צרפת ספגה מכה נוספת בדירוג האשראי שלה כשסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global הורידה את הדירוג שלה מ-AA ל-AA-. זוהי הפעם השלישית תוך פחות משנה שצרפת מאבדת דירוג חוב , אחרי הורדות דומות של Moody's ו-Fitch בחודשים האחרונים.

ההשלכות של ההורדה עלולות להיות כבדות: גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, בנקים מרכזיים וקרנות גידור, שמחויבים לפעול על פי כללי השקעה מחמירים, עלולים למכור כמויות משמעותיות של אגרות חוב ממשלתיות צרפתיות. פעולה כזו תגביר את הלחץ על שוק האג"ח, תעלה את עלויות החוב של הממשלה ותאיץ את גירעון החוב הלאומי שכבר חצה את רף ה-112% מהתוצר המקומי הגולמי.

שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הגיב להורדה בהצהרה חריפה במהלך כנס כלכלי בפריז, שם תיאר את המצב כ"ענן נוסף בשמיים שכבר היו מעוננים בכבדות". "זוהי קריאה להתעשת", אמר בפתח דבריו, "אין להתעלם מהסיכון הגובר. מדובר באיתות חד-משמעי שדורש רצינות יתרה מצד כולנו". לסקור, שמונה לתפקידו רק לפני חודשים ספורים בעקבות משבר פוליטי פנימי, הדגיש כי הממשלה והפרלמנט חייבים לשתף פעולה כדי לשכנע את סוכנויות הדירוג ואת המשקיעים הגלובליים שתקציב 2026 יהווה צעד אמיתי לקראת הפחתת הגירעון התקציבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסימנים האלה", הוסיף, "הם אינם רק ניירת, הם משפיעים על חיי היומיום של כל אזרח צרפתי".

הורדת הדירוג של S&P אינה מפתיעה לחלוטין, אך היא מגיעה ברגע קריטי. סוכנות הדירוג ציינה בדוח שלה כי הסיבות העיקריות כוללות את הגירעון התקציבי הגבוה שמגיע ל-5.4% מהתוצר בשנת 2025, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות שהבטיחה הממשלה. בנוסף, S&P הזהירה מפני סיכונים פוליטיים גוברים, כולל חוסר יציבות בממשלה והתנגדות פרלמנטרית חריפה לרפורמות הכרחיות. "הממשלה הצרפתית נמצאת בפני אתגר כפול: כלכלי ופוליטי", נכתב בדוח, "והשילוב הזה עלול להחמיר את המצב אם לא יטופל במהירות ובנחישות".

• צרפת בסחרור: 3.35 טריליון יורו חוב וממשלה שלישית על סף קריסה
• מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של צרפת – מה זה אומר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הדרך למשבר: איך הגענו לשלוש הורדות תוך שנה

כדי להבין את חומרת המצב הנוכחי, חשוב להסתכל אחורה על השנים האחרונות. צרפת נהנתה במשך שנים רבות מדירוג גבוה יחסית של AA מ-S&P ודומיו, שהעיד על יציבות כלכלית חזקה בתוך גוש האירו. אולם מאז משבר הקורונה ב-2020, המדינה שקעה בהוצאות עצומות על תמיכה כלכלית שכללה סובסידיות לעסקים, מענקי אבטלה מוגברים ותוכניות השקעה בתשתיות. החוב הלאומי זינק מ-98% מהתוצר ב-2019 ליותר מ-112% ב-2025. הגירעון התקציבי, שמוגבל על פי כללי האיחוד האירופי ל-3% בלבד, הוא 5% ומעלה.

מדד הניקיי היפני קפץ הבוקר כמעט 3% ופרץ את שיא כל הזמנים שלו של 48,970 נקודות. זה מגיע בתגובה לשינוי הפוליטי במדינת האי שיכול להביא איתו גם כיוון כלכלי חדש ומרענן. אחרי שבועות של אי-ודאות מפלגת השלטון הליברלית-דמוקרטית (LDP) הגיעה להסכם קואליציוני עם מפלגת JIP צעד שמקרב את סנה טאקאיצ’י אל לשכת ראש הממשלה והופך אותה למועמדת כמעט ודאית לתפקיד. ההסכם נחתם אחרי שראש הממשלה פומיו קישידה הודיע על הפרישה שלו באמצע אוגוסט אחרי שהתמיכה הציבורית בו הגיעה לשפל והמונים יצאו לרחובות (דבר שלא מאפיין את החברה היפנית האדישה והצייתנית) זה הפעיל על ראש הממשלה הקודם גם לחץ פנים מפלגתי בין היתר על רקע ביקורת על ההתנהלות הכלכלית שלו. הם האשימו את קישידה בזה שהוא לא הצליח להתמודד עם עליית מחירי המזון והאנרגיה, תוך כדי שהאזרח היפני היה צריך להתמודד עם שחיקת כוח הקנייה ושכר שלא עלה בהתאם. הוא ניסה להכניס רפורמות מס בעיקר על מוצרי צריכה אבל נתקל בהתנגדות רחבה גם מתוך המפלגה והקואליציה מה שהעצים את התחושה שהוא מאבד אחיזה ציבורית ופוליטית כאחד. הפרישה שלו סיימה קדנציה בת כשלוש שנים ופתחה את הדרך למאבק הנהגה פנימי, כשטאקאיצ’י כנראה הולכת לצעוד אל משרד רוה״מ בתמיכת רוב חברי המפלגה.

