אפגניסטן
צילום: Sohaib Ghyasi, Unsplash

הטליבאן משתלט מחדש על אפגניסטן הבוערת והכלכלה תסבול

בעוד ארה"ב מסיגה את כוחותיה ששהו במדינה מאז 2001, הבירה קאבול נמצאת במצור של הארגון המוסלמי הקיצוני, כשהתורמים למדינה צפויים להוריד 20% מהסיוע החיצוני שבו תלויה הכלכלה
ארז ליבנה | (4)

בשנת 2001 העולם צפה בזעזוע איך פעילים חמושים של הארגון הג'יהאדיסטי, הטליבאן, פוצץ את הפסלים הגדולים ביותר בעולם של בודהה, שנחקקו על גב רכב בעמק הבמיאן שבאפגניסטן, שהוכרזו על ידי אונסק"ו כאתרים לשימור בינ"ל.

 

נריץ 20 שנה קדימה, והארגון הקיצוני ששלט במדינה שבמרכז אסיה בין 1996 ל-2001, חוזר להשתלט על אפגניסטן בחסות יציאת כוחות הברית הצפון אטלנטית, נאט"ו, ובראשן ארה"ב. גם עכשיו רבים מסתכלים בחרדה, כשהארגון הקיצוני צר על עיר הבירה ורוצה להשתלט עליה מחדש, לאחר שכבר השתלט על מחוזות גדולים ומעברי גבול אסטרטגיים.  

 

אחרי מתקפות ה-11 בסטפטמבר 2001, ארה"ב האשימה את אפגניסטן בלקיחת חלק בפיגועים ומתן מחסה לאוסמה בן לאדן והייתה למדינה הראשונה שספגה פלישה אמריקאית בשל חלקה המשוער במתקפה, שהביאה לנפילתם של מגדלי התאומים, אבל גם פגעה בפנטגון.

 

נכון לכרגע, חיילים של הארגון הקיצוני מקיפים את קאבול הבירה, בזמן שהממשלה האפגנית מנהלת פחות או יותר הסכם כניעה, להעברה מסודרת של השלטון. "עד לסיום העברת הכוח, האחריות על האבטחה של קאבול נמצא אצל הממשלה המכהנת", מסר דובר הארגון בפוסט בטוויטר (TWTR).

 

שרם הפנים האפגני, סאטאר מירזקוואל ניסה להרגיע. "תהיה העברת כוח מסודרת. העם האפגני לא צריך לדאוג, לא תהיה מתקפה על העיר וממשלת המעבר תקבל את הסמכויות שלה", אמר בנאום שהוקלט מראש.

 

זה לא ממש עוזר והפחד שולט כרגע. אמנם נאט"ו עדיין מחזיקים בקונסוליה שמנסה לשמור על הסדר ועל מעבר תקין בשדה התעופה המקומי, אבל בינתיים, חוסר הוודאות והבלגן שמגיע יחד אתו חוגג, כשמדינות המערב מרחיקות את אזרחיהן. הראשונה לעשות זאת הייתה גרמניה, שסגרה את השגרירות שלה בקאבול וביקשה מכל האזרחים הגרמניים לעזוב ואף שלחו מטוסי חילוץ.

 

אחרי המלחמה הכי ארוכה, ארה"ב נסוגה

זו הפכה גם למלחמה הארוכה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב, כשהיא סוגרת כמעט 2 עשורים מלאים. בסך הכול מתו כמעט 6,300 חיילים או עובדי קבלן של משרד הביטחון האמריקאי, 1,144 כוחות של מדינות נאט"ו אחרות, 66 אלף חיילים ושוטרים אפגנים ולמעלה מ-47 אלף אזרחים אפגנים, כשהטליבאן ספג למעלה מ-51 אלף אבדות.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אמנם הקונגרס הוא הגוף שאמור לאשר מלחמות אמריקאיות, עד כה לא אישר הגוף המחוקק האמריקאי אף לא החלטה אחת בנוגע למלחמה הזו, שבמושגים כספיים, היא ענקית. ארה"ב מימנה את המלחמה על בסיס חוב, שמוערך בכ-2 טריליון דולר עד כה, כשהריבית שתיצבר על החוב עד 2050 נאמדת בכ-6.5 טריליון דולר.

