כלכלת הודו: ירידה בצמיחה ב-2019; "הצמיחה תחזור לעלות ב-2020"
ההאטה במסחר העולמי שנובעת ממלחמת הסחר משפיעה גם על הודו. לפי הערכות של אנליסטים וכלכלנים, הצמיחה השנתית עלולה לרדת מתחת לרף של 6%. עם זאת, הבנק לפיתוח אסיה (Asian Development Bank) צופה שבשנה הבאה, הודות למהלכים שנקטה הממשלה ההודית, הצמיחה תשוב ותעלה לרמה של 7% ומעלה.
ברבעון השני של 2019, הצמיחה ההודית הסתכמה ב-5% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הנתון הנמוך ביותר מזה 6 שנים. הדבר הניע כלכלנים להזהיר כי הכלכלה השלישית בגודלה באסיה – אחרי סין ויפן – צפויה לרדת מתחת ל-6% בשנת 2019.
עם זאת, הבנק, הממוקם במנילה שבפיליפינים הוריד את תחזית הצמיחה להודו לרמה של 6.5% לשנה הפיסקאלית הנוכחית, ביחס ל-7.2% שצפה בתחילת השנה. ירידה של כ-10%. עם זאת, לשנה הבאה הצפי לצמיחה עלול לעלות לעד 7.2%, עשירית האחוז פחות מהצפי הקודם של 7.3%.
"הירידה בהערכה השנתית נובעת בעיקר בירידה כוללת של בצריכה, בהשקעות, בייצור ובסקטור השירותים", אמר יסויוקי סוואדה, הכלכלן הראשי של ABD בראיון שהעניק ל-CNBC.
- ישראל והודו מהדקות קשרים כלכליים; הגדלת השקעות בין המדינות
- הודו וסין מחדשות טיסות ישירות - על רקע קריסת השיחות בין ניו דלהי לוושינגטון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הורדת מס חברות יביא לצמיחה גבוהה ב-2020?
הפעולות של הממשלה ההודית צפויה להחזיר את הצמיחה לרמה של השנים הקודמות. בשבוע שעבר הועברה הורדה במיסוי לתאגידים. להורדה יכולה להיות משמעות כבירה עבור המגזר היצרני, מאחר ותאגידים רבים מחפשים תחליפים לייצור הסיני בעקבות מלחמת הסחר.
"המדיניות הזו יכולה להיות נקודת מפתח בקפיצה מחודשת של הכלכלה ההודית בשנה הבאה", אמר סוואדה, שהוסיף כי המדיניות החדשה הקפיצה בשבוע שעבר את הבורסה ההודית.
ישנם דיווחים שהודו מחזרת אחר חברות כמו אפל, פוקסקון וויסטרון, כחלק מהניסיון של המדינה ליהנות מהמתח האמריקאי-סיני. אם תצליח להביא את הייצור של אפל למדינה, הדבר ישלח מסר חזק לחברות נוספות שמחפשות כרגע בית חדש.
- ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
- אחרי נפילה של 26% - בכירים בפייפאל מוכרים מניות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
עם זאת, כלכלנים אחרים טוענים שההורדה במס יעלה את יעד הגירעון ההודי ל-3.7%, הרבה מעלה היעד של הממשלה ל-3.3% - דבר שעלול להעיק על התקציב ההודי בשנים הבאות.
איך משקיעים בהודו והאם זה משתלם?
הבורסה ההודית נפתחה להשקעות זרות ב-1990. כיום אפשר להשקיע ישירות במניות מובילות בהודו, כמו אלו המרכיבות את מדד מומביי. דרך נוספת היא להשקיע באמצעות קרנות סל שעוקבות אחר מדדי המניות ההודיים.
במכשירי ההשקעה הקיימים בארץ, למשקיעים ישנן 2 אפשרויות מרכזיות: קרן סל CNX NIFTY 50 (לא מנוטרלת מט"ח) וקרן מגדל הודו, לשתיהן תוצאות מעורבות. כמובן, שישנם גם מכשירי השקעה מחוץ לתל אביב, לדוגמה קרן הסל iShares MSCI BRIC ETF (סימול: BKF).
בשלושת החודשים האחרונים, ה-NIFTY ירד בשיעור של 6.87% ובשנה האחרונה קרן מגדל הודו ירדה ב-3.92%. עם זאת, ביום שלישי האחרון לבדו, המדד קפץ ב-9.1%, לאחר סטגנציה ארוכה. השבוע מגדל הודו קפצה ב-8.36%, כשהזינוק הזה בעצם מוחק את הירידה שחווה הסל ב-3 חודשים האחרונים. ב-BKF לעומת זאת, המגמה היא הפוכה. מתחילת השנה הקרן עלתה בכ-10%, מ-37.51 לרמה של 40.72. לא רע בכלל.
מה שעולה מנתונים אלה, זה שלכלכלה ההודית אולי יש לאן לצמוח, אבל כתחום להשקעה זרה מדובר בהשקעה ברמת חוסר ודאות גבוהה, שנעה בין ספייק עלייה לספייק ירידה. המדד הטוב ביותר אולי מבחינת המשקיעים בארץ היא גודלה של מגדל הודו, שהיקפה נמדד בכ-15 מיליון שקלים בלבד. דבר המעיד על חוסר רצון להיות חשופים לכלכלה שצומחת פחות או יותר בקצב של סין.
- 2.הצדיק מסדום 25/09/2019 15:30הגב לתגובה זובעברית "עלול" נאמר על דבר רע. הצמיחה עלולה לרדת. בור במדרכה עלול לגרום נזק להולכים בוץ וכו'. על דבר טוב אומרים "עשוי". הצמיחה עשויה לעלות בשנה הבאה, ביחס לצמיחה השנה. וכו'. שנה טובה.
- 1.iShares MSCI India ETF (ל"ת)מישהו 25/09/2019 13:26הגב לתגובה זו
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
