נשיא סין שי גינגפינג
צילום: Palacio do Planalto

התוצר הסיני מאכזב עם עליה של 0.4% לעומת צפי ל-1%

ביחס לרבעון הקודם נרשמה התכווצות של 2.6%; הכלכלה הסינית לא מצליחה להתגבר על השפעת מדיניות הקורונה המחמירה, עליית מחירי האנרגיה והסחורות והקשיים בסקטור הנדל"ן, ובכל זאת ישנן גם נקודות אור בנתוני התוצר שפורסמו היום
גיא טל | (6)
נושאים בכתבה מיתון סין תוצר

להוציא תקופה קצרה בזמן הקורונה הכלכלה הסינית מציגה צמיחה גבוהה לאורך עשורים, עם תחילת השנה צפו הכלכלנים וסין עצמה האטה חדה בצמיחה, אולם גם הם לא צפו את הנתונים שהתפרסמו היום לרבעון השני. 

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של סין התוצר הסיני ברבעון השני גדל ב-0.4% בלבד לעומת הרבעון המקביל, הרבה פחות מצמיחה של 4.8% ברבעון הקודם, וגם משקף פספוס משמעותי של צפי הכלכלנים לצמיחה של 1% על פי סקר שערכה סוכנות הידיעות רויטרס. על בסיס רבעוני (כלומר ביחס לרבעון הקודם), הכלכלה למעשה התכווצה ב-2.6% ברבעון השני. אלו הביצועים הגרועים ביותר מאז הרבעון הראשון של שנת 2020 בהן הכלכלה הסינית לא צמחה כלל לנוכח המאבק החריף של הענקית האסיאתית בנגיף הקורונה שהתפרץ אז במפתיע. 

גם הפעם הגורם העיקרי להאטה הסינית הוא נגיף הקורונה. להבדיל ממדינות אחרות בעולם שלאחר פיתוח החיסונים והפצתם, ולאור האפקט היעיל שהם יצרו במניעת תמותה ומחלה קשה הרשו לעצמן לעבור למדיניות מקלה יותר ביחס לקורונה, בסין, שחלקה הגדול עדיין לא מחוסן, ושגם לחיסונים המקומיים שפיתחה מיוחס ערך מפוקפק, נשמרה מדיניות סגרים מחמירה שהקפיאה חלקים נרחבים מהכלכלה השניה בגודלה בעולם לאורך הרבעון השני. סין נפגעה כמובן כמו יתר העולם ממחירי האנרגיה הגבוהים שפגעו אף הם בכלכלה, בנוסף לעלייה משמעותית במחירי סחורות חיוניות ומוצרי חקלאות. 

במחצית הראשונה של השנה הצמיחה עומדת על 2.5%, הרבה מתחת ליעד השנתי של 5.5% שנקבע על ידי הממשלה בבייג'ין. הממשלה כבר הודתה שהשגת יעד הצמיחה הממשלתית השנה תהיה משימה קשה: "היו אתגרים להישג את יעד הצמיחה הכלכלית שלנו השנה" אמר דובר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במסיבת עיתונאים, הוא בכל זאת מצפה להתאוששות מסוימת במחצית השניה של השנה. 

אל קשיי הקורונה ומחירי האנרגיה מצטרף הקשיים הרגולטורים שמערימה המדינה עצמה על החברות הפרטיות שעדיין לא נפתרו, משבר נכסי הנדל"ן שנראה שמחריף לאחרונה שמשפיע בתורו על יציבות הבנקים עקב חובות העתק של הסקטור, ובנוסף מחאה חברתית מתרחבת. 

יחד עם זאת, בנתני התוצר שפורסמו היום ישנן גם כמה נקודות חיוביות. המחירות הקמעונאיות צמחו ב-3.1% ביחס לשנה הקודמת, בעזרת קפיצה במחירי מכוניות חדשות ומדיניות תומכת במעבר לרכב חשמלי. גם הייצור התעשייתי רשם התאוששות עם צמיחה של 3.9% בשיעור שנתי. אלו שני הסקטורים החשובים ביותר בכלכלת סין. מה שמשך את הנתונים הכלליים כלפי מטה היא הצניחה בנכסי הנדל"ן. השקעות בנכסים ירדו ב-9.4% לאחר נפילה של 7.8% ברבעון הקודם. מכירות הנכסים נפלו ב-18% לעומת הרבעון הקודם לאחר נפילה של 32% ברבעון הקודם. כל אלו מעידים על קשיים משמעותיים אצל יזמי הנדל"ן הסינים. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אני הילד 16/07/2022 06:47
    הגב לתגובה זו
    אבל אני צעיר מדי מכדי להכיר בדיחות של דן בן אמוץ. לגבי השעה בסין. זו השקעה בסיכון גבוה שבכל רגע המשטר יכול למשוך את השטיח מתחת לרגליים. לכן אני לא ממליץ לאף אחד. מי שלוקח על עצמו את הסיכון צריך לדעת ניהול סיכונים. מה שכמובן אומר שאני דווקא כן מושקע דרך קרן ממונפת סימול cweb. רק שזה סכום קטן. כאחוז מהתיק בלבד. ואני אפילו מורווח בשנה האחרונה ( אומ אלטשולר איך נפלו גיבורים?)
  • 4.
    מי צריך אותכם בכלל 15/07/2022 19:57
    הגב לתגובה זו
    אתר חרטא של חרטטנים בשכל שאין להם שום מושג מה קורה
  • 3.
    לרון 15/07/2022 19:28
    הגב לתגובה זו
    ציין,וכדברי דן בן אמוץ ז"ל "ירצו יאכלו"....
  • 2.
    לרון 15/07/2022 19:10
    הגב לתגובה זו
    זה נקרא מיתון סיני
  • 1.
    קש 15/07/2022 18:29
    הגב לתגובה זו
    אני מאמין שהעולם הולך לשחזר את המפולת של שנות השמונים ביפן בשוק הסיני
  • לרון 15/07/2022 19:07
    הגב לתגובה זו
    סוגרים את המדינה ואז אין מפולת,כמו שאין קורונה בקוריאה,וכמו שאין מלחמה בין רוסיה ו"איך קוראים למדינה השניה??????
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.