 

אבל למרות המצב המתדרדר, האמריקאים אמרו שאין בכוונתם לשנות את התוכניות, כל עוד לא יפגעו בחיילים אמריקאים. נראה שבטליבאן מאוד משתדלים לא להרגיז אותם באופן אישי, אבל עושים הכול כדי להשתלט על המדינה הענייה. כבר בחודש שעבר שלט הארגון על 54% מהמחוזות במדינה, כשכוח המשימה של האו"ם למדינה, UNAMA, דיווח כי במחצית הראשונה של השנה מתו למעלה מ-5,100 אזרחים, מרביתם ילדים ונשים בשל חיכוכים עם הפלגים האפגניים.

 

לפי המגזין הנחשב, פוריין אפרס, הטליבאן היום הרבה יותר חזק ממה שהיה בעת הפלישה האמריקאית ב-2001, עם עד כ-100 אלף חיילים פעילים.

 

כמה זה ישפיע על  הכלכלה האפגנית?

עד כמה רעועה הכלכלה האפגנית? בין שנת 1981 ל-2001, לבנק העולמי יש פשוט בור של נתונים, שבו אינו מודע לתמ"ג במדינה. מדובר במדינה נחשלת, ש-44% ממנה עוסקת בחקלאות באופן ישיר ול-60% מהאוכלוסייה יש הכנסה מהסקטור החקלאי. בבנק העולמי מציינים שהמדינה סובלת מחוסר בפיתוח של הסקטור הפרטי, חוסר בביטחון אישי, חוסר יציבות פוליטי, מוסדות חלשים, תשתיות נחותות, שחיתות ואווירה עסקית קשה, ששמו אותה במקום הלא מחמיא של 173 מתוך 190 במדד עשיית העסקים של אשתקד. זה לא הולך להשתפר.

 

כדי להבין עד כמה המצב גרוע, אז האשראי לסקטור הפרטי עומד על 3% מהתמ"ג בלבד. בישראל לדוגמה, הנתון הזה עומד על 65.4% ב-2019. גירעון הסחר של המדינה עומד על 30% מהתמ"ג שבשנה שעברה התקרב ל-20 מיליארד בלבד. בשל זרימה של תרומות והאמריקאים שבאו להילחם, אבל גם לבנות, בין 2002 ל-2011 המדינה צמחה בשיעור של 9.4%. עם זאת, בשל האטה שנבעה מכמה סיבות, בין 2015 ועד 2020 התמ"ג עלה רק ב-2.5% בממוצע שנתי, כשהסיוע שקיבלה המדינה ירד מ-100% מהתמ"ג ל-43% בלבד.

 

בוועידת ג'נבה שנערכה בנובמבר 2020, התורמים הבינ"ל התחייבו להמשיך לתרום למדינה עד 2024, למרות שמרביתם הודיעו כי יתרמו רק השנה ויחליטו בהמשך אם ואיך יעבירו כספים לכלכלה המדשדשת, כשתרומות אלה נאמדו ב-15 מיליארד דולר בשנה. עכשיו צופים בבנק העולמי כי אם המצב הנוכחי יימשך, התרומות ירדו לפחות בכ-20%.

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רוברט 16/08/2021 23:09
    הגב לתגובה זו
    האפגנים מיצאים את הפרג הטהור למורפין והרואין בכמות של 20-40 מילירד דולר בשנה ! לא חסר להם כסף !
  • 3.
    אחמדי 16/08/2021 12:26
    הגב לתגובה זו
    אתם לעולם לא תבינו אותנו אתם רגילים לחיות עם המבורגר וקולה ואנחנו עם פיתה ומים אז אין לנו בעיות כלכלה כמוכם
  • 2.
    הצפוני 16/08/2021 06:05
    הגב לתגובה זו
    זה מה שהולך להיות שם.
  • 1.
    דוד 15/08/2021 18:52
    הגב לתגובה זו
    עולם המערבי רקוב ובשליטת פושעים שמחסלים את העם [מניסיוני המר]
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.

