ענקיות הטכנולוגיה מסין סובלות מהרגולציה המקומית
הממשל הסיני קנסאת ענקית הקמעונאות עליבאבא (סימול:BABA) ו-2 חברות בנות של Tencent. הקנס אומנם היה בסכום זעום, אך מהווה אינדיקציה לבעיות הרגולטוריות שעמם הולכות להתמודד חברות האינטרנט מסין. החברות מהמזרח קורצות למשקיעים אך מתמחרות רגולציה כבדה.
המינהל הממלכתי של סין לרגולציה בשווקים נתן קנס בסך 500 אלף יואן (כ-76,500 דולר), סכום קטן אך המירבי שמותר על פי חוקי האנטי מונופול, לעליבאבא ול-2 חברות סיניות נוספות. הטענה של הממשל היא כי החברות לא הגישו את הגילוי הנאות לרכישות עבר. הרגולטורים לא יסתפקו בכך והוסיפו שיבדקו עוד עסקאות נוספות. קנסות אלו מגיעים שבועות לאחר שהרגולטורים הסיניים חשפו דף הנחיות להגבלים עסקיים, שלדעת אנליסטים מוכוון לחברות האינטרנט הגדולות במדינה והם מצפים למהלכים רגולטוריים נוספים.
״הממשל הקומוניסטי הבין שהפינטק שגשג בתחום האפור הרגולטורי בין מימון לטכנולוגיה״ אמר כלכלן ב- TS Lombard. ״במקביל אנו רואים הכרה הולכת וגוברת לתופעות הלוואי השליליות על המונופולים הטכנולוגיים הגדולים. ההשפעות נעות בין תחרות, פרודוקטיביות וסיכונים פיננסים״.
המהלכים הרגולטוריים דומים לאלו שמנסים לכונן הממשל האמריקאי על ענקיות הטכנולוגיה המקומיות: גוגל, אמזון, פייסבוק ואפל, ותואמים את היוזמה הכלכלית הסינית. הרגולטוריים מסין מנסים למנוע מענקיות האינטרנט לחנוק את התחרות ואת הפעילות הכלכלית בסין, ובעוד שלממשל האמריקאי קשה לבצע זאת, לרפובליקה קל הרבה יותר.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״המוקד הנוכחי של הממשלה בסין היא לגרום לחברות קטנות ובינוניות להיות פעילים יותר ותחרותיים הרבה יותר, כך הם מקווים לייצר יותר משרות מקומיות״ הוסיפו בגוף המחקר. בנתיים המניות הסיניות ממשיכות במגמה שלילית כאשר עליבאבא נופלת בכ-2%, JD.com (סימול:JD) נופלת בכ-3% ומחקה המדד הסיני יורד בכ-1%.
- 1.ליאור 15/12/2020 09:22הגב לתגובה זוולקחת אותנו כבני ערובה
סטארפייטרס ספייסהמניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים
חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.
סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.
סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.
שלוש שנים בלי הכנסות
החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.

הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?
מרכישות של בנקים מרכזיים ועד לריצה של משקיעים להצטייד במתכת שהוכיחה "אצירת ערך" לאורך ההיסטוריה; מה הגורמים שעומדים מאחורי הראלי ועד כמה הוא עוד יימשך?
הזהב טיפס לשיא חדש מעל 4,500 דולר לאונקיה, בראלי מרשים שמושך אחריו את כל שוק המתכות היקרות. גם הכסף, הפלטינה והפלדיום קבעו שיאים, כשהכסף עלה השנה בכ-150% והזהב ביותר מ-70% - ביצועים שלא נראו מאז 1979. מה מניע את העלייה הזו, ולמה דווקא עכשיו?
המתיחות בוונצואלה וגם הפד' דוחפים את הזהב למעלה
השילוב של סיכון גיאופוליטי וציפיות להורדות ריבית יצר סביבה אידיאלית למתכות היקרות. המתיחות המתגברת בוונצואלה, כולל צעדים אמריקאיים סביב תנועת מכליות נפט. ארצות הברית החריפה לאחרונה את הלחץ על משטרו של ניקולס מדורו, בין היתר באמצעות צעדים שמגבילים תנועת מכליות נפט וניסיון לצמצם יצוא ונצואלי בשווקים הבינלאומיים. ונצואלה אולי לא שחקנית מרכזית כמו סעודיה או רוסיה, אבל כל פגיעה בזרימת הנפט מוסיפה חוסר ודאות לשוק שגם כך מתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים רבים. הופכת את הזהב לנכס מפלט מבוקש.
המתיחות בוונצואלה מצטרפת לרצף של מוקדים עם חוסר יציבות: המלחמה באוקראינה, גם המתיחות באזור שלנו והאי-ודאות סביב מדיניות החוץ והסחר של ארצות הברית. כשהרבה חזיתות פתוחות במקביל, המשקיעים פחות בוחרים “מי צודק” ויותר
מחפשים הגנה. זהב וכסף נכנסים בדיוק למשבצת הזו.
החשש המרכזי הוא לא רק מהלחצים על הנפט עצמו, אלא גם מהמסר. כשהעימותים עוברים לאנרגיה, המשקיעים מתחילים לתמחר תרחישים רחבים יותר, של סנקציות, תגובות נגד ושיבושים בשרשראות אספקה. זה מעלה את רמת הסיכון בכל הכלכלה הגלובלית, ודוחף משקיעים להקטין חשיפה לנכסים תנודתיים ולעבור לנכסי מקלט - כמו זהב ומתכות יקרות. במקביל, השוק מתמחר המשך הורדות ריבית בארצות הברית גם בשנה הבאה, לאחר שלוש הפחתות השנה. מכיוון שלזהב אין תשואה שוטפת, סביבת ריבית נמוכה מעניקה לו יתרון יחסי מול נכסים אחרים.
- זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע
- הזהב בדרך לשיא היסטורי, הפלטינה מזנקת: שוק המתכות מגיב לריבית ולמתיחות הגלובלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסחר באסיה, הזהב נסחר סביב 4,489 דולר לאונקיה לאחר שנגע ב-4,526 דולר. הכסף הגיע לכ-72.2 דולר לאונקיה, והפלטינה התקדמה לכ-2,335 דולר, עם עלייה של למעלה מ-4% בפלדיום. מדד הדולר ירד בכ-0.2%, מה שמסייע למחירי סחורות המתומחרות בדולרים.
.jpg)