חיים סיבוני פורסייט
צילום: יח"צ

פורסייט מנצלת את הזינוק במחיר המנייה ויוצאת להנפקת בזק

לאחר שהדיווח על פיתוח מערכת לאבחון חולי קורונה הזניק את מניית החברה היא צפויה לבצע הנפקת בזק בארה"ב; האם הגיוס ידליק את נורות האזהרה של המשקעים?

חברת פורסייט -3.36% הדואלית (סימול:FRSX), מנצלת את המומנטום החיובי וצפויה לבצע הנפקת בזק בארה"ב. זאת, לאחר שבשבוע שעבר דיווחה כי הגישה פטנט על מערכת לאיתור נדבקים בקורונה באמצעות מצלמות תרמיות.

לאחר שזינקה בכ-21% אתמול, הבוקר מדווחת החברה על הפסקת המסחר בניירות הערך שלה עד להשלמת ה-PRICING להנפקה בארה"ב. ככל הנראה בחברה בחרו לנצל את הזינוק במחיר המנייה, בכדי לגייס כסף כפי שעושות חברות רבות.

הגיוס הנוכחי צריך להעלות כמה שאלות בקרב המשקיעים ובעלי המניות, שכן הוא מגיע לאחר שמוקדם יותר החודש גייסה החברה כ-5 מיליון דולר באמצעות הנפקה של כ-8.3 מיליון תעודות פיקדון אמריקאיות (ADS), ובמקביל גייסה עוד כ-350 אלף דולר בהנפקת מניות פרטיות למשקיעים פרטיים ישראליים. אם גויס כסף אז למה עוד? האם זו הזדמנות של הסיטואציה בגלל עליית מחיר המניה?

לכך, מצטרפות שאלות נוספות שטרם ניתן להם מענה באשר לאפקטיביות המערכת לאבחון חולי קורונה - כיצד נכנסה החברה מפיתוח מערכת לנהיגה אוטונטמית לתחום הקורונה? האם זה משהו עם היתכנות או רעיון בלבד? 

שיקול נוסף שצריך לעמוד בפני המשקיעים הוא העובדה שהחברה נמצאת עדיין בתחילת דרכה. נכון לסוף הרבעון הראשון של 2020 החברה עדיין לא החלה להציג הכנסות ורשמה בשורה התחתונה הפסד של כ-4.05 מיליון דולר.

ממערכת לרכבים אוטונומיים לזיהוי חולי קורונה

פורסייט מתעסקת בשנים האחרונות בפיתוח מערכת ראייה ממוחשבת לנהיגה האוטונומית. מערכת הראייה שפיתחה החברה  (QuadSight), מבוססת על שימוש בשתי מצלמות אינפרא אדום ובשתי מלצמות אור נראה. המערכת מיועדת לספק יכולת ראיה תלת מימדית, המדמה את אופן הראייה של העניין האנושית. המוצר שלה נמצא בפיילוטים במספר מקומות ובפועל במקומות שכבר בחנו את המוצר התגוובת, כך מסרה החברה, היו טובות. 

החברה עלתה לכותרות לראשונה במהלך 2017, עם מכירת מוביליאי לאינטל, עם חלומות מצד המשקיעים כי החברה תלך בדרכה של מובילאי. עם זאת, החלום הפך בשנים אחרונות לחלום בלהות, מאז הנפקת החברה בוול סטריט ועד לחודשים האחרונים איבדה מניית החברה יותר מ-95% מערכה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    צחי 09/06/2020 19:27
    הגב לתגובה זו
    בינתיים עולה 8 אחו בנסדק יש דברים שאנחנן לא יודעים. והמסחר שם פי 10 מיום רגיל.
  • 11.
    תרמית אופיינית לת"אב-ת"א: הודעה חיובית, הנפקה, התרסקות (ל"ת)
    סוחר לא תמים 09/06/2020 15:03
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    שומר נפשו ירחק (ל"ת)
    רננה 09/06/2020 14:27
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    זה נראה כאילו לאיתן יש איזה משקע שלילי מפורסייט... (ל"ת)
    ליבי 09/06/2020 13:38
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    התעמלות קרקע 09/06/2020 13:21
    הגב לתגובה זו
    מקפיצים שער של מניה עם הודעה מטומטמת, ואחרי כמה שעות מודיעים על הנפקה.
  • 7.
    שומר כספו ירחק !!!!!!! חברה של נוכלים (ל"ת)
    כלכלן דמיקולו 09/06/2020 13:09
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    סוחר 09/06/2020 11:59
    הגב לתגובה זו
    וחברה פח
  • 5.
    כרגיל:הודעה-הנפקה-כסף למנהלים-מניה צוללת-הודעה-הנפקה... (ל"ת)
    יש ר א לי 09/06/2020 11:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שומר כספו ירחק !!!!!!! (ל"ת)
    כלכלן דמיקולו 09/06/2020 11:39
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רון 09/06/2020 11:34
    הגב לתגובה זו
    חרא של חברה רק דילול ראינו מהם .
  • 2.
    עאלק "זיהוי קורונה" - ולמחרת הנפקה. איפה הרשות??? (ל"ת)
    חבורת נוכלים בע"מ 09/06/2020 11:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע אמיתי 09/06/2020 11:01
    הגב לתגובה זו
    כל כמה חודשים הם מודיעים על "פריצת דרך", ואז מגייסים כמה מיליונים לצורך שריפה על משכורות לכמה מקורבים, וחוזר חלילה. כן-פייט 2.
זהב וכסףזהב וכסף

