אנרגיה סולארית
צילום: Getty images Israel

סקטור רותח: אנפייז אנרגיה מזנקת ב-7% לאחר פרסום הדוחות

לאחר הדוחות הטובים השבוע של סולאראדג', המתחרה אנפייז קופצת לאחר שהצליחה להכות את התחזיות עם הכנסות של 125.5 מיליון דולר. במקביל, סולאראדג' ממשיכה לזנק גם הערב ונסחרת בשיא כל הזמנים
אור צרפתי | (2)
נושאים בכתבה אנרגיה סולארית

אנפייז אנרגיה (סימול:ENPH) ,היא חברת אנרגיה טכנולוגית, המספקת פתרונות סולריים הכוללים ייצור, אחסון ותקשורת בפלטפורמה אחת. החברה רשמה הכנסות של 125.54 מיליון דולר, מעל לצפי האנליסיטים שהעריכו 123.36 מיליון דולר, ירידה של 6.5% לעומת 134.09 מיליון דולר ברבעון המקביל. 

 

בשורה התחתונה, החברה דיווחה על רווח מתואם של 17 סנט למניה,  מעל לצפי של 14 סנט למניה, וזאת לעומת רווחים של 18 סנט ברבעון המקביל אשתקד. נכון לסוף הרבעון, בקופת החברה כ-607 מיליון דולר וזאת לאחר שהחברה החברה יצרה 25.4 מיליון דולר מפעילות שוטפת ברבעון האחרון.

 

ב-1 ביוני החברה הודיעה על התרחבות לפולין בשיתוף פעולה מול SmartX, מפיץ סולארי מקומי. ב-29 ביולי הודיעה אנפייס כי החלה במשלוח מערכת אחסון אנרגיה ללקוחותיה באמריקה, לראשונה בתים יכולים לייצר, לאחסן ולשלוט באנרגיה באמצעות טכנולוגיה. 

 

״יש לנו מודל עסקי גמיש, המאפשר ליצור תזרים מזומנים חזק גם בתקופת כלכליות קשות, מה שמאפשר לנו להשקיע בחדשנות ופיתוח. ״אנסמבל״, מערכת ההפעלה האנרגטית, נמצאת במיקום טוב, ואנו צופים להאיץ את הצגת המוצרים החדשים שלנו, כבר במהלך שמונה-עשר החודשים הקרובים״ אמר מנכ״ל החברה 

 

אנפייז שנסחרת בשווי שוק של 9.1 מיליארד דולר, השיגה תשואה של 179% מתחילת השנה, אך השאלה שנשאלת היא מה הלאה ? 

 

לרבעון השלישי החברה מעריכה הכנסות של 160 ועד 175 מיליון דולר, ירידה של 11% ועד 3% לעומת 180 מיליון ברבעון המקביל. הרווחיות הגולמית על בסיס כללי החשבונאות המקובלים תעמוד על 36% ועד 39%, ואילו הרווח הגולמי המתואם יעמוד על 37% ועד 40%, צפי זה אינו כולל תשלום מבוסס מניות צפוי בסך 13 מיליון דולר. 

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דניאל 05/08/2020 21:31
    הגב לתגובה זו
    ימשיך לעלות אם ביידן יבחר הוא תומך באנרגיה ירוקה
  • ביידן לא קשור 06/08/2020 08:22
    הגב לתגובה זו
    סקטור פורץ בכל היבשות.
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)

אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אילון מאסק


אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.

כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.

הון של 500 מיליארד דולר

ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.

העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר  - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון. 

השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד. 

אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"

עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"

מנדי הניג |

חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -0.05%   נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.

הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.

על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?

אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?

"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.