות בשווי 8.86 מיליארד דולר ושילמה דיבידנדים בסך 1.26 מיליארד דולר. נכון לסוף ספטמבר 2024, לחברה היו מזומנים, שווי מזומנים וניירות ערך סחירים בשווי 70.90 מיליארד דולר, עם תזרים מזומנים חופשי של 15.52 מיליארד דולר. החוב לטווח ארוך עמד על 28.82 מיליארד דולר, ומצבת העובדים גדלה ב-9% ל-72,404 עובדים.

לגבי התחזית, החברה צופה הכנסות של 45-48 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2024. סך ההוצאות השנתיות צפויות להסתכם ב-96-98 מיליארד דולר, עדכון מהתחזית הקודמת של 96-99 מיליארד. בתחום Reality Labs, צפויים הפסדים תפעוליים גבוהים יותר בהשוואה לשנה שעברה בשל המשך פיתוח מוצרים והשקעות בהרחבת המערכת האקולוגית.

ההוצאות ההוניות לשנת 2024 צפויות להגיע ל-38-40 מיליארד דולר, עם צפי לגידול משמעותי ב-2025. שיעור המס ברבעון הרביעי צפוי להיות בטווח הנמוך של העשרות. החברה ממשיכה לעקוב אחר הסביבה הרגולטורית הדינמית, כולל האתגרים המשפטיים והרגולטוריים הגוברים באיחוד האירופי ובארצות הברית, שעלולים להשפיע משמעותית על העסקים והתוצאות הכספיות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דנדי 31/10/2024 07:23
    הגב לתגובה זו
    אחרי עליה של 95 אחוז בתוך שנה הגיע זמן מימוש... המכפיל 30...
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.