נשיא סין שי גינגפינג
צילום: Palacio do Planalto

התוצר הסיני מאכזב עם עליה של 0.4% לעומת צפי ל-1%

ביחס לרבעון הקודם נרשמה התכווצות של 2.6%; הכלכלה הסינית לא מצליחה להתגבר על השפעת מדיניות הקורונה המחמירה, עליית מחירי האנרגיה והסחורות והקשיים בסקטור הנדל"ן, ובכל זאת ישנן גם נקודות אור בנתוני התוצר שפורסמו היום
גיא טל | (6)
נושאים בכתבה מיתון סין תוצר

להוציא תקופה קצרה בזמן הקורונה הכלכלה הסינית מציגה צמיחה גבוהה לאורך עשורים, עם תחילת השנה צפו הכלכלנים וסין עצמה האטה חדה בצמיחה, אולם גם הם לא צפו את הנתונים שהתפרסמו היום לרבעון השני. 

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של סין התוצר הסיני ברבעון השני גדל ב-0.4% בלבד לעומת הרבעון המקביל, הרבה פחות מצמיחה של 4.8% ברבעון הקודם, וגם משקף פספוס משמעותי של צפי הכלכלנים לצמיחה של 1% על פי סקר שערכה סוכנות הידיעות רויטרס. על בסיס רבעוני (כלומר ביחס לרבעון הקודם), הכלכלה למעשה התכווצה ב-2.6% ברבעון השני. אלו הביצועים הגרועים ביותר מאז הרבעון הראשון של שנת 2020 בהן הכלכלה הסינית לא צמחה כלל לנוכח המאבק החריף של הענקית האסיאתית בנגיף הקורונה שהתפרץ אז במפתיע. 

גם הפעם הגורם העיקרי להאטה הסינית הוא נגיף הקורונה. להבדיל ממדינות אחרות בעולם שלאחר פיתוח החיסונים והפצתם, ולאור האפקט היעיל שהם יצרו במניעת תמותה ומחלה קשה הרשו לעצמן לעבור למדיניות מקלה יותר ביחס לקורונה, בסין, שחלקה הגדול עדיין לא מחוסן, ושגם לחיסונים המקומיים שפיתחה מיוחס ערך מפוקפק, נשמרה מדיניות סגרים מחמירה שהקפיאה חלקים נרחבים מהכלכלה השניה בגודלה בעולם לאורך הרבעון השני. סין נפגעה כמובן כמו יתר העולם ממחירי האנרגיה הגבוהים שפגעו אף הם בכלכלה, בנוסף לעלייה משמעותית במחירי סחורות חיוניות ומוצרי חקלאות. 

במחצית הראשונה של השנה הצמיחה עומדת על 2.5%, הרבה מתחת ליעד השנתי של 5.5% שנקבע על ידי הממשלה בבייג'ין. הממשלה כבר הודתה שהשגת יעד הצמיחה הממשלתית השנה תהיה משימה קשה: "היו אתגרים להישג את יעד הצמיחה הכלכלית שלנו השנה" אמר דובר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במסיבת עיתונאים, הוא בכל זאת מצפה להתאוששות מסוימת במחצית השניה של השנה. 

אל קשיי הקורונה ומחירי האנרגיה מצטרף הקשיים הרגולטורים שמערימה המדינה עצמה על החברות הפרטיות שעדיין לא נפתרו, משבר נכסי הנדל"ן שנראה שמחריף לאחרונה שמשפיע בתורו על יציבות הבנקים עקב חובות העתק של הסקטור, ובנוסף מחאה חברתית מתרחבת. 