הזהב נופל ב-5%, הכסף צונח ב-7% - מה הסיבה?

אחרי שבועות של עליות שהביאו את הזהב והכסף לשיאים חדשים, שתי המתכות קרסו בפתאומיות על רקע התחזקות הדולר, ציפיות להסכם סחר בין סין לארה״ב וירידה עונתית בביקוש מהודו. התנודתיות מזנקת, ובוול-סטריט מזהירים שהתיקון עלול להעמיק

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה זהב כסף

מחירי הזהב והכסף קורסים ותופסים את השווקים בהפתעה. הזהב רשם את הנפילה הגדולה ביותר שלו מזה 12 שנים, בעוד הכסף ספג את המכה הקשה ביותר מאז פברואר 2021. הקריסה הגיעה אחרי שבועות של עליות שהביאו את שתי המתכות לשיאים חדשים, ומשקיעים שקנו ברמות השיא מוצאים את עצמם עם הפסדים כבדים.


מחיר הזהב נופל ב-5% לשפל של 4,141 דולר לאונקיה, צניחה שמחקה שבועות של רווחים ביום מסחר יחיד. הכסף ספג מכה אפילו יותר קשה וצלל ב-7% ל-47.91 דולר לאונקיה. הקריסה לא התרחשה במקרה. שילוב של גורמים טכניים, כלכליים ופוליטיים הוביל למכירות המוניות שהתפשטו במהירות ברחבי השווקים העולמיים. התנודתיות זינקה באופן שתפס את רוב הסוחרים המנוסים בהפתעה. מה שהתחיל כתיקון קל הפך במהירות לגל מכירות שהזין את עצמו.


הגורמים לנפילות

אחד הגורמים המרכזיים היה ההתחזקות בדולר. כשהדולר מתחזק מול מטבעות אחרים, המתכות היקרות הופכות יקרות יותר למשקיעים שמחזיקים יורו, ין יפני או מטבעות מקומיים אחרים. זה מפחית את הביקוש העולמי ויוצר לחץ מכירות שמתפשט מאזור לאזור. הפעם ההתחזקות הייתה חדה  במיוחד, מה שהגביר את ההשפעה השלילית על המתכות.

הסיבה השנייה והחשובה באותה מידה היא שהשווקים מריחים הקלה אמיתית במלחמת הסחר הממושכת בין אמריקה לסין. דיווחים אופטימיים על התקדמות משמעותית במשא ומתן בין הנשיאים טראמפ ושי ג'ינפינג, עם פגישה מתוכננת לשבוע הבא, הפחיתו באופן ניכר את הביקוש למקלט בטוח. כשהמשקיעים פחות חוששים מאי-יציבות גלובלית, מהפרעות לסחר העולמי ומהסלמה במתיחות הגיאופוליטית, הם הרבה פחות זקוקים לזהב כביטוח נגד סיכונים.


בעיה נוספת הגיעה מהודו, השוק השני בגודלו בעולם לצריכת זהב. עונת הפסטיבלים ההודית הסתיימה, ועמה גם תקופת הקניות המסורתית שבה משפחות קונות זהב וכסף לחגים ולחתונות. הירידה הזו בביקוש קורית כל שנה באותה תקופה ומכה בשוק העולמי. הודו קונה מדי שנה כ-800 טון זהב, רבע מהצריכה העולמית. רוב הקניות מתרכזות בעונת הפסטיבלים שמגיעה לשיא בחודשי ספטמבר-נובמבר. כשהעונה הזו נגמרת, הביקוש נופל בחדות.


