Eli Lilly אלי לילי
צילום: Natchy Ruinard, Google street

אלי לילי מקבלת אישור FDA לתרופה להשמנת יתר

תרופתה של לילי תשווק כטיפול בהשמנת יתר בשם Zepbound ונמכרת כבר כטיפול בסוכרת בשם Mounjaro
אדיר בן עמי | (2)
נושאים בכתבה אלי לילי תרופה

מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר היום (רביעי) את הטיפול להשמנת יתר של אלי לילי ELI LILLY & COMPANY ובכך פינה את הדרך לאחת התרופות שצפויה להיות אחת הנמכרות ביותר בהיסטוריה. 

תרופתה של לילי תשווק כטיפול בהשמנת יתר בשם Zepbound ונמכרת כבר כטיפול בסוכרת בשם Mounjaro. הטיפול החדש יתחרה ישירות עם התרופה של נובו נורדיסק שנקראת Wegovy. ה-FDA ציין כי חולים ללא סוכרת שנטלו את Zepbound במשך 72 שבועות, איבדו כ-18% ממשקל גופם. המנהל אישר את התרופה למבוגרים הסובלים מהשמנת יתר, או הסובלים מעודף משקל ומפחות מצב אחד הקשור למשקל, כגון לחץ דם גבוה או כולסטרול גבוה. 

 

ההכנסות הצפויות

התרופה החדשה צפויה להכניס ללילי כ-60 מיליארד דולר, עם 37 מיליארד דולר שמגיעים מטיפולי השמנת יתר, לפי אנליסט סיטי - אנדרו באום. "בטווח הקרוב אנחנו מסתמכים על הגדלת הקיבולת של Mounjaro וקבלת האישורים לטיפול בהשמנת יתר, על מנת שימשך המומנטום במנית החברה", כתב באום. האנליסט העלה את מחיר היעד שלו ל-675 דולר מ-525 דולר, תוך שהוא שומר על המלצת הקניה שלו למניה. 

התרופה Monjaro של אלי לילי, מתחרה ישירות ב-Ozempic של נובו נורדיסק שגם היא נועדה בעיקר לטיפול בסוכרת.  התרופות נמצאות בקבוצת תרופות להורדה במשקל שנקראות אינקרטינים והוכחו כמדכאות תיאבון ועל ידי כך מפחיתות את צריכת המזון. לילי עובדת על עוד שתי תרופות שיצטרפו לקבוצה - רטטרוטיד ואורפורגליפרון.

באום ציין כי הוא מעריך שהכנסותיה של לילי מקבוצת האינקרטינים יגידו ל-71 מיליארד דולר ב-2035 וציין כי קשה לצפות את היתרונות לטווח הארוך של התרופות הללו, בהתחשב בכך שהשמנת יתר משפיעה על כ-42% מאוכלוסיית ארה"ב. בג'יי פי מורגן דווקא לא היו אופטימיים כמו באום ומעריכים שב-2030 הכנסותיה של לילי מהקבוצה יעמדו על 50 מיליארד דולר, לעומת כ-8 מיליארד דולר בשנה שעברה, מה שאומר שלילי ונובו נורדיסק יחזיקו כל אחת ב-50% משוק התרופות לירידה במשקל. 

השפעת התרופות על ענף המזון

מספר חברות כבר השמיעו אזהרות בעקבות הביקוש הגואה לתרופות ההרזיה. וולמארט  WALMART  אמרה בתחילת החודש כי היא רואה נסיגה קלה בצריכת מוצרי מזון בקרב לקוחות הנוטלים את התרופה החדשה. ב-Conagra Brands אמרו שהם שוקלים להתאים את גודל המנות והמרכיבים בניסיון למשוך את הלקוחות מחדש. בעוד האנליסטים טוענים כי התרופות הללו עלולות להוביל את הצרכנים לנשנש פחות ולהזמין פחות קינוחים, הם גם מציינים כי עדיין מוקדם לכמת את ההשפעה של התרופות הללו על מכירות המסעדות. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חבל שנותנים לאנשים בלי משמעת אפשרות לא לקחת אחריות. (ל"ת)
    גדשכ 09/11/2023 13:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דורית 09/11/2023 04:39
    הגב לתגובה זו
    תאכלס מתי תגיע לארץ???
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.