Seedo וקיבוץ דן יקימו חוות גידול אוטומטי של קנאביס בקונטיינרים
חברת סטארטאפ הקנאביס הישראלי Seedo אשר פיתחה רובוט לגידול קנאביס, הפועל באופן אוטונומי ללא צורך במעורבות אדם או ידע בחקלאות ונסחרת בארה"ב מעבר לדלפק (OTC, סימול: SEDO), הודיעה היום (ג') כי חתמה עם קיבוץ דן על הסכם להקמת חוות גידול אוטומטי של קנאביס רפואי בתוך קונטיינרים.
על פי הודעת החברה, יתרונה של שיטת הגידול בכך שהמערכת הסגורה מבודדת את הצמח מהסביבה ומעניקה תנאי אקלים אופטימליים להתפתחותו במנותק מהאקלים החיצוני. זאת בנוסף להגנה שהבידוד מייצר מפני מזיקים וחומרים רעילים שעלולים להימצא בטבע.
"הפרויקט צפוי להגיע בתוך שלוש שנים להיקף יצור של 14 טון תפרחת יבשה בשווי של 86 מיליון שקל", אומר זוהר לוי, מנכ"ל Seedo. "הגידול המבוקר באמצעות מערכות מתקדמות מאפשר להגיע לתוצרת איכותית ואחידה ללא בקטריות ועובשים הקיימים כיום בגידולי חממות ובכך להתאים את התוצרת לדרישות המחמירות בתחום הרפואה."
- Seedo מחפשת רוכש - החברה נמצאת בסכנת פירוק
- Seedo חתמה הסכם הפצה באירופה עם חברת נמסטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מערכת הגידול האוטומטית של Seedo מגדלת את השיח החל משלב הזרע, ועד לשלב הקציר לייבוש. המערכת מייצרת תפרחת איכותית אחידה, נקיה מחומרי הדברה ובאספקה עיקבית תוך חיסכון משמעותי בעלויות הגידול. תהליך הגידול מנוהל על ידי אלגוריתם המפענח את מצב וצורכי השיח בעזרת טכנולוגיות ניתוח תמונה. טכנולוגיה נוספת של לימוד מכונה מאפשרת לרובוט לשפר את ביצועי הגידול על ידי הסקת תובנות ממחזורי גידול קודמים. החקלאי יכול לשלוט מרחוק בגידול באמצעות תוכנה המאפשרת לקבל מידע על הצמחים בחממה ואף לצפות בהם בוידאו בזמן אמת.
בכוונת Seedo להקים פרויקטים דומים במקומות נוספים בעולם. בחברה מציינים כי הגידול בקונטיינרים יאפשר לראשונה לגדל קנאביס או ירקות במקומות שהאקלים אינו מתאים לסוג הגידול ובכך לייצר מקורות הכנסה חדשים לחקלאים במדינות מתפתחות באפריקה, דרום אמריקה ואזורים אחרים.
למועצת המנהלים של חברת Seedo, הצטרפו לאחרונה דניאל בירנבאום, מנכ"ל סודהסטרים, ד"ר ג'ינדאיי פרייזר, ששימשה יועצת בכירה של קונדוליסה רייס וממונה על אפריקה במשרד מזכיר המדינה בממשל בוש ועו"ד פנינת ינאי.
- 3.מיכל שטרן 19/03/2019 23:56הגב לתגובה זוהאם זה זהר לוי של סאמיט?
- 2.חממות יקרות מדי (ל"ת)צבעוניים 19/03/2019 21:49הגב לתגובה זו
- 1.ליאור 19/03/2019 20:12הגב לתגובה זודבר ראשון הנייר נסחר ב OTC כלומר באגף של מניות הזבל לפניי 3 חודשים נסחר ב 0.27 כלומר 27 סנט היום קרוב ל 4$ ממשיכים לשחרר הודעות של חלומות קדימה עדר להסתער

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
חתימת הסכם פאקס סיליקה. קרדיט: משרד רוה"מישראל מצטרפת ל-Pax Silica כשחקנית ליבה באקוסיסטם ה-AI הגלובלי
ישראל מצטרפת לקואליציית Pax Silica, יוזמה אמריקאית חדשה שמבקשת לעצב מחדש את שרשראות האספקה של עידן הבינה המלאכותית, ולבסס סדר כלכלי וטכנולוגי חדש המבוסס על אמון, חדשנות וביטחון כלכלי
ישראל מצטרפת לקואליציית Pax Silica, יוזמה אמריקאית חדשה שמבקשת לעצב מחדש את שרשראות האספקה של עידן הבינה המלאכותית, ולבסס סדר כלכלי וטכנולוגי חדש המבוסס על אמון, חדשנות וביטחון כלכלי. הצטרפותה של ישראל ליוזמה, שנחשפה בוועידה בינלאומית בוושינגטון בהשתתפות תשע מהמדינות המובילות בעולם בטכנולוגיה ובשבבים, מהווה הכרה רשמית במעמדה של ישראל כשחקנית ליבה באקוסיסטם ה-AI הגלובלי, לא רק כ"אומת סטארט-אפ", אלא כמדינה בעלת נכסים אסטרטגיים בשרשרת הערך העולמית של טכנולוגיות מתקדמות.
בוועידה, שהתקיימה ביום שישי, השתתפו נציגים מארצות הברית, יפן, דרום קוריאה, סינגפור, הולנד, בריטניה, איחוד האמירויות, אוסטרליה - וישראל. זהו חוד החנית של המדינות שמארחות את החברות, ההון והתשתיות הקריטיות ביותר לתעשיית השבבים, הדאטה וה-AI העולמית.
הזווית הישראלית: נכס אסטרטגי בעידן של תחרות טכנולוגית
בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, ייצג את ישראל בוועידה ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ’ אבי שמחון, לצד הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון וראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, ארז אסקל.
עבור ישראל,
ההצטרפות ל-Pax Silica אינה מהלך סמלי בלבד. היא משקפת אינטרס כלכלי וביטחוני עמוק: שילוב יכולות ה-AI, הסייבר, האלגוריתמיקה והחדשנות הישראלית בתוך מסגרות בינלאומיות שמבקשות לצמצם תלות בשרשראות אספקה פגיעות ולחזק שותפויות בין מדינות "אמינות".
- מה אפשר ללמוד מהדוחות של אורקל על בועת ה-AI?
- Shapes מגייסת 24 מיליון דולר לניהול עובדים בעידן הבינה המלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון: "הצטרפות ישראל ליוזמת Pax Silica בהובלת ארצות הברית היא תעודת כבוד למדינת ישראל ולתעשיית ההייטק הישראלית, הנחשבת למובילה עולמית בתחומי החדשנות והבינה המלאכותית. יחד עם שותפינו הבינלאומיים, אנו פועלים לבצר את תעשיית ה-AI הגלובלית, לחזק את עמידות שרשראות האספקה ולהבטיח את השגשוג הכלכלי והביטחוני של המדינות המשתתפות ואזרחיהן".