אתר קידוח נפט קרדיט: גרוקאתר קידוח נפט קרדיט: גרוק

הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט

למרות משבר האקלים ובניגוד להתחייבויות בהסכם פאריז, הבנקים העולמיים מספקים טריליונים למימון קידוחי נפט וגז, מחקר חדש מראה את המספרים האסטרונומיים

הדס ברטל |

אנרגיה מתחדשת ונקייה זה העתיד - אנרגיה פוסילית מלכלכת ומזהמת. התובנות הברורות האלו על רקע משבר אקלים שהולם ומתעצם הובילו את מדינות העולם לכוון להפחתה של קידוחים פוסיליים. במקביל נקבעו יעדים להפחתת המימון הבנקאי לתחום הפוסילי. חשבו שלהוריד את צינור החמצן, יצמצם את התעשייה. אבל, הכסף מדבר - קידוחי הנפט והגז רווחיים מאוד, והבנקים ממשיכים להזרים כספים גדולים למאגרים האלו. מתברר שאין רגולציה ב"כאילו". אם רוצים שבנקים לא יממנו קידוחי נפט צריך לחוקק חוק. אם מבקשים מהבנקים, הם יגידו - בסדר, אבל בפועל יעשו מה שהם צריכים לעשות - להגדיל את הרווח שלהם גם אם זו הלוואה שמייצרת בהמשך זיהום אקלימי.      

 המימון העולמי לתעשיית הדלקים המאובנים ממשיך לגדול במקום לרדת. בשנת 2024, הבנקים הגדולים בעולם סיפקו כ-870 מיליארד דולר לחברות דלקים מאובנים, עלייה של 160 מיליארד דולר לעומת השנה הקודמת. הנתונים מגלים תמונה מדאיגה: אף בנק גדול עדיין לא התחייב להפסיק את המימון לקידוחי שדות נפט וגז חדשים או לאספקת פחם חדשה, זאת למרות ההחמרה החריפה במשבר האקלים שאנחנו רואים בשנים האחרונות עם גלי חום קיצוניים יותר, שיטפונות רבים יותר ועליית טמפרטורת האוקיינוסים.

כשסוכנות האנרגיה הבינלאומית פרסמה ב-2021 את מפת הדרכים שלה להשגת אפס פליטות עד שנת 2050, המסר היה כי אין צורך בהשקעה באספקת דלקים מאובנים (נפט, גז טבעי ופחם) חדשים, ומעבר לפרויקטים שכבר אושרו לא יאושרו שדות נפט וגז חדשים. התחזיות דיברו על ירידה של 25% בביקוש העולמי לדלקים מאובנים עד 2030, ועל צניחה של 80% עד 2050. המימון השנתי לנפט, גז ופחם היה אמור לקטון ביותר מחצי, מטריליון דולר בשנת 2024 לסכום נמוך מ-450 מיליארד דולר בשנה עד 2030.

אך תחזיות לחוד ומציאות לחוד. במקום הירידה המתוכננת, המימון לתעשיית הדלקים המאובנים הפך מגמה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית צופה שב-2025 ההשקעה בנפט, גז ופחם תגיע ל-1.1 טריליון דולר. מדובר בהיפוך מוחלט של המגמה הצפויה. מאז הסכם פריז ב-2016 ועד היום, הבנקים העולמיים סיפקו 7 טריליון דולר לתעשיית הדלקים המאובנים. בין 2025 ל-2030 צפויות השקעות מצטברות בקידוחי נפט וגז בהיקף של 4.3 טריליון דולר. ההשקעה השנתית בקידוחי נפט וגז צפויה לעבור את רף 600 מיליארד דולר לראשונה מזה עשור.

מחקר חדש של TPI, מרכז המעבר לעולם אקלימי בבית הספר לכלכלה בלונדון (London school of economics), בדק 36 מהבנקים הגדולים בעולם ומצא שאף בנק גדול עדיין לא התחייב להפסיק את המימון לקידוח שדות נפט וגז חדשים. החוקרים נותנים ציון לבנקים על בסיס 77 אינדיקטורים שאומדים את מדיניות האקלים של כל בנק ובנק, ועלה כי 95% מהציונים שניתנו לבנקים נותרו ללא שינוי משנה לשנה, והציונים שכן השתנו הראו כי הבנקים החלישו את מדיניות האקלים שלהם.