יחד עם זאת, בנתני התוצר שפורסמו היום ישנן גם כמה נקודות חיוביות. המחירות הקמעונאיות צמחו ב-3.1% ביחס לשנה הקודמת, בעזרת קפיצה במחירי מכוניות חדשות ומדיניות תומכת במעבר לרכב חשמלי. גם הייצור התעשייתי רשם התאוששות עם צמיחה של 3.9% בשיעור שנתי. אלו שני הסקטורים החשובים ביותר בכלכלת סין. מה שמשך את הנתונים הכלליים כלפי מטה היא הצניחה בנכסי הנדל"ן. השקעות בנכסים ירדו ב-9.4% לאחר נפילה של 7.8% ברבעון הקודם. מכירות הנכסים נפלו ב-18% לעומת הרבעון הקודם לאחר נפילה של 32% ברבעון הקודם. כל אלו מעידים על קשיים משמעותיים אצל יזמי הנדל"ן הסינים. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אני הילד 16/07/2022 06:47
    הגב לתגובה זו
    אבל אני צעיר מדי מכדי להכיר בדיחות של דן בן אמוץ. לגבי השעה בסין. זו השקעה בסיכון גבוה שבכל רגע המשטר יכול למשוך את השטיח מתחת לרגליים. לכן אני לא ממליץ לאף אחד. מי שלוקח על עצמו את הסיכון צריך לדעת ניהול סיכונים. מה שכמובן אומר שאני דווקא כן מושקע דרך קרן ממונפת סימול cweb. רק שזה סכום קטן. כאחוז מהתיק בלבד. ואני אפילו מורווח בשנה האחרונה ( אומ אלטשולר איך נפלו גיבורים?)
  • 4.
    מי צריך אותכם בכלל 15/07/2022 19:57
    הגב לתגובה זו
    אתר חרטא של חרטטנים בשכל שאין להם שום מושג מה קורה
  • 3.
    לרון 15/07/2022 19:28
    הגב לתגובה זו
    ציין,וכדברי דן בן אמוץ ז"ל "ירצו יאכלו"....
  • 2.
    לרון 15/07/2022 19:10
    הגב לתגובה זו
    זה נקרא מיתון סיני
  • 1.
    קש 15/07/2022 18:29
    הגב לתגובה זו
    אני מאמין שהעולם הולך לשחזר את המפולת של שנות השמונים ביפן בשוק הסיני
  • לרון 15/07/2022 19:07
    הגב לתגובה זו
    סוגרים את המדינה ואז אין מפולת,כמו שאין קורונה בקוריאה,וכמו שאין מלחמה בין רוסיה ו"איך קוראים למדינה השניה??????
צי צבא סין, קרדיט: גרוקצי צבא סין, קרדיט: גרוק

לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן

לאחר שראש ממשלת יפן הצהירה כי תקיפה סינית על טייוואן עלולה להצדיק תגובה צבאית יפנית, שרת החוץ הסינית הבהירה כי תקיפה כזו תגרור "מכה החלטית" מצד סין


הדס ברטל |

לראשונה זה עשורים: אפשרות ממשית להסלמה בין שתי אויבות היסטוריות. בשבוע שעבר התבטאה ראש ממשלת יפן,סנאא טקאיצ'י, באופן חריג ואמרה בוועדה פרלמנטרית כי אם יתפתח מצב חירום בטייוואן עם שימוש "בספינות מלחמה ושימוש בכוח, אז זה עלול להוות מצב המאיים על הישרדותה של יפן, לא משנה איך מסתכלים על זה. המצב בטייוואן הפך להיות כה חמור שעלינו לצפות לתרחיש הגרוע ביותר."  מדובר בשבירה של מדיניות עמימות אסטרטגית שהחלה ביפן במשך עשורים, מהלך שמעורר תגובות זועמות מצד סין ומעצים את החששות מפני התנגשות אזורית שיכולה לערער את היציבות במזרח אסיה כולו. כעת עולה כי סין אינה מתכוונת להישאר אדישה למה שהיא תופסת כפרובוקציה יפנית מסוכנת. משרד ההגנה הסיני הזהיר במפורש כי יפן תיתקל בניצחון מוחץ אם תתערב בסוגיית טאיוואן.
סין, כידוע, רואה בטייוואן כשטח שלה ואינה מכבדת את הריבונות הטייואנית באי. טייוואן היא מדינת אי דמוקרטית עם תעשיית שבבים, מהגדולות בעולם, וכעת עומדת בפני איום ממשי של סין לכיבוש האי. סין הבהירה כי לא תהסס להשתמש בכוח כדי לכבוש את האי, למרות איומי הנשיא טראמפ על ההשלכות שתספוג אם תתקוף.

לאור ההסלמה ביחסה של סין כלפי טייוואן, יפן משנה את גישתה ולא בהצהרות בלבד. דוח ההגנה היפני האחרון מזהה את הפעילות הצבאית הסינית המואצת סביב טאיוואן כאיום מרכזי, ומצהיר כי האזור נכנס לעידן משברי חדש. בקרב הציבור היפני ישנה תמיכה גוברת בעמדה הנחרצת הזו, כאשר כמעט מחצית האזרחים תומכים בהתערבות יפנית במקרה של עימות סביב טאיוואן. אך ההתפתחות המדאיגה ביותר היא ההצעה מטוקיו לבחון רכישת צוללות מונעות גרעינית, צעד שמסמן אולי שינוי אמיתי במדיניות האנטי-גרעינית הקדושה שמחזיקה יפן מאז תום מלחמת העולם השנייה. שר הביטחון שינג'ירו קוימזומי הצהיר בגלוי כי כל האופציות פתוחות, כולל שימוש בכוח גרעיני לצוללות, מהלך שעורר גל של זעם בבייג'ין.

