הקונגרס בארה"ב אישר חבילת תמריצים פיסקליים של 900 מיליארד דולר
הקונגרס האמריקאי הכריז אתמול כי הגיע להסכמות על חבילת תמריצים פיסקליים בהיקף של 900 מיליארד דולר, לצורך התמודדות עם השלכות משבר הקורונה. ההצבעה לאישור חבילת התמריצים תבוצע היום. על פי ההסכמות, הבנק המרכזי ישמור על סמכותו להקים תוכניות למתן הלוואות חירום מבלי להזדקק לאישור הקונגרס, יוענקו 300 דולר תוספת שבועית לדמי האבטלה, בנוסף לסבב חדש של מענקים ישירים בגובה 600 דולר למשקי הבית ו-30 מיליארד דולר לעסקים קטנים.
האישור יאפשר העברת מענקים וסיוע למשקי בית, עסקים קטנים ומרפאות לראשונה מזה מספר חודשים. בנוסף, חבילת התמריצים כוללת העברת תקציב לממשל עד ה-30 בספטמבר 2021. "בשעה טובה הגענו לפריצת הדרך בין המפלגות שהמדינה זקוקה לה", מסר מיץ' מקונל מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט.
הנשיא הנבחר ג'ו ביידן מסר בתגובה כי החבילה "מספקת סיוע קריטי אך זמני" וכי "זוהי רק ההתחלה". לדבריו, בתחילת השנה הבאה הקונגרס יעבוד על תוכנית נוספת לסייע "למשפחות מתקשות, השקעות בתעסוקה והתאוששות כלכלית".
יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי, ומנהיג המיעוט בסנאט צ'אק שומר, שניהם מהמפלגה הדמוקרטית מסרו כי זו "חבילה שמספקת כספים הנחוצים בדחיפות שיצילו את החיים והפרנסה של העם האמריקאי בעוד הנגיף מתפשט במהירות".
- מי הבאה בתור אחרי שארה"ב חתמה על הסכם סחר עם יפן?
- האיחוד האירופי מקווה להסכם סחר, אבל מתכנן צעדי נגד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הם ציינו כי התוכנית לא מספיקה וטענו כי לאחר כניסתו של הנשיא הנבחר ג'ו ביידן לתפקיד בעוד חודש ידחפו לאישור הוצאות סיוע נוספות. "לאמריקאים יש סיבות רבות לחגוג את אישור ההסכם, אך כמובן הוא עוד רחוק מלהיות אידיאלי", אמר שומר.
על פי הצהרה שפרסמו פלוסי ושומר, חבילת התמריצים כוללת מענקים של 600 דולר למבוגר ועוד 600 דולר לכל ילד. כמו כן, יוקצו 284 מיליארד דולר לקרן הלוואות לעסקים קטנים, מענקים בגובה 20 מיליארד דולר לעסקים ו-15 מיליארד דולר לאולמות כנסים והופעות.
החבילה כוללת גם תוספת של 300 דולר שבועיים לדמי האבטלה ואף תאריך את הזכאות לקבלת דמי אבטלה. עם זאת, בשלב זה לא ברור לכמה זמן תקפות ההטבות הללו. החבילה כוללת גם 25 מיליארד דולר לסיוע בתשלומי שכירות ומאריכה את האיסור על פינוי דיירים לתקופת זמן לא מוגדרת.
- מנצלת את הירידות: סטרטג׳י קונה עוד ביטקוין
- המזון החדש והמהפכני שהומצא ומה קרה היום לפני 30 שנה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- לקראת דוחות אנבידיה - האנליסטים מעלים מחירי יעד
עו כוללת החבילה, הקצאת 30 מיליארד דולר לתוכנית הפצת חיסונים לקורונה, 82 מיליארד דולר לצורך סיוע לבתי ספר ומכללות ומענקים לבתי חולים.
- 1.אנונימי 21/12/2020 23:10הגב לתגובה זוחלק קטן מאוד יגיע לשווקים הפיננסי

כיצד ארצות הברית הפכה להיות תלויה בחברה פרטית אחת בתחום החלל
SpaceX שולטת ב-83% משוק השיגורים העולמיים, וההצלחה המרשימה שלה יצרה תלות אסטרטגית קריטית מצד ארצות הברית, המעמידה את הממשל האמריקאי בפני אתגרים חדשים בתחום הביטחון הלאומי והתחום העסקי
השנה רשמה SpaceX שיא עם 134 שיגורים למסלול, פי שניים יותר מהתאגיד הסיני לטכנולוגיית חלל ותעופה, המתחרה הקרוב ביותר. הנתונים משקפים הצלחה מרשימה, אך גם תלות אמריקאית שאינה קיימת מאז הקמת תעשיית החלל הצבאית.
