ראסל אלוואנגר טאואר
צילום: יח"צ

טאואר וג'וניפר בשת"פ: פיתחו שבב סיליקון על בסיס לייזר

הפלטפורמה מאפשרת פיתוח מוצרים לענף התקשורת האופטית, טלקום, מרכזי נתונים, ופתרונות בתחום הבינה המלאכותית (AI) וה-LiDAR לרכבים אוטונומיים. בטאואר אמרו שגם אם המחיר יהיה יקר יותר החיסכון ישתלם ללקוחות - ושהם רואים צמיחת מכירות בתחום הזה באופן משמעותי ב-22'
סתיו קורן | (1)

יצרנית השבבים הישראלית טאואר 1.34% , וחברת הרשתות המאובטחות ג'וניפר נטוורקס  JUNIPER NETWORKS משתפות פעולה בפיתוח פלטפורמת סיליקון פוטוניקס המשלבת לייזר III-V, מגברים אופטיים, מאפננים (העברת מידע על גבי גל בעל תדירות גבוהה) אופטיים וחיישנים על שבב סיליקון אחד. 

הפלטפורמה מאפשרת פיתוח מוצרים לענף התקשורת האופטית, טלקום, מרכזי נתונים (data centers), ופתרונות בתחום הבינה המלאכותית (AI) וה-LiDAR לרכבים אוטונומיים.  על פי Yole, שוק הסיליקון פוטוניקס לתקשורת צפוי להגיע לשווי שוק של 5 מיליארד דולר ב- 2025.

הפלטפורמה משלבת לייזר III-V (המיוצר מ-InGaAsP), ומכלול רכיבים אופטיים כמו מגברים אופטיים, מודולטורים אופטיים וחיישנים אופטיים לאורכי גל המשמשים בתקשורת אופטית, על שבב בודד. שילוב זה מאפשר פיתוח וייצור פתרונות אופטיים קטנים יותר, היצע זה יהיה זמין ללקוחות החברה בשבועות הקרובים.

"תהליך הפיתוח המשותף עם טאואר היה מוצלח במיוחד והניב טכנולוגיה ייחודית, פורצת דרך בתחום הסיליקון פוטוניקס לייצור המוני," אמר רמי רחים, מנכ"ל ג'וניפר נטוורקס. "באמצעות יכולת זו הפתוחה לכלל התעשיה, מאפשרת ג'וניפר את היכולת להוריד משמעותית את מחירי הרכיבים האופטיים, גורם מרכזי אשר מגדיל את יכולת החדירה לשוק של לקוחות רבים".

"שיתוף הפעולה עם ג'וניפר מביא לשוק יכולות המהוות קפיצת מדרגה משמעותית," אמר ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר. "טכנולוגיה זו מאפשרת לראשונה לאחד את הלייזר III-V עם רכיבי סיליקון פוטוניקס בפלטפורמת ייצור המוני".

במענה לשאלת ביזפורטל האם על טכנולוגיה חדשנית שכזו לא יגבו מחיר גבוה יותר מהלקוחות, מה שיקזז מעט מהחיסכון שלהם מהשימוש בה, נעננו כי במכלול, מדובר בפתרון זול יותר. כלומר, הדבר כן יעלה יותר ללקוחות - אך לטענת החברה, המחיר היקר לא "ימחק" את כל החיסכון, כך שבסך הכל הדבר ישתלם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הם כבר לא יסחרו בישראל נגמר הסיפור עם טאואר (ל"ת)
    מה אכפת לנו 14/03/2022 19:14
    הגב לתגובה זו
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTמניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPT

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50

זינוק חד במניית SMX הציף עניין בטכנולוגיית הסימון שפיתחה החברה, אך בעיקר סימני שאלה על שווי מנופח - חברה של 350 מיליון דולר עם ביצועיים אפסיים
אדיר בן עמי |

מניית SMX SMX 135.45%   משכה בימים האחרונים עניין יוצא דופן בשוק האמריקאי. לאחר תקופה ארוכה שבה נסחרה ברמות נמוכות ובמחזורי מסחר מצומצמים, היא רשמה זינוק חד שהעלה את שווי החברה למאות מיליוני דולרים בתוך ימים ספורים. בסוף נובמבר נסחרה המניה בדולרים בודדים, וכעבור כשבוע כבר חצתה את רף 340 הדולרים. ביום המסחר האחרון הגיעה המניה לרמה של כמעט 500 דולר במהלך היום, אך מיד לאחר סגירתו צנחה בכ־23% לרמה של כ־254 דולר.


החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.


בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.


ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.


האתגר הכפול

מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.


ריי דליו
צילום: Bridgewater Associates

ריי דאליו: ״המזרח התיכון הופך לסיליקון-וואלי של הקפיטליסטים״

מייסד קרן ברידג'ווטר מדבר על תנופת ההשקעות באמירויות ובסעודיה, וחושש שה-AI מתקרב לנקודת מבחן "אנחנו בתוך בועה לפי כמעט כל מדד," אמר, וציין שהשנתיים הקרובות עלולות להיות "מסוכנות יותר" לשווקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ריי דאליו

דליו מצביע על שילוב של שלושה מחזורים שהוא מזהה בשוק התקופה האחרונה: חוב גלובלי שתופח בקצב שאינו בר-קיימא, קיטוב פוליטי הולך ומחריף בארצות הברית, והסלמה גאופוליטית רחבה יותר. לדבריו, בשווקים כבר מתחילים לראות את הסימנים. שחיקה בהון סיכון, לחץ בחברות פרייבט אקוויטי, וחובות שעוברים מיחזור בריביות גבוהות יותר. 

המזרח התיכון מתבסס במהירות כאחד ממרכזי הבינה המלאכותית המשפיעים בעולם, כך אומר מייסד ברידג'ווטר, ריי דאליו, בראיון ל-CNBC. בראיון הוא משווה את תנופת האזור שלנו לזו שראה עמק הסיליקון בעשורים שבהם הפך למוקד החדשנות הגלובלי. דליו אומר שאיחוד האמירויות והשכנות שלה (הוא לא התייחס לישראל באופן ספציפי) משלבות בין מאגרי הון עצומים לבין משיכה גוברת של כישרונות טכנולוגיים מכל העולם. התוצאה, כפי שהוא מתאר, היא מגנט למשקיעים, מנהלי הון וחברות AI שבוחרות להעביר פעילות משמעותית למדינות המפרץ.

"אנחנו נמצאים בבועה לפי כמעט כל מדד," אמר דאליו, והסביר כי בעיניו המצב הנוכחי דומה יותר לבועת הדוט-קום של שנות ה-2000  מאשר למשבר של 1929. הוא ציין שההתלהבות סביב טכנולוגיות חדשות והזרימה המהירה של הון לחברות AI מזכירות את האופן שבו שוק המניות התלהב מחברות האינטרנט בראשית שנות האלפיים. עם זאת, לדבריו, התנאים המאקרו-כלכליים כיום אינם דומים לאווירה של סוף שנות ה-20, אז שוק האשראי היה מהודק, הכלכלה הייתה הרבה יותר פגיעה, והצטברות הסיכונים הובילה לבסוף לקריסה גדולה בהרבה.

דליו התייחס במיוחד להשקעות הענק שמובילות השנה איחוד האמירויות וערב הסעודית, הכוללות בניית תשתיות ענן, מרכזי נתונים ופלטפורמות AI מקומיות. אחת הדוגמאות הבולטות היא הסכם של 10 מיליארד דולר בין Google Cloud לקרן ההשקעות הסעודית PIF, שנועד להקים "מרכז AI גלובלי" בממלכה. מהלך אחר הוא פרויקט ה-Stargate, שיוקם באיחוד האמירויות בשיתוף OpenAI, אורקל, אנבידיה, וסיסקו.

את הפוליטיקה האמריקאית הוא מעריך כגורם סיכון משמעותי. "נראה יותר עימותים בצורות שונות," אמר, והדגיש שהפערים בין ימין לשמאל בארה"ב הפכו בלתי ניתנים לגישור כמעט לחלוטין. במקביל, מדינות רבות מתקשות להפחית הוצאות או להעלות מיסים, מה שמעמיק את הלחץ הפיסקלי.