אוורגרנד
צילום: אתר החברה

שוק הנדל"ן הסיני הפך למשקולת: המסחר במניית אוורגרנד הופסק

חברת הדגל של האימפריה הקורסת הודיעה כי אינה מסוגלת לשלם את הריבית על האג"ח בהיקף של כמעט 550 מיליון דולר. גם היזמית הגדולה קאנטרי גרדן בבעיות קשות וכבר חובותיה והשווקים המרכזיים שלה קורסים
ארז ליבנה | (2)
נושאים בכתבה אוורגרנד סין

הצרות לא מפסיקות לרדוף אחרי שוק הנדל"ן הסיני ובמיוחד האימפריה הקורסת, אוורגרנד – החברה שצברה חובות של למעלה מ-328 מיליארד דולר נכון ליוני האחרון. עזבו את זה שעוד לפני שהמסחר במניה הופסק בהונג קונג – בשל דיווחים כי מייסד החברה הוי קא יאן, הוכנס לסוג של מעקב – לא לפני שירדה בכמעט 20% במסחר, 42% ב-5 הימים האחרונים וכמעט 81% מתחילת השנה.

שנתיים לאחר שהודיעה שאינה מסוגלת לעמוד בהחזרי החוב שלה, הנגדה, חברת הבת ומי שנחשבת לספינת הדגל של אוורגרנד בסין, הודיעה כי אין ביכולתה לשלם ריביות של כ-547 מיליון דולר על האג"ח שלה. שמח.

חברה נוספת שנמצאת בצרות לא קטנות היא קאנטרי גרדן, חברת הנדל"ן הגדולה בסין, שהתמקדה באזורים יותר פריפריאליים והקימה גם מרכזי מסחר – וחווה נפילה חופשית של 72% במכירות ביחס לשנה שעברה.

לפי בלומברג, לחברה יש 11 מיליארד דולר חוב למשקיעים זרים ולאחרונה קיבלה אישור של משקיעים לדחות תשלומים על 2 מיליארד חוב קצר מועד, כדי למנוע הודעה על חדלות פירעון. שווי הניירות ירד מאז יוני בחדות מ-80 סנט לבין 6 ל-10 סנט.

"לסין עדיין יש כלים לייצב את מכירות הנדל"ן למגורים בערים הגדולות, אבל אנחנו לא צופים שהערים בטייר נמוך יותר יקבלו את אותו הסיוע", כתבו האנליסטים איריס צ'נג ואדווארד צ'ן מחברת הדירוג S&P.

בחודש שעבר פרסם הממשל הסיני כי מחירי הדירות החדשות ירדו רק ב-2.4% ביחס לשיא של 2021, כשמחירי הבתים המשומשים ירדו רק ב-6%. בהתבסס על שיחות עם מתווכים סיניים בפורצ'ן דיווחו כי המחירים הריאליים נפלו הרבה יותר, כשמחירים בשכונות מבוקשות בערים הגדולות כמו שנגחאי ושנז'ן ירדו בכ-15%. אז הסבירות שהיא שבערים הפחות נחשקות המחירים צללו.  

 

משבר הנדל"ן יקשה על סין להתאושש

קשה להתווכח עם הטענה כי כמעט כל סקטור הנדל"ן הסיני נוהל כפירמידה, שעכשיו קורס יחד עם העלאת הריבית בארה"ב – מה שאומר שהכאב בשוק הסיני יימשך עוד זמן רב. חברות הנדל"ן לא רק שמכרו דירות בפריסייל כדי לממן פרויקטים קיימים, הן גם קנו בנקים מקומיים כדי שיסייעו להם להמשיך ולממן את הפירמידה הזו – שסביר להניח וחותכת דרך כל שכבות הממשל הסיני המקומי והארצי.

קיראו עוד ב"גלובל"

במערב ישנם אנליסטים, כמו פיטר זייהן, שחושבים ששוק הנדל"ן למגורים – וגם בניית התשתיות – הגיעו לרוויה כבר בתחילת העשור הקודם. כלומר תנופת הבנייה המשיכה באופן כה ספקטקולרי, שאין מספיק סינים, ליטרלי, כדי למלא את כלל הדירות שנבנו. ואם מוסיפים לזה את אוכלוסייתה המזדקנת של סין הסובלת מעשורים של פוליסת הילד האחד, הם גם אף פעם לא יתמלאו.

הממשלות המקומיות אחראיות גם על גביית מיסים, אבל אין להן סמכויות אכיפה, כך שגביית המיסים המרכזית הייתה ממיסים על שוק הנדל"ן. וזו הייתה חתיכת בוננזה שאפשר לממשלות המקומיות לייצר צמיחה ומיסים יש מאין וסביר להניח שגם לרפד לא מעט כיסים של בכירי ממשל. עכשיו העצירה בשוק הנדל"ן יוצרת בעיות עבור הממשלות המקומיות, שלפי הערכות במערב מחזיקות בחובות של 9 טריליון דולר – זאת למרות שתיאורטית אסור להן בכלל להחזיק בחובות.

רק השבוע הממשל הסיני המרכזי פתח קרן מיוחדת בהיקף של כמעט 140 מיליארד דולר כדי לסייע לקרנות הממשלתיות המקומיות הנמצאות במצוקה, אבל זה רק יעזור להחזיר חובות, זה לא ימלא את הכיסים לממשלות הזקוקות למסי הנדל"ן כדי להתקיים.  

נכון לכרגע, ולמספרים הידועים, בשנה שעברה היה לסין חוב של 14 טריליון דולר, שהיוו 77% מהתמ"ג שעמד על למעלה מ-18 טריליון דולר, השנה הצפי הוא שהחוב עלה ללמעלה מ-15.6 טריליון דולר, כשהתמ"ג צפוי לעמוד על 18.7 טריליון.

לאחרונה קונצנזוס של רויטרס הוריד את תחזית הצמיחה הסינית ל-5% השנה ו-4.5% לשנה הבאה. הכול טוב ויפה, רק שלנתוני הצמיחה הללו אין משמעות אמיתית. מי שקובע את נתוני הצמיחה לשנה הבאה הוא הנשיא הסיני, שי ג'ינפינג. התפקיד של כל המערכת תחתיו היא לעמוד ביעדים הללו, כך שגם אם יש "צמיחה", האיכות שלה אינה ברורה ואינה מעידה על חוסן כלכלי גובר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    100 28/09/2023 13:15
    הגב לתגובה זו
    כמה מושחטים השלטון שם שלא עצר את זה. לפי הנתונים, ארהב תרסק את סין עם המשך עליית הריבית.
  • המגיב 29/09/2023 02:51
    הגב לתגובה זו
    לסין יש מיליארדים (אם לא טריליונים) של אג"ח של ממשלת ארה"ב. אם ארה"ב תנסה לעשות איזה טריק, הסינים יכולים "לזרוק" לשוק אג"ח בשווי עצום, ולפגוע קשות בבנקים האמריקאים, ובבמשלת ארה"ב.
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.