אלי לילי מקבלת אישור FDA לתרופה להשמנת יתר
מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר היום (רביעי) את הטיפול להשמנת יתר של אלי לילי ELI LILLY & COMPANY ובכך פינה את הדרך לאחת התרופות שצפויה להיות אחת הנמכרות ביותר בהיסטוריה.
תרופתה של לילי תשווק כטיפול בהשמנת יתר בשם Zepbound ונמכרת כבר כטיפול בסוכרת בשם Mounjaro. הטיפול החדש יתחרה ישירות עם התרופה של נובו נורדיסק שנקראת Wegovy. ה-FDA ציין כי חולים ללא סוכרת שנטלו את Zepbound במשך 72 שבועות, איבדו כ-18% ממשקל גופם. המנהל אישר את התרופה למבוגרים הסובלים מהשמנת יתר, או הסובלים מעודף משקל ומפחות מצב אחד הקשור למשקל, כגון לחץ דם גבוה או כולסטרול גבוה.
ההכנסות הצפויות
התרופה החדשה צפויה להכניס ללילי כ-60 מיליארד דולר, עם 37 מיליארד דולר שמגיעים מטיפולי השמנת יתר, לפי אנליסט סיטי - אנדרו באום. "בטווח הקרוב אנחנו מסתמכים על הגדלת הקיבולת של Mounjaro וקבלת האישורים לטיפול בהשמנת יתר, על מנת שימשך המומנטום במנית החברה", כתב באום. האנליסט העלה את מחיר היעד שלו ל-675 דולר מ-525 דולר, תוך שהוא שומר על המלצת הקניה שלו למניה.
התרופה Monjaro של אלי לילי, מתחרה ישירות ב-Ozempic של נובו נורדיסק שגם היא נועדה בעיקר לטיפול בסוכרת. התרופות נמצאות בקבוצת תרופות להורדה במשקל שנקראות אינקרטינים והוכחו כמדכאות תיאבון ועל ידי כך מפחיתות את צריכת המזון. לילי עובדת על עוד שתי תרופות שיצטרפו לקבוצה - רטטרוטיד ואורפורגליפרון.
- אנבידיה מפתחת מחשב על מבוסס AI עם חברת התרופות אלי לילי
- העסקה שתייצר את וול מארט של תחום הטיפוח האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באום ציין כי הוא מעריך שהכנסותיה של לילי מקבוצת האינקרטינים יגידו ל-71 מיליארד דולר ב-2035 וציין כי קשה לצפות את היתרונות לטווח הארוך של התרופות הללו, בהתחשב בכך שהשמנת יתר משפיעה על כ-42% מאוכלוסיית ארה"ב. בג'יי פי מורגן דווקא לא היו אופטימיים כמו באום ומעריכים שב-2030 הכנסותיה של לילי מהקבוצה יעמדו על 50 מיליארד דולר, לעומת כ-8 מיליארד דולר בשנה שעברה, מה שאומר שלילי ונובו נורדיסק יחזיקו כל אחת ב-50% משוק התרופות לירידה במשקל.
השפעת התרופות על ענף המזון
מספר חברות כבר השמיעו אזהרות בעקבות הביקוש הגואה לתרופות ההרזיה. וולמארט WALMART אמרה בתחילת החודש כי היא רואה נסיגה קלה בצריכת מוצרי מזון בקרב לקוחות הנוטלים את התרופה החדשה. ב-Conagra Brands אמרו שהם שוקלים להתאים את גודל המנות והמרכיבים בניסיון למשוך את הלקוחות מחדש. בעוד האנליסטים טוענים כי התרופות הללו עלולות להוביל את הצרכנים לנשנש פחות ולהזמין פחות קינוחים, הם גם מציינים כי עדיין מוקדם לכמת את ההשפעה של התרופות הללו על מכירות המסעדות.
- 2.חבל שנותנים לאנשים בלי משמעת אפשרות לא לקחת אחריות. (ל"ת)גדשכ 09/11/2023 13:10הגב לתגובה זו
- 1.דורית 09/11/2023 04:39הגב לתגובה זותאכלס מתי תגיע לארץ???
״ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב״
בגולדמן סבורים כי גל ה-AI מזכיר את בועת הדוט-קום, אבל הנפילה עוד רחוקה; האסטרטגים מעריכים שהיתרון של וול סטריט יישחק, והצמיחה הגלובלית תעבור למוקדים חדשים במזרח ובשווקים מתעוררים
גולדמן זאקס יותר מעשור שוול סטריט נראית כמו ״המקום הבטוח בעולם״. מי שהחזיק מדדים אמריקאיים כמעט לא הפסיד. אפילו אם נתעלם מהתנודתיות של השנה האחרונה, רכבת הרים שהתחילה במלחמת המכסים של טראמפ ב-4 באפריל, המשיכה בירידות והתאזנה שוב עם התאוששות מהירה שוק המניות האמריקאי עם עלייה של כ-16% מתחילת השנה.
