רופי הודי הודו
צילום: Istock

כלכלת הודו: ירידה בצמיחה ב-2019; "הצמיחה תחזור לעלות ב-2020"

לאחר צמיחה של "רק" 5% ברבעון השני, כלכלנים צופים עלייה של 6% בכלכלה ה-3 בגודלה באסיה אחרי סין ויפן. הורדת מס החברות עלול להזניק מחדש את הצמיחה; איך משקיעים באחת הכלכלות הצומחות בעולם? - מדריך
ארז ליבנה | (2)

ההאטה במסחר העולמי שנובעת ממלחמת הסחר משפיעה גם על הודו. לפי הערכות של אנליסטים וכלכלנים, הצמיחה השנתית עלולה לרדת מתחת לרף של 6%. עם זאת, הבנק לפיתוח אסיה (Asian Development Bank) צופה שבשנה הבאה, הודות למהלכים שנקטה הממשלה ההודית, הצמיחה תשוב ותעלה לרמה של 7% ומעלה.

 

ברבעון השני של 2019, הצמיחה ההודית הסתכמה ב-5% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הנתון הנמוך ביותר מזה 6 שנים. הדבר הניע כלכלנים להזהיר כי הכלכלה השלישית בגודלה באסיה – אחרי סין ויפן – צפויה לרדת מתחת ל-6% בשנת 2019.

 

עם זאת, הבנק, הממוקם במנילה שבפיליפינים הוריד את תחזית הצמיחה להודו לרמה של 6.5% לשנה הפיסקאלית הנוכחית, ביחס ל-7.2% שצפה בתחילת השנה. ירידה של כ-10%. עם זאת, לשנה הבאה הצפי לצמיחה עלול לעלות לעד 7.2%, עשירית האחוז פחות מהצפי הקודם של 7.3%.

 

"הירידה בהערכה השנתית נובעת בעיקר בירידה כוללת של בצריכה, בהשקעות, בייצור ובסקטור השירותים", אמר יסויוקי סוואדה, הכלכלן הראשי של ABD בראיון שהעניק ל-CNBC.

 

הורדת מס חברות יביא לצמיחה גבוהה ב-2020?

הפעולות של הממשלה ההודית צפויה להחזיר את הצמיחה לרמה של השנים הקודמות. בשבוע שעבר הועברה הורדה במיסוי לתאגידים. להורדה יכולה להיות משמעות כבירה עבור המגזר היצרני, מאחר ותאגידים רבים מחפשים תחליפים לייצור הסיני בעקבות מלחמת הסחר.

 

"המדיניות הזו יכולה להיות נקודת מפתח בקפיצה מחודשת של הכלכלה ההודית בשנה הבאה", אמר סוואדה, שהוסיף כי המדיניות החדשה הקפיצה בשבוע שעבר את הבורסה ההודית.

 

ישנם דיווחים שהודו מחזרת אחר חברות כמו אפל, פוקסקון וויסטרון, כחלק מהניסיון של המדינה ליהנות מהמתח האמריקאי-סיני. אם תצליח להביא את הייצור של אפל למדינה, הדבר ישלח מסר חזק לחברות נוספות שמחפשות כרגע בית חדש.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

עם זאת, כלכלנים אחרים טוענים שההורדה במס יעלה את יעד הגירעון ההודי ל-3.7%, הרבה מעלה היעד של הממשלה ל-3.3% - דבר שעלול להעיק על התקציב ההודי בשנים הבאות.

איך משקיעים בהודו והאם זה משתלם?

הבורסה ההודית נפתחה להשקעות זרות ב-1990. כיום אפשר להשקיע ישירות במניות מובילות בהודו, כמו אלו המרכיבות את מדד מומביי. דרך נוספת היא להשקיע באמצעות קרנות סל שעוקבות אחר מדדי המניות ההודיים.

במכשירי ההשקעה הקיימים בארץ, למשקיעים ישנן 2 אפשרויות מרכזיות: קרן סל CNX NIFTY 50 (לא מנוטרלת מט"ח) וקרן מגדל הודו, לשתיהן תוצאות מעורבות. כמובן, שישנם גם מכשירי השקעה מחוץ לתל אביב, לדוגמה קרן הסל iShares MSCI BRIC ETF (סימול: BKF).

בשלושת החודשים האחרונים, ה-NIFTY ירד בשיעור של 6.87% ובשנה האחרונה קרן מגדל הודו ירדה ב-3.92%. עם זאת, ביום שלישי האחרון לבדו, המדד קפץ ב-9.1%, לאחר סטגנציה ארוכה. השבוע מגדל הודו קפצה ב-8.36%, כשהזינוק הזה בעצם מוחק את הירידה שחווה הסל ב-3 חודשים האחרונים. ב-BKF לעומת זאת, המגמה היא הפוכה. מתחילת השנה הקרן עלתה בכ-10%, מ-37.51 לרמה של 40.72. לא רע בכלל. 

מה שעולה מנתונים אלה, זה שלכלכלה ההודית אולי יש לאן לצמוח, אבל כתחום להשקעה זרה מדובר בהשקעה ברמת חוסר ודאות גבוהה, שנעה בין ספייק עלייה לספייק ירידה. המדד הטוב ביותר אולי מבחינת המשקיעים בארץ היא גודלה של מגדל הודו, שהיקפה נמדד בכ-15 מיליון שקלים בלבד. דבר המעיד על חוסר רצון להיות חשופים לכלכלה שצומחת פחות או יותר בקצב של סין.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הצדיק מסדום 25/09/2019 15:30
    הגב לתגובה זו
    בעברית "עלול" נאמר על דבר רע. הצמיחה עלולה לרדת. בור במדרכה עלול לגרום נזק להולכים בוץ וכו'. על דבר טוב אומרים "עשוי". הצמיחה עשויה לעלות בשנה הבאה, ביחס לצמיחה השנה. וכו'. שנה טובה.
  • 1.
    iShares MSCI India ETF (ל"ת)
    מישהו 25/09/2019 13:26
    הגב לתגובה זו
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

צבא סין (יוטיוב)צבא סין (יוטיוב)

האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים

בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה

רן קידר |

טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.

לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית

מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.

שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.

השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.

החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.

פילוג פנימי משתק

הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.