רוסיה הגדילה את תקציב הביטחון שלה ב-38% בשנה האחרונה, והגיעה לתקציב כפול מאשר לפני עשור. העלייה הדרמטית בהוצאות הביטחון קשורה ישירות למלחמה באוקראינה ולהגדלת הכוחות המזוינים. רוסיה מחזיקה בארסנל הגרעיני הגדול בעולם המוערך בכ-5,000 ראשי נפץ. למרות ההוצאות הגבוהות, המלחמה באוקראינה תקועה, ורוסיה לא השיגה את התבוסה המהירה לה ציפתה מה שחשף חולשות בכוחה, בלוגיסטיקה, פיקוד ושליטה, ותיאום מודיעיני-מבצעי.

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

רוסיה מעורבת בשני סכסוכים צבאיים מרכזיים בעשור האחרון. הראשון הוא ההתערבות בסוריה שהחלה בספטמבר 2015, כאשר כוחות אוויר רוסיים, כוחות מיוחדים וחברות קבלניות צבאיות פרטיות (כמו קבוצת וגנר) תמכו במשטר בשאר אל-אסד. בתחילה ההתערבות הרוסית הצליחה לשנות את מאזן הכוחות במלחמת האזרחים הסורית ולמנוע את נפילת המשטר, אך לאחר נפילת אסד בסוף 2024, רוסיה איבדה את אחיזתה במדינה. הסכסוך השני והמשמעותי יותר הוא כמובן המלחמה באוקראינה. רוסיה החלה בפלישה רחבת היקף לאוקראינה בפברואר 2022, לאחר שסיפחה את חצי האי קרים ב-2014 ותמכה במורדים בדונבאס. מכון המחקר CSIS בוואשינגטון מעריך כי רוסיה איבדה כרבע מיליון חיילים במלחמה. למרות הכיבושים הטריטוריאליים, רוסיה לא השיגה את יעדיה האסטרטגיים והמלחמה הפכה למלחמת התשה יקרה.

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

• ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
• לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בחודשים האחרונים רוסיה היא החשודה העיקרית, המידית והדי ברורה ב"מלחמה היברידית". מדובר בהתקפות של כטבמים ורחפנים במדינות נאט"ו במטרה לשבש את החיים האזרחיים. כך למשל מספר פעמים נכנסו כטבמים ורחפנים לנמלי תעופה בדנמרק וגרמו ללחץ ולדחייה של טיסות. כמו כן, מטוסי קרב רוסים חדרו לשטחם של פולין ואסטוניה כצעד של הפגנת עוצמה, והעלו את המתיחות בין המדינות.   

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך את ביקורו באסיה כשבהמשך הוא ייפגש עם נשיא סין. עוד קודם למפגש מתקיימות שיחות "ריכוך" כדי להגיע למסגרת על הסכמי סחר ונראה שהשיחות מצליחות. שר האוצר סקוט בסנט הודיע כי הושגה מסגרת הבנות בסוגיות הסחר בין ארה"ב לסין. לדבריו, מדובר בהתקדמות מהותית שתוצג לדיון בין טראמפ לנשיא הסיני שי ג'ינפינג, במסגרת הפגישה הצפויה בקרוב.

לפי בסנט, הצדדים גם קיימו שיחות מעמיקות על ייבוא חקלאי, מה שמצביע על כוונה לכלול רכיבי מדיניות מזון במסגרת ההסכמות. בשלב זה לא פורסמו פרטים על ההיקף או היישום המלא של ההבנות, אך גורמים בבית הלבן הדגישו כי מדובר בהישג של ממש לקראת הסכם מלא. בסנט אמר לעיתונאים "הגענו למסגרת מאוד מוצלחת עבור הפגישה בין שני המנהיגים. התקיימו גם דיונים משמעותיים במיוחד בנוגע לרכישות חקלאיות - תחום חשוב לשני הצדדים".

מדובר כמובן בחדשות טובות לשווקים. העימות בין ארה"ב וסין היה הקשה ביותר מבין כל עימותי הסחר. מלחמת הסחר החלה באפריל כשטראמפ מימש את איומו והטיל מכסים על כל מדינות העולם בטענה שהכלכלה האמריקאית נפגעת מכך שהיא מאפשרת לכל העולם להכניס אליה מוצרים ללא מכס, בעוד שזה לא פועל בכיוון ההפוך. מעבר לכך, טראמפ הדגיש בעיקר את הפגיעה ביצרניות המקומיות, והסביר כי המכסים יעזרו לתעשייה מקומית במקביל ללחץ גדול על מדינות ותעשיות גדולות להעביר ייצור לארה"ב. מאז היו הרבה טלטלות, אבל במבחן התוצאה, טראמפ השיג מכסים מינימליים עולמיים של 15%, יש מקומות שזה כמובן יותר, על פי בדיקה של הבית הלבן מדובר בשיעור מכס ממוצע של קרוב ל-20%. 

• בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
• סקוט בסנט: "300 מיליארד דולר ממכסים? זו כנראה הערכה נמוכה מדי"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקביל, חברות תרופות ושבבים חתמו על הסכמים גדולים להעברה והאצה של פעילות ייצור בארה"ב. וזה עוד לא נגמר, התהליך של הטלת המכסים והגדלת הפעילות היצרנית בארה"ב נמשך, כך שנראה שבינתיים מדובר על הישג מבחינת הממשל האמריקאי שרצה להגדיל את הקופה ולהקטין את הגירעון המסחר השוטף.