קורונה מגפה מחלה וירוס
צילום: Dimitri Karastelev, Unsplash
משבר הקורונה

48% מהחברות האמריקאיות שפועלות בסין צופות השפעה של וירוס הקורונה על הפעילות; האחוז גדל מיום ליום

לפי סקר שנערך במשרד המסחר האמריקאי בשנגחאי בין 109 מנהלים בחברות המייצרות בסין עולה תמונה מדאיגה, לאחר ש-78% מהנשאלים אמרו כי גם אם רצו, אין להם כוח אדם מספק לשוב לתפוקה מלאה
ארז ליבנה |

למרות הפגיעה החמורה בשרשרת הייצור העולמית, כל אנשי המקצוע העוקבים אחר משבר הקורונה אומרים, ובצדק, שמוקדם מדי לדעת את השפעתו של נגיף הקורונה על הכלכלה העולמית. אבל מנתונים שמגיעים ממנהלים בחברות אמריקאיות בסין, מצטיירת תמונה עגומה שאת גליה נרגיש עוד לא מעט זמן.

 

>>> עדכונים חשובים על נגיף הקורונה (כולל סרטונים מהשטח)

מסקר שערכה לשכת הסחר האמריקאית בשנגחאי (AmCham) בין ה-11-14 לפברואר, שכלל 109 מנהלים בחברות המייצרות בסין, עולה כי 48% מהנשאלים אומרים כי הפעילות הגלובלית שלהם כבר נפגעה בשל הווירוס. המשמעות הנסתרת היא שהיום - שלושה/ ארבעה ימים לאחר הסקר, האחוז צפוי להיות גבוה יותר, ובכלל מדי יום מתווספות קורבנות נוספות - חברות שיושפעו מהקרונה. 

 

78% מהנשאלים אמרו כי אין להם מספיק כוח אדם לחזור לייצור מלא, כש-41% מהמנהלים צופים כי זו גם תהיה הבעיה הכי משמעותית שלהם ברגע שהתעשייה הסינית תחזור לפעילות מלאה. 30% מהחברות צופות כי לוגיסטיקה תהווה את הבעיה הכי קריטית עבורן. כמו כן, 58% מהחברות צופות כי יהיה קיטון בדרישה למוצרים שלהם בעקבות המשבר.

 

בסקר שהוציאה AmCham מוקדם יותר החודש – בו השתתפו 127 חברות – עולה כי 87% מהמשיבים סבורים שלהתרפצות תהייה השפעה ישירה על ההכנסות ב-2020, כשרבע מהנשאלים (24%) סבורים שהרווחים ייפלו ב-16% ומעלה.

 

16% מהנשאלים אמרו כי הם חושבים שהתמ"ג הסיני יירד בלמעלה מ-2%. 29% מהנשאלים סברו כי המטות של החברות לא התייחסו ברצינות מספקת לאפקטים של הווירוס.

 

ראוי לציין שגם אם ההתפרצות תסתיים בקרוב, חלק ניכר מהעובדים הסיניים ייאלצו להמשיך להישאר בביתם למשך שבועיים נוספים בשל תקופת הדגירה של הנגיף. זה כמובן ישפיע על המשך הייצור ויגביל אותו לתקופה של מעל חודש בשיבוש בשרשרת הייצור הסינית והעולמית.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רובוטיקה  (רשתות)רובוטיקה (רשתות)

למה מניית הרובוטיקה הזאת מזנקת היום ב-80%?

חברת AMC Robotics, שפועלת מאז 2014 והשלימה לאחרונה מיזוג SPAC, מציגה רובוט אבטחה אוטונומי למחסנים, שווי שוק של כ־250 מיליון דולר והיקף מצומצם של מניות זמינות למסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רובוטיקה

מניית AMC Robotics (AMCI) מזנקת ב-80%, יום אחד בלבד לאחר זינוק חד של כ־168%. העלייה האחרונה מצטרפת לגל עניין שנוצר סביב החברה בעקבות שורת התפתחויות עסקיות, ובראשן המעבר לשלב מסחור של טכנולוגיית הרובוטיקה מבוססת הבינה המלאכותית שפיתחה. בשוק רואים במהלך זה שינוי מהותי באופי החברה, ממיזם טכנולוגי בשלב מוקדם לחברה המבקשת לייצר הכנסות בפועל.

AMC Robotics פועלת מאז 2014, אך עד לאחרונה פעלה הרחק מאור הזרקורים של שוק ההון. פעילותה התמקדה בפיתוח פתרונות אבטחה חכמים, בעיקר באמצעות שילוב של ראייה ממוחשבת, עיבוד תמונה ובינה מלאכותית במערכות פיקוח וניטור. אחד המוצרים המרכזיים בפעילות ההיסטורית של החברה הוא קו מצלמות האבטחה YI, שנועד לשימושים מסחריים ותעשייתיים. עם השנים הרחיבה החברה את תחומי הפעילות שלה מעבר למצלמות, מתוך ניסיון להציע פתרונות אבטחה אוטונומיים ומבוססי תוכנה.

לאחרונה חשפה החברה רובוט ארבע-רגלי אוטונומי, המבוסס על טכנולוגיית Visual-AI, המיועד לסיורי אבטחה ותגובה לאירועים במחסנים, מרכזים לוגיסטיים ואתרים תעשייתיים. הרובוט נועד לפעול באופן עצמאי, לנווט בסביבה מורכבת ולהגיב לאירועים בזמן אמת. לפי תיאורי החברה, הרובוט משלב חיישנים מתקדמים עם יכולות עיבוד תמונה ובינה מלאכותית, ומסוגל לקבל החלטות תפעוליות ללא צורך במפעיל אנושי צמוד. השוק הלוגיסטי, שבו נרשמת מגמה מתמשכת של אוטומציה, נתפס כיעד המרכזי ליישום הטכנולוגיה.

