מייסדי סלינה בהנפקה
צילום: סלינה
דוחות

סלינה מפסידה, אבל פחות; צופה שיפור ברווחיות במחצית השנייה

מניית החברה הגיעה בשיאה ל-50 דולר וכעת נסחרת בפחות מחצי דולר. למרות המומנטום התפעולי והתקדמות החברה בהשגת יעדי הליבה היא עדיין לא מייצרת מספיק הכנסות לכיסוי ההוצאות התפעוליות
אדיר בן עמי |

חברת האירוח סלינה  סלינה  מפרסמת את דוחותיה לרבעון השני ורושמת הכנסות של 52.5 מיליון דולר, עלייה של 7.2 מיליון דולר או 15.9% לעומת הרבעון התואם אשתקד. העלייה הגיעה ממקומות אירוח חדשים שנפתחו, שיעורי תפוסה גבוהים יותר והכנסה כוללת גבוהה יותר פר מיטה. ההפסד נטו הסתכם ב-15.8 מיליון דולר, לעומת 57.2 מיליון דולר בשנה שעברה.

שיעור התפוסה עמד על 51.4% והציג עלייה של 12% לעומת הרבעון התואם אשתקד אז השיעור עמד על 45.9%. לפי החברה הסיבה לכך היא מודעות גדולה יותר למותג ונאמנות חזקה יותר של הלקוחות. ההכנסה השנתית הכוללת פר מיטה עמדה על 6,931 דולר ברבעון השני, לעומת 6,448 דולר ברבעון התואם בשנה שעברה, עלייה של 7.5%. מקומות האירוח של החברה הציגו עלייה בהכנסות של 6% משנה לשנה. 

ה-EBITDA המתואמת לרבעון עמדה על הפסד של 700 אלף דולר, לעומת הפסד של 5.8 מיליון דולר ב-2022. החברה הודיעה על השקה של תכנית שצפויה לחסוך 5.8 מיליון דולר בשנה. בנוסף, החברה קיבלה השקעה בסך 10 מיליון דולר וניצלה כ-10 מיליון דולר מקו האשראי שברשותה בסך 50 מיליון דולר.  לחברה מזומנים ושווי מזומנים בסך 24.6 מיליון דולר.

למחצית השנייה של 2023 החברה אמרה כי תמשיך באסטרטגיה שהציבה לעצמה ותתמקד בשיפור תזרים המזומנים, התקדמות לרווחיות ובניית המותג. סלינה השהתה את תחזית ההכנסות שלה ביוני האחרון כשהיא מודיעה כי היא בוחנת מחדש את התוכנית שלה לפתיחת מלונות ב-2023 ו-2024, בנוסף את ההשפעה של מיקומים שנסגרו ב-2023 ושינוי המבנה הארגוני. החברה אישררה את התחזית שסיפקה בעבר ל-EBITDA מותאם חיובי ותזרים מזומנים תפעולי חיובי לשנה. במהלך המחצית השנייה של השנה, סלינה מצפה להשלים את הגיוס שנקבע בעסקה האסטרטגית עם GUS ולגייס כספים נוספים. 

לקראת סוף שנה שעברה, למרות האטה משמעותית בהיקף ההנפקות, התמזגה רשת המלונות/הוסטלים סלינה  סלינה  אל תוך הספאק BOA לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר. עוד באותו היום, החברה שילשה את עצמה והגיעה עד לשווי של 5 מיליארד דולר, אך האוויר צנח במהירות - בתוך 3 ימי מסחר המניה הייתה בשווי נמוך ב-60% ממחיר ההנפקה של 9.75 דולר ובמרחק של 92% מהשיא של 49.5 דולר למניה. היום המניה נסחרת בקושי בחצי דולר.

גרף סלינה

לעמוד הגרף

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

מיכה קאופמן; קרדיט: פייברמיכה קאופמן; קרדיט: פייבר
דוחות

פייבר עקפה את הצפי ברווח למניה - אבל על מה חשוב להסתכל?

