בשנת 2001 העולם צפה בזעזוע איך פעילים חמושים של הארגון הג'יהאדיסטי, הטליבאן, פוצץ את הפסלים הגדולים ביותר בעולם של בודהה, שנחקקו על גב רכב בעמק הבמיאן שבאפגניסטן, שהוכרזו על ידי אונסק"ו כאתרים לשימור בינ"ל.

נריץ 20 שנה קדימה, והארגון הקיצוני ששלט במדינה שבמרכז אסיה בין 1996 ל-2001, חוזר להשתלט על אפגניסטן בחסות יציאת כוחות הברית הצפון אטלנטית, נאט"ו, ובראשן ארה"ב. גם עכשיו רבים מסתכלים בחרדה, כשהארגון הקיצוני צר על עיר הבירה ורוצה להשתלט עליה מחדש, לאחר שכבר השתלט על מחוזות גדולים ומעברי גבול אסטרטגיים.  

אחרי מתקפות ה-11 בסטפטמבר 2001, ארה"ב האשימה את אפגניסטן בלקיחת חלק בפיגועים ומתן מחסה לאוסמה בן לאדן והייתה למדינה הראשונה שספגה פלישה אמריקאית בשל חלקה המשוער במתקפה, שהביאה לנפילתם של מגדלי התאומים, אבל גם פגעה בפנטגון.

נכון לכרגע, חיילים של הארגון הקיצוני מקיפים את קאבול הבירה, בזמן שהממשלה האפגנית מנהלת פחות או יותר הסכם כניעה, להעברה מסודרת של השלטון. "עד לסיום העברת הכוח, האחריות על האבטחה של קאבול נמצא אצל הממשלה המכהנת", מסר דובר הארגון בפוסט בטוויטר (TWTR).

• מקשקשים בלי חשבון: הציוצים המביכים של השבוע
• מבקר המדינה: ציון נכשל לממשלה בניהול משבר הקורונה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שרם הפנים האפגני, סאטאר מירזקוואל ניסה להרגיע. "תהיה העברת כוח מסודרת. העם האפגני לא צריך לדאוג, לא תהיה מתקפה על העיר וממשלת המעבר תקבל את הסמכויות שלה", אמר בנאום שהוקלט מראש.

זה לא ממש עוזר והפחד שולט כרגע. אמנם נאט"ו עדיין מחזיקים בקונסוליה שמנסה לשמור על הסדר ועל מעבר תקין בשדה התעופה המקומי, אבל בינתיים, חוסר הוודאות והבלגן שמגיע יחד אתו חוגג, כשמדינות המערב מרחיקות את אזרחיהן. הראשונה לעשות זאת הייתה גרמניה, שסגרה את השגרירות שלה בקאבול וביקשה מכל האזרחים הגרמניים לעזוב ואף שלחו מטוסי חילוץ.

אחרי המלחמה הכי ארוכה, ארה"ב נסוגה

זו הפכה גם למלחמה הארוכה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב, כשהיא סוגרת כמעט 2 עשורים מלאים. בסך הכול מתו כמעט 6,300 חיילים או עובדי קבלן של משרד הביטחון האמריקאי, 1,144 כוחות של מדינות נאט"ו אחרות, 66 אלף חיילים ושוטרים אפגנים ולמעלה מ-47 אלף אזרחים אפגנים, כשהטליבאן ספג למעלה מ-51 אלף אבדות.

• אורקל קופצת 30%, אנבידיה מטפסת 3.5% - הנאסד"ק בשיא חדש
• מי הגופים הישראלים שהרוויחו באורקל?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הזאת מזנקת היום ב-2,900% - מה הסיבה?

אמנם הקונגרס הוא הגוף שאמור לאשר מלחמות אמריקאיות, עד כה לא אישר הגוף המחוקק האמריקאי אף לא החלטה אחת בנוגע למלחמה הזו, שבמושגים כספיים, היא ענקית. ארה"ב מימנה את המלחמה על בסיס חוב, שמוערך בכ-2 טריליון דולר עד כה, כשהריבית שתיצבר על החוב עד 2050 נאמדת בכ-6.5 טריליון דולר.

אבל למרות המצב המתדרדר, האמריקאים אמרו שאין בכוונתם לשנות את התוכניות, כל עוד לא יפגעו בחיילים אמריקאים. נראה שבטליבאן מאוד משתדלים לא להרגיז אותם באופן אישי, אבל עושים הכול כדי להשתלט על המדינה הענייה. כבר בחודש שעבר שלט הארגון על 54% מהמחוזות במדינה, כשכוח המשימה של האו"ם למדינה, UNAMA, דיווח כי במחצית הראשונה של השנה מתו למעלה מ-5,100 אזרחים, מרביתם ילדים ונשים בשל חיכוכים עם הפלגים האפגניים.

לפי המגזין הנחשב, פוריין אפרס, הטליבאן היום הרבה יותר חזק ממה שהיה בעת הפלישה האמריקאית ב-2001, עם עד כ-100 אלף חיילים פעילים.

כמה זה ישפיע על  הכלכלה האפגנית?

עד כמה רעועה הכלכלה האפגנית? בין שנת 1981 ל-2001, לבנק העולמי יש פשוט בור של נתונים, שבו אינו מודע לתמ"ג במדינה. מדובר במדינה נחשלת, ש-44% ממנה עוסקת בחקלאות באופן ישיר ול-60% מהאוכלוסייה יש הכנסה מהסקטור החקלאי. בבנק העולמי מציינים שהמדינה סובלת מחוסר בפיתוח של הסקטור הפרטי, חוסר בביטחון אישי, חוסר יציבות פוליטי, מוסדות חלשים, תשתיות נחותות, שחיתות ואווירה עסקית קשה, ששמו אותה במקום הלא מחמיא של 173 מתוך 190 במדד עשיית העסקים של אשתקד. זה לא הולך להשתפר.

כדי להבין עד כמה המצב גרוע, אז האשראי לסקטור הפרטי עומד על 3% מהתמ"ג בלבד. בישראל לדוגמה, הנתון הזה עומד על 65.4% ב-2019. גירעון הסחר של המדינה עומד על 30% מהתמ"ג שבשנה שעברה התקרב ל-20 מיליארד בלבד. בשל זרימה של תרומות והאמריקאים שבאו להילחם, אבל גם לבנות, בין 2002 ל-2011 המדינה צמחה בשיעור של 9.4%. עם זאת, בשל האטה שנבעה מכמה סיבות, בין 2015 ועד 2020 התמ"ג עלה רק ב-2.5% בממוצע שנתי, כשהסיוע שקיבלה המדינה ירד מ-100% מהתמ"ג ל-43% בלבד.

בוועידת ג'נבה שנערכה בנובמבר 2020, התורמים הבינ"ל התחייבו להמשיך לתרום למדינה עד 2024, למרות שמרביתם הודיעו כי יתרמו רק השנה ויחליטו בהמשך אם ואיך יעבירו כספים לכלכלה המדשדשת, כשתרומות אלה נאמדו ב-15 מיליארד דולר בשנה. עכשיו צופים בבנק העולמי כי אם המצב הנוכחי יימשך, התרומות ירדו לפחות בכ-20%.