מנכ״ל החברה, שון דה, אמר עם פרסום התוכניות למסחור כי החברה נכנסת לשלב חדש בפעילותה. לדבריו, השאיפה היא להביא לשוק מוצרים שיספקו רמת אוטומציה גבוהה יותר ללקוחות ארגוניים, תוך שיפור היעילות והבטיחות באתרי פעילות.


כבר לא שלד בורסאי

בתחילת דצמבר הושלם מיזוג שבמסגרתו חדלה החברה לפעול כשלד בורסאי מסוג SPAC, והחלה להיסחר כחברה תפעולית בנאסד״ק תחת הסימול AMCI. לפני המיזוג, פעילותה הציבורית של החברה הייתה מוגבלת להחזקת כספים בנאמנות, ללא פעילות עסקית שוטפת. עם השלמת העסקה שוחררו הכספים, והחברה קיבלה גישה להון שנועד לממן את המעבר משלב פיתוח לשלב מסחור.

טראמפ מצור על וונצואלה ונפט. נעשה ע״י AIטראמפ מצור על וונצואלה ונפט. נעשה ע״י AI

מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות

החסימה מכוונת למכליות שסומנו בסנקציות, והמחיר מגיב לסיכון לוגיסטי וגם לסיכון להסלמה יותר מאשר לשינוי בביקוש

ליאור דנקנר |

מחירי הנפט עולים במסחר באסיה אחרי שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מודיע שהוא מורה על חסימה של כל מכליות הנפט שמוטלות עליהן סנקציות ונכנסות או יוצאות מוונצואלה. ברנט עולה ב 70 סנט ל 59.62 דולר לחבית, ונפט אמריקאי מסוג מערב טקסס עולה ב 73 סנט ל 56.00 דולר לחבית. הסוחרים מתמחרים אפשרות לפגיעה ביצוא הוונצואלי, תוך שהם עדיין מחכים לראות איך אוכפים את המהלך והאם הוא יישאר מוגבל לכלי שיט תחת סנקציות או יתפשט גם לאחרים.

חסימה ימית בפועל מתחילה מהובלה וביטוח

לא ברור איך טראמפ מטיל את החסימה ומה בדיוק תהיה מעורבות משמר החופים, אבל כבר בשבוע שעבר ארצות הברית יירטה ותפסה מכלית תחת סנקציות מול חופי ונצואלה. מאז מתפתח אמברגו בפועל, כשמכליות טעונות עם מיליוני חביות נשארות במים הוונצואליים כדי לא להסתכן בתפיסה, וחלק מכלי השיט מבצעים פרסה ומתרחקים. במקביל, השוק מנסה להבין אם החסימה נשארת ממוקדת רק בכלי שיט שכבר סומנו בסנקציות, או שהיא תתגלגל גם לתנועה של ספינות אחרות שמעמיסות נפט במדינה. 

בשטח, מספיק חשד ליירוט כדי שהמובילים יתחילו לנהל סיכון. מפעילי ספינות מעדיפים לא להיתקע ימים מול חוף תחת מעקב, וחלקם פשוט נמנעים מלעלות על הקו. זה גורר פחות הצעות הובלה זמינות, יותר דרישות לביטוח ולכיסוי משפטי, ומסלול אספקה פחות צפוי. גם כשהנפט כבר טעון, אי הוודאות גורמת לעיכובים במסירה, והפער הזה מתורגם מיידית לפרמיית סיכון במחיר. בצד השני של העסקה, קונים לא מוותרים על הסחורה בחינם, אבל נוטים לדרוש הנחות עמוקות יותר כדי לפצות על הסיכון לעיכוב או הסתבכות, מה שמכביד על ההכנסות של ונצואלה גם אם חלק מהחביות עדיין יוצאות.

לתמונה הזו נכנסת גם מתקפת הסייבר שמפילה השבוע מערכות ניהול מנהלתיות של חברת הנפט הממשלתית פדוסה. כשמערכות מנהלתיות לא מתפקדות, קשה יותר לסגור ניירת, תיאומים ושחרור מטענים בקצב רגיל, וזה מצטבר בדיוק בנקודת הזמן שבה כל שרשרת ההובלה מתכווצת. התוצאה היא לחץ תפעולי כפול, גם בים וגם על הקרקע, שמחזק את התחושה בשוק שהבעיה היא לא ביקוש אלא זרימה, ומספיק שיהיה צוואר בקבוק כדי לראות תגובה במחיר.


וונצואלה קטנה בעולם, אבל החביות שלה רגישות והעקיפות נסגרות

ונצואלה תופסת פחות מ-1% מהתפוקה העולמית, אבל היא נשענת כמעט לגמרי על יצוא נפט כמקור הכנסה, ובאחד הדיווחים מצוין שלפחות 95% מההכנסות מחו"ל מגיעות ממכירות נפט. סין היא הקונה הגדולה ביותר, והנפט הוונצואלי הוא בערך כ-4% מהיבוא הסיני, עם משלוחים בדצמבר שמכוונים לממוצע של יותר מ-600 אלף חביות ביום.