אפגניסטן
צילום: Sohaib Ghyasi, Unsplash

הטליבאן משתלט מחדש על אפגניסטן הבוערת והכלכלה תסבול

בעוד ארה"ב מסיגה את כוחותיה ששהו במדינה מאז 2001, הבירה קאבול נמצאת במצור של הארגון המוסלמי הקיצוני, כשהתורמים למדינה צפויים להוריד 20% מהסיוע החיצוני שבו תלויה הכלכלה
ארז ליבנה | (4)

בשנת 2001 העולם צפה בזעזוע איך פעילים חמושים של הארגון הג'יהאדיסטי, הטליבאן, פוצץ את הפסלים הגדולים ביותר בעולם של בודהה, שנחקקו על גב רכב בעמק הבמיאן שבאפגניסטן, שהוכרזו על ידי אונסק"ו כאתרים לשימור בינ"ל.

 

נריץ 20 שנה קדימה, והארגון הקיצוני ששלט במדינה שבמרכז אסיה בין 1996 ל-2001, חוזר להשתלט על אפגניסטן בחסות יציאת כוחות הברית הצפון אטלנטית, נאט"ו, ובראשן ארה"ב. גם עכשיו רבים מסתכלים בחרדה, כשהארגון הקיצוני צר על עיר הבירה ורוצה להשתלט עליה מחדש, לאחר שכבר השתלט על מחוזות גדולים ומעברי גבול אסטרטגיים.  

 

אחרי מתקפות ה-11 בסטפטמבר 2001, ארה"ב האשימה את אפגניסטן בלקיחת חלק בפיגועים ומתן מחסה לאוסמה בן לאדן והייתה למדינה הראשונה שספגה פלישה אמריקאית בשל חלקה המשוער במתקפה, שהביאה לנפילתם של מגדלי התאומים, אבל גם פגעה בפנטגון.

 

נכון לכרגע, חיילים של הארגון הקיצוני מקיפים את קאבול הבירה, בזמן שהממשלה האפגנית מנהלת פחות או יותר הסכם כניעה, להעברה מסודרת של השלטון. "עד לסיום העברת הכוח, האחריות על האבטחה של קאבול נמצא אצל הממשלה המכהנת", מסר דובר הארגון בפוסט בטוויטר (TWTR).

 

שרם הפנים האפגני, סאטאר מירזקוואל ניסה להרגיע. "תהיה העברת כוח מסודרת. העם האפגני לא צריך לדאוג, לא תהיה מתקפה על העיר וממשלת המעבר תקבל את הסמכויות שלה", אמר בנאום שהוקלט מראש.

 

זה לא ממש עוזר והפחד שולט כרגע. אמנם נאט"ו עדיין מחזיקים בקונסוליה שמנסה לשמור על הסדר ועל מעבר תקין בשדה התעופה המקומי, אבל בינתיים, חוסר הוודאות והבלגן שמגיע יחד אתו חוגג, כשמדינות המערב מרחיקות את אזרחיהן. הראשונה לעשות זאת הייתה גרמניה, שסגרה את השגרירות שלה בקאבול וביקשה מכל האזרחים הגרמניים לעזוב ואף שלחו מטוסי חילוץ.

 

אחרי המלחמה הכי ארוכה, ארה"ב נסוגה

זו הפכה גם למלחמה הארוכה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב, כשהיא סוגרת כמעט 2 עשורים מלאים. בסך הכול מתו כמעט 6,300 חיילים או עובדי קבלן של משרד הביטחון האמריקאי, 1,144 כוחות של מדינות נאט"ו אחרות, 66 אלף חיילים ושוטרים אפגנים ולמעלה מ-47 אלף אזרחים אפגנים, כשהטליבאן ספג למעלה מ-51 אלף אבדות.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אמנם הקונגרס הוא הגוף שאמור לאשר מלחמות אמריקאיות, עד כה לא אישר הגוף המחוקק האמריקאי אף לא החלטה אחת בנוגע למלחמה הזו, שבמושגים כספיים, היא ענקית. ארה"ב מימנה את המלחמה על בסיס חוב, שמוערך בכ-2 טריליון דולר עד כה, כשהריבית שתיצבר על החוב עד 2050 נאמדת בכ-6.5 טריליון דולר.

 

אבל למרות המצב המתדרדר, האמריקאים אמרו שאין בכוונתם לשנות את התוכניות, כל עוד לא יפגעו בחיילים אמריקאים. נראה שבטליבאן מאוד משתדלים לא להרגיז אותם באופן אישי, אבל עושים הכול כדי להשתלט על המדינה הענייה. כבר בחודש שעבר שלט הארגון על 54% מהמחוזות במדינה, כשכוח המשימה של האו"ם למדינה, UNAMA, דיווח כי במחצית הראשונה של השנה מתו למעלה מ-5,100 אזרחים, מרביתם ילדים ונשים בשל חיכוכים עם הפלגים האפגניים.

 

לפי המגזין הנחשב, פוריין אפרס, הטליבאן היום הרבה יותר חזק ממה שהיה בעת הפלישה האמריקאית ב-2001, עם עד כ-100 אלף חיילים פעילים.

 

כמה זה ישפיע על  הכלכלה האפגנית?

