אפגניסטן
צילום: Sohaib Ghyasi, Unsplash

הטליבאן משתלט מחדש על אפגניסטן הבוערת והכלכלה תסבול

בעוד ארה"ב מסיגה את כוחותיה ששהו במדינה מאז 2001, הבירה קאבול נמצאת במצור של הארגון המוסלמי הקיצוני, כשהתורמים למדינה צפויים להוריד 20% מהסיוע החיצוני שבו תלויה הכלכלה
ארז ליבנה | (4)

בשנת 2001 העולם צפה בזעזוע איך פעילים חמושים של הארגון הג'יהאדיסטי, הטליבאן, פוצץ את הפסלים הגדולים ביותר בעולם של בודהה, שנחקקו על גב רכב בעמק הבמיאן שבאפגניסטן, שהוכרזו על ידי אונסק"ו כאתרים לשימור בינ"ל.

 

נריץ 20 שנה קדימה, והארגון הקיצוני ששלט במדינה שבמרכז אסיה בין 1996 ל-2001, חוזר להשתלט על אפגניסטן בחסות יציאת כוחות הברית הצפון אטלנטית, נאט"ו, ובראשן ארה"ב. גם עכשיו רבים מסתכלים בחרדה, כשהארגון הקיצוני צר על עיר הבירה ורוצה להשתלט עליה מחדש, לאחר שכבר השתלט על מחוזות גדולים ומעברי גבול אסטרטגיים.  

 

אחרי מתקפות ה-11 בסטפטמבר 2001, ארה"ב האשימה את אפגניסטן בלקיחת חלק בפיגועים ומתן מחסה לאוסמה בן לאדן והייתה למדינה הראשונה שספגה פלישה אמריקאית בשל חלקה המשוער במתקפה, שהביאה לנפילתם של מגדלי התאומים, אבל גם פגעה בפנטגון.

 

נכון לכרגע, חיילים של הארגון הקיצוני מקיפים את קאבול הבירה, בזמן שהממשלה האפגנית מנהלת פחות או יותר הסכם כניעה, להעברה מסודרת של השלטון. "עד לסיום העברת הכוח, האחריות על האבטחה של קאבול נמצא אצל הממשלה המכהנת", מסר דובר הארגון בפוסט בטוויטר (TWTR).

 

שרם הפנים האפגני, סאטאר מירזקוואל ניסה להרגיע. "תהיה העברת כוח מסודרת. העם האפגני לא צריך לדאוג, לא תהיה מתקפה על העיר וממשלת המעבר תקבל את הסמכויות שלה", אמר בנאום שהוקלט מראש.

 

זה לא ממש עוזר והפחד שולט כרגע. אמנם נאט"ו עדיין מחזיקים בקונסוליה שמנסה לשמור על הסדר ועל מעבר תקין בשדה התעופה המקומי, אבל בינתיים, חוסר הוודאות והבלגן שמגיע יחד אתו חוגג, כשמדינות המערב מרחיקות את אזרחיהן. הראשונה לעשות זאת הייתה גרמניה, שסגרה את השגרירות שלה בקאבול וביקשה מכל האזרחים הגרמניים לעזוב ואף שלחו מטוסי חילוץ.

 

אחרי המלחמה הכי ארוכה, ארה"ב נסוגה

זו הפכה גם למלחמה הארוכה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב, כשהיא סוגרת כמעט 2 עשורים מלאים. בסך הכול מתו כמעט 6,300 חיילים או עובדי קבלן של משרד הביטחון האמריקאי, 1,144 כוחות של מדינות נאט"ו אחרות, 66 אלף חיילים ושוטרים אפגנים ולמעלה מ-47 אלף אזרחים אפגנים, כשהטליבאן ספג למעלה מ-51 אלף אבדות.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אמנם הקונגרס הוא הגוף שאמור לאשר מלחמות אמריקאיות, עד כה לא אישר הגוף המחוקק האמריקאי אף לא החלטה אחת בנוגע למלחמה הזו, שבמושגים כספיים, היא ענקית. ארה"ב מימנה את המלחמה על בסיס חוב, שמוערך בכ-2 טריליון דולר עד כה, כשהריבית שתיצבר על החוב עד 2050 נאמדת בכ-6.5 טריליון דולר.

 

אבל למרות המצב המתדרדר, האמריקאים אמרו שאין בכוונתם לשנות את התוכניות, כל עוד לא יפגעו בחיילים אמריקאים. נראה שבטליבאן מאוד משתדלים לא להרגיז אותם באופן אישי, אבל עושים הכול כדי להשתלט על המדינה הענייה. כבר בחודש שעבר שלט הארגון על 54% מהמחוזות במדינה, כשכוח המשימה של האו"ם למדינה, UNAMA, דיווח כי במחצית הראשונה של השנה מתו למעלה מ-5,100 אזרחים, מרביתם ילדים ונשים בשל חיכוכים עם הפלגים האפגניים.

 

לפי המגזין הנחשב, פוריין אפרס, הטליבאן היום הרבה יותר חזק ממה שהיה בעת הפלישה האמריקאית ב-2001, עם עד כ-100 אלף חיילים פעילים.

