הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
ארצות הברית
צילום: istock

הקונגרס בארה"ב אישר חבילת תמריצים פיסקליים של 900 מיליארד דולר

ההצבעה הסופית לאישור חבילת התמריצים תבוצע היום; הבנק המרכזי ישמור על סמכותו לספק הלוואות חירום ללא צורך באישור הקונגרס; יוענקו 300 דולר תוספת שבועית לדמי האבטלה, מענקים של 600 דולר לכל אזרח ו-30 מיליארד דולר לעסקים קטנים
ערן סוקול | (1)
נושאים בכתבה ארה"ב

הקונגרס האמריקאי הכריז אתמול כי הגיע להסכמות על חבילת תמריצים פיסקליים בהיקף של 900 מיליארד דולר, לצורך התמודדות עם השלכות משבר הקורונה. ההצבעה לאישור חבילת התמריצים תבוצע היום. על פי ההסכמות, הבנק המרכזי ישמור על סמכותו להקים תוכניות למתן הלוואות חירום מבלי להזדקק לאישור הקונגרס, יוענקו 300 דולר תוספת שבועית לדמי האבטלה, בנוסף לסבב חדש של מענקים ישירים בגובה 600 דולר למשקי הבית ו-30 מיליארד דולר לעסקים קטנים.

האישור יאפשר העברת מענקים וסיוע למשקי בית, עסקים קטנים ומרפאות לראשונה מזה מספר חודשים. בנוסף, חבילת התמריצים כוללת העברת תקציב לממשל עד ה-30 בספטמבר 2021. "בשעה טובה הגענו לפריצת הדרך בין המפלגות שהמדינה זקוקה לה", מסר מיץ' מקונל מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט.

הנשיא הנבחר ג'ו ביידן מסר בתגובה כי החבילה "מספקת סיוע קריטי אך זמני" וכי "זוהי רק ההתחלה". לדבריו, בתחילת השנה הבאה הקונגרס יעבוד על תוכנית נוספת לסייע "למשפחות מתקשות, השקעות בתעסוקה והתאוששות כלכלית".

יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי, ומנהיג המיעוט בסנאט צ'אק שומר, שניהם מהמפלגה הדמוקרטית מסרו כי זו "חבילה שמספקת כספים הנחוצים בדחיפות שיצילו את החיים והפרנסה של העם האמריקאי בעוד הנגיף מתפשט במהירות".

עם זאת, הם ציינו כי התוכנית לא מספיקה וטענו כי לאחר כניסתו של הנשיא הנבחר ג'ו ביידן לתפקיד בעוד חודש ידחפו לאישור הוצאות סיוע נוספות. "לאמריקאים יש סיבות רבות לחגוג את אישור ההסכם, אך כמובן הוא עוד רחוק מלהיות אידיאלי", אמר שומר.

על פי הצהרה שפרסמו פלוסי ושומר, חבילת התמריצים כוללת מענקים של 600 דולר למבוגר ועוד 600 דולר לכל ילד. כמו כן, יוקצו 284 מיליארד דולר לקרן הלוואות לעסקים קטנים, מענקים בגובה 20 מיליארד דולר לעסקים ו-15 מיליארד דולר לאולמות כנסים והופעות.

החבילה כוללת גם תוספת של 300 דולר שבועיים לדמי האבטלה ואף תאריך את הזכאות לקבלת דמי אבטלה. עם זאת, בשלב זה לא ברור לכמה זמן תקפות ההטבות הללו. החבילה כוללת גם 25 מיליארד דולר לסיוע בתשלומי שכירות ומאריכה את האיסור על פינוי דיירים לתקופת זמן לא מוגדרת.

קיראו עוד ב"גלובל"

עו כוללת החבילה, הקצאת 30 מיליארד דולר לתוכנית הפצת חיסונים לקורונה, 82 מיליארד דולר לצורך סיוע לבתי ספר ומכללות ומענקים לבתי חולים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 21/12/2020 23:10
    הגב לתגובה זו
    חלק קטן מאוד יגיע לשווקים הפיננסי
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


להמשך הכתבה לחץ כאן
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"

עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן יאיר סרוסי אופיר נאור

חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -5.4%   נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.

הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.

על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?

אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?

"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.

להמשך הכתבה לחץ כאן