משבר הקורונה

48% מהחברות האמריקאיות שפועלות בסין צופות השפעה של וירוס הקורונה על הפעילות; האחוז גדל מיום ליום

לפי סקר שנערך במשרד המסחר האמריקאי בשנגחאי בין 109 מנהלים בחברות המייצרות בסין עולה תמונה מדאיגה, לאחר ש-78% מהנשאלים אמרו כי גם אם רצו, אין להם כוח אדם מספק לשוב לתפוקה מלאה
ארז ליבנה |

למרות הפגיעה החמורה בשרשרת הייצור העולמית, כל אנשי המקצוע העוקבים אחר משבר הקורונה אומרים, ובצדק, שמוקדם מדי לדעת את השפעתו של נגיף הקורונה על הכלכלה העולמית. אבל מנתונים שמגיעים ממנהלים בחברות אמריקאיות בסין, מצטיירת תמונה עגומה שאת גליה נרגיש עוד לא מעט זמן.

 

>>> עדכונים חשובים על נגיף הקורונה (כולל סרטונים מהשטח)

מסקר שערכה לשכת הסחר האמריקאית בשנגחאי (AmCham) בין ה-11-14 לפברואר, שכלל 109 מנהלים בחברות המייצרות בסין, עולה כי 48% מהנשאלים אומרים כי הפעילות הגלובלית שלהם כבר נפגעה בשל הווירוס. המשמעות הנסתרת היא שהיום - שלושה/ ארבעה ימים לאחר הסקר, האחוז צפוי להיות גבוה יותר, ובכלל מדי יום מתווספות קורבנות נוספות - חברות שיושפעו מהקרונה. 

 

78% מהנשאלים אמרו כי אין להם מספיק כוח אדם לחזור לייצור מלא, כש-41% מהמנהלים צופים כי זו גם תהיה הבעיה הכי משמעותית שלהם ברגע שהתעשייה הסינית תחזור לפעילות מלאה. 30% מהחברות צופות כי לוגיסטיקה תהווה את הבעיה הכי קריטית עבורן. כמו כן, 58% מהחברות צופות כי יהיה קיטון בדרישה למוצרים שלהם בעקבות המשבר.

 

בסקר שהוציאה AmCham מוקדם יותר החודש – בו השתתפו 127 חברות – עולה כי 87% מהמשיבים סבורים שלהתרפצות תהייה השפעה ישירה על ההכנסות ב-2020, כשרבע מהנשאלים (24%) סבורים שהרווחים ייפלו ב-16% ומעלה.

 

16% מהנשאלים אמרו כי הם חושבים שהתמ"ג הסיני יירד בלמעלה מ-2%. 29% מהנשאלים סברו כי המטות של החברות לא התייחסו ברצינות מספקת לאפקטים של הווירוס.

 

ראוי לציין שגם אם ההתפרצות תסתיים בקרוב, חלק ניכר מהעובדים הסיניים ייאלצו להמשיך להישאר בביתם למשך שבועיים נוספים בשל תקופת הדגירה של הנגיף. זה כמובן ישפיע על המשך הייצור ויגביל אותו לתקופה של מעל חודש בשיבוש בשרשרת הייצור הסינית והעולמית.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מניות קוונטים עליות
צילום: דאלי

המלצת קנייה ל-IonQ מכוונת להיות "אנבידיה של הקוונטים"

פרמיה של 50% למניית הקוונטים 

רן קידר |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי IonQ

שוק המחשוב הקוונטי עובר בשנתיים האחרונות מתיאוריה אקדמית לשטח. משקיעים, ממשלות ותאגידי ענק מתייחסים אליו כאל אחת המהפכות הטכנולוגיות הבאות עם פוטנציאל לשנות את מאזן הכוחות בשוק העולמי בכל תחום. חברת IonQ האמריקאית היא אחת השחקניות בשוק הקוונטים.

