כלכלת הודו: ירידה בצמיחה ב-2019; "הצמיחה תחזור לעלות ב-2020"
ההאטה במסחר העולמי שנובעת ממלחמת הסחר משפיעה גם על הודו. לפי הערכות של אנליסטים וכלכלנים, הצמיחה השנתית עלולה לרדת מתחת לרף של 6%. עם זאת, הבנק לפיתוח אסיה (Asian Development Bank) צופה שבשנה הבאה, הודות למהלכים שנקטה הממשלה ההודית, הצמיחה תשוב ותעלה לרמה של 7% ומעלה.
ברבעון השני של 2019, הצמיחה ההודית הסתכמה ב-5% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הנתון הנמוך ביותר מזה 6 שנים. הדבר הניע כלכלנים להזהיר כי הכלכלה השלישית בגודלה באסיה – אחרי סין ויפן – צפויה לרדת מתחת ל-6% בשנת 2019.
עם זאת, הבנק, הממוקם במנילה שבפיליפינים הוריד את תחזית הצמיחה להודו לרמה של 6.5% לשנה הפיסקאלית הנוכחית, ביחס ל-7.2% שצפה בתחילת השנה. ירידה של כ-10%. עם זאת, לשנה הבאה הצפי לצמיחה עלול לעלות לעד 7.2%, עשירית האחוז פחות מהצפי הקודם של 7.3%.
"הירידה בהערכה השנתית נובעת בעיקר בירידה כוללת של בצריכה, בהשקעות, בייצור ובסקטור השירותים", אמר יסויוקי סוואדה, הכלכלן הראשי של ABD בראיון שהעניק ל-CNBC.
- ישראל והודו מהדקות קשרים כלכליים; הגדלת השקעות בין המדינות
- הודו וסין מחדשות טיסות ישירות - על רקע קריסת השיחות בין ניו דלהי לוושינגטון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הורדת מס חברות יביא לצמיחה גבוהה ב-2020?
הפעולות של הממשלה ההודית צפויה להחזיר את הצמיחה לרמה של השנים הקודמות. בשבוע שעבר הועברה הורדה במיסוי לתאגידים. להורדה יכולה להיות משמעות כבירה עבור המגזר היצרני, מאחר ותאגידים רבים מחפשים תחליפים לייצור הסיני בעקבות מלחמת הסחר.
"המדיניות הזו יכולה להיות נקודת מפתח בקפיצה מחודשת של הכלכלה ההודית בשנה הבאה", אמר סוואדה, שהוסיף כי המדיניות החדשה הקפיצה בשבוע שעבר את הבורסה ההודית.
ישנם דיווחים שהודו מחזרת אחר חברות כמו אפל, פוקסקון וויסטרון, כחלק מהניסיון של המדינה ליהנות מהמתח האמריקאי-סיני. אם תצליח להביא את הייצור של אפל למדינה, הדבר ישלח מסר חזק לחברות נוספות שמחפשות כרגע בית חדש.
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- אלפאבית מתחזקת, OpenAI נחלשת: המשקיעים משנים כיוון במרוץ ה־AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל...
עם זאת, כלכלנים אחרים טוענים שההורדה במס יעלה את יעד הגירעון ההודי ל-3.7%, הרבה מעלה היעד של הממשלה ל-3.3% - דבר שעלול להעיק על התקציב ההודי בשנים הבאות.
איך משקיעים בהודו והאם זה משתלם?
הבורסה ההודית נפתחה להשקעות זרות ב-1990. כיום אפשר להשקיע ישירות במניות מובילות בהודו, כמו אלו המרכיבות את מדד מומביי. דרך נוספת היא להשקיע באמצעות קרנות סל שעוקבות אחר מדדי המניות ההודיים.
במכשירי ההשקעה הקיימים בארץ, למשקיעים ישנן 2 אפשרויות מרכזיות: קרן סל CNX NIFTY 50 (לא מנוטרלת מט"ח) וקרן מגדל הודו, לשתיהן תוצאות מעורבות. כמובן, שישנם גם מכשירי השקעה מחוץ לתל אביב, לדוגמה קרן הסל iShares MSCI BRIC ETF (סימול: BKF).
בשלושת החודשים האחרונים, ה-NIFTY ירד בשיעור של 6.87% ובשנה האחרונה קרן מגדל הודו ירדה ב-3.92%. עם זאת, ביום שלישי האחרון לבדו, המדד קפץ ב-9.1%, לאחר סטגנציה ארוכה. השבוע מגדל הודו קפצה ב-8.36%, כשהזינוק הזה בעצם מוחק את הירידה שחווה הסל ב-3 חודשים האחרונים. ב-BKF לעומת זאת, המגמה היא הפוכה. מתחילת השנה הקרן עלתה בכ-10%, מ-37.51 לרמה של 40.72. לא רע בכלל.
מה שעולה מנתונים אלה, זה שלכלכלה ההודית אולי יש לאן לצמוח, אבל כתחום להשקעה זרה מדובר בהשקעה ברמת חוסר ודאות גבוהה, שנעה בין ספייק עלייה לספייק ירידה. המדד הטוב ביותר אולי מבחינת המשקיעים בארץ היא גודלה של מגדל הודו, שהיקפה נמדד בכ-15 מיליון שקלים בלבד. דבר המעיד על חוסר רצון להיות חשופים לכלכלה שצומחת פחות או יותר בקצב של סין.
- 2.הצדיק מסדום 25/09/2019 15:30הגב לתגובה זובעברית "עלול" נאמר על דבר רע. הצמיחה עלולה לרדת. בור במדרכה עלול לגרום נזק להולכים בוץ וכו'. על דבר טוב אומרים "עשוי". הצמיחה עשויה לעלות בשנה הבאה, ביחס לצמיחה השנה. וכו'. שנה טובה.
- 1.iShares MSCI India ETF (ל"ת)מישהו 25/09/2019 13:26הגב לתגובה זו
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
