שוק הנדל"ן הסיני הפך למשקולת: המסחר במניית אוורגרנד הופסק
הצרות לא מפסיקות לרדוף אחרי שוק הנדל"ן הסיני ובמיוחד האימפריה הקורסת, אוורגרנד – החברה שצברה חובות של למעלה מ-328 מיליארד דולר נכון ליוני האחרון. עזבו את זה שעוד לפני שהמסחר במניה הופסק בהונג קונג – בשל דיווחים כי מייסד החברה הוי קא יאן, הוכנס לסוג של מעקב – לא לפני שירדה בכמעט 20% במסחר, 42% ב-5 הימים האחרונים וכמעט 81% מתחילת השנה.
שנתיים לאחר שהודיעה שאינה מסוגלת לעמוד בהחזרי החוב שלה, הנגדה, חברת הבת ומי שנחשבת לספינת הדגל של אוורגרנד בסין, הודיעה כי אין ביכולתה לשלם ריביות של כ-547 מיליון דולר על האג"ח שלה. שמח.
חברה נוספת שנמצאת בצרות לא קטנות היא קאנטרי גרדן, חברת הנדל"ן הגדולה בסין, שהתמקדה באזורים יותר פריפריאליים והקימה גם מרכזי מסחר – וחווה נפילה חופשית של 72% במכירות ביחס לשנה שעברה.
לפי בלומברג, לחברה יש 11 מיליארד דולר חוב למשקיעים זרים ולאחרונה קיבלה אישור של משקיעים לדחות תשלומים על 2 מיליארד חוב קצר מועד, כדי למנוע הודעה על חדלות פירעון. שווי הניירות ירד מאז יוני בחדות מ-80 סנט לבין 6 ל-10 סנט.
- פירמת רואי החשבון PwC נקנסה על הביקורת הכושלת באוורגרנד - האם הקנס מספיק?
- מההונאות הגדולות בהיסטוריה - אברגרנדה ניפחה הכנסות ב-78 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"לסין עדיין יש כלים לייצב את מכירות הנדל"ן למגורים בערים הגדולות, אבל אנחנו לא צופים שהערים בטייר נמוך יותר יקבלו את אותו הסיוע", כתבו האנליסטים איריס צ'נג ואדווארד צ'ן מחברת הדירוג S&P.
בחודש שעבר פרסם הממשל הסיני כי מחירי הדירות החדשות ירדו רק ב-2.4% ביחס לשיא של 2021, כשמחירי הבתים המשומשים ירדו רק ב-6%. בהתבסס על שיחות עם מתווכים סיניים בפורצ'ן דיווחו כי המחירים הריאליים נפלו הרבה יותר, כשמחירים בשכונות מבוקשות בערים הגדולות כמו שנגחאי ושנז'ן ירדו בכ-15%. אז הסבירות שהיא שבערים הפחות נחשקות המחירים צללו.
משבר הנדל"ן יקשה על סין להתאושש
קשה להתווכח עם הטענה כי כמעט כל סקטור הנדל"ן הסיני נוהל כפירמידה, שעכשיו קורס יחד עם העלאת הריבית בארה"ב – מה שאומר שהכאב בשוק הסיני יימשך עוד זמן רב. חברות הנדל"ן לא רק שמכרו דירות בפריסייל כדי לממן פרויקטים קיימים, הן גם קנו בנקים מקומיים כדי שיסייעו להם להמשיך ולממן את הפירמידה הזו – שסביר להניח וחותכת דרך כל שכבות הממשל הסיני המקומי והארצי.
- 5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם
- מיקרוסטרטג'י נפלה 60% והיא עדיין יקרה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין...
במערב ישנם אנליסטים, כמו פיטר זייהן, שחושבים ששוק הנדל"ן למגורים – וגם בניית התשתיות – הגיעו לרוויה כבר בתחילת העשור הקודם. כלומר תנופת הבנייה המשיכה באופן כה ספקטקולרי, שאין מספיק סינים, ליטרלי, כדי למלא את כלל הדירות שנבנו. ואם מוסיפים לזה את אוכלוסייתה המזדקנת של סין הסובלת מעשורים של פוליסת הילד האחד, הם גם אף פעם לא יתמלאו.
הממשלות המקומיות אחראיות גם על גביית מיסים, אבל אין להן סמכויות אכיפה, כך שגביית המיסים המרכזית הייתה ממיסים על שוק הנדל"ן. וזו הייתה חתיכת בוננזה שאפשר לממשלות המקומיות לייצר צמיחה ומיסים יש מאין וסביר להניח שגם לרפד לא מעט כיסים של בכירי ממשל. עכשיו העצירה בשוק הנדל"ן יוצרת בעיות עבור הממשלות המקומיות, שלפי הערכות במערב מחזיקות בחובות של 9 טריליון דולר – זאת למרות שתיאורטית אסור להן בכלל להחזיק בחובות.
רק השבוע הממשל הסיני המרכזי פתח קרן מיוחדת בהיקף של כמעט 140 מיליארד דולר כדי לסייע לקרנות הממשלתיות המקומיות הנמצאות במצוקה, אבל זה רק יעזור להחזיר חובות, זה לא ימלא את הכיסים לממשלות הזקוקות למסי הנדל"ן כדי להתקיים.
נכון לכרגע, ולמספרים הידועים, בשנה שעברה היה לסין חוב של 14 טריליון דולר, שהיוו 77% מהתמ"ג שעמד על למעלה מ-18 טריליון דולר, השנה הצפי הוא שהחוב עלה ללמעלה מ-15.6 טריליון דולר, כשהתמ"ג צפוי לעמוד על 18.7 טריליון.
לאחרונה קונצנזוס של רויטרס הוריד את תחזית הצמיחה הסינית ל-5% השנה ו-4.5% לשנה הבאה. הכול טוב ויפה, רק שלנתוני הצמיחה הללו אין משמעות אמיתית. מי שקובע את נתוני הצמיחה לשנה הבאה הוא הנשיא הסיני, שי ג'ינפינג. התפקיד של כל המערכת תחתיו היא לעמוד ביעדים הללו, כך שגם אם יש "צמיחה", האיכות שלה אינה ברורה ואינה מעידה על חוסן כלכלי גובר.
- 1.100 28/09/2023 13:15הגב לתגובה זוכמה מושחטים השלטון שם שלא עצר את זה. לפי הנתונים, ארהב תרסק את סין עם המשך עליית הריבית.
- המגיב 29/09/2023 02:51הגב לתגובה זולסין יש מיליארדים (אם לא טריליונים) של אג"ח של ממשלת ארה"ב. אם ארה"ב תנסה לעשות איזה טריק, הסינים יכולים "לזרוק" לשוק אג"ח בשווי עצום, ולפגוע קשות בבנקים האמריקאים, ובבמשלת ארה"ב.
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)
במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.
בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.
טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.
- המניות ביפן בשיא - ראשת הממשלה סנאֶה טאקאיצ'י מניעה עלייה חדה בשווקים
- האישה הראשונה שתנהיג את יפן ואיך זה משפיע על הניקיי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.
נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם
כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על
מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.
1 # הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון
שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.
2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון
בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.
בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם."
- ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
- האם סין תפעיל מול יפן את נשק יום הדין שלה ותמנע ייצוא של מתכות נדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."
