נשיא סין שי גינגפינג
צילום: Palacio do Planalto

התוצר הסיני מאכזב עם עליה של 0.4% לעומת צפי ל-1%

ביחס לרבעון הקודם נרשמה התכווצות של 2.6%; הכלכלה הסינית לא מצליחה להתגבר על השפעת מדיניות הקורונה המחמירה, עליית מחירי האנרגיה והסחורות והקשיים בסקטור הנדל"ן, ובכל זאת ישנן גם נקודות אור בנתוני התוצר שפורסמו היום
גיא טל | (6)
נושאים בכתבה מיתון סין תוצר

להוציא תקופה קצרה בזמן הקורונה הכלכלה הסינית מציגה צמיחה גבוהה לאורך עשורים, עם תחילת השנה צפו הכלכלנים וסין עצמה האטה חדה בצמיחה, אולם גם הם לא צפו את הנתונים שהתפרסמו היום לרבעון השני. 

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של סין התוצר הסיני ברבעון השני גדל ב-0.4% בלבד לעומת הרבעון המקביל, הרבה פחות מצמיחה של 4.8% ברבעון הקודם, וגם משקף פספוס משמעותי של צפי הכלכלנים לצמיחה של 1% על פי סקר שערכה סוכנות הידיעות רויטרס. על בסיס רבעוני (כלומר ביחס לרבעון הקודם), הכלכלה למעשה התכווצה ב-2.6% ברבעון השני. אלו הביצועים הגרועים ביותר מאז הרבעון הראשון של שנת 2020 בהן הכלכלה הסינית לא צמחה כלל לנוכח המאבק החריף של הענקית האסיאתית בנגיף הקורונה שהתפרץ אז במפתיע. 

גם הפעם הגורם העיקרי להאטה הסינית הוא נגיף הקורונה. להבדיל ממדינות אחרות בעולם שלאחר פיתוח החיסונים והפצתם, ולאור האפקט היעיל שהם יצרו במניעת תמותה ומחלה קשה הרשו לעצמן לעבור למדיניות מקלה יותר ביחס לקורונה, בסין, שחלקה הגדול עדיין לא מחוסן, ושגם לחיסונים המקומיים שפיתחה מיוחס ערך מפוקפק, נשמרה מדיניות סגרים מחמירה שהקפיאה חלקים נרחבים מהכלכלה השניה בגודלה בעולם לאורך הרבעון השני. סין נפגעה כמובן כמו יתר העולם ממחירי האנרגיה הגבוהים שפגעו אף הם בכלכלה, בנוסף לעלייה משמעותית במחירי סחורות חיוניות ומוצרי חקלאות. 

במחצית הראשונה של השנה הצמיחה עומדת על 2.5%, הרבה מתחת ליעד השנתי של 5.5% שנקבע על ידי הממשלה בבייג'ין. הממשלה כבר הודתה שהשגת יעד הצמיחה הממשלתית השנה תהיה משימה קשה: "היו אתגרים להישג את יעד הצמיחה הכלכלית שלנו השנה" אמר דובר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במסיבת עיתונאים, הוא בכל זאת מצפה להתאוששות מסוימת במחצית השניה של השנה. 

אל קשיי הקורונה ומחירי האנרגיה מצטרף הקשיים הרגולטורים שמערימה המדינה עצמה על החברות הפרטיות שעדיין לא נפתרו, משבר נכסי הנדל"ן שנראה שמחריף לאחרונה שמשפיע בתורו על יציבות הבנקים עקב חובות העתק של הסקטור, ובנוסף מחאה חברתית מתרחבת. 

יחד עם זאת, בנתני התוצר שפורסמו היום ישנן גם כמה נקודות חיוביות. המחירות הקמעונאיות צמחו ב-3.1% ביחס לשנה הקודמת, בעזרת קפיצה במחירי מכוניות חדשות ומדיניות תומכת במעבר לרכב חשמלי. גם הייצור התעשייתי רשם התאוששות עם צמיחה של 3.9% בשיעור שנתי. אלו שני הסקטורים החשובים ביותר בכלכלת סין. מה שמשך את הנתונים הכלליים כלפי מטה היא הצניחה בנכסי הנדל"ן. השקעות בנכסים ירדו ב-9.4% לאחר נפילה של 7.8% ברבעון הקודם. מכירות הנכסים נפלו ב-18% לעומת הרבעון הקודם לאחר נפילה של 32% ברבעון הקודם. כל אלו מעידים על קשיים משמעותיים אצל יזמי הנדל"ן הסינים. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אני הילד 16/07/2022 06:47
    הגב לתגובה זו
    אבל אני צעיר מדי מכדי להכיר בדיחות של דן בן אמוץ. לגבי השעה בסין. זו השקעה בסיכון גבוה שבכל רגע המשטר יכול למשוך את השטיח מתחת לרגליים. לכן אני לא ממליץ לאף אחד. מי שלוקח על עצמו את הסיכון צריך לדעת ניהול סיכונים. מה שכמובן אומר שאני דווקא כן מושקע דרך קרן ממונפת סימול cweb. רק שזה סכום קטן. כאחוז מהתיק בלבד. ואני אפילו מורווח בשנה האחרונה ( אומ אלטשולר איך נפלו גיבורים?)
  • 4.
    מי צריך אותכם בכלל 15/07/2022 19:57
    הגב לתגובה זו
    אתר חרטא של חרטטנים בשכל שאין להם שום מושג מה קורה
  • 3.
    לרון 15/07/2022 19:28
    הגב לתגובה זו
    ציין,וכדברי דן בן אמוץ ז"ל "ירצו יאכלו"....
  • 2.
    לרון 15/07/2022 19:10
    הגב לתגובה זו
    זה נקרא מיתון סיני
  • 1.
    קש 15/07/2022 18:29
    הגב לתגובה זו
    אני מאמין שהעולם הולך לשחזר את המפולת של שנות השמונים ביפן בשוק הסיני
  • לרון 15/07/2022 19:07
    הגב לתגובה זו
    סוגרים את המדינה ואז אין מפולת,כמו שאין קורונה בקוריאה,וכמו שאין מלחמה בין רוסיה ו"איך קוראים למדינה השניה??????
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.