 

כמה זה ישפיע על  הכלכלה האפגנית?

עד כמה רעועה הכלכלה האפגנית? בין שנת 1981 ל-2001, לבנק העולמי יש פשוט בור של נתונים, שבו אינו מודע לתמ"ג במדינה. מדובר במדינה נחשלת, ש-44% ממנה עוסקת בחקלאות באופן ישיר ול-60% מהאוכלוסייה יש הכנסה מהסקטור החקלאי. בבנק העולמי מציינים שהמדינה סובלת מחוסר בפיתוח של הסקטור הפרטי, חוסר בביטחון אישי, חוסר יציבות פוליטי, מוסדות חלשים, תשתיות נחותות, שחיתות ואווירה עסקית קשה, ששמו אותה במקום הלא מחמיא של 173 מתוך 190 במדד עשיית העסקים של אשתקד. זה לא הולך להשתפר.

 

כדי להבין עד כמה המצב גרוע, אז האשראי לסקטור הפרטי עומד על 3% מהתמ"ג בלבד. בישראל לדוגמה, הנתון הזה עומד על 65.4% ב-2019. גירעון הסחר של המדינה עומד על 30% מהתמ"ג שבשנה שעברה התקרב ל-20 מיליארד בלבד. בשל זרימה של תרומות והאמריקאים שבאו להילחם, אבל גם לבנות, בין 2002 ל-2011 המדינה צמחה בשיעור של 9.4%. עם זאת, בשל האטה שנבעה מכמה סיבות, בין 2015 ועד 2020 התמ"ג עלה רק ב-2.5% בממוצע שנתי, כשהסיוע שקיבלה המדינה ירד מ-100% מהתמ"ג ל-43% בלבד.

 

בוועידת ג'נבה שנערכה בנובמבר 2020, התורמים הבינ"ל התחייבו להמשיך לתרום למדינה עד 2024, למרות שמרביתם הודיעו כי יתרמו רק השנה ויחליטו בהמשך אם ואיך יעבירו כספים לכלכלה המדשדשת, כשתרומות אלה נאמדו ב-15 מיליארד דולר בשנה. עכשיו צופים בבנק העולמי כי אם המצב הנוכחי יימשך, התרומות ירדו לפחות בכ-20%.

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רוברט 16/08/2021 23:09
    הגב לתגובה זו
    האפגנים מיצאים את הפרג הטהור למורפין והרואין בכמות של 20-40 מילירד דולר בשנה ! לא חסר להם כסף !
  • 3.
    אחמדי 16/08/2021 12:26
    הגב לתגובה זו
    אתם לעולם לא תבינו אותנו אתם רגילים לחיות עם המבורגר וקולה ואנחנו עם פיתה ומים אז אין לנו בעיות כלכלה כמוכם
  • 2.
    הצפוני 16/08/2021 06:05
    הגב לתגובה זו
    זה מה שהולך להיות שם.
  • 1.
    דוד 15/08/2021 18:52
    הגב לתגובה זו
    עולם המערבי רקוב ובשליטת פושעים שמחסלים את העם [מניסיוני המר]
מייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיות

סטרטג’י שוב מתקרבת לקו האדום: שווי החברה כמעט ונופל מתחת לשווי הביטקוין שהיא מחזיקה

מניית סטרטג'י מתאוששת זמנית, אך מדדי הסיכון מאותתים על סכנה: ה-mNAV מתקרב ל-1, שווי השוק נמוך משווי הביטקוין שבמאזן, והמשקיעים שואלים מחדש, למה להחזיק מניה אם אפשר להחזיק את המטבע עצמו?

רן קידר |

חברת סטרטג'י MicroStrategy Inc 3.43%   של מייקל סיילור, שהפך אותה מחברת תוכנה צנועה ל"מאגר ביטקוין תאגידי", מוצאת את עצמה שוב קרוב מאוד לאזור הסכנה. לאחר ירידה חדה של כ-66% ממחיר השיא שנרשם ביולי האחרון, כשהציגה רבעון יוצא דופן עם רווח חשבונאי עצום של כ-14 מיליארד דולר. אמנם לאור עליות הביקטוין, החברה גם כן עולה במהלך המסחר היום, אך העלייה רק מעניקה מעט חמצן, ולא משנה מהותית את תמונת הסיכון.

המדד מרכזי שאחריו עוקבים המשקיעים, mNAV (Market-to-Net Asset Value), עמד הבוקר על כ-1.02 בלבד. זוהי רמה קריטית, היות וירידה מתחת ל-1 משמעותה שהחברה, מבחינה תיאורטית, שווה פחות מהביטקוין שהיא מחזיקה. במקרה כזה, נשמטת הקרקע מתחת להחזקת מניות החברה, היות ואין היגיון כלכלי בהחזקת מניה שעוקבת אחרי ביטקוין, אם היא מתומחרת מתחת לערך הנכסי הבסיסי שלה.

