ענקיות הטכנולוגיה מסין סובלות מהרגולציה המקומית
הממשל הסיני קנסאת ענקית הקמעונאות עליבאבא (סימול:BABA) ו-2 חברות בנות של Tencent. הקנס אומנם היה בסכום זעום, אך מהווה אינדיקציה לבעיות הרגולטוריות שעמם הולכות להתמודד חברות האינטרנט מסין. החברות מהמזרח קורצות למשקיעים אך מתמחרות רגולציה כבדה.
המינהל הממלכתי של סין לרגולציה בשווקים נתן קנס בסך 500 אלף יואן (כ-76,500 דולר), סכום קטן אך המירבי שמותר על פי חוקי האנטי מונופול, לעליבאבא ול-2 חברות סיניות נוספות. הטענה של הממשל היא כי החברות לא הגישו את הגילוי הנאות לרכישות עבר. הרגולטורים לא יסתפקו בכך והוסיפו שיבדקו עוד עסקאות נוספות. קנסות אלו מגיעים שבועות לאחר שהרגולטורים הסיניים חשפו דף הנחיות להגבלים עסקיים, שלדעת אנליסטים מוכוון לחברות האינטרנט הגדולות במדינה והם מצפים למהלכים רגולטוריים נוספים.
״הממשל הקומוניסטי הבין שהפינטק שגשג בתחום האפור הרגולטורי בין מימון לטכנולוגיה״ אמר כלכלן ב- TS Lombard. ״במקביל אנו רואים הכרה הולכת וגוברת לתופעות הלוואי השליליות על המונופולים הטכנולוגיים הגדולים. ההשפעות נעות בין תחרות, פרודוקטיביות וסיכונים פיננסים״.
המהלכים הרגולטוריים דומים לאלו שמנסים לכונן הממשל האמריקאי על ענקיות הטכנולוגיה המקומיות: גוגל, אמזון, פייסבוק ואפל, ותואמים את היוזמה הכלכלית הסינית. הרגולטוריים מסין מנסים למנוע מענקיות האינטרנט לחנוק את התחרות ואת הפעילות הכלכלית בסין, ובעוד שלממשל האמריקאי קשה לבצע זאת, לרפובליקה קל הרבה יותר.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״המוקד הנוכחי של הממשלה בסין היא לגרום לחברות קטנות ובינוניות להיות פעילים יותר ותחרותיים הרבה יותר, כך הם מקווים לייצר יותר משרות מקומיות״ הוסיפו בגוף המחקר. בנתיים המניות הסיניות ממשיכות במגמה שלילית כאשר עליבאבא נופלת בכ-2%, JD.com (סימול:JD) נופלת בכ-3% ומחקה המדד הסיני יורד בכ-1%.
- 1.ליאור 15/12/2020 09:22הגב לתגובה זוולקחת אותנו כבני ערובה
צילום: Huy Phan, Pexelsאחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי
נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית
כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.
על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים.
היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.
תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף
כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- חוזרים לתלושי המזון: אושרה העברת 400 מיליון שקל לחלוקת תווי מזון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.