עד כמה רעועה הכלכלה האפגנית? בין שנת 1981 ל-2001, לבנק העולמי יש פשוט בור של נתונים, שבו אינו מודע לתמ"ג במדינה. מדובר במדינה נחשלת, ש-44% ממנה עוסקת בחקלאות באופן ישיר ול-60% מהאוכלוסייה יש הכנסה מהסקטור החקלאי. בבנק העולמי מציינים שהמדינה סובלת מחוסר בפיתוח של הסקטור הפרטי, חוסר בביטחון אישי, חוסר יציבות פוליטי, מוסדות חלשים, תשתיות נחותות, שחיתות ואווירה עסקית קשה, ששמו אותה במקום הלא מחמיא של 173 מתוך 190 במדד עשיית העסקים של אשתקד. זה לא הולך להשתפר.

 

כדי להבין עד כמה המצב גרוע, אז האשראי לסקטור הפרטי עומד על 3% מהתמ"ג בלבד. בישראל לדוגמה, הנתון הזה עומד על 65.4% ב-2019. גירעון הסחר של המדינה עומד על 30% מהתמ"ג שבשנה שעברה התקרב ל-20 מיליארד בלבד. בשל זרימה של תרומות והאמריקאים שבאו להילחם, אבל גם לבנות, בין 2002 ל-2011 המדינה צמחה בשיעור של 9.4%. עם זאת, בשל האטה שנבעה מכמה סיבות, בין 2015 ועד 2020 התמ"ג עלה רק ב-2.5% בממוצע שנתי, כשהסיוע שקיבלה המדינה ירד מ-100% מהתמ"ג ל-43% בלבד.

 

בוועידת ג'נבה שנערכה בנובמבר 2020, התורמים הבינ"ל התחייבו להמשיך לתרום למדינה עד 2024, למרות שמרביתם הודיעו כי יתרמו רק השנה ויחליטו בהמשך אם ואיך יעבירו כספים לכלכלה המדשדשת, כשתרומות אלה נאמדו ב-15 מיליארד דולר בשנה. עכשיו צופים בבנק העולמי כי אם המצב הנוכחי יימשך, התרומות ירדו לפחות בכ-20%.

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רוברט 16/08/2021 23:09
    הגב לתגובה זו
    האפגנים מיצאים את הפרג הטהור למורפין והרואין בכמות של 20-40 מילירד דולר בשנה ! לא חסר להם כסף !
  • 3.
    אחמדי 16/08/2021 12:26
    הגב לתגובה זו
    אתם לעולם לא תבינו אותנו אתם רגילים לחיות עם המבורגר וקולה ואנחנו עם פיתה ומים אז אין לנו בעיות כלכלה כמוכם
  • 2.
    הצפוני 16/08/2021 06:05
    הגב לתגובה זו
    זה מה שהולך להיות שם.
  • 1.
    דוד 15/08/2021 18:52
    הגב לתגובה זו
    עולם המערבי רקוב ובשליטת פושעים שמחסלים את העם [מניסיוני המר]
מקנזי סקוט
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה מקינזי סקוט

אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר. 

סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".

 קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.

סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.

אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?

אנבידיה נהנית משולי רווח גבוהים וצמיחה חדה בשבבי בינה מלאכותית למרכזי נתונים, אבל העולם הולך למקום שבו כמעט כל ענקית טכנולוגיה בונה שבבים משלה, מה שמתחיל ללחוץ על המחירים ועל קצב הצמיחה

ליאור דנקנר |

שוק שבבי הבינה המלאכותית הופך לאחד התחומים החמים בטכנולוגיה העולמית. אנבידיה NVIDIA Corp. -0.53%   יושבת כרגע במרכז, עם נתח שוק שנע סביב כ-80% בשבבים למרכזי נתונים. ב-2025 הכנסות החברה צפויות להגיע לכ-220 מיליארד דולר, זינוק של כ-114% מהשנה הקודמת, והתחזיות ל-2026 מדברות כבר על כ-320 מיליארד דולר. בהזמנות קדימה מדובר על היקף שמתקרב ל-500 מיליארד דולר עד סוף 2026. שולי הרווח הגולמי סביב 75%, מספר חריג גם בקנה מידה של ענקיות טכנולוגיה.

אבל בזמן שהמספרים נראים טוב, כמעט כל הלקוחות הגדולים של אנבידיה עובדים על שבבים משלהם. גוגל, אמזון, מטא ומיקרוסופט בונות מעבדים פנימיים, AMD ואינטל מציעות חלופות, בסין מתפתחת תעשייה מקומית, וסטארט-אפים מתמקדים בשבבים ייעודיים. התוצאה היא שוק עצום שממשיך לגדול, אבל עם הרבה יותר שחקנים סביב השולחן.


שוק ענק, צמיחה מהירה, ומעל הכול - מלחמה על העלות

שוק שבבי הבינה המלאכותית מוערך ב-2025 בכ-800 מיליארד דולר, עם קצב צמיחה שנתי שנע סביב 40%. התחזיות מדברות על טריליון דולר עד סוף העשור. אנבידיה עדיין שולטת, בעיקר בזכות השילוב בין חומרה לתוכנה שהצליחה לבנות סביב השבבים שלה, אבל הכיוון ברור, לקוחות גדולים מחפשים שליטה בעלויות ופחות תלות בספק בודד.

המשמעות מבחינתם פשוטה - לפתח שבבים פנימיים, להשתמש בחלופות זולות יותר, ולנהל מו"מ כשהם מגיעים לשולחן עם אופציה אמיתית. מבחינת אנבידיה, זה אומר לחץ פוטנציאלי על מחירים ועל שולי הרווח. ההערכות מדברות על תרחיש שבו השוליים יורדים מ-75% ל-60% בתוך שנה-שנתיים, אם התחרות תתחדד וההשקעות יתחילו להתמתן.

לקריאה מעניינת נוספת: אנבידיה נגד השורטיסטים - "הביקוש לשבבים אמיתי, הדוחות אמיתיים"