נשיא סין שי גינגפינג
צילום: Palacio do Planalto

התוצר הסיני מאכזב עם עליה של 0.4% לעומת צפי ל-1%

ביחס לרבעון הקודם נרשמה התכווצות של 2.6%; הכלכלה הסינית לא מצליחה להתגבר על השפעת מדיניות הקורונה המחמירה, עליית מחירי האנרגיה והסחורות והקשיים בסקטור הנדל"ן, ובכל זאת ישנן גם נקודות אור בנתוני התוצר שפורסמו היום
גיא טל | (6)
נושאים בכתבה מיתון סין תוצר

להוציא תקופה קצרה בזמן הקורונה הכלכלה הסינית מציגה צמיחה גבוהה לאורך עשורים, עם תחילת השנה צפו הכלכלנים וסין עצמה האטה חדה בצמיחה, אולם גם הם לא צפו את הנתונים שהתפרסמו היום לרבעון השני. 

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של סין התוצר הסיני ברבעון השני גדל ב-0.4% בלבד לעומת הרבעון המקביל, הרבה פחות מצמיחה של 4.8% ברבעון הקודם, וגם משקף פספוס משמעותי של צפי הכלכלנים לצמיחה של 1% על פי סקר שערכה סוכנות הידיעות רויטרס. על בסיס רבעוני (כלומר ביחס לרבעון הקודם), הכלכלה למעשה התכווצה ב-2.6% ברבעון השני. אלו הביצועים הגרועים ביותר מאז הרבעון הראשון של שנת 2020 בהן הכלכלה הסינית לא צמחה כלל לנוכח המאבק החריף של הענקית האסיאתית בנגיף הקורונה שהתפרץ אז במפתיע. 

גם הפעם הגורם העיקרי להאטה הסינית הוא נגיף הקורונה. להבדיל ממדינות אחרות בעולם שלאחר פיתוח החיסונים והפצתם, ולאור האפקט היעיל שהם יצרו במניעת תמותה ומחלה קשה הרשו לעצמן לעבור למדיניות מקלה יותר ביחס לקורונה, בסין, שחלקה הגדול עדיין לא מחוסן, ושגם לחיסונים המקומיים שפיתחה מיוחס ערך מפוקפק, נשמרה מדיניות סגרים מחמירה שהקפיאה חלקים נרחבים מהכלכלה השניה בגודלה בעולם לאורך הרבעון השני. סין נפגעה כמובן כמו יתר העולם ממחירי האנרגיה הגבוהים שפגעו אף הם בכלכלה, בנוסף לעלייה משמעותית במחירי סחורות חיוניות ומוצרי חקלאות. 

במחצית הראשונה של השנה הצמיחה עומדת על 2.5%, הרבה מתחת ליעד השנתי של 5.5% שנקבע על ידי הממשלה בבייג'ין. הממשלה כבר הודתה שהשגת יעד הצמיחה הממשלתית השנה תהיה משימה קשה: "היו אתגרים להישג את יעד הצמיחה הכלכלית שלנו השנה" אמר דובר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במסיבת עיתונאים, הוא בכל זאת מצפה להתאוששות מסוימת במחצית השניה של השנה. 

אל קשיי הקורונה ומחירי האנרגיה מצטרף הקשיים הרגולטורים שמערימה המדינה עצמה על החברות הפרטיות שעדיין לא נפתרו, משבר נכסי הנדל"ן שנראה שמחריף לאחרונה שמשפיע בתורו על יציבות הבנקים עקב חובות העתק של הסקטור, ובנוסף מחאה חברתית מתרחבת. 

יחד עם זאת, בנתני התוצר שפורסמו היום ישנן גם כמה נקודות חיוביות. המחירות הקמעונאיות צמחו ב-3.1% ביחס לשנה הקודמת, בעזרת קפיצה במחירי מכוניות חדשות ומדיניות תומכת במעבר לרכב חשמלי. גם הייצור התעשייתי רשם התאוששות עם צמיחה של 3.9% בשיעור שנתי. אלו שני הסקטורים החשובים ביותר בכלכלת סין. מה שמשך את הנתונים הכלליים כלפי מטה היא הצניחה בנכסי הנדל"ן. השקעות בנכסים ירדו ב-9.4% לאחר נפילה של 7.8% ברבעון הקודם. מכירות הנכסים נפלו ב-18% לעומת הרבעון הקודם לאחר נפילה של 32% ברבעון הקודם. כל אלו מעידים על קשיים משמעותיים אצל יזמי הנדל"ן הסינים. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אני הילד 16/07/2022 06:47
    הגב לתגובה זו
    אבל אני צעיר מדי מכדי להכיר בדיחות של דן בן אמוץ. לגבי השעה בסין. זו השקעה בסיכון גבוה שבכל רגע המשטר יכול למשוך את השטיח מתחת לרגליים. לכן אני לא ממליץ לאף אחד. מי שלוקח על עצמו את הסיכון צריך לדעת ניהול סיכונים. מה שכמובן אומר שאני דווקא כן מושקע דרך קרן ממונפת סימול cweb. רק שזה סכום קטן. כאחוז מהתיק בלבד. ואני אפילו מורווח בשנה האחרונה ( אומ אלטשולר איך נפלו גיבורים?)
  • 4.
    מי צריך אותכם בכלל 15/07/2022 19:57
    הגב לתגובה זו
    אתר חרטא של חרטטנים בשכל שאין להם שום מושג מה קורה
  • 3.
    לרון 15/07/2022 19:28
    הגב לתגובה זו
    ציין,וכדברי דן בן אמוץ ז"ל "ירצו יאכלו"....
  • 2.
    לרון 15/07/2022 19:10
    הגב לתגובה זו
    זה נקרא מיתון סיני
  • 1.
    קש 15/07/2022 18:29
    הגב לתגובה זו
    אני מאמין שהעולם הולך לשחזר את המפולת של שנות השמונים ביפן בשוק הסיני
  • לרון 15/07/2022 19:07
    הגב לתגובה זו
    סוגרים את המדינה ואז אין מפולת,כמו שאין קורונה בקוריאה,וכמו שאין מלחמה בין רוסיה ו"איך קוראים למדינה השניה??????
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.