המלצת קנייה עם אפסייד של 50%

האנליסט קרייג אליס מבית ההשקעות ריליי מסקר את המניה עם המלצת "קנייה" ומחיר יעד של 61 דולר למניה, כ-50% מעל למחיר הסגירה. הוא מצטרף למספר בתי השקעות שמזהים בחברה מועמדת להובלה בענף. אליס מציין את קצב העסקאות הגבוה, ההתרחבות בפורטפוליו הקניין הרוחני (מעל 1,000 פטנטים) ואת חיזוק ההנהלה עם הצטרפות בכירים בעלי ניסיון מ־IBM וג'יי.פי. מורגן.

ניקולו דה מאסי, מנכ"ל החברה שנכנס לתפקיד בתחילת השנה, אמר לאחרונה -  "אנחנו מתמקדים לא רק לנצח טכנולוגית, אלא גם להוכיח מסחריות. המערכות שלנו מייצרות ערך כבר היום, ולקוחות משלמים עבור שימוש במחשוב קוונטי בענן".

בפועל, IonQ מציעה שילוב של שירותי ייעוץ ותמיכה, מכירת חומרה קוונטית, ומודל של "Quantum Computing as a Service" - גישה מרחוק למחשבים הקוונטיים שלה בענן. השילוב הזה מאפשר לה לבנות קהילת מפתחים סביב מוצריה ולחדור לשוק המסחרי מוקדם יותר ממתחרות מסוימות.


הבטחת המחשוב הקוונטי נוגעת ליכולת לפתור בעיות שחישוב קלאסי לא יכול להתמודד איתן בזמן סביר, לדוגמה, סימולציות מורכבות לפיתוח תרופות, אופטימיזציה של שרשראות אספקה או פיתוח חומרים חדשים. שוק זה עשוי להגיע לפי תחזיות שונות ל-100 מיליארד דולר עד 2040, ואף יותר.

ליסה קוק (אונ' מישגן)ליסה קוק (אונ' מישגן)

ליסה קוק תובעת את טראמפ - קרב על עצמאות הפד

המושלת האמריקאית עתרה נגד החלטת הנשיא לפטרה בטענה להפרות חוקתיות; המהלך עשוי לשנות את יחסי הכוחות במועצת הנגידים ולהצית את אחד המאבקים המשפטיים הדרמטיים בתולדות הפדרל ריזרב

אדיר בן עמי |

בפעם הראשונה בתולדות הפדרל ריזרב, ניצבת שאלת עצמאות הבנק המרכזי של ארצות הברית במבחן משפטי ישיר. ליסה קוק, מושלת הבנק ואחת הדמויות הבולטות בו, תבעה השבוע את נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לאחר שהודיע על פיטוריה – צעד שהוגדר על ידי משפטנים וכלכלנים כ"מסוכן וחסר תקדים".


הסיפור החל כאשר טראמפ הכריז כי הוא מסיר את קוק מתפקידה מיידית, בטענה כי שיקרה במסמכי משכנתא מלפני מספר שנים. קוק מיהרה להגיב בתביעה פדרלית בוושינגטון, שם טענה כי מדובר בהפרה בוטה של זכויותיה החוקתיות ושל החוק המגן על עצמאות הפד.


מעבר לשאלה האישית של קריירה אחת, הדיון הפך לסמל במאבק רחב יותר: עד כמה יכול נשיא ארצות הברית להתערב בהחלטות ובמבנה הגוף שאמון על קביעת הריבית והמדיניות המוניטרית של הכלכלה הגדולה בעולם.


טראמפ מחפש סיבה 

קוק, הכלכלנית האפרו־אמריקאית הראשונה שמונתה למועצת הנגידים של הפד, הייתה אמורה לכהן עד שנת 2038 – מינוי חריג באורכו שמעניק לחברי המועצה עצמאות מרחיקה לכת מהמערכת הפוליטית. ביטול חד־צדדי של המינוי הזה עלול לערער את כל הרציונל מאחורי מנגנון זה.


בלב הטענות נגד קוק עומד מכתב של ביל פולטי, מקורבו של טראמפ ומי שמונה לאחרונה לראש רשות הדיור הפדרלית. פולטי טען כי קוק הצהירה על שתי דירות שונות כ"בית מגורים עיקרי" על מנת לקבל תנאי הלוואה מועדפים.