השלכות המפולת בנפט: רווחי BP ואקסון מובייל נחתכות בעשרות אחוזים
לאחר צניחה של 42% במחיר הנפט ברבעון הרביעי של השנה, ולאחר אזהרות רווח של מספר חברות אנרגיה, כעת מתברר עד כמה קשה הפגיעה של צניחת הנפט בחברות האנרגיה. התאגיד השלישי בגודלו בעולם בענף - BP - דיווח על צניחה של 91% ברווחים ברבעון הרביעי של השנה, לאחר שמחיר הנפט הממוצע ירד לרמה הנמוכה ביותר מזה כעשור. מדובר בירידה זה הרבעון השישי הרציפות ברווחים בצל צניחת מחיר הנפט לשפל חסר תקדים. את 2015 כולה סיימה החברה עם הפסד של 6.5 מיליארד דולר - ההפסד הכבד ביותר מזה 20 שנה.
מניית BP צונחת 8% בבורסה בלונדון. הרווח ברבעון הרביעי צלל ל-196 מיליון דולר בלבד - הרבה מתחת לציפיות השוק לרווח של 814.7 מיליון דולר, ולעומת רווח של 2.24 מיליארד דולר ברבעון המקביל ב-2014. מחיר חבית נפט הממוצע שמכרה החברה במהלך הרבעון עמד על 44.69 דולר לחבית - הרמה הנמוכה מאז 2004.
ענקית האנרגיה BP המתמודדת עדיין עם הוצאות נזקי דליפת הנפט במפרץ מקסיקו, אינה הראשונה כמובן לחטוף כתוצאה מצניחת הנפט. בשבוע שעבר פטרוצ'יינה פרסמה אזהרת רווח ל-2015 וצופה צניחה של 60% ברווח הנקי בשנה כולה. ענקית האנרגיה שברון דיווחה בשישי האחרון על הפסד רבעוני ראשון מאז 2002, ואליה הצטרפה גם רויאל דאצ' שצופה צניחה של 42% ברווח הנקי.
לצד BP גם אקסון מובייל דיווחה את תוצאותיה לרבעון האחרון. אקסון הציגה רווח של 67 סנט למניה, מדובר על ירידה הקרובה ל-50% ברווחים לעומת שנה שעברה (רווח של 1.32 דולר למניה).
- חברת הנפט משלמת קנס עתק על דליפה בים והמעבד המסחרי הראשון יוצא לדרך
- מניית של יורדת ומושכת איתה את ענקיות האנרגיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכנסות החברה הגיעו ל-59.8 מיליארד דולר לרבעון לעומת הכנסות של 87.28 מיליארד דולר בשנה שעברה. השוק חזה תוצאות חמורות יותר של אקסון בצורה של 51.36 מיליארד בהככנסות רבעוניות ו-63 סנט רווח למניה. מניית החברה יורדת אל מתחת לשווי של 75 דולר. גבול פסיכולוגי שעמד לזכות המניה פעמיים מאז אוקטובר האחרון.
הירידות בשווי המניה הביאו לידי כך שהחברה איבדה את המקום הרביעי בעולם לחברת פייסבוק עם שווי שוק של 327 מיליארד דולר. שווי השוק של אקסון הוא 317 דולר.
- 3.רועי 02/02/2016 20:54הגב לתגובה זונפט זול טוב לכולם.. וגם אם חברות הנפט סובלות אז באמת הגיע הזמן לעבור לתעשיה נקיה יותר
- 2.YL 02/02/2016 19:26הגב לתגובה זוכל מה שנובל אומרת ומגישה תוכניות לממשלה ול פילוסוף אפשר ליזרוק **לפח המיחזור** הנייר יקר.... אן לי ספק נובל מושכת זמן ולא תעמוד בתוכנית הראשונה פיתוח עד שנת 2018 וגם לא בתוכנית השניה 2020* שעומדת בניגוד למתווה הצרה שופטי בית המשפט העליון חוששים מ הציבור המתלהם ו מ תחבולות ביבי לכן ישראמקו לא יכולה לגשת לפיתוח השדה החדש ובטח לא לחתום חוזים עתידיים פרט לחוזה עם עזה זה מה שתשובה בנדיבות ליבו השאיר להם
- 1.ירון 02/02/2016 15:10הגב לתגובה זואו רוסיה , או ארצות הברית . או שהנפט יעמוד במיידי על מינימום 55 דולר לחבית, או מלחמה וריסוק סעודיה . לא יתכן שהכלכלה העולמית תיפול , בגלל סעודיה.
- הברבור השחור 02/02/2016 21:09הגב לתגובה זוהיא קורסת כי היא בנויה על חוב ועל תפיסת עולם שאנשים ימשיכו לצבור עוד ועוד חוב. ברגע שזה מפסיק נוצרת בעיית נזילות. בורסות יורדת חזק בגלל שזה המקור לכסף נזיל. ירידת מחיר הנפט רק האיץ את התהליך שהיא קורה בכל מקרה.
שבבי AI (AI)המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון
גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר
מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול.
אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות -
מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר).
הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות.
- אנבידיה עולה על הגל - ומה שקורה עכשיו בשוק שבבי‑AI
- פלאנטיר משיקה פלטפורמת AI חדשה בשיתוף אנבידיה וסנטרפוינט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