החברה של מאסק התפתחה מספק לתשתית קריטית. קפסולות Dragon ורקטות Falcon 9 מהוות כיום את הדרך העיקרית של ארצות הברית לשיגור אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. לוויני Starlink הפכו חיוניים לאספקת אינטרנט באזורים מרוחקים ולתקשורת בזמן עימותים עבור מדינות בעלות ברית.
הבסיס למצב הנוכחי נוצר עקב מונופול קודם. בשנת 2003, בואינג ולוקהיד איחדו את יכולות השיגור שלהן בחברה אחת – United Launch Alliance. החברה החדשה גבתה מהממשל מאות מיליוני דולרים לכל שיגור לווין, ויצרה מונופול שפתח את הדלת לחברות חדשניות.
מאסק זיהה את ההזדמנות בזמן הנכון
לאחר מכירת פייפאל בשנת 2002, הקים את SpaceX והחל בפיתוח רקטת Falcon 1. בשנת 2003, הוא הסיע את הרקטה ברחובות וושינגטון במטרה למשוך תשומת לב של סוכנויות ממשלתיות ולהשיג חוזים.
- טראמפ ניסה לבטל את החוזים של ספייס איקס, המהלך כשל
- ספייס איקס בדרך לשווי של 400 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלבי הפיתוח הראשונים היו מלאים בכישלונות. שלושת השיגורים הראשונים של Falcon 1 נכשלו, והחברה כמעט הגיעה לפשיטת רגל. הצלחה הגיעה רק בשיגור הרביעי בשנת 2008, ברגע אחד קריטי שהציל את עתיד החברה. חודשים ספורים לאחר השיגור המוצלח הראשון,זכתה החברה בחוזה של 1.6 מיליארד דולר מנאס"א לביצוע 12 משימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. החוזה הציל את החברה מפשיטת רגל והעניק לה את היציבות הפיננסית והאמינות הנדרשים לצמיחה עתידית.

כיצד ארצות הברית הפכה להיות תלויה בחברה פרטית אחת בתחום החלל
SpaceX שולטת ב-83% משוק השיגורים העולמיים, וההצלחה המרשימה שלה יצרה תלות אסטרטגית קריטית מצד ארצות הברית, המעמידה את הממשל האמריקאי בפני אתגרים חדשים בתחום הביטחון הלאומי והתחום העסקי
השנה רשמה SpaceX שיא עם 134 שיגורים למסלול, פי שניים יותר מהתאגיד הסיני לטכנולוגיית חלל ותעופה, המתחרה הקרוב ביותר. הנתונים משקפים הצלחה מרשימה, אך גם תלות אמריקאית שאינה קיימת מאז הקמת תעשיית החלל הצבאית.
החברה של מאסק התפתחה מספק לתשתית קריטית. קפסולות Dragon ורקטות Falcon 9 מהוות כיום את הדרך העיקרית של ארצות הברית לשיגור אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. לוויני Starlink הפכו חיוניים לאספקת אינטרנט באזורים מרוחקים ולתקשורת בזמן עימותים עבור מדינות בעלות ברית.
הבסיס למצב הנוכחי נוצר עקב מונופול קודם. בשנת 2003, בואינג ולוקהיד איחדו את יכולות השיגור שלהן בחברה אחת – United Launch Alliance. החברה החדשה גבתה מהממשל מאות מיליוני דולרים לכל שיגור לווין, ויצרה מונופול שפתח את הדלת לחברות חדשניות.
מאסק זיהה את ההזדמנות בזמן הנכון
לאחר מכירת פייפאל בשנת 2002, הקים את SpaceX והחל בפיתוח רקטת Falcon 1. בשנת 2003, הוא הסיע את הרקטה ברחובות וושינגטון במטרה למשוך תשומת לב של סוכנויות ממשלתיות ולהשיג חוזים.
- טראמפ ניסה לבטל את החוזים של ספייס איקס, המהלך כשל
- ספייס איקס בדרך לשווי של 400 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלבי הפיתוח הראשונים היו מלאים בכישלונות. שלושת השיגורים הראשונים של Falcon 1 נכשלו, והחברה כמעט הגיעה לפשיטת רגל. הצלחה הגיעה רק בשיגור הרביעי בשנת 2008, ברגע אחד קריטי שהציל את עתיד החברה. חודשים ספורים לאחר השיגור המוצלח הראשון,זכתה החברה בחוזה של 1.6 מיליארד דולר מנאס"א לביצוע 12 משימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. החוזה הציל את החברה מפשיטת רגל והעניק לה את היציבות הפיננסית והאמינות הנדרשים לצמיחה עתידית.