הכלכלן הראשי של הבנק העולמי: "זה לא הזמן להעלות את הריבית בארה"ב"

לדברי קאושיק בסו הפעולות הפיננסיות של ארה"ב גורמות ל"פאניקה ומהומה" בשווקים המתעוררים
אלמוג עזר | (3)
נושאים בכתבה הבנק העולמי

ביום חמישי הבא, לאחר התכנסות בת יומיים, יודיע הבנק המרכזי של ארה"ב (הפד') על החלטתו בנוגע לריבית האמריקנית של חודש ספטמבר. קיימים סיכויים גבוהים לכך שבבוקר יום שישי יקומו האמריקנים (ואיתם שאר העולם) למציאות חדשה שבה הריבית הבנקאית במדינה חדלה מלהיות אפסית.

במידה והתרחיש המתואר יתברר כנכון, שוק המניות בארה"ב צפוי להגיב ככל הנראה באופן אגרסיבי. זאת מאחר שזו תהיה הפעם הראשונה מזה כ-9 שנים שבה נרשמה העלאת ריבית בארה"ב.

החלטה לא פשוטה עומדת בפני הפד' והעומדת בראשו ג'נט יילן, בטח לאור העובדה שההחלטה על העלאת ריבית הינה עדיין שנויה במחלוקת וקיימים לה מתנגדים רבים מבית וחוץ. אתמול (ג'), אחד מהקולות החשובים ביותר בוול סטריט - המיליארדר הידוע וורן באפט הזהיר את הפד מפני צעדים פזיזים שעלולים להשפיע על שוק המניות והצמיחה האמריקנית. 

היום (ד') קול נוסף של התנגדות הושמע והוא שייך לכלכלן הראשי של הבנק העולמי קאושיק בסו (Kaushik Basu) שיושב בניו יורק. האחרון קרא לבנק המרכזי להימנע מהעלאת ריבית באוגוסט. לדבריו הפעולות הפיננסיות של ארה"ב גורמות ל"פאניקה ומהומה" בשווקים המתעוררים ועוד לא בשלו התנאים העולמיים להעלאת ריבית בארה"ב. לטענתו, ארה"ב חייבת "לנצור את האש" עד אשר הכלכלה העולמית תראה סימנים של התייצבות בטווח הארוך.  כך מסר בראיון לפייננשל טיימס. 

קריאתו של בסו להמתין עם העלאת הריבית מצטרפת לקריאתה מהחודש שעבר של יו"ר קרן המטבע כריסטין לאגארד. במילים אחרות, במידה ויו"ר הפד' ג'נט יילן תבחר להעלות ריבית בשבוע הבא, היא תעשה את זה נגד דעתם של שני הארגונים שקיבלו על עצמם את המשימה לדאוג ליציבות עולמית, לאחר ועידת ברייטן וודס.

ברייטון וודס היא הועידה שהעניקה לארה"ב את המנדט להשתמש בדולר כמטבע העולמי ובתוך כך העניקה לארה"ב כח כלכלי אדיר שיש ואף אימפריה מעולם לא זכתה בו לאורך ההיסטוריה. בתוך כך, ארה"ב התחייבה בפעולותיה הפיננסיות לדאוג גם לאינטרס העולמי של יציבות כלכלית. 

מסתכלים מזרחה בדאגה

בין היתר בסו מזכיר את חוסר היציבות שמציגה כלכלת סין בחודשים האחרונים לאור הירידה בפעילות העסקית במדינה. החששות לגבי חוסר האיזון הפיננסי במדינה צמחו במיוחד לדבריו, לאחר הפיחות היזום בשווי היואן אל מול הדולר שביצע הממשל בחודש שעבר. 

קיראו עוד ב"גלובל"

נציין כי אי היציבות בשווקים המתעוררים מזכירה לכלכלנים וותיקים את המשבר הכלכלי במזרח אסיה של שנות ה-90. דאז, החובות הלאומיים של המדינות האסייתיות היו נקובים בדולר. בעקבות עליית הריבית וההתחזקות הפתאומית של הדולר אל מול המטבעות האסייתים, נשלחו אותן מדינות אל משבר כלכלי עמוק שהשפיע לבסוף על רוב היבשת. 

האם עליית ריבית בחודש הקרוב יכולה לשחזר את אותו משבר? לדברי בסו עליית ריבית תגרום לבריחה של הון מהשווקים המתעוררים, לעלייה בפחד המשקיעים ולתנודות חזקות במטבע. כך שלא ניתן לבטל את אותו התרחיש. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מנחם.ניב 10/09/2015 13:23
    הגב לתגובה זו
    הבנקים בעולם כולל בישראל לקחו בסבירות גבוהה את העלאת הריבית בארה"ב, בישראל השקל יהיה זניח בדיוק כמו בתחילת ה80 היה פיחות של 131% ויותר,. יעזבו כולם את השקל....
  • 2.
    קאוסיק בסו הוא מדרום איוטינזיה . (ל"ת)
    בא 09/09/2015 17:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יש לו המון פוטין. (ל"ת)
    בא 09/09/2015 17:22
    הגב לתגובה זו
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

צבא סין (יוטיוב)צבא סין (יוטיוב)

האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים

בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה

רן קידר |

טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.

לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית

מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.

שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.

השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.

החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.

פילוג פנימי משתק

הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.