שווי השוק כבר נמוך משווי הביטקוין

כבר כעת ניתן לראות פער מדאיג: שווי השוק של סטרטג'י עומד על כ-47 מיליארד דולר בלבד, בעוד ששווי אחזקות הביטקוין של החברה מוערך בפחות מ-60 מיליארד דולר. מצב כזה נחשב בעיני אנליסטים לבעייתי, שכן הוא משקף חוסר אמון של השוק במבנה ההון, במינוף וביכולת של החברה לייצר ערך מעבר להחזקה הפסיבית במטבע.

ה-mNAV, בניגוד לשווי שוק פשוט, כולל גם את החוב והנזילות של החברה: הוא מחושב כשווי השוק בתוספת החוב, בניכוי מזומנים, מחולק בשווי מאגר הביטקוין. כאשר המדד יורד מתחת ל-1, המשמעות היא שהשוק מתמחר את החברה בדיסקאונט לעומת נכס הבסיס, שכאמור עלול להוביל לגל מכירות מצד משקיעים מוסדיים וקמעונאיים כאחד.

המניה מצליחה להישאר מעל קו הסכנה הזה מאז נובמבר, אך המרווח הולך ומצטמצם, במיוחד על רקע התנודתיות החדה במחיר הביטקוין.

סיילור משדר אופטימיות - השוק פחות

כצפוי, מייקל סיילור עצמו ממשיך לשדר ביטחון מלא. בימים האחרונים הוא פרסם ברשתות החברתיות מסרים שוריים, כולל גרפים שמדגישים כי מספר הפוזיציות הפתוחות במניית סטרטג'י שקול לכ-87% משווי השוק של החברה. סיילור אמר, במלים אחרות, שיש עניין עצום במניה ונזילות גבוהה.

נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ, ונשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא ארה"ב דונאלד טראמפ, ונשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו. קרדיט: רשתות חברתיות

ארה"ב תקפה בונצואלה, הנשיא מדורו נלכד והוצא מהמדינה, האם שוק האנרגיה לפני טלטלה?

מתקפה לילית בקראקס, הכרזת חירום, טלטלה בשוקי האנרגיה וזינוק בחשיבות הקריפטו באמריקה הלטינית

רן קידר |
נושאים בכתבה ארה"ב ונצואלה

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע הבוקר בהכרזה דרמטית כי נשיא ונצואלה ניקולס מדורו נלכד במהלך המתקפה האמריקנית הנרחבת על המדינה, והוצא אל מחוץ לגבולותיה יחד עם אשתו. ההודעה פורסמה לאחר לילה של פיצוצים עזים בקראקס ואזורים נוספים, מתקפה שכבר כעת מוגדרת כהסלמה החמורה ביותר בעימות בין וושינגטון לקרקאס מזה שנים, עם השלכות כלכליות שעשויות לחרוג בהרבה מגבולות ונצואלה.

לפי טראמפ, מדובר ב-"מתקפה רחבת היקף ומוצלחת" שבוצעה בתיאום עם גורמי אכיפת החוק האמריקניים, וכי פרטים נוספים יימסרו במסיבת עיתונאים מיוחדת בהמשך היום. הלכידה עצמה בוצעה במסגרת מבצע קומנדו של "כח דלתא", כחלק מהמהלך הצבאי הכולל.

המתקפה האמריקנית החלה בשעות הקטנות של הלילה, אז נשמעו בקראקס פיצוצים עזים, נצפו מטוסים בגובה נמוך ועמודי עשן עלו מאזורי מפתח בעיר. דיווחים מהשטח הצביעו על פגיעות במתקנים צבאיים, בבסיסים ובתשתיות, לצד הפסקות חשמל נרחבות בדרום הבירה. ממשלת ונצואלה הודיעה כי הותקפו גם אזורים במדינות מירנדה, אראגואה ולה-גואירה, והנשיא מדורו, זמן קצר לפני שנלכד, הכריז על מצב חירום לאומי והורה על הפעלת כל תוכניות ההגנה.

בוושינגטון נמנעו תחילה מהתייחסות רשמית מפורטת, אך גורמים אמריקניים אישרו כי התקיפות בוצעו לאחר חודשים של הצטברות כוחות אמריקניים באזור הקריביים, כולל נושאת מטוסים, משחתות, מטוסי קרב וכוחות מיוחדים. במקביל, רשות התעופה האזרחית האמריקנית אסרה על טיסות אזרחיות מעל ונצואלה, צעד שמאותת לשווקים כי מדובר באירוע בעל פוטנציאל הסלמה מתמשך.

מדורו נחשב בעיני מדינות רבות במערב לרודן, על רקע טענות לזיופים נרחבים במערכות הבחירות בוונצואלה ודיכוי שיטתי של האופוזיציה הפוליטית. בדומה לקודמו, הוגו צ׳אבס, נקט מדורו לאורך שנות שלטונו קו לעומתי וחריף כלפי ארה"ב, וביסס קשרים הדוקים עם יריבותיה המרכזיות - רוסיה, סין ואיראן. וושינגטון אף האשימה אותו בעבר בקשרים עם חיזבאללה, טענות שממשלו בקראקס הכחיש בעקביות.