הכנסות פלטפורמת הפרילנסרים עלו ב-8.3% ל-107.9 מיליון דולר והרווח למניה היה גבוה מהצפי (84 סנט לעומת 69) אבל מציגים התמודדות עם ירידה במשתמשי המרקטפלייס כשהחשש לאיבוד הרלוונטיות בעולם של ה-AI גובר; בינתיים, בפייבר מנסים למכור סיפור של צמיחה דרך ״חוק ה-30״ אותו העתיקו מפלנטיר

מנדי הניג |

פייבר Fiverr International -2.7%   הוקמה על ההבטחה שאתם תוכלו להשיג כל בעל מקצוע בלחיצת כפתור. צריכים אדריכל לבית? גנדי מהודו ישמח לעזור. צריכים לעצב באנר לעסק? יאנג מסין יתן יד, אפילו לכתוב קוד, או לעשות לכם דיבאג המומחים בפייבר יתגייסו. אבל בעידן שבו כמעט כל תחום יצירתי, טכנולוגי או מקצועי עובר אוטומציה באמצעות כלי AI, מעיצוב גרפי ותכנות ועד אדריכלות ועיצוב פנים היתרון היחסי של פייבר מיטשטש. מה שפעם היה השוק המרכזי לחיבור בין פרילנסרים ללקוחות, הופך היום לזירה שמאתגרת את עצם הרלוונטיות שלה. 

אפשר לראות את זה בתוצאות האחרונות שהיו אמנם טובות ברמת הכותרת אבל מעלות חששות ברמת המגזרים - הירידה של 2% בהכנסות ממגזר המרקטפלייס, שהוא ליבת הפעילות של החברה, היא אולי האיתות הברור למה שהשוק הכי חושש ממנו - פחות לקוחות חדשים מצטרפים, הצמיחה נבלמת.

אמנם ההוצאה השנתית הממוצעת ללקוח עלתה ל-330 דולר שזה גידול של כמעט 12% מול הרבעון הקודם - אבל הנתון הזה בעיקר משקף נאמנות של המשתמשים הקיימים, לא התרחבות של בסיס המשתמשים. במילים אחרות, מי שכבר עובד עם פרילנסרים דרך פייבר ממשיך לעשות את זה, אבל החברה מתקשה להביא לקוחות חדשים שזה הכי חשוב.

ונעבור מזה לאיך שבפייבר מנסים עדיין למכור את הצמיחה - סמנכ"ל הכספים של פייבר, עופר כץ, אמר בהודעה. ״אנחנו גאים לסיים את השנה כשאנחנו מספקים את ה-Rule-of-30 בסביבה דינמית. אנחנו מאמינים שהחוסן והביצוע העקבי שלנו ממקמים אותנו היטב להמשיך את המומנטום בשנה הקרובה.”

ההעתקה מפלנטיר

כמה מילים על ה"חוק" המקורי - חוק ה-40, שעליו מתבססת גם הגרסה המרוככת של פייבר (30), הומצא בעמק הסיליקון כמדד שהוא יותר נרטיבי מטכני. הוא במקור נועד לעזור למשקיעים להעריך חברות צמיחה טכנולוגיות. במהות שלו הוא אומר שאם שיעור הצמיחה השנתי בהכנסות של חברה, בתוספת שיעור הרווחיות התפעולית שלה, מגיעים יחד ל־40% אפשר לומר שהיא שומרת על איזון בריא בין צמיחה לרווחיות.  החוק הזה לא נולד ככלל חשבונאי, אלא כדרך לספר סיפור - “אנחנו אולי לא רווחיים עכשיו, אבל אנחנו צומחים מהר מספיק כדי להצדיק את זה.” במשך השנים הוא הפך למדד פסיכולוגי כמעט, שהרבה יותר חשוב למשקיעים מהמספרים עצמם. גם סיילספורס ו-ServiceNow השתמשו בו כדי לשכנע את השוק שהן בדרך הנכונה, גם כשהפסידו כסף בפועל.