גוגל ירדה, האם היא הולכת לאבד נתח שוק משמעותי?
מניית גוגל GOOGLE יורדת בעקבות דיווחים כי סמסונג שוקלת להחליף את מנוע החיפוש במכשיריה בזה של מייקרוסופט, בינג. דיווח שהפתיע מאוד רבים כשביניהם גם עובדיה של גוגל, היות ונתח השוק שלה בשוק החיפוש עומד על יותר מ-90%.
גוגל המרוויחה 3 מיליארד דולר בשנה משיתוף הפעולה שלה עם סמסונג, הגיבה בבהלה לידיעה. שיתוף הפעולה הזהה שלה עם אפל מכניס לה 20 מיליארד דולר בשנה וצפוי להיות מחודש יותר מאוחר השנה. המהלך של סמסונג מכניס את גוגל למגננה וגורם לה להאיץ משמעותית את שחרור הגרסה החדשה של מנוע החיפוש שלה, שתכלול תכונות חדשות מבוססות AI .
מנוע החיפוש של מייקרוסופט נמצא שנים במקום השני בנתח השוק, למרות זאת בעקבות ההכרזה האחרונה שלה על גרסה חדשה למנוע החיפוש Bing שתכלול את יכולות ה-Generative AI שפותחו על ידי OpenAI, היא שיפרה משמעותית את מעמדה בשוק החיפוש. דבר שגורם לגוגל לחשש גדול.
בכדי להתחרות במיקרוסופט לאחר שזאת הכריזה יחד עם OpenAI על שחרור הצ'אטבוט ChatGPT, שחררה גוגל צ'אטבוט משלה בשם Bard. הצ'אטבוט עשה שגיאות בהצגה הראשונית שלו והיה ברור כי השחרור שלו היה מוקדם מדי והמניה צללה בחודש פברואר בקרוב ל-20%. אפילו עובדי גוגל הביעו בפורום הפנימי של החברה את אי הנוחות שחשו בנוגע להכרזה היהירה, לטענתם של החברה על בארד.
- אלפאבית בשיא חדש: השקת Gemini 3 מציתה מחדש את מירוץ ה־AI
- מנכ״ל גוגל: "אם בועת ה-AI תתפוצץ - אף חברה לא תישאר חסינה, גם לא אנחנו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה תפרסם את תוצאותיה לרבעון הראשון של 2023 לקראת סוף החודש כשבדוחות הקודמים החברה פספסה את תחזיות האנליסטים פעם הרביעית ברציפות. החברה הרוויחה 1.05 דולר למניה על הכנסות של 76.05 מיליארד דולר, בשוק ציפו לרווח מתואם של 1.19 דולר למניה על הכנסות של 76.58 מיליארד דולר.
שינוי משמעותי שכזה במכשיריה של סמסונג יהיה מפתיע היות ומכשיריה של סמסונג עובדים על מערכת ההפעלה של גוגל, אנדרואיד. סמסונג בעלת נתח השוק השני הגדול ביותר בשוק יצרניות הסלולר עם נתח שוק של 19.4%, כשלפניה עומדת אפל עם 24.1%.
עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"
וויקס מניית וויקס Wix Wix.com -3.98% התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר.
הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף.
כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?
- וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?
- וויקס צונחת 16% למרות תוצאות טובות - הסיבה היא בתחזית ובאיום מ-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.
סוזן קולינס, נשיאת הפד של בוסטון, צילום: רשתותנשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
אינפלציה גבוהה, שוק עבודה מעורב ותנאי מימון בהלוואות משפיעים על ההחלטה הקרובה; אחרי שתי הורדות ריבית, הדעות בתוך הפד' חלוקות
אם נסתכל אחורה נראה שהורדת ריבית היא מהלך ששמור למצבי קיצון בלבד. בנקים מרכזיים לא היו שוקלים צעד כזה בלי שהכלכלה תעמוד מול משבר אמיתי, אם זה אחרי הפיצוץ של בועת ה"דוט קום" כששוק ההייטק קרס והפד' מיהר להוריד ריבית בצורה אגרסיבית מ-6.5% ל-1.75% תוך פחות משנה, דרך המשבר של 2008 אז הפד' חתך מ-5.25% ל-0 גם בתוך כשנה, וגם בקורונה ירדנו במהירות מ-1.75% ל-0 לצד הרחבה כמותית של המאזן. אבל נראה כמו שבשנתיים האחרונות זה הפך לסוג של מנטרה. כולם מצפים שהפד' יוריד ריבית כי ככה.
חברות שכבר מתכננות תוכניות עסקיות תחת הנחת ריבית נמוכה וכל רמז שהפד לא יעמוד בקצה אליו המשקיעים מצפים גורר תיקונים חזקים בוול סטריט. אפשר להבין את זה ריבית נמוכה מקלה על חברות בהשגת מימון, מצמצמת את עלויות החוב ומאפשרת לעסקים לנשום. אבל לצד זה יש גם את המחיר שהחברה כולה משלמת, זינוקים במחירי הצריכה וגם נכסים שמתנקים מערכם הכלכלי.
בינתיים, הדיון על מדיניות הריבית בארה"ב נמשך בקרב חברי הבנק הפדרלי. יש פחות מחודש לפני החלטת הריבית הבאה, ויש כבר קולות בולטים נגד הקלה מוניטרית נוספת. נשיאת הפד' של בוסטון, סוזן קולינס, ציינה כי אין צורך בהורדת ריבית נוספת בדצמבר ושהיא עשויה להתנגד למהלך כזה. קולינס היא חברה בעלת זכות הצבעה בוועדה המוניטרית (FOMC) לשנת 2025. היא הסבירה כי שתי הורדות הריבית האחרונות, בספטמבר ובנובמבר, יצרו מדיניות שמתמקדת באינפלציה. "תנאי המימון כיום תומכים בכלכלה", אמרה קולינס, והוסיפה כי אין דחיפות בהקלה מוניטרית נוספת.
קולינס חוזרת על עמדה זהירה שהביעה בחודשים האחרונים. האינפלציה עומדת על כ-2.7% בשנה האחרונה, מעל יעד הפד, שוק העבודה מציג נתונים מעורבים, וחלק מחברי הפד תומכים בהקלה נוספת כדי למנוע האטה.
פיצול בקרב חברי הפד
עמדות חברי הפד רחוקות מלהיות אחידות, ובתקופה שבה השווקים מחפשים כיוון, הפערים הפנימיים רק מקבלים הדהוד חזק יותר. כריסטופר וולר ונילי קשקרי, שניים מהקולות הבולטים שתומכים בגישה מרחיבה יותר, מתריעים מפני סימני היחלשות בשוק העבודה. מבחינתם, האטה בקצב יצירת המשרות ועלייה מדודה באבטלה הם מוקד הסיכון המרכזי, ולכן עדיפה הורדה נוספת שתספק כרית ביטחון לצמיחה לפני שהאטה תהפוך לבעיה עמוקה יותר. וולר, שמרבה לדבר על "סיכוני צמיחה", וקשקרי, שמזהה שחיקה בביקוש לעובדים בענפים מסוימים, רואים במתן הקלה מוניטרית צעד מניעתי ולא תגובה מאוחרת.
