רופי הודי הודו
צילום: Istock

כלכלת הודו: ירידה בצמיחה ב-2019; "הצמיחה תחזור לעלות ב-2020"

לאחר צמיחה של "רק" 5% ברבעון השני, כלכלנים צופים עלייה של 6% בכלכלה ה-3 בגודלה באסיה אחרי סין ויפן. הורדת מס החברות עלול להזניק מחדש את הצמיחה; איך משקיעים באחת הכלכלות הצומחות בעולם? - מדריך
ארז ליבנה | (2)

ההאטה במסחר העולמי שנובעת ממלחמת הסחר משפיעה גם על הודו. לפי הערכות של אנליסטים וכלכלנים, הצמיחה השנתית עלולה לרדת מתחת לרף של 6%. עם זאת, הבנק לפיתוח אסיה (Asian Development Bank) צופה שבשנה הבאה, הודות למהלכים שנקטה הממשלה ההודית, הצמיחה תשוב ותעלה לרמה של 7% ומעלה.

 

ברבעון השני של 2019, הצמיחה ההודית הסתכמה ב-5% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הנתון הנמוך ביותר מזה 6 שנים. הדבר הניע כלכלנים להזהיר כי הכלכלה השלישית בגודלה באסיה – אחרי סין ויפן – צפויה לרדת מתחת ל-6% בשנת 2019.

 

עם זאת, הבנק, הממוקם במנילה שבפיליפינים הוריד את תחזית הצמיחה להודו לרמה של 6.5% לשנה הפיסקאלית הנוכחית, ביחס ל-7.2% שצפה בתחילת השנה. ירידה של כ-10%. עם זאת, לשנה הבאה הצפי לצמיחה עלול לעלות לעד 7.2%, עשירית האחוז פחות מהצפי הקודם של 7.3%.

 

"הירידה בהערכה השנתית נובעת בעיקר בירידה כוללת של בצריכה, בהשקעות, בייצור ובסקטור השירותים", אמר יסויוקי סוואדה, הכלכלן הראשי של ABD בראיון שהעניק ל-CNBC.

 

הורדת מס חברות יביא לצמיחה גבוהה ב-2020?

הפעולות של הממשלה ההודית צפויה להחזיר את הצמיחה לרמה של השנים הקודמות. בשבוע שעבר הועברה הורדה במיסוי לתאגידים. להורדה יכולה להיות משמעות כבירה עבור המגזר היצרני, מאחר ותאגידים רבים מחפשים תחליפים לייצור הסיני בעקבות מלחמת הסחר.

 

"המדיניות הזו יכולה להיות נקודת מפתח בקפיצה מחודשת של הכלכלה ההודית בשנה הבאה", אמר סוואדה, שהוסיף כי המדיניות החדשה הקפיצה בשבוע שעבר את הבורסה ההודית.

 

ישנם דיווחים שהודו מחזרת אחר חברות כמו אפל, פוקסקון וויסטרון, כחלק מהניסיון של המדינה ליהנות מהמתח האמריקאי-סיני. אם תצליח להביא את הייצור של אפל למדינה, הדבר ישלח מסר חזק לחברות נוספות שמחפשות כרגע בית חדש.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

עם זאת, כלכלנים אחרים טוענים שההורדה במס יעלה את יעד הגירעון ההודי ל-3.7%, הרבה מעלה היעד של הממשלה ל-3.3% - דבר שעלול להעיק על התקציב ההודי בשנים הבאות.

איך משקיעים בהודו והאם זה משתלם?

הבורסה ההודית נפתחה להשקעות זרות ב-1990. כיום אפשר להשקיע ישירות במניות מובילות בהודו, כמו אלו המרכיבות את מדד מומביי. דרך נוספת היא להשקיע באמצעות קרנות סל שעוקבות אחר מדדי המניות ההודיים.

במכשירי ההשקעה הקיימים בארץ, למשקיעים ישנן 2 אפשרויות מרכזיות: קרן סל CNX NIFTY 50 (לא מנוטרלת מט"ח) וקרן מגדל הודו, לשתיהן תוצאות מעורבות. כמובן, שישנם גם מכשירי השקעה מחוץ לתל אביב, לדוגמה קרן הסל iShares MSCI BRIC ETF (סימול: BKF).

בשלושת החודשים האחרונים, ה-NIFTY ירד בשיעור של 6.87% ובשנה האחרונה קרן מגדל הודו ירדה ב-3.92%. עם זאת, ביום שלישי האחרון לבדו, המדד קפץ ב-9.1%, לאחר סטגנציה ארוכה. השבוע מגדל הודו קפצה ב-8.36%, כשהזינוק הזה בעצם מוחק את הירידה שחווה הסל ב-3 חודשים האחרונים. ב-BKF לעומת זאת, המגמה היא הפוכה. מתחילת השנה הקרן עלתה בכ-10%, מ-37.51 לרמה של 40.72. לא רע בכלל. 

מה שעולה מנתונים אלה, זה שלכלכלה ההודית אולי יש לאן לצמוח, אבל כתחום להשקעה זרה מדובר בהשקעה ברמת חוסר ודאות גבוהה, שנעה בין ספייק עלייה לספייק ירידה. המדד הטוב ביותר אולי מבחינת המשקיעים בארץ היא גודלה של מגדל הודו, שהיקפה נמדד בכ-15 מיליון שקלים בלבד. דבר המעיד על חוסר רצון להיות חשופים לכלכלה שצומחת פחות או יותר בקצב של סין.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הצדיק מסדום 25/09/2019 15:30
    הגב לתגובה זו
    בעברית "עלול" נאמר על דבר רע. הצמיחה עלולה לרדת. בור במדרכה עלול לגרום נזק להולכים בוץ וכו'. על דבר טוב אומרים "עשוי". הצמיחה עשויה לעלות בשנה הבאה, ביחס לצמיחה השנה. וכו'. שנה טובה.
  • 1.
    iShares MSCI India ETF (ל"ת)
    מישהו 25/09/2019 13:26
    הגב לתגובה זו
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.