התגובות אינן נשארות במישור המילולי בלבד, שכן הצי הסיני מגביר את שליחת ספינות משמר לחופי האיים היפניים השנויים במחלוקת, והפעילות האווירית סביבן מתגברת. מצב זה מעיד על כך שהמשבר נתפס על ידי שני הצדדים לא כהצהרות תקשורתיות בלבד אלא כבעל פוטנציאל ממשי לפעולה צבאית, והופך את יפן לאחד השחקנים המרכזיים בזירת המתח המחמירה עם סין.




טייוואן, קרדיט: פיקסהביי
טייוואן - קרדיט: פיקסהביי


אויבות היסטוריות שהפכו לבעלות ברית כלכליות

היחסים בין יפן לסין נושאים עד היום את צלקות העבר הטראומטי של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה ביצעה יפן הקיסרית פלישה אכזרית לסין והותירה אחריה מיליוני הרוגים ופצועים. ההערכות מדברות על כשבעה עד עשרים מיליון הרוגים סינים במהלך התקופה הקולוניאלית היפנית. זיכרון הזוועות הללו חרוט עמוק בתודעה הסינית, ובייג'ין לא מהססת להשתמש בו ככלי פוליטי בכל פעם שהיחסים עם טוקיו מתחממים.

לארי סמרס (יוטיוב)לארי סמרס (יוטיוב)

לארי סאמרס פורש מדירקטוריון OpenAI בעקבות חשיפת תכתובות עם ג'פרי אפשטיין

שר האוצר האמריקאי לשעבר ואחת הדמויות המשפיעות בעשורים האחרונים על המדיניות הכלכלית העולמית, לארי סאמרס, נאלץ לפרוש מהנהלת OpenAI בעקבות חשיפת מיילים בינו לבין ג'פרי אפשטיין



מנדי הניג |
נושאים בכתבה לארי סאמרס OpenAI


לארי סאמרס מופיע בחשיפת המיילים  של ג'פרי אפשטיין והקשר הבעייתי הזה מרחיק אותו מהזירה. אחרי שאתמול הוא הודיע  כי בכוונתו להפסיק את כלל התחייבויותיו הציבוריות, כעת הוא מוסיף גם את תפקידו כדירקטור בחברת הבינה המלאכותית OpenAI. סאמרס היה שר האוצר האמריקאי והוא אחת הדמויות המשפיעות בעשורים האחרונים על המדיניות הכלכלית העולמית.

אפשטיין שהתאבד בכלא הוא עבריין מין שפעל גם עם אנשי עסקים ופוליטיקאים. אין חשד לפלילים במעשיו של סאמרס עצמו, אבל עצם הקשר עם אפשטיין יוצר בעיה תדמיתית במיוחד כשמדובר בגוף כמו OpenAI שחייב לשמור על תדמית טהורה, שכן הוא מנסה להציג עצמו כאובייקטיבי, כלא פוגע וכנטול אינטרסים. אחרת, הרגולטור ינסה לעצור אותו. 

בדוברות של OpenAI מיהרו לפרסם תגובה רשמית, שבה נאמר כי הדירקטוריון מכבד את החלטתו של סאמרס ומודה לו על תרומתו לאורך כהונתו. לפי לשון ההודעה, החברה מעריכה את נקודת המבט שהביא עמו ומכירה בחשיבות הניסיון שהוא צבר לאורך השנים בתחומי כלכלה, ממשל ומדיניות ציבורית.

ובכל זאת, לא ניתן להתעלם מהתזמון: OpenAI מתמודדת בתקופה האחרונה עם לחצים גוברים מצד רגולטורים, התקשורת והציבור,  במיוחד לאור העיסוק הגובר בהשפעות של בינה מלאכותית על החברה, שוק העבודה, פרטיות ואפילו פוליטיקה עולמית. לכן, כל זיקה לאישיות שנויה במחלוקת, גם אם עקיפה, נחשבת לרגישה מאוד. 

סאמרס: מהפסגה הכלכלית לעין הסערה

סאמרס, בן 70, נחשב לאחד מהקולות הדומיננטיים בעיצוב מדיניות מוניטרית וכלכלית בארה"ב. הוא כיהן כשר האוצר בתקופת ממשל קלינטון, עמד בראש מועצת היועצים הכלכליים של הנשיא אובמה, והיה נשיא אוניברסיטת הרווארד. בשנים האחרונות הפך לדמות מחוזרת בקרב חברות טכנולוגיה, בין השאר בשל פרספקטיבה רחבה שמחברת בין רגולציה, שווקים, חדשנות והשפעות מקרו־כלכליות.