אתיופיה היא אחת המדינות העתיקות והמרתקות ביותר באפריקה. מבחינתה של ישראל, מדובר בבת ברית נאמנה ויציבה שגם כאשר היחסים הדיפלומטיים נותקו לכאורה, המשיכה בשיתוף הפעולה עם ישראל. לאחרונה עלתה אתיופיה לכותרות בשל החשש ממלחמה בינה לבין מצרים, על רקע הקמת סכר הרנסנס (GERD) על הנילוס והחשש המצרי מפגיעה בזרימת המים מהנילוס למצרים. מהו מבנה השלטון ומה מעמדו של הצבא האתיופי? מהם המקורות הכלכליים של אתיופיה? כיצד הפכה אתיופיה לנדבך גיאופוליטי חשוב עבור ישראל באפריקה? איך התחיל המאבק על המים בין מצרים לאתיופיה? מה הסיכויים שאכן תפרוץ מלחמה בין שתי המדינות? וכיצד הפך המאבק על המים לנושא שבגללו מדינות במזרח התיכון מוכנות לצאת למלחמה?

היסטוריה, מבנה השלטון והצבא האתיופי

אתיופיה ממוקמת במזרח אפריקה, באזור המכונה קרן אפריקה. שטחה הכולל משתרע על פני 1.1 מיליון קמ"ר ואוכלוסייתה מונה, על פי ההערכות, כ-120 מיליון איש. הריבוי הטבעי באתיופיה גבוה ועומד על כ-4.1 ילדים למשפחה. המדינה מתאפיינת במגוון אזורי אקלים - מאקלים גשום וקר באזורים ההרריים, דרך אקלים ים תיכוני ועד אזורים יבשים במיוחד.

מבחינת גבולותיה, אתיופיה גובלת בצפון עם אריתריאה, במערב עם סודאן ודרום סודאן - שתי מדינות הנתונות ביריבות מתמשכת זה עשורים. במזרח היא גובלת עם סומליה, בצפון-מזרח עם ג'יבוטי, ובדרום עם קניה, שבה, כמו במדינות רבות באפריקה, שורר אי-שקט פוליטי מתמיד. חשוב לציין שלאתיופיה אין גישה ישירה לים.

בעבר שלטה האימפריה האתיופית על שטחים נרחבים, כולל אריתריאה וסומליה, מה שהעניק לה גישה לים האדום. אתיופיה הייתה המדינה השנייה (אחרי ארמניה) והאימפריה הראשונה שאימצה את הנצרות כדת רשמית בשנת 325. לשם השוואה, באימפריה הרומית הפכה הנצרות לדת הרשמית רק בסוף המאה הרביעית, סביב שנת 380 לספירה.

• בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש
• ביטול ההסכם באתיופיה: שיכון ובינוי צופה הפסד של 98 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במשך מאות שנים שכנה האימפריה האתיופית לצד הממלכה היהודית חִמְיַר (בערבית: مملكة حِمير), שמנהיגיה שמרו על עצמאותה ועל הדת היהודית שהייתה דת המדינה. אולם בשנת 520 פרצה מלחמה בין שתי המדינות, שהסתיימה בניצחון אתיופי (בסיוע מדינות נוספות). ישנה סברה שהתמוטטות הסכר הגדול של חִמְיַר היא שהחלישה את הממלכה וִאפשרה לאתיופים לנצח. כך או כך, חִמְיַר חדלה להתקיים בשנת 525 לספירה.

פי 3 ב-3-4 חודשים - סולאראדג' הישראלית הניבה תשואה פנטסטית והיא נושקת ל-40 דולר כשהיום היא מזנקת ב-6%. האנליסטים מעלים את מחירי היעד, כשנראה שמה שיקבע את גורלה בטווח הקרוב-בינוני הוא הוצר החד שהושק לפני מספר חודשים. המכירות באירפה משתפרות, השאלה מתי השיפור המשמעותי יגיע לארה"ב. הורדת הריבית טובה לחברה, צריך עוד כמה הורדות כדי שזה יזיז לקוחות לרכוש את המערכות. אלו מערכות עם השקעה גדולה והלקוחות לוקחים מימון - ככל שהריבית נמוכה יותר, המימון יורד והתשואה על ההשקעה (החזר ההשקעה עולה).

ולמרות הסימנים הטובים, יש חשש אחד גדול - טסלה. טסלה מפתחת סוללות והיא החלה בשנה האחרונה להאיץ את החיבור שלהם לממירים כדי להתחרות בסולאראדג' ואנפייז. בקליפורניה היא מעלה את נתח השוק שלה משמעותית, יש לה מותג על. בינתיים היא לא חזקה מאוד ולא מאיימת מאוד, אבל היא מגדילה את כוחה בשוק ההממירים וזה סיכון גדול. 

מה שעוזר לשפר קצת את הסנטימנט זה מי שהעכיר אותו מלכתחילה - טראמפ. דיווחים בתקשורת מדברים על זה שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ פועל להחריג עשרות מוצרים ממכסי היבוא ההדדיים עם סין, וגם בוחן להרחיב את המהלך לעוד מאות מוצרים נוספים. זה אולי מאותת על שינוי גישה בוושינגטון כלפי מלחמת הסחר, כשטראמפ מבין שהפחתת המכסים על מוצרים שאינם מיוצרים בארה"ב יכול להקל על הלחץ האינפלציוני וככה לזרז את הורדות הריבית של הפד.

את השבוע הקודם, שלושת המדדים המובילים סיימו בעליות קלות, גם כאן זה הגיע לאחר שטראמפ הביע אופטימיות בנוגע להסכם מסחרי מתקרב עם נשיא סין שי ג׳ינפינג, הצפוי להיפגש עמו בהמשך החודש בדרום קוריאה. במקביל, שר האוצר סקוט בסנט ציין כי “המתיחות עם סין ירדה מדרגה” והוסיף כי צפויה פגישה עם סגן ראש הממשלה הסיני, מה שהוביל להרגעת השווקים ולירידה במדד הפחד (VIX), שצלל משיא של 28 נקודות לרמה של כ-20.

• בין מלחמת סחר לדוחות: האנליסטים נערכים לשבוע המסחר
• המניות הדואליות ירדו; וול סטריט עלתה כ-0.5%; מניות הביוטק זינקו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקביל, המשקיעים ממשיכים לעקוב גם אחר השבתת הממשל הפדרלי שנכנסת לשבוע הרביעי שלה, בעוד המחלוקות בין הדמוקרטים לרפובליקנים סביב סוגיות תקציביות ובריאותיות נמשכות. כלכלנים מזהירים כי השבתה ממושכת עלולה לפגוע בצמיחת התמ"ג ברבעון הנוכחי, אפילו אם מדובר בהשפעה זמנית בלבד.