דיווח: גרמניה תמכור לישראל שתי משחתות להגנה על צינורות גז

ע"פ דיווח בבילד ישראל תשלם לגרמניה 1.3 מיליארד דולר עבור המשחתות. דובר מטעם ממשלת גרמניה אישר ל-AFP כי היועת לבטחון לאומי היה בברלין בשבוע שעבר
יואב כהן | (10)

עסקת ענק הקשורה בגז הישראלי מתגבשת? ע"פ דיווח בבילד התשובה היא כן. מהדיווח עולה כי גרמניה תמכור לישראל שתי משחתות שנועדו להגן על צינורות הגז של המדינה. ע"פ הערכות, ישראל תשלם לגרמניה 1.3 מיליארד דולר עבור המשחתות.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    ומי גוזר קופון ענק ? חכו כמה ימים.. (ל"ת)
    שלמה 08/12/2013 13:06
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יניב 08/12/2013 12:11
    הגב לתגובה זו
    רק גז פרום הרוסית מתאימה ללויתן ולארץ שלנו .....
  • 7.
    ייאי 08/12/2013 09:24
    הגב לתגובה זו
    הקרטל הגרוע ביותר;אנחנו נראה רק מיסים ופחות שירותים ותשובה יראה רק עוד רווחים ויסדר לנו עוד תספורות.זה קורה כשאלו שמקטרים עכשיו סידרו לביבי כהונה שלישית וממשלה אולטרא קפיטליסטית.רציתם? קיבלתם ועכשיו החנקו אבל לאט לאט.
  • 6.
    תשובה 08/12/2013 05:44
    הגב לתגובה זו
    מפתים משקעים עשרות שנים לחפש גז ונפט במיסוי ל 12% תמלוגים . ולאחר תוצאות ההימור משנים את המיסוי בחוק מיוחד לעניין זה ועל אותה תגלית - זו לא הונאה ? זו לא הטעיה ? זה לא מירמה ?
  • י 08/12/2013 15:13
    הגב לתגובה זו
    הוא גם ישלם לצבא שכיר שיגן בדמו על הרכוש מפני החזבלה... ויבנה חומות כך שאם הטילים יפגעו במתקני הגז שמתוכננים שלושה קילומטר מביתי הם יחזרו ישר לשולחים....
  • 5.
    חיים 07/12/2013 23:18
    הגב לתגובה זו
    מה אתה לא יצירתי אין לך רעיונות יותר זולים אנא ממך תחשוב על פתרונות נוספות וזולות יותר מחיים
  • 4.
    חיים 07/12/2013 23:15
    הגב לתגובה זו
    למה צריך להגן על הצינור יש אמצעים אחרים יותר זולים ויכולים להיות לא פחות יעילים להגנה אז אפשר לחפש יותר זול ויותר יעיל שנית מה עם המתקן עצמו אפשר למשל לפזר מוקשים ימיים מסביבו או הגנה אחרת מה לא עושים כך במקומות אחרים תלמדו מהם
  • 3.
    בכמה ישתתף תשובה ? (ל"ת)
    אבי 07/12/2013 22:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פיתוח 07/12/2013 22:25
    הגב לתגובה זו
    בקרוב.....בעזרת השם !
  • 1.
    הבירוקרטיה והשחיתות הממשלתית חוגגים על הגז (ל"ת)
    גר 07/12/2013 19:57
    הגב לתגובה זו
עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקעובדים רבים מדי, קרדיט: גרוק

האם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה

חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים


ענת גלעד |


"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.

בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות. 

החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.

ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים

פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.

הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.