פיצוץ בעולם הפרסום: מיזוג הענק בין אומניקום ופובליסיס בוטל

המיזוג הענק, שהיה צפוי להפוך את השתיים לחברת הפרסום הגדולה בעולם, נכשל לאחר חילוקי דעות רבים בין שני הצדדים
ידידיה אפק |

לפני 10 חודשים הכריזו שתי ענקיות הפרסום פובליסיס ואומניקום על מיזוג שיהפוך אותן למפלצת של ממש, בעסקה בשווי 35 מיליארד דולר. אמש, לאחר שמועות רבות בשבועות האחרונים, הודיעו החברות שהמיזוג הגדול לא יקרה. "לא היה רק פקטור אחד בהחלטה", אמר מנכ"ל אומניקום, ג'ון רן, לרויטרס.

כבר בסוף החודש שעבר עלו שמועות שהתקשורת בין אומניקום האמריקנית ופובליסי הצרפתית לא טובה. בין הבעיות שצפו במהלך החודשים האחרונים ניתן למנות תקנות מיסים באירופה, זהות החברה הרוכשת לעומת הנרכשת (עניין משפטי סבוך כשמדובר בשתי חברות בסדר גודל דומה) וגם לא מעט אגו.

"יש הרבה נושאים מסובכים שעליהם לא הסכמנו. יש תרבות ארגונית חזקה בשני הארגונים שמנעה מאיתנו להגיע להסכם סופי. קו הסיום לא נראה באופק וחוסר וודאות היא אף פעם לא דבר טוב כשאתה בעולם העסקים", הוסיף המנכ"ל.

"ההחלטה לסיים את המגעים למיזוג לא היתה נעימה ובטח לא קלה לאף אחד מאיתנו, אבל היא היתה הכרחית", אמר מנכ"ל פובליסיס, מוריס לוי. כעת, לאחר שהמיזוג הגדול שהיה צפוי להפוך את שתי החברות לכוח הפרסום הגדול בעולם ירד מהשולחן, חברת הפרסום WPP חזרה להיות המובילה בתחום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.