דונלד טראמפ ושי ג'ינפינג
צילום: getty images, Artyom Ivanov

טראמפ מנסה להרגיע, אך הסיכויים שסין תעמוד בהסכם הסחר קלושים

החוזים העתידיים רשמו לפנות בוקר תנודה חדה בעקבות התבטאות של יועצו של טראמפ, פיטר נבארו, בנוגע להסכם הסחר עם סין. הממשל האמריקני וטראמפ מיהרו לשגר הכחשה והירידות נמחקו. הנתונים מראים כי סין צריכה נס בשביל לעמוד בתנאים
צחי אפרתי | (5)
לממשל טראמפ אכפת מאוד מהשווקים וזה ברור מתחילת הקדנציה של הנשיא. לפעמים, נדמה כי הממשל האמריקני קובע את מדיניותו לפי התנודות של החוזים והמדדים המובילים. ועדיין, האירועים הבוקר היו חריגים.  פיטר נבארו, היועץ לממשל טראמפ, התראיין לפנות בוקר לרשת החדשות פוקס ניוז וטען בקול נחוש "זה נגמר", בהתייחס להסכם הסחר עם סין והוסיף כי "אמנם היה תהליך בהסכם הסחר עם סין והנשיא בוודאי מעוניין להגיע להסכם ולעמוד בהבטחתו אבל מצד שני, כל הדברים שקרו עד עכשיו בין המדינות ... זה נגמר".  השווקים הפיננסים מיד פירשו את הודעתו של נבארו כביטול של הסכמי הסחר. החוזים על המדדים המובילים ביצעו תנודה חדה של קרוב ל-2% תוך זמן קצר. התנודה בשוק כמובן שהוציא את נציגי הממשל לכלי התקשורת. אותו פיטר נבארו מיהר להוציא הודעה כי "ההתבטאות יצאה מהקשרה" וכי " התגובה לא קשורה לשלב הראשון בהסכם אלא דיברתי על חוסר האמון עם הממשל הסיני".  מיד לאחר מכן צייץ הנשיא כי "עסקת הסחר בין המדינות מתקיימת  בשלמותה. אני מקווה שהם ימשיכו לעמוד בתנאים".  התוצאה המיידית - החוזים העתידיים תיקנו תוך זמן קצר את הירידות וביחד עם הכסף שהממשל מפזר היום, השוק כבר ירוק - קסם.    למרות הנסיונות של טראמפ והממשל להרגיע, הסיכויים כרגע הם אפסיים שסין תעמוד בהתחייבויותיה. נזכיר כי בהסכם הסחר בין 2 המדינות בחודש ינואר האחרון נקבע כי סין תגדיל את הייבוא שלה מארה"ב ב-200 מיליארד דולר בתוך כשנתיים. כבר במעמד החתימה נטען כי מדובר במספר גבוה במיוחד, שסין תתקשה לעמוד בו. כך לדוגמא, סין שמייבאת כיום מוצרי אנרגיה מארה"ב (נפט, גז טבעי מונזל, מוצרים מזוקקים ופחם) בשווי של כ-9 מיליארד דולר אמורה להגדיל את היקף היבוא ל-42.9 מיליארד דולר עד סוף 2021. לנוכח ההאטה האירועים בחודשים האחרונים בעולם בעקבות נגיף הקורונה, מספרים אלו נראים קשים עוד יותר להשגה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שפן בכוח רוצה להבחר שוב (ל"ת)
    טראמפ 30/06/2020 18:57
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נדב 23/06/2020 19:12
    הגב לתגובה זו
    תודה על ההסבר. חבל שלא פירסמתם בבוקר. ובקשר לטראמפ...אני מקווה שהדמוקרטים יעשו לו כיפה אדומה כזאת שלא ישכח לעולם. הכל נראה כל כך טוב שקשה לי להאמין שהראלי ימשך. מפולת ממש ממש ממש בקרוב...ענין של ימים.
  • מוש השור 23/06/2020 22:57
    הגב לתגובה זו
    נסה שנים, אם בכלל... השווקים לא ירדו בעתיד הנראה לעין. אולי אם טראמפ לא יבחר, אולי.
  • 2.
    שמואל 23/06/2020 18:26
    הגב לתגובה זו
    המושחת ביותר מאז שקיימת שם בורסה!!!
  • 1.
    עד הבחירות עליות שום נתון מאקרו לא מעניין (ל"ת)
    תומר 23/06/2020 17:48
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"

עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"

מנדי הניג |

חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -5.4%   נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.

הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.

על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?

אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?

"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.