רכב חשמלי. צילום: Pexelsרכב חשמלי. צילום: Pexels

שוק כלי הרכב החשמליים מאט: הצמיחה נמשכת, אך בקצב נמוך יותר

תחזיות מצביעות על עלייה של כ־13% במכירות העולמיות ב־2026, לצד נסיגה בארה״ב, בלימה באירופה והמשך צמיחה מתונה בסין, כאשר תשתיות טעינה והעדפות צרכנים מעצבות מחדש את קצב המעבר להנעה חשמלית

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רכב חשמלי

שוק הרכב החשמלי העולמי נכנס לשלב חדש, מתון יותר, לאחר כמה שנים של צמיחה מהירה שנשענה בעיקר על הביקוש מסין. תחזיות עדכניות מצביעות על כך שבשנים הקרובות קצב הגידול במכירות רכבים חשמליים צפוי להאט, גם אם מספר כלי הרכב החשמליים הנמכרים ימשיך לעלות.

לפי הערכות בוול-סטריט, מכירות הרכב החשמלי בעולם צפויות להגיע בשנת 2026 לכ־24 מיליון יחידות, עלייה של כ־13% לעומת השנה הקודמת. מדובר בקצב צמיחה נמוך משמעותית מהשנים האחרונות, שבהן נרשמו שיעורי גידול דו־ספרתיים גבוהים בהרבה, על רקע מעבר מואץ מהנעת בנזין ודיזל. ההאטה נובעת משילוב של כמה מגמות מקבילות. בסין, השוק הגדול בעולם לרכב חשמלי, קצב הגידול נותר חיובי אך מתון יותר. באירופה נרשמת ירידה בקצב האימוץ, בין היתר בשל התאמות רגולטוריות, ואילו בארצות הברית נרשמת נסיגה של ממש במספר כלי הרכב החשמליים הנמכרים.


ארה״ב ואירופה לעומת סין

בארה״ב, לפי תחזיות בענף, מכירות רכבים חשמליים צפויות לרדת השנה בכמעט שליש לעומת 2025. השוק האמריקאי, שרשם שיא בשנה שעברה, מושפע בין היתר מהפחתת תמריצים ממשלתיים ומהעדפה גוברת של צרכנים לדגמים היברידיים על פני רכבים חשמליים מלאים.

גם באירופה ניכרת בלימה יחסית. לאחר זינוק חד במכירות ב־2025, התחזיות לשנה הקרובה מדברות על צמיחה מתונה יותר. החלטות רגולטוריות לדחות או לרכך מגבלות על מכירת רכבי בנזין ודיזל יצרו אי־ודאות, והובילו יצרנים וצרכנים כאחד לאמץ גישה זהירה יותר.

סין, לעומת זאת, ממשיכה להיות מנוע הצמיחה המרכזי של הענף. מכירות רכבים חשמליים ופלאג־אין במדינה צפויות לעלות גם השנה, אך בשיעור נמוך מזה שנרשם בעשור האחרון. לאחר תקופה של סובסידיות נדיבות ותמיכה ממשלתית רחבה, הענף הסיני מתמודד כעת עם שוק בוגר יותר ועם תחרות פנימית גוברת. היצרנים הסיניים, ובראשם BYD, מילאו תפקיד מרכזי בהרחבת השוק בשנים האחרונות, בעיקר באמצעות דגמים זולים יחסית שהציבו לחץ תחרותי על יצרנים מערביים. מהלך זה סייע להאצת האימוץ, אך גם פגע בשולי הרווח של חלק מהחברות הוותיקות.