ראסל אלוואנגר טאואר
צילום: יח"צ

טאואר וג'וניפר בשת"פ: פיתחו שבב סיליקון על בסיס לייזר

הפלטפורמה מאפשרת פיתוח מוצרים לענף התקשורת האופטית, טלקום, מרכזי נתונים, ופתרונות בתחום הבינה המלאכותית (AI) וה-LiDAR לרכבים אוטונומיים. בטאואר אמרו שגם אם המחיר יהיה יקר יותר החיסכון ישתלם ללקוחות - ושהם רואים צמיחת מכירות בתחום הזה באופן משמעותי ב-22'
סתיו קורן | (1)

יצרנית השבבים הישראלית טאואר -0.21% , וחברת הרשתות המאובטחות ג'וניפר נטוורקס  JUNIPER NETWORKS משתפות פעולה בפיתוח פלטפורמת סיליקון פוטוניקס המשלבת לייזר III-V, מגברים אופטיים, מאפננים (העברת מידע על גבי גל בעל תדירות גבוהה) אופטיים וחיישנים על שבב סיליקון אחד. 

הפלטפורמה מאפשרת פיתוח מוצרים לענף התקשורת האופטית, טלקום, מרכזי נתונים (data centers), ופתרונות בתחום הבינה המלאכותית (AI) וה-LiDAR לרכבים אוטונומיים.  על פי Yole, שוק הסיליקון פוטוניקס לתקשורת צפוי להגיע לשווי שוק של 5 מיליארד דולר ב- 2025.

הפלטפורמה משלבת לייזר III-V (המיוצר מ-InGaAsP), ומכלול רכיבים אופטיים כמו מגברים אופטיים, מודולטורים אופטיים וחיישנים אופטיים לאורכי גל המשמשים בתקשורת אופטית, על שבב בודד. שילוב זה מאפשר פיתוח וייצור פתרונות אופטיים קטנים יותר, היצע זה יהיה זמין ללקוחות החברה בשבועות הקרובים.

"תהליך הפיתוח המשותף עם טאואר היה מוצלח במיוחד והניב טכנולוגיה ייחודית, פורצת דרך בתחום הסיליקון פוטוניקס לייצור המוני," אמר רמי רחים, מנכ"ל ג'וניפר נטוורקס. "באמצעות יכולת זו הפתוחה לכלל התעשיה, מאפשרת ג'וניפר את היכולת להוריד משמעותית את מחירי הרכיבים האופטיים, גורם מרכזי אשר מגדיל את יכולת החדירה לשוק של לקוחות רבים".

"שיתוף הפעולה עם ג'וניפר מביא לשוק יכולות המהוות קפיצת מדרגה משמעותית," אמר ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר. "טכנולוגיה זו מאפשרת לראשונה לאחד את הלייזר III-V עם רכיבי סיליקון פוטוניקס בפלטפורמת ייצור המוני".

במענה לשאלת ביזפורטל האם על טכנולוגיה חדשנית שכזו לא יגבו מחיר גבוה יותר מהלקוחות, מה שיקזז מעט מהחיסכון שלהם מהשימוש בה, נעננו כי במכלול, מדובר בפתרון זול יותר. כלומר, הדבר כן יעלה יותר ללקוחות - אך לטענת החברה, המחיר היקר לא "ימחק" את כל החיסכון, כך שבסך הכל הדבר ישתלם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הם כבר לא יסחרו בישראל נגמר הסיפור עם טאואר (ל"ת)
    מה אכפת לנו 14/03/2022 19:14
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.