ההסכם המתגבש נותן לשתי המפלגות יחד 231 מושבים מתוך 465 בבית הנבחרים ו-120 מתוך 248 בבית העליון. למרות שאין כאן רוב מובהק, הסכמות פוליטיות מאחורי הקלעים צפויות לאפשר לטאקאיצ’י לזכות בהצבעה בפרלמנט הצפויה. עצם העובדה שיפן מתקרבת לממשלה מתפקדת אחרי חודשים של קיפאון פוליטי, כבר מספקת תחושת הקלה בשוק. אחרי תקופה ארוכה של נדנדה בשוק היפני. המשקיעים שוב יודעים מי מחזיק במושכות. מי כנראה הולכת להנהיג את הכלכלה השלישית בגודלה בעולם אבל השאלה היא לאן היא מתכוונת ללכת? מה הרקע של ראשת הממשלה החדשה - מה היא חושבת על השווקים והמדיניות המוניטרית החדשה של הבנק ולאן זה לוקח את יפן? מי שבינתיים מרוויח מכל הסיפור הזה היא כנראה ברקשייר שהימרה בתזמון כמעט ׳מחשיד׳ על החברות הגדולות בתעשייה וכעת נהנית מתשואות פנומנליות.

מהפכה אחרי שנים של ״עייפות שלטונית״

טאקאיצ’י, בת 63, היא דמות מוכרת במפלגה הליברלית-דמוקרטית והיא מזוהה עם הזרם השמרני. היא נכנסה לפוליטיקה היפנית כבר בשנות ה-90, בזמן שהמעמד של הנשים בזירה הציבורית היה נמוך והן נדחקו לשוליים. למרות זאת היא ביססה לעצמה מוניטין של פוליטיקאית נחושה, קפדנית ועם עמדות ברורות ושקולות. טאקאיצ’י שימשה לאורך השנים במגוון תפקידי ממשל - בהם שרת הפנים והתקשורת ושרת הכלכלה - והיא נחשבת לממשיכת דרכו של ראש הממשלה המנוח שינזו אבה. את אבה היא העריכה מאוד, הוא היה סוג של מורה-הדרך שלה או מנטור פוליטי אם תרצו. גם היא כמוהו רואה במדיניות תקציבית ומוניטרית מרחיבה את המפתח להניע את הצמיחה במשק ולחזק את מעמד הביניים.

בחודשים האחרונים, על רקע סיום הברית ארוכת השנים בין ה-LDP למפלגת Komeito, עלתה טאקאיצ’י כמי שיכולה להצליח במשימה הכי קשה ביפן השסועה. היא סומנה ככזאת שתוכל לאחד מחדש את השורות במפלגה המקובעת והמפולגת. בעיני רבים, היא מחזירה למפלגה את היכולת ליזום ולא רק לנהל ולהגיב. זה תכונה שכמעט נעלמה בעשור האחרון מהשלטון היפני מפלגות שהתמקדו בהורדות ידיים במקום בטובה של האזרח מהרחוב.

• טאקאיצ’י בדרך לראשות הממשלה ביפן - המניות מזנקות והין נופל
• הבנק המרכזי יתחיל למכור מניות - לקראת שינוי מגמה ביפן?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בשביל יפן, זה גם רגע סמלי לא פחות משהוא חשוב מבחינה פוליטית. יפן היא מדינה שמרנית, שנשלטת כמעט שבעה עשורים בידי אותה מפלגה, וכעת היא כנראה הולכת למנות לראשונה ראשת ממשלה. שינוי תרבותי הרבה לפני שהוא פוליטי. עם זאת, טאקאיצ’י נזהרת שלא למתג את עצמה רק דרך הזהות המגדרית היא רוצה שיזכרו אותה בעיקר דרך תפיסת עולמה הכלכלית. היא מדברת על “ממשלה שמחזקת את המעמד הבינוני באמצעות השקעות בתעשייה, באנרגיה ובתעסוקה” ומבקשת לשוב לרוח האקטיביזם הכלכלי של תקופת אבה, אבל במינון ואיזון יותר כזה שמשלב תמיכה בצמיחה יחד עם שמירה על אחריות תקציבית.