מהמשבר ב-2008 נבנה סביב ארה"ב נרטיב של יציבות וצמיחה גדולה. זה הגיע גם בזכות ריביות אפסיות, כסף זול ומדיניות מוניטרית מרחיבה כל אלה יצרו סביבה שבה חברות יכלו לצמוח כמעט בלי מגבלות. אחר כך הגיעה הקורונה עוד משבר שהפיל את הבורסות בתוך שבועות ספורים, אבל אחרי זה התגנבה לכולנו התחושה שוול סטריט בלתי ניתנת לעצירה.
הזרמות העתק של הפד, ריביות כמעט אפסיות ותמיכה ממשלתית מסיבית הזניקו את מחירי המניות לשיאים חדשים. ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט ואנבידיה הפכו את מדד S&P 500 למדד שלא מפסיק לשבור שיאים, כשגם מתקופות של אי-ודאות הוא יצא רק מחוזק. זה היה עשור שבו אמריקה שלטה בשווקים כמעט לבד, בעוד ששאר העולם ניסה להדביק את הקצב.
אבל לפי גולדמן זאקס, הסיפור הזה מתקרב לסיומו. בצוות האסטרטגים של הבנק, בראשות פיטר אופנהיימר, מעריכים שהעשור הבא ייראה אחרת לגמרי. המניות בארה"ב יניבו תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מבין כל האזורים המרכזיים - בעוד שהשווקים המתעוררים צפויים להוביל את הצמיחה עם תשואה שנתית של 10.9%.
- גולדמן זאקס משלם קנס עתק על פרשת שחיתות והצעד הראשון של ישראל בדרך לתעשיית ההייטק
- מייסד סיטאדל: ״בהשקעות צריכים אינטואציה; ה-AI נכשל בזה״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי גולדמן, מרכז הכובד של הכלכלה הגלובלית מתחיל לזוז מזרחה. הודו, סין ומדינות נוספות באסיה נהנות ממומנטום מבני שמזין את הצמיחה - אוכלוסייה צעירה, השקעות ממשלתיות ענקיות בתשתיות ותעשייה מתקדמת, ומעבר מהיר לדיגיטציה. במקביל, החברות האמריקאיות מתמודדות עם מציאות חדשה ריבית גבוהה, עלויות מימון כבדות ותמחור שמגלם כמעט כל גרם של אופטימיות.
יותר טובה מבאפט - מ-3 מיליון דולר לשווי של 300 מיליון דולר
האם ננסי פולסי שהיצה יו"ר בית הנבחרים ופרשה לאחרונה מהקונגרס היא משקיעת על או סוחרת במידע פנים ועל הכוונה לאסור על פוליטיקאים לסחור במניות - "אם אתה רוצה לסחור במניות - לך לוול סטריט, לא לוושינגטון"
חברת הקונגרס הרפוליקאנית אנה פאולינה לונה מקדמת איסור גורף על מסחר במניות לנבחרי ציבור ובני משפחותיהם בהמשך לסיפור המדהים של ננסי פלוסי שהודיעה לאחרונה על פרישה מהקונגרס לאחר שהיתה יו"ר בית הנבחרים.
בראיון שנערך ברשת פוקס ניוז, הציגה פאולינה לונה, את השקפתה - "חברי קונגרס שנכנסים לפוליטיקה כדי לסחור במניות - לא צריכים להיות בוושינגטון, אלא בוול סטריט". לדבריה, נבחרי ציבור אינם יכולים לשמש גם מחוקקים וגם משקיעים עם גישה למידע פנים - זוהי תשתית לניגוד עניינים מערכתי.
לונה מקדמת הצעת חוק לאיסור מוחלט על מסחר במניות מצד חברי קונגרס, בני זוגם וילדיהם. על פי ההצעה, תותר רק החזקה בתעודות סל/ קרנות סל או בקרנות מדדים רחבות, תוך חובת דיווח שוטפת, וללא גישה לעסקאות במניות. החוק נועד למנוע תופעות של שימוש במידע רגולטורי או מדיניות ממשלתית לצורך רווחים פרטיים.
ננסי פלוסי - רווח של 10,000% תוך השירות הציבורי
ננסי פלוסי. פלוסי, שכיהנה בקונגרס מאז סוף שנות ה-80', החלה את דרכה הציבורית עם שווי מוערך של פחות מ-3 מיליון דולר. כיום, לפי הערכות עדכניות, הונה המשפחתי יחד עם בן זוגה, פול פלוסי, חוצה את רף ה־300 מיליון דולר.
בחישוב תשואה מצטברת, מדובר בזינוק של פי 100-150 לאורך כ־35 שנה, אם כי רוב ההון נצבר בעשור האחרון. מדובר על תשואה של בין 10,000% ל-15,000%. במונחים שנתיים, מדובר בתשואה ממוצעת של כ־17-18%% לשנה. תשואה כזו חורגת בהרבה מהממוצע של שוק ההון. למעשה בשנים האלו מדובר בתשואה טובה יותר מאשר של וורן באפט שהתשואה המשוקללת של 65 שנות השקעה מתקרבת ל-20%, אבל בעשורים האחרונים היא ירדה לכ-10%-12%. בין ההשקעות המוצלחות שלה בשנים האחרונות - אנבידיה